סך הצפיות בכל הפוסטים באתר: 1,724,168 :Total Views
קישור ל- goto facebook page
היום 01.04.2025, 18:14. באתר "מילים" 677 פוסטים ובהם 872,863 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}.
קטגוריות


תגובות אחרונות
פוסטים אחרונים
תגים בפוסטים
Alfred Döblin Benito Mussolini Ce'sar Franck Faust Heinrich Heine Herzberg James Joyce Lodz Loreley Monet Pacifism Proust Ravel Richard Wagner S. Yizhar Theodor Herzel Thomas Mann Video Yonatan Ratosh א.ד.גורדון בטהובן גתה דביוסי-קלוד היינה היינה-היינריך הריין-הנהר וידאו Video טולסטוי יוהאן-וולפגנג לודז' לורליי לורקה,פדריקו-גארסיה מאן-תומאס ס. יזהר סונטת-קרויצר סנט פטרבורג עץ-התרזה פאשיזם פדריקו-גארסיה פורטוגל פציפיזם קפקא-פראנץ שדה-פנחס שוברט-פראנץ שירה
Views
Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....

שוברט – גיתה

גרכטן טווה בכישור

http://www.youtube.com/watch?v=A8zhdstnFuU

פראנץ שוברט – שיר הנודד 

אנדריאס שיף על שוברט כדמות ה”נודד”

http://www.youtube.com/watch?v=4J73zWS3ZNY

פרנץ שוברט

שיר דך-השמך [ הפורל]

שריפת הספרים בברלין

10 במאי 1933

בית ביאליק – גומחת ההסבה

הועמדנו שם צפופים ומפוחדים בביתו של “המשורר הלאומי”, וחבל מפריד ביננו ובין גומחת ההסבה המעוגלת, החשוכה מעט. על השולחן היו איזה חפצים, אך המנהל האימתני, [ משה אונגרפלד, שהסתיר את מכתביו של ביאליק לציירת אירה יאן, על שום שהיתה אשת-איש] ] שהרעים עלינו בקולו : “אסור לגעת בשום דבר! “, החל מסביר לנו כי חיים נחמן הקטן, למד בחדר צר, צפוף ואפלולי, וכי ה”מלמד” שלו [בהברה אשכנזית ], היה מכה על כפות ידיו כאשר היה טועה בקריאה. חיים נחמן הקטן הרבה לשמוע צרצורו של “הצרצר משורר הדלות” ומשהרבה לשמוע אותו מצרצר, היה ל”משוררנו הלאומי”… – כשחזרתי מהטיול השנתי הזה [ היה זה בכיתה א’ או ב’ ] ואני עדיין תחת רושמו של הארמון בו ביקרנו, שכבתי על מיטתי בדירתנו בת החדר וחצי בשיכון ההסתדרות וניסיתי לשמוע את צרצורו של הצרצר משורר הדלות, אך לא שמעתי וזו הסיבה, כך האמנתי אז שאני לא הפכתי להיות משוררנו הלאומי …ועלי להסתפק בכתיבת פוסטים פרוזאיים אלה באתר חסר מעוף זה…
 
 
 
 

ביאליק על היינה

“זכרו את הינה.  בשום פנים לא הייתי פודה את פסל מצבתו המפורסמת של הינה,  אלא מניח הייתי לה שתהא מושלכת ממקום למקום מעתה ועד עולם.  הלא זהו שירו היותר חריף של הינה,  שחוקו המר והנמהר ביותר,  שירו שלאחר המות. תהא נא מצבה מטולטלת זו סמל מוחשי לנשמת בן ישראל ונדודיה הרבים,  נשמה זו שאין לה עכול בשום קיבה זרה,  אין לה קבורה בשום תכריכים שאולים,  ומשהו שלה אינו בטל בשום אלף. אבל תחת זה אין לך, כמדומה, מצות “פדיון שבויים” גדולה מזו,  שיש בתרגום עברי לשירי הינה, יהודי זה, שהיסורים מרקו את עונו ומותו הטיל שלום בינו ובין אלהי ישראל. ולא שירי הינה בלבד.” 

ח.נ. ביאליק : “הספר העברי”.