“סלע הפירמידה הענק” ליד סורליי הופך ל”סלע-זרתוסטרא”
9 בספטמבר, 2023“סלע הפירמידה הענק” שנקרה בדרכו של ניטשה בסמוך לסורליי Surlej
שעל אגם סילווהפלנה – בשוויץ
בפוסט “פרידריך ניטשה: כה ניצת זרתוסטרה” [ מיום 1.8.2023] סיפרנו על הטיול הרגלי שערך פרידריך ניטשה בתחילת חודש אוגוסט 1881, לאורך השבילים ביערות שלחופי אגם סילווהפלנה באנגדין-עילית, שבמזרחה של שוויץ.
לאחר מסע רגלי מתיש בן כמה שעות נתקל ניטשה ב“סלע הפירמידה הענק” בסמוך לסורליי [ Surlej ], חוויה שלדבריו – הותירה בו את רישומה העמוק, עד שהביאה אותו להתפייט עליה במילים חגיגיות ורמות, כאילו היה זה :
״ 6000 רגל מעבר לאדם ולזמן ”;
אלא שאף שכבר עברו כשבע שנים מאותו מפגש עם הסלע האמור: בספר זכרונותיו – הוא בפועל האוטוביוגרפיה שלו שקרא לה :
“Ecce-Homo” (Wie man wird, was man ist)”
שתרגומו לעברית :
“הנה-האיש” כיצד אתה נעשה מה שהנך”
יחזור ניטשה לאותו גילוי ויציין כי במפגשו עם אותו “סלע הפירמידה הענק” ניצת בו :
“רעיון היסוד של “כה אמר זרתוסטרה” – הוא “רעיון השיבה הנצחית” [ Ewige-Wiederkunfts-Gedanke ], זו הנוסחה הנעלה ביותר של אמירת־הן מכל מה שהושג עד כה” .
ואת ספרו זה –
“כה אמר זרתוסטרה” הדפסה ראשונה
הכתיר – כי הוא:
“— בחיר כתבי ניצב לעצמו זרתוסטרא שלי. זוהי מתנתי הגדולה ביותר לאנושות מכל מה שניחן לה מעודה. ספר זה, שקולו הולד אל מעבר לשנות אלף, הוא לא רק הגבוה שבספרים מכל מה שבנמצא, ספר אוויר הפסגות ממש – העובדה אדם שרוייה בל כולה במרחק עצום למטה ממנו – הוא גם העמוק ביותר מכל מה שנולד מרתמה השופע של האמת, מעיין מתגבר, שכל דלי היורד לתוכו שב ועולה והוא מלא על שפתו זהב וטוב.”
[ “הנה האיש” – הקדמה עמ’ 145 ]
בעקבות דברים אלה נטלתי אף אני את “מקל-הטיולים” בדומה לאותו “מטה-קסמים”… ספרותי שליווה את גוסטאב פון אשנבאך ש [” …בימינו אחז מקל-טיולים בעל חוד של ברזל, שהשעינו במלוכסן על הקרקע, והוא עצמו עמד לו בשיכול רגליים וירכו נתמכת בידית המקל.” ] כמסופר בנובלה “מוות בונציה” של תומאס מאן בעמ’ 10 בתרגומה של נילי מירסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988 ] שינסתי מותני ונסעתי לסנט מוריץ שבחבל אנגדין עילית – שבשוויץ המזרחית – וחיפשתי את אותו “סלע הפירמידה הענק” –
1. “סלע הפירמידה הענק” הופך ל”אבן-ניטשה” ול”סלע-זרתוסטרא”
כאשר ביקרתי בחודש יוני 2005 ליד אגם סילווהפלנה הסמוך לסילס-מריה שאנגדין העילית שבהרי שוויץ, בחיפושי אחר אותו “סלע הפירמידה הענק” עליו כתב ניטשה את הדברים שציטטתי לעיל, לא היו כל סימנים מיוחדים על הסלע או בסביבתו שקישרו אותו לניטשה.
אכן, הסלע היה יוצא דופן, בגודלו ובמיקומו – בגבול בין שביל ההליכה ובין גדת האגם – אך כאמור נטול כל ציונים מיוחדים וחף מכל שלטים שקישרו בין הסלע ובין פרידריך ניטשה או יצירה מיצירותיו.
מטרת הצילום שהצטלמתי לנוכח הסלע היתה להציג את מימדיו הריאליים של אותו סלע [ כשגופי ממוצע הקומה משמש כקנה מידה ]. חשבתי לנכון להציג את הריאליה ולו כדי לצנן במעט את אותם מילות התלהבות שכתב ניטשה לנוכח אותו סלע פירמידה ענק “6000 רגל מעבר לאדם ולזמן”.
כדי לפענח את המספר של 6,000 רגל, חיפשתי ומצאתי כי אגם סילווהפלנה שוכן – 5,955 רגל = 1,815 מטר מעל פני הים…. [ כפי שמלמדת אותנו הויקיפדיה] ומכאן שאב כנראה ניטשה את אותם 6000 רגל…
כאן מראה הסלע כפי שצולם בחודש יוני בשנת 2005 :
♥
החתום מטה לפני “סלע הפירמידה הענק” – סמוך לסורליי יוני 2005
לימים גיליתי, בשיטוטי במרחבי האינטרנט, כי “סלע הפירמידה הענק” זכה להקרא “אבן-ניטשה” או “סלע זרתוסטרא”.כפי שניתן לראות בקישור הבא המוביל לתצלום הסלע ב”ויקיפדיה” ועליו לוח עם הכתובת שלהלן.
“אבן-ניטשה” או “סלע-זרתוסטרא” ליד סורליי
התצלום צולם ביום 29.8.2009
ולהלן תצלום מוגדל של הכתובת שהוצמדה לסלע:
הכתובת שהוצבה על “אבן-ניטשה”
וכאן תרגומה לעברית:
“נעצרתי לא הרחק מסורליי ליד סלע אדיר מתנשא כפיראמידה
ואז עלה בי אותו רעיון “
פרידריך ניטשה על רעיון השיבה הנצחית –
הוא המושג הבסיסי שבזרתוסטרה, אוגוסט שנת 1881
אבן זו הפכה ברבות השנים להיות אבן-שואבת למעריציו של ניטשה העולים אליה לרגל ועולים עליה תרתי משמע !
מטיילת נלהבת שטיפסה על האבן [ המקור ברשת ]
מטיילת נלהבת נוספת שטיפסה על האבן [ המקור ברשת ]
“אבן-ניטשה” הפכה להיות “אייקון” המזוהה עם הפילוסוף פרידריך ניטשה.
כך מצאנו שהוצאת ספרים מכובדת, הוסיפה על כריכת המהדורה של “לגניאולוגיה של המוסר” , פרי עטו של ניטשה, שנכתב לפני היות זרתוסטרה ואין לו כל קשר לאבן זו או לסורליי – לפאר את הספר הפילוסופי בתצלום אתו סלע שליד סורליי.
תרגום לאנגלית של ספרו של ניטשה “לגניאולוגיה” של המוסר
על הכריכה – “אבן-ניטשה” / “סלע-זרתוסטרא”
ניסיון נוסף לקבע את מעמדו של אותו “סלע הפירמידה הענק” נעשה על ידי המחבר מרק אנדרסון שחיבר ספרון קצר ברוח סיפורית על פרשה זו.
לספרון בן 145 העמודים שיצא בשנת 2016 קרא המחבר : “Zarathustra stone” כלומר “אבן זרתוסטרא” וכותרת המשנה שלו היא : “פרידריך ניטשה בסילס-מריה אוגוסט 1881”
המחבר :
Prof. Mark Anderson
שהוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בלמונט בנשוויל, טנסי בארה”ב, מתרכז בפעילותו האקדמית בטבע ופרקטיקה של החיים הפילוסופיים; חוקר את היחסים בין הפילוסופיה לחוכמה, ויחס היצירתיות האמנותית לשניהם, הוא אוהב להרהר ולהתפלסף על אפלטון ועל ניטשה – אך מדגיש כי הוא “כותב בצורה יצירתית ולא אקדמית-מלומדת”.
בסיום הספרון בן 145 העמודים הוסיף המחבר “Autor’s note” שם הסביר כי חיבר “biografical fiction” כלומר “סיפורת ביוגרפית” בה “שינה או השמיט כמה פרטים קטנים בשירות הנרטיב” – אך, בדרך כלל השתדל הכותב: “לשמור על העובדות הבולטות של חייו של ניטשה”.
כיוון שאנו מתרכזים בפוסט זה בסיפור המפגש של ניטשה עם אותו “סלע הפירמידה הענק” ארשה לעצמי לצטט את הקטע בספר המתאר אותו מפגש:
כמופיע בעמוד 24 :
On the far side of the lake, in the northeast corner at the base of pudgy Mt. Surlej, the pyramidal stone that had drawn the professor into its presence for each of the past eleven days rose twelve feet high, angling up in rough granite lines from a broad square base to a thick rounded peak. Apart from the surrounding mountains, no geological feature in the area resembled this stone, which stood alone as if it had fallen to earth in a distant millennium from a realm beyond the stars, a supra-cosmic Egypt whose pyramids sprang from the soil as natural formations.
The atmosphere around the stone affected the professor as if it pulsed with steady emanations that penetrated his skin, transferring to his nerves its excited energy. Whenever he approached the area, his mind flamed with the promise of insight. What this insight might be, he did not know, but he sensed it moving in the depths below his conscious awareness, ponderous and profound as Leviathan exploring the fundaments of the world.
וכאן התרגום לעברית שערכתי לקטע האמור:
“בצד המרוחק של האגם, בפינה הצפון-מזרחית בבסיסו של הר סורלי, אבן הפירמידה שמשכה את הפרופסור אל נוכחותו במשך כל אחד מאחד עשר הימים האחרונים בגובה שניים-עשר רגל, והתנשאה בקווי גרניט ממְחֻסְפָּסִים. שבסיסה מרובע רחב עד לפסגה מעוגלת. מלבד ההרים שמסביב, שום תכונה גיאולוגית באזור לא דמתה לאבן זו, שעמדה לבדה כאילו נפלה ארצה במילניום רחוק מממלכה שמעבר לכוכבים, מצרים על-קוסמית שהפירמידות שלה צמחו מהאדמה בתצורות טבעיות.
האווירה סביב האבן השפיעה על הפרופסור כאילו היא פועמת בבפעמות קבועות שחדרו לעורו, והעבירו לעצביו את האנרגיה הנרגשת שלה. בכל פעם שהתקרב לאזור, מוחו התלקח בהבטחה לתובנה. מה יכולה להיות התובנה הזו, הוא לא ידע, אבל הוא חש בה נעה במעמקים בתת-המודע שלו, כבדה ומעמיקה כאילו לויתן חוקר את יסודות העולם.”
אלא, שבכל הכבוד הראוי לכתיבה זו שהמחבר כינה אותה “סיפורת ביוגרפית”, מתלווים לה, כמו בדוגמה שהבאנו לעיל, אי דיוקים עובדתיים – המשפיעים על אוֹתֶנְטִיּוּת של סיפור המפגש בין ניטשה ובין אותו “סלע הפירמידה הענק”- לפי העדות שהשאיר ניטשה בספרו ” הנה האיש” : המפגש בינו ובין הסלע היה חד פעמי , ולא חוזר ונשנה כפי שהרחיב, מליבו הקודח, המחבר.
למען הדיוק נצטט כאן את הסיפור כפי שהונצח על ידי ניטשה בעמוד 212 לספרו “הנה האיש” ::
“כה אמר זרתוסטרא
ספר לכל אדם ולשום אדם
1
ועתה אספר את תולדות זרתוסטרא. רעיון היסוד של היצירה, רעיון השיבה הנצחית, זו הנוסחא הנעלה ביותר של אמירת־הן מכל מה שהושג עד כה, נהגה באבגוסט שנת 1881 הותז על דף ותחתיו נרשם:״ 6000 רגל מעבר לאדם ולזמן”.
אותו יום מהלך הייתי דרך היערות שלחוף אגם סילבפלנה ! נעצרתי לא הרחק מסורליי ליד סלע אדיר מתנשא כפיראמידה. ואז עלה בי אותו רעיון. כשאני מונה מאותו יום חדשים אחדים אחורנית, אני נתקל, כאות מבשר, בתמורת טעם עמוקה למכריע, בראש וראשונה לגבי המוסיקה. אולי יש למנות את זרתוסטרא כולו עם המוסיקה”
תשומת לב הקוראים להערה שהדגשנו לעיל :
“נהגה באבגוסט שנת 1881 הותז על דף ותחתיו נרשם”:
כלומר, בעת שניטשה כתב את זכרונותיו בספרו “הנה-האיש” כשבע שנים לאחר שארעו הארועים – מצא לציין כי ענין זה – בפועל ההתרגשות יוצאת הדופן שאחזה זו והביאה אותו לאותה התבטאות דרמטית : ״ 6000 רגל מעבר לאדם ולזמן”.
נהגתה בחודש אוגוסט 1881 – ורישום החוויה נרשם – בזמן אמת ! – והותז [ ככל הנראה ברישום נרגש וחפוז ] ותחתיו נרשם…
כיוון שאנו מעדיפים לשמור אמונים, עד כמה שאפשר, לאמת ההיסטורית, יצאנו לחפש ולבדוק : הכצעקתה ?
וכך הגענו לספרו של Daniel Fidel Ferrer – הסוקר בצורה יסודית ומדוקדקת את פנקסי הטיוטות של ניטשה,
המחבר מציין כי הטיוטות “NOTES” מהתאריכים 21.3.1881 ועד 20.12.1881 שמורים ראו קישור לארכיון ניטשה שבוימאר והם
“מחברת אוקטבו גדולה 16 על 23 ס”מ כרוכה בכריכה חומה בת כ 160 עמודים. “המחברת מכילה הערות, פרשיות, תוכניות וסכמות מתקופת המדע העליז. פתקים אלה נרשמו בתקופה שבין האביב לסתיו 1881″.
להלן ציטוט מעמ’ 6 בספר זה ובו איזכור של הקטע מהטיוטות – המספר על המפגש בין ניטשה כם סלע-הפירמידה:
“Nietzsche records his “awakening” seven year later in his autobiography (Ecce-
Homo, 1888). Nietzsche wrote Ecce Homo How one becomes what one is, (started
October 15, Nietzsche’s birthday, age 44.“I am now telling the story of Zarathustra. The basic conception of the work, the
idea of eternal return, this highest formula of affirmation that can be achieved at all
– belongs to August 1881: it is thrown on a sheet of paper (er ist auf ein Blatt
hingeworfen) with the signature: “6000 feet beyond man and time”.That day I walked through the woods by the lake of Silvaplana; I stopped at a mighty,
pyramidal towered block not far from Surlei.Then this thought came to me (Da kam mir dieser Gedanke).” KGWB/EH-ZA-1. [German word ‘kam’ translate as occurred or came to me]
That sheet of paper that Nietzsche is talking about is included in this note book and it is numbered 11 [141] and the last remark of his note, Nietzsche wrote: “At the beginning of August 1881 in Sils-Maria, 6000 feet above the sea and much higher above all human things! –“.
וכאן תרגום הקטע לעברית:
“ניטשה מתעד את ה”התעוררות” שלו שבע שנים מאוחר יותר באוטוביוגרפיה שלו (Ecce Homo, 1888). ניטשה כתב את Ecce Homo ‘איך אדם הופך למה שהוא’ , (התחיל 15 באוקטובר, יום הולדתו של ניטשה, בן 44.)
“עכשיו אספר את סיפורו של זרתוסטרה. התפיסה הבסיסית של העבודה, רעיון השיבה הנצחית, נוסחת האישור הגבוהה ביותר שאפשר להשיג בכלל – שייך לאוגוסט 1881: הוא הותז על דף נייר (er ist auf ein Blatthingeworfen) עם החתימה: “6000 רגל מעבר לאדם ולזמן”.
באותו יום הלכתי ביער ליד אגם סילבפלאנה; עצרתי ליד בלוק סלע פירמידלי אדיר לא הרחק מסורלי. ואז עלתה בי המחשבה הזו (da kam mir dieser Gedanke). . [המילה kam בגרמנית מתרגמת כהתרחש או הגיע אלי]
דף הנייר הזה שעליו מדבר ניטשה כלול בספר ההערות הזה והוא ממוספר 11 [141] ואת ההערה האחרונה של הערתו כתב ניטשה: “ב-תחילת אוגוסט 1881 בסלס-מריה, 6000 רגל מעל הים והרבה יותר גבוה מעל לכל דבר אנושי! –“.
הנה כאן התיעוד בזמן אמת, בספר הטיוטות של ניטשה על המפגש של ניטשה עם “סלע הפירמידה הענק” ו’הולדתו’ של זרתוסטרא מרוח אותו סלע …
לפני שנסיים פרק זה – נעצור ליד יצירה גרפית פרי ידיו של הגרפיקאי ALFRED SODER ולצידה התאריך 1907
Nackter Nietzsche auf Fels im Hochgebirge (1907)
By ALFRED SODER (1880-1957)
Graphic work
ניטשה העירום על סלע בהרים הגבוהים (1907)
מאת אלפרד סודר (1880-1957)
עבודה גרפית
הגרפיקאי הכין, להזמנת מעריץ של ניטשה, ששמו היה Friedrich Berthold Sutter, דף-ספר EX-LIBRIS המציג את ניטשה ערום ועריה היושב על סלע דמוי פירמידה בהרים הגבוהים.
עבודה גרפית זו זכתה לתפוצה רבה והיא לכאורה מתכתבת עם החיבור בין ניטשה לאבן-סלע [ עליו הושיב הגפיקאי את ניטשה] . אלא שלפי מיטב הבדיקות שערכתי – הספר Ecce Homo הופיע בדפוס לראשונה רק בשנת 1908 – לפיכך לא יכול היה לשמש מקור השראה לגרפיקאי המוכשר.
כריכת המהדורה הראשונה של הספר Ecce Homo – משנת 1908 !
♥
“סלע הפירמידה הענק” שהיה ל”אבן-ניטשה” / “סלע-זרתוסטרא”
♥
המשך יבוא….
.
ויקטור הרצברג
9.9.2023