במדורנו: “גאווה-משפחתית” – אני מציג בזאת, בהצגת בכורה את נכדי עדו דרוקר, תלמיד כתה ד’ בבית הספר על שם הסופר יוסף חיים ברנר בגבעתיים – ואת הסיפור הקצר שכתב במסגרת “מבחן בכתב” בכתה.

כאן תצלום כתב ידו של עדו דרוקר: [ באדום – הציון שקיבל ] 

ולנוחיות הקוראים:

להלן תדפיס הסיפור כפי שהדליד לבקשתי הסופר הצעיר בעצמו:

החוקרים באמזונס

זה היה בוקר אפלולי באמזונס, ויוני היה מתוח מאוד.

זה היה היום האחרון שהוא יכל להגיש את מחקרו, והוא בכלל לא התקדם.

כשהוא יצא לצוד וללקט צמחים עם שאר החוקרים,

הם שמו לב שהוא לא עזר וכמעט נפל מצוק וכשברגע האחרון חברו הטוב אדם, הציל אותו. 

כאשר חזרו למקום שבו ישנו, יוני בקושי אכל ועבד כל הזמן .

כאשר החליט שסיים לעבוד לבוקר שיחק פוטבול עם חבריו, הוא היה מאוד טוב בפוטבול.

כאשר הקבוצה שלו עשתה נקודה עף הכדור ליער. וכאשר הוא הלך להביא את הכדור, הוא ראה יצור קטן, היצור היה אדום ושחור.

יוני ידע שלא כדאי לו לגעת ביצור. אבל למרות זאת הוא לקח אותו איתו, הוא ידע שהוא חייב לקחת אותו כדי להשלים את המחקר.

כשהוא חזר בלי הכדור כולם היו עצובים אבל אדם היה המום למראה עיניו כי יוני ניזהר מאוד כי הוא לא רצה שיקרה לו כלום.

לאחר חמש שעות הם חזרו לישראל

כאשר חזר לביתו הוא סמך על עצמו שהבוס שלו יאהב את עבודתו.

♥

נכדי: עדו דרוקר – עם המדליה בה זכה בתחרות ג’ודו [ דצמבר 2024]

ברכות לעדו,

אכן, גאווה משפחתית !

סבא ויקטור הרצברג, 20.2.2025