| מילים-של-ויקטור |
| מילים-מראות-קולות-עבר/הווה |
שוברט – גיתה
גרכטן טווה בכישור
פראנץ שוברט – שיר הנודד
אנדריאס שיף על שוברט כדמות ה”נודד”
פרנץ שוברט
שיר דך-השמך [ הפורל]
שריפת הספרים בברלין
10 במאי 1933
בית ביאליק – גומחת ההסבה
ביאליק על היינה
“זכרו את הינה. בשום פנים לא הייתי פודה את פסל מצבתו המפורסמת של הינה, אלא מניח הייתי לה שתהא מושלכת ממקום למקום מעתה ועד עולם. הלא זהו שירו היותר חריף של הינה, שחוקו המר והנמהר ביותר, שירו שלאחר המות. תהא נא מצבה מטולטלת זו סמל מוחשי לנשמת בן ישראל ונדודיה הרבים, נשמה זו שאין לה עכול בשום קיבה זרה, אין לה קבורה בשום תכריכים שאולים, ומשהו שלה אינו בטל בשום אלף. אבל תחת זה אין לך, כמדומה, מצות “פדיון שבויים” גדולה מזו, שיש בתרגום עברי לשירי הינה, יהודי זה, שהיסורים מרקו את עונו ומותו הטיל שלום בינו ובין אלהי ישראל. ולא שירי הינה בלבד.”
ח.נ. ביאליק : “הספר העברי”.