להלן כמה ציטוטים מדברים שנכתבו על ידו לקראת שידור הפרק הראשון של הסידרה הערב 12.3.2025:
“2. הערב, אחרי החדשות, ישודר אצלנו הפרק הראשון של סדרה חדשה שעבדנו עליה יותר משנה. קוראים לה ׳מתחת לבלטות׳, ובחמשת פרקיה היא תנסה לספר את סיפורה של החברה הישראלית דרך פריזמה שלדעתנו טרם סופרה בטלוויזיה: עולם הנדל״ן. זה יומרני, אבל כל דבר בטלוויזיה הוא יומרני. השקענו בזה המון המון מחשבה ועבודה, אנחנו עדיין עובדים על זה למעשה (שני הפרקים האחרונים עדיין בתהליכי עריכה), ואני מודה שאני מת מפחד ברמה של מעוניין להתחבא עד יעבור זעם. איך אמר אברהם חלפי?
וראים *. מרוב שהוא ניסה לצמצם את עצמו, אין לו אפילו שם. במשך שנים אני נושא איתי את השיר הזה. זה אחד השירים הבודדים, אולי הבודד, שאני זוכר לצטט בעל פה. אבל לאחרונה, באלבום החדש והמושלם של נונו – הוא כל כך מושלם שכתבתי עליו את הטור שלי במוסף כלכליסט לסוף השבוע הקרוב – יש לה שורה שאני מרגיש שמתארת את זה אפילו טוב יותר:
אמן שכולם ישכחו אותי אבל כמובן רק לחצי שעה הקרובה תשכחו אותי ספציפית כשאני ישובה וכשקמה אז דיר באלק לא יהיה קרנבל תאהבו אותי כשנוח לי לקבל אהבה
אז ככה, בדיוק בדיוק ככה, אני מרגיש היום. אני ממש מקווה שיאהבו את זה. אבל אני באמת באמת פוחד שלא.”
ומתוך מחוייבות למדור בו אני מפרסם את הדברים באתר “מילים” ששמו “גאווה-משפחתית” אני מקיים את המימרה :
“הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו – מביא גאולה לעולם ! “
[ משנה מסכת אבות]
ומביא דברים בשם אומרם [ שאול אמסטרדמסקי…]
“ולבסוף, תודה רבה לעורכת התוכנית, ענבל הרצברג.
ענבל ואני, איך נאמר, באים מעולמות שונים. למרות ששנינו היינו נערי גראנג׳ לבושי חולצות גזורות אי שם בשנות ה-80/90, הלכנו לכיוונים אחרים. אני מעדיף אופניים ורכבת, לה יש רכב שמחמם לכם את התחת ביום חורפי. אחרי שהצוות הראשון התחלף, ושרון העורכת הראשונה הלכה לפרויקטים אחרים, הייתי קצת אבוד. סמכתי על שרון בעיניים עצומות, ולא הבנתי איך אני אצליח לסמוך על מישהו אחר שאני לא מכיר. מערכת יחסית בין כתב לעורכת שלו היא מערכת יחסים מורכבת שמבוססת על אמון, והרבה על כימיה. כשאין את אלה, זה לא יעבוד. והנה, למרות שלא הכרתי אף אחד בתעשייה הזו, ולמרות שאני אדם שלא יודע לעבוד עם כל אחד, לשם ידע בדיוק את מי להביא. הוא שלח אותי לפגישת היכרות עם ענבל באיזה בית קפה בתל אביב. אני כל כך לא תל אביבי שהקדמתי מאוד והצלחתי להתיישב בטעות בקפה הלא נכון (כמה בתי קפה צריך באותה כתובת?!?!?). כעבור כמה זמן, הגיעה ענבל. וכן, זו קלישאה מטומטמת נורא, אבל זו היתה אהבה ממבט ראשון. טוב בסדר, לא ממבט ראשון, למה להרוס רגע יפה.
התאהבתי בענבל באמת כמה חודשים אחר כך בזמן הנסיעה לדימונה, בוואן מלא אנשים עייפים, כשאנחנו בדרך למרואיין בסוף יום צילום, ובדקה ה-90 המרואיין המרכזי הודיע שהוא מבריז, ועל הזין שלו הכל. בדקות שאחר כך, כשהיא ניהלה את המשבר הזה ברגישות, בנחישות, ובעיקר בלי להניד עפעף, עד לתוצאה לא נורמלית באיכותה – שם התאהבתי בה.
בחודשים האחרונים ביליתי איתה שעות אינספור. ימי צילום אינסופיים. נסיעות מתישות. פגישות זום. שיחות טלפון. מלא מלא מלא מלא מלא הודעות מכל הסוגים והמינים בשעות לא שעות. כתבנו יחד. חשבנו יחד. צפינו יחד. הקלטנו יחד. צילמנו יחד. נכנסו למחשבות זו של זה. היא הצחיקה אותי, שזה לא משהו שקורה יותר מדי. והיא עוד תיקח אותי למכשפה שלה, שגם זה לא משהו שקורה יותר מדי. ולא רבנו אפילו פעם אחת, שזה חשוד, אבל זה בעיקר נובע מזה שהיא מסוגלת להכיל את האגו שלי באהבה, מבלי לעשות מזה שום עניין.
אני לא איש של אנשים. אני פוחד מאנשים. אני מעדיף לצמצם את עצמי לכדי נקודה וכו׳. אבל עם ענבל הרגשתי משוחרר. הרגשתי שאני יכול להיות אני. שאני יכול לסמוך עליה. שאני יכול לסמוך עליה שהיא תבקש שאהיה שם כשצריך, ושאני יכול לסמוך עליה שלא אצטרך להיות שם כשלא צריך. שאני יכול לסמוך עליה שהיא חרוצה, שהיא תלמד הכל, ושיש לה מוסר עבודה סובייטי שכבר לא מוצאים היום. שאין משהו שיעמוד בפני ההפקה הזו. שאין משהו שצריך לקרות שלא יקרה. שאין פריים שצריך להיות מצולם שלא יצולם. שאין פריים שצריך להיערך פנימה שלא ייכנס פנימה. לא קורה לי הרבה בחיי שאני מתאהב ככה, לא קורה לי הרבה בחיי שאני יכול להתקרב ככה למישהו. עם ענבל זה קרה. היא ראתה אותי והבינה אותי באמת, כמו שאני.
הסדרה הזו לא היתה מה שהיא בלעדיה. אני אסיר תודה לה. אני אסיר תודה לך. למדתי המון ממך ומהצוות, ואני אדם קצת יותר טוב עכשיו. אני מקווה כל כך שייצא לנו לעבוד יחד על עוד ועוד ועוד דברים.”
אהבתי את הדברים – שכתב שאול אמסטרדמסקי על ביתי .
לכבוד הוא לי, כאב, ולנו כמשפחה, ולבעלה ולשתי בנותיה : נכדותינו האהובות:
מיכאלה ואמי
ענבל, מיכאלה ואמי
בהצלחה !
.
ויקטור הרצברג,
12.3.2025
.
קישורים לפרקים כפי שהוצגו:
פרק ראשון – 12.3.2025 “מתחת לבלטות” עם שאול אמסטרדמסקי – “לקנות או לשכור ?”.
תרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
] 
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכה
