בצל הטילים – האזעקות

והמוזות…שאינן שותקות !

המילים בצבע סגול – הן קישורים לתצלומים – לחצו עליהם ותראו כי :

“תמונה אחת – שווה 1000 מילים !”

פוסט זה, שהוא הרביעי בסדרת הפוסטים הדנים באימרתו המטלטלת של ניטשה “GOT IST TOT” – “אלוהים – מת”, נכתב רובו ככולו, בימי ולילות המלחמה השניה עם אירן שהחלה ביום שבת 28 בפברואר 2026, 

ברצוני להודות כאן, מעוּמקָא-דליבָּא [ מעומק הלב]

לביתי האהובה ענבל הרצברג ולבעלה המארח רחב הלב חיים אתגר ולשתי נכדותינו : מיכאלה [ בת השבע ] ואמי [בת הארבע וחצי ]

על שפתחו בפנינו את שערי ביתם [במה שמכונה בימים טרופים אלה “רמת-גן מזרח” …] , ופרסו לפנינו את הפאטיו המוריק במבואה לביתם, ועל האירוח החם בצל קורתם והמקלט והמחסה והממד החם והמטיב שהעניקו לנו בימים ובלילות טרופי השינה בין אזעקות, קולות-נפץ מאיימים, והרגעות.

 

את הפוסט הזה, שלא מעט אסקפיזם והסחת הדעת ממוראות המלחמה וקורבנותיה, משוקעים בו – כמזור לנפש הדואבת והמתייסרת מאימי  וקשיי המלחמה- 

אני מקדיש  באהבה רבה:  למשפחת אתגר

על הארוח האוהב ומכניס האורחים שהעניקו לנו בימי המלחמה, שעדיין לא נסתיימה.

ויקטור ואורלי הרצברג [ “רמת-גן מזרח…” ] 

13.3.2026

 

 

---

---

 

 

דברי-מבוא ורקע

 ה –“סלוגן”  כפי שקראנו להצהרתו המפורסמת של ניטשה :  Gott ist tot  

ובתרגום לעברית: “אלוהים מת ! ”  או בניסוח דומה : “מות האלוהים”, ניתזה לראשונה מעטו של פרידריך ניטשה בספרו “המדע-העליז” שמהדורתו הראשונה ראתה אור בשנת 1882.

ניטשה, שלא הצטיין בצניעות-יתר, ייחס להצהרתו זו חשיבות רבה ביותר והתייחס אליה כאל גילוי מרעיש ורב כח, הרה-גורל ורב-השפעה:

באפוריזם 125 בספרו “המדע העליז” מכריז ניטשה, מיד לאחר ההצהרה על המתתו של אלוהים, כשהוא מגייס לכך את מיטב כשרונו הספרותי ואת לשונו הפיוטית, הוא מוסיף וכותב:

“אנחנו הרגנוהו [ את האלוהים – ו’ ] – אתם ואני ! כולנו רוצחיו ! אך אייכה ביצענו את הדבר הזה? איככה יכולנו את האוקיאנוס לשתות עד כלה ?

מי נתן לנו את הספוג למחות בו את האופק עד תום ?

מה המעשה אשר עשינו בהתירנו ארץ זאת ממעגלי שימשה ? ולאן זה תנוע עכשיו ?

לאן אנחנו נעים ?

הלאה-הלאה מן השמשות כולן ?

האם אין גדולתו של המעשה גדולה מיכולנו ?

האם אין אנו נופלים בלי הרף ?

אחורה , קדימה לצדדים, לכל עבר ?

וכי קיים עוד מעלה ומטה ?

וכי אין אנו נירתעים  כלו באפס איסופי ?

האם לא נושף עלינו החלל הריק ?

האם לא גבר הקור ?

האם לא קרב ובא בלי הרף הלילה ? ויתר לילה ?

האם אין הכרח להדליק פנסים בבוקרו של יום ?

[…]

האם לא דין הוא, כי אנו עצמנו נהיה לאלים על מנת להראות כראויים לה, לגדלות זו ?

מעולם לא נודע מעשה גדול מזה. ויהי אשר יהי כל מי שיוולד אחרינו, בזכותו של מעשה זה הוא שייך להיסטוריה נעלה יותר מכל היסטוריה שעד כה ! “

באפוריזם 343 אנו קוראים:

“המאורע עצמו גדול מדי, רחוק מדי, ויותר מדי מעבר לכוח תפיסתם של הרבים, שנהיה רשאים לאמר אף על שמעו בלבד שהוא כבר בגדר דבר־מה שהגיע; ומכל שכן שרבים יהיו גם יודעים מה בעצם התרחש בזאת – ומה הם הדברים כולם, אשר לאחר שנתערער יסודה של אמונה זו, סופם מפולת שבהכרח, מפני שעל היסוד הזה עמד בניינם, עליו נשענו, בו מושרשים היו :

למשל, כל המוסר האירופי שלנו. זו השרשרת הארוכה והמלאה של שבירה, הרס, שקיעה, מהפכה, העתידים להתרחש : וכי מי מסוגל כבר היום לחזות מכל אלה די־הצורך, בכדי שיוכל לשמש מורה דרכה ומבשרה מראש של שרשרת האימים העצומה והמוכרחת, לשמש נביא האפלה ההיא ולי קוי החמה, אשר קרוב לוודאי ולא היה…”

לאחר שהתפטר, מטעמי בריאותו הלקויה, ממשרתו כפרופסור לפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת באזל, יצא והיה ל”חופשי ברוח” והחל משוטט, בבקשו מזור לגופו החולה ולנפשו הסוערת:

בימות החורף בחופיה המקסימים של ליגוריה [ בסמוך גינואה שבצפון איטליה ]  ובימות הקיץ בהרי האלפים הגבוהים באיזור סילס מריה, שבאנגדין שבשוויץ, והחל מפרסם בקדחתנות רבה את הגיגיו הסוערים והמסעירים.

בכתביו מאותה תקופה, ובמכתביו הותיר אחריו עקבות ברורים, ועדויות שונות, על המקומות בהם ביקר, עדויות לצעידותיו הארוכות בנופים שכה קסמו לו, ולשיטוטיו בחפשו את דרכו המיוחדת בנופים כובשים אלה שדיברו אל ליבו ועל השפעתם של אלה על כתיבתו.

כותבים לא מעטים מתחקים אחר “עקבותיו של ניטשה”, וגם אני – העני ממעש – מצאתי עצמי הולך בעקבותיו, למקומות בהם שוטט ואותם כתב בסגנונו המיוחד:

באתרי, אתר “מילים” ימצא הקורא פוסטים בהם שיתפתי את הקוראים בשיטוטי אלה בעקבות ניטשה במקומות בהם ביקר, ששימשו לו מקורות השראה להגיגיו ולכתיבותיו:

 

 

כאן דוגמאות אחדות למסעות “בעקבות ניטשה” שערכתי בעבר:

 

חלקים מספרו “המדע העליז” נכתבו על ידי ניטשה בעת שהותו בגינואה ובסביבותיה, וניטשה הותיר עקבותיו לביקוריו אלה בטקסטים עצמם:

• ב”מבוא למהדורה השניה” לספרו “המדע-העליז” ניטשה חותם: “רוטה שליד גינואה, סתיו 1886” [ ראו עמוד 158 לתרגום העברי ]

 

• וגם,  בראש הספר הרביעי תחת הכותרת “ינואר הקדוש” הוא מפרסם שיר ומתחתיו חותם: “גינואה, ינואר 1882” [ וראו עמ’ 309 לתרגום “המדע העליז”  בעברית .]

 

• במכתב לידידו פטר גאטס ניטשה משתף את ידידו ברשמיו והתרשמויותיו מהחופים שובי העין והלב של לגוריה בסביבות פורטופינו: וכה מתפייט ניטשה:

“400 מטרים מעל הים, משקיף על הרחוב המוביל מעבר לקשת פורטופינו. אאוטה ליגורה,

10 באוקטובר 1886,

ידידי היקר: רק שורה קטנה מהפינה הנפלאה הזו של העולם, שם הייתי מעדיף לראות אותך מאשר במגוריך הנוכחי במינכן. דמיינו אי בארכיפלג היווני, מכוסה באופן שרירותי ביערות ובגבעות, אשר עקב תאונה כלשהי שחה יום אחד קרוב ליבשת ולא הצליח לשחות חזרה.

יש בו בהחלט משהו יווני; בעוד שהוא גם קצת פיראטי, בלתי צפוי, חשאי ומסוכן באופיו. לבסוף, כשבעיקול בכביש נתקלים ביער טרופי קטן של עצי דקל, שגורם לתחושה רחוקה מאוד מאירופה, הוא מזכיר מעט את ברזיל – לפחות, זה מה שאומר שותפי לשולחן, והוא הקיף את העולם מספר פעמים.

מעולם לא חייתי כל כך הרבה זמן בבידוד ובשכחה אמיתיים של רובינסון קרוזו. לעתים קרובות גם הצתתי מדורות גדולות מולי. כדי לצפות בלהבה הטהורה וחסרת המנוחה, עם בטנה הלבנה-אפורה, מתנשאת אל מול השמיים נטולי העננים – עם אברש הגדל מסביב, והכל ספוג באותה אושר אוקטובר שהוא אדון כה רב בענייני צהובים.

הו, ידידי היקר, אושר סתיו מוקדם שכזה יהיה בדיוק בשבילך, אם לא יותר משהוא בשבילי! … ידידיך המסור, ניטשה.”

 

 

המהדורה הראשונה של ספרו של ניטשה ” המדע העליז” פורסמה בשנת 1882:

וכאן תצלום הכרך הראשון:

המהדורה הראשונה של ספרו של ניטשה 

 Die fröhliche Wissenschaft

משנת 1882 – שתורגם לעברית כ”המדע העליז”

המהדורה השניה של הספר פורסמה בשנת 1887 וכאן תצלומה:

 

המהדורה השניה  של ספרו של ניטשה 

Die fröhliche Wissenschaft משנת 1887

עם כותרת המשנה La Gaya Scienza 

לרבות תוספת הקדמת השירים בשמו של :

Prinzen Vogelfrei

 

• בסתיו 1886, בהיותו בעיירה רוטה [ Route – נכתב גם כ Ruta ] שליד גינואה, שנופיה שבו את ליבו של ניטשה, ושימשו לו מקור השראה והעשרה לפיתוח וניסוח רעיונותיו, ערך שינויים אחדים בנוסח המוקדם של הספר ובשנת 1887 הוציא מהדורה שניה שלו.
• ולהלן תצלומים אחדים מהאיזור הרלוונטי ליצירתו באותה תקופה.

מפה המציגה את מיקומה של העיירה רוטה במפרץ ליגוריה

מיקומה של העיירה רוטה [ קאמולגי]

בין רפאלו ובין סנטה מרגריטה ופורטופינו

[ בשלושתן שהה ניטשה בעת מסעותיו באיזור].

 בעיירה ראפאלו Rapallo חיבר ניטשה את הכרך הראשון של “כה אמר זרתוסטרה”

העירה רוטה ונופיה – בימינו  

 

הכניסה לעיירה רוטה בשנת 1900 בערך

מראה העיירה רוטה בשנת 1900

 

• בשהותו ברוטה התאכסן ניטשה בפנסיון פשוט וזול ליד מלון KURSAAL :
•  

 

 השלט המציין את שהותו של ניטשה וכתיבתו במקום זה

הפנסיון העממי והפשוט [ מימין ] לצד מלון KURSAAL ברוטה

 

• במהדורה השניה של הספר “המדע-העליז” [ שפורסמה בשנת 1887 ] הוסיף ניטשה “מבוא למהדורה השניה”, וכן תוספת של שירים קצרים. שניטשה מביאם בשמו של “הנסיך ציפור-הדרור” [ Die Lieder des Prinzen Vogelfrei ” ] בתרגום לעברית של ד”ר ישראל אלדד פורסמו 63 שירים. תוספת השירים כונתה : “היתול, ערמה ונקם ( פתיחתא בחרוזים) ”

אלא שמסיבות לא ברורות – בתרגום לעברית לא פורסם שיר אחד שניטשה עצמו התייחס אליו מפורשות בספרו “הנה האיש”

הנה דבריו שם:

המדע העליז

“ LA  GAYA SCENZA ’*

״דמדומי שחר״ הוא ספר אומר־הן, עמוק, אבל בהיר וטוב לב . זה חל בשנית  על ״המדע העליז״, ובמידה שאין למעלה ממנה :

כמעט בכל משפט אשר בו, העמקות והשובבות מהלכות ענוגות יד ביד. פזמון, בו הובע רגש התודה לחודש ינואר זה המופלא מכל מה שידעתי – כל הספר הוא בבחינת שי החושף במידה הראויה את העומק אשר מתופו נעשה פה המדע עליז :

אתה אשר בחנית בוערת

את קרח נפשי תניד,

עד כי בהמיה היא כה ממהרת

אל ים תקוותה העילאית:

חפשית בכבלים נלבבים של הכרח,

אורה ואולה גוברים בלי חדול  —:

על נפלאותיך על כן תשבח

אותך ינואריוס היפה מכל !

מה שמכונה כאן ״תקוותה העילאית״, היוכל להטיל בה ספק מי שיראה בסיום חלקו הרביעי של הספר את זריחת היופי היהלומי שבפתח דברי זרתוסטרא – או מי שיקרא את משפטי השחם בסיום חלקו השלישי של הספר, בהם גורל נתגבש לראשונה בנוסחאות ל עדי־עד  “שירי הנסיך פוגל ־פריי”

[ פירוש המלה ״ציפור דרור״. קבוצת שירים כליווי ל״מדע העליז״. לא תורגמו לעברית.]

 

שרובם פוייטו בסיציליה, מרמזים במפורש על המושג על אותה אחדות של זמר, אבי  gaya scienza הפרובאנסאלי ורוח חופשית, אחדות המציינת את תרבותה הקדומה והמופלאה ואף זה של פרובאנס, בניגוד לכל התרבויות הדו משמעיות השיר האחרון שם, ל״מיסטראל״, זמר מחול של פריצות אשר בו, ברשותכם מדלגים על גבו של מוסר, בגדר פרובאנסאליזם מושלם הוא.

“המיסטראל” היא תופעה אקלימית – האופיינית לחבל פרובאנס שבצרפת – ופרטים הוספים עליה  ניתן לקרוא בויקיפדיה בעברית. בקישור זה

לאחר שהתרגום לעברית לספרו של ניטשה “הנה האיש” יצא [ בו צויין כאילו השירים המלוים את “המדע העליז” לא תורגמו ] יצא תרגום לעברית של “המדע העליז” ונכללו  בו תרגומים ל 63 השירים בשמו של “הנסיך ציפור-הדרור”, אך שיר-הריקוד “למיסטראל” כפי שכינה אותו ניטשה לא פורסם .

לאור החשיבות שייחס לו ניטשה עצמו כפי שצטטנו לעיל, וכן תשומת הלב שזכה שיר זה בדבריו של ואלטר קאופמן בתרגומו לאנגלית של “המדע העליז” מצאתי לנכון להביא בפני הקוראים תרגום [ מילולי ] שערכתי לשיר זה. השיר במקור הגרמני מצטיין בחריזה מוקפדת כמיטב המסורת של השירה הרומנטית:

הנה הקראת השיר בשפת המקור הגרמני [ שימו לב לחרוז המוקפד של ניטשה…]

 

וכאן גירסה בתרגום לאנגלית של השיר “למיסטראל”

 

וכאן מילות השיר בתרגומי [ המילולי ! ]

 

אל המיסטרל

שיר ריקוד

רוח מיסטרל, קופץ ענני גשם,

קוטל עצבות. מטאטא שמיים.

כמה אני אוהב אותך כשאתה שואג!

האם לא נולדנו שנינו

ברחם אחד, נועדנו מראש

לגורל אחד לנצח?

כאן על מסלולים סלעיים חלקלקים

אני רוקד אל חיבוקיך,

רוקד· כשאתה שר ושורק:

אתה ש. חסר ספינה. אל תעצור,

אח חופשי ביותר של החופש, קפץ

מעל ימים סוערים, טיל.

בקושי התעוררתי. שמעתי את קריאתך,

סערתי אל המקום שבו הסלעים משתרעים,

אל חומת הזהב שליד הים כאשר

באת כמו מפלים מהירים

של נהר, מתיז יהלומים.

מהפסגות בניצחון.

דרך השמיים, אגן דיש

יכולתי לראות את סוסיך ממהרים,

ראיתי את הכרכרה שפיקדת עליה,

ראיתי את ידך עצמך תוקפת

כאשר על הסוסים, חזרה

ברק – כמו ירדה המכתך.

מכרכרת האסון שלך

קופצת למטה מהר יותר. ראיתי אותך בצורת חץ

צולל אנכית כלפי מטה,

כמו קרן שמש זהובה מזנקת

מבעד לשושני השחר.

 

מקור ההשפעה הפרובנסלי 

בספרו הכמו-אוטוביוגרפי “הנה האיש” ECCE HOMO מוסיף ניטשה הבהרות נוספות באשר לבחירה בכותרת “גאיה-שיאנצה”  לספרו ומפנה לשיר המופיע בראש הספר הרביעי תחת הכותרת : ינואר הקדוש” ומבהיר כי :

“כמעט בכל משפט אשר בו העמקות והשובבות מהלכות ענוגות יד ביד…” 

 

והוא מוסיף ומגלה כי השירים שהוספו להמדורה השניה :

“… רובם פויטו בסיציליה, מרמזים במפורש על המושג הפרובסנסאלי GAYA SCIENZA , על אחדות של זמר, אביר ורוח חופשית, אחדות המייצגת את תרבותה הקדומה והמופלאה של פרובאנס, בניגוד לכל התרבויות הדו-משמעויות, ואף זה השיר האחרון שם ל”מיסטראל” זמר מחול של פריצות, אשר בו ברשותכם מדלגים על גבו של מוסר בגדר פרובנסאליזם מושלם הוא”:

 

הביטוי GAYA SCIENZA הינו תרגום של הביטוי GAI SABER בשפה שהיתה מקובלת בחבל פרובאנס אשר בדרום צרפת במאות ה 11-14 היא השפה האוקיטנית OCCITAN  

ואם תבקש מגוגל-טרסלייט לתרגם את הביטוי GAI SABER מהשפה האוקטנית לגרמנית בת-ימינו, תקבל את התרגום: Die fröhliche Wissenschaft היא כותרת ספרו של ניטשה שתורגם לעברית כ”המדע העליז”

בספרו “מעבר לטוב ולרוע” שהופיע בשנת 1876 [ לפני שניטשה הוציא את המהדורה השניה של “המדע העליז” עם התוספת בשפה האיטלקית ] ציין וכתב בסעיף 260 :

“סגולתנו האירופית — היא בהחלט ובהכרח ממוצא נאצל; כנודע היא הומצאה על־ידי פייטני האבירים מפרובאנס, בני־אדם אלה, הממציאים המפוארים של gai saber אשר אירופה חייבת להם כה הרבה, כמעט את עצמה. “

ניטשה מרמז כאן לשירת הטרובדורים, כמקור ההשראה לרוח השובבה שביקש לאפייו בו את ספרו זה.

“שירת הטרובדורים” מתיחסת לאמנות השירה של הטרובדורים בדרום צרפת במאות ה־12–13.

אצל הטרובדורים: השירה נתפסה כאמנות של עידון, משחק, תחכום לשוני. שילוב של אינטלקטואליות, אירוניה וארוטיקה. שמחת יצירה גם לנוכח כאב ואי־מימוש. וכשניטשה “מתרגם” זאת לכתיבתו האפוריזמית שתכניה פילוסופיים, הוא מתכוון להציג את רעיונותיו ברוח “עליזה”, כלומר: קלילה לכאורה אך עמוקה, מרקדת, אירונית. לטעמו החכמה האמיתית איננה כבדה ואפלה בלבד – היא יודעת לצחוק, לשיר, ואף ללעוג לעצמה.

שירת הטרובדורים פיתחה את אידיאל ה־fin’amor (אהבה מעודנת), שביטאה “אהבה בלתי מושגת” ו “הערצה מרחוק” תשוקה שמזינה יצירה ולא כיבוש.”

מבחינה זו, ספרו “המדע העליז” שנכתב לאחר כשלון החיזור האינטנסיבי שלו אחר העלמה לו פון סאלומה, מבטא רעיון זה אותו חש ניטשה על בשרו ורדף את נפשו הדחויה והמאוכזבת:

להלן קישורים לפוסטים שפרסמתי באתר “מילים” בהם נדונו אספקטים אחדים של מערכת היחסים האינטנסיבית אך הקצרה והמורכבת בין ניטשה ובין לו פון סאלומה – מערכת שהסתיימה בכשלון [ מבחינתו של ניטשה ] שיכול היה לחוש, אותה תחושה של אהבה שאינה מצליחה להגשים עצמה – ברוח שירת הטרובדורים:

 

להלן הקישורים לפוסטים בנושא:

 

ניטשה - והנשים: פרשיית לו פון סאלומה [1] הנפשות-הפועלות

פורסם ב-21 במאי, 2025 [404]

מפגש ההיכרות הראשון בין נישטה ובין העלמה לו פון סאלומה נערך בסלון של מלווידה פון מייזנברג ברומא – ומכאן ואילך התפתח החיזור  שתואר בפוסטים להלן:

[05] בעקבות ניטשה ולו סאלומה - לאגם אורטה או: "כשאתה הולך אל האשה…"

פורסם ב-9 באוגוסט, 2010 [4,335]

[09.04] {רקע} ניטשה לו סאלומה והתשוקה ל...מוזיקה

פורסם ב-18 בינואר, 2013 [4,962]

 

באותה הזדמנות הוסיף ניטשה לספר כותרת משנה בשפה האיטלקית: La Gaya Sceinza  המבוטאת באיטלקית כ: “ לה גאיה שיאנציה” – כפי שניתן להאזין כאן:

 

 

 

 

מהו אותו “המדע-העליז” ?

במבוא למהדורה השניה, מנסה ניטשה לסייע לקורא הנבוך להבין מה כוונותו בביטוי “המדע העליז” וכותב:

“מדע עליז” : פירושו סטורנאליה של הרוח, אשר בסבלנות רבה עמד נגד לחץ איום וממושך – בסבלנות, בחומרה, בקור ללא כניעה, אך גם ללא תקווה – ואשר זה עתה ובבת אחת תקפתו התקווה, תקוות הבריאות, שכרון ההחלמה” [ עמ’ 151 ] 

[ בהערת שוליים הוסיף המתרגם: “חגיגות לכבוד האל סאטורנוס, אל הפרייה. החגיגות הצטיינו בהוללות שלוחת רסן” .

עיון בערך “סאטורנוס” בויקיפדיה העברית, יסיע להבהיר את המושג הלא מוכר, לעניות דעתי, לרוב הקוראים העבריים. ראו את הקישור הבא, בויקיפדיה העברית, המציין כי האל הרומי סאטורן הוא “אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית”

ומיד לאחר מכן מוסיף ניטשה וכותב :

” […] הספר הזה אינו אלא מעשה עליצות לאחר ימים רבים של אזלת יד ואין-חפץ, קול מבשר של אונים ניעורים, של אמונה מחודשת במחר ובמחרתיים, של הרגשת-פתע, ותחושת עתיד, של הרפתקאות קרבות, של אוקיאנוסים אשר שוב נפתחו, של מטרות אשר שוב מותר ואפשר להאמין בהן” 

אלא, שאם דברים אלה הנקראים יותר כדברי-שירה, שלכאורה נועדו לסייע, בידי הקורא הנבוך והמבולבל, להבין טוב יותר את “כוונת-המשורר” הצליח ניטשה לערפל ולבלבל את הקורא…

כדי לסיע בידי הקורא לנווט בים-המילים שמרעיף ניטשה על קוראיו, ארשה לעצמי לצטט כאן את הפירוש שהציע הפרופסור לפילוסופיה, ירמיהו יובל בספרו : “חידה אפלה: הגל, ניטשה והיהודים” הוצאת שוקן 1966 ” שם כתב לענין שמה של היצירה בה אנו דנים:

[… להגיע להכרה, שאין ערכים ומשמעויות אובייקטיביים במציאות החציונית, או שהעולם מעורטל מאלוהים ומצלליו; ולכן מבחנו של אדם-המעלה – אותו “על-אדם” שניטשה רואה את עצמו כנביאו ומבשרו – הוא בשאלה: כמה אמת יכול הוא לשאת? האיש בעל העוצמה הדיוניסית עומד בלא מסווה מול יקום שעורטל מכל משמעות תבונתית ומכל סיוע והנחיה של ערכים מוצקים, והוא מסוגל להפוך הכרה מחרידה זו למקור של עוצמת חיים, ואפילו של שמחה ועליצות מסוג חדש.”

וכאן מציע המחבר הסבר או נוסח “מתוקן” לכותרת המשנה של הספר ששהוספה באיטלקית , ונצטט:

“דעה עליזה” הוא תרגום נאות יותר לדעתי לכותרת המשנה של ספרו של ניטשה “המדע העליז” – la gaya scienza ” 

ובהרצאה שנשא פרופ’ ירמיהו יובל, שזכה בשנת 2000 לפרס ישראל בפילוסופיה, הסביר המרצה את הפירוש שהוא מציע לביטוי:  Die fröhliche Wissenschaft.

אנו מביאים בזאת קטע קצר בן כ 2 דקות מתוך הרצאה שנשא פרופ’ ירמיהו יובל, שנשא במכון ואן ליר. כותרת ההרצאה היתה : “המדע-העליז” : ניטשה, שפינוזה וצללי האל המת” שם הסביר כי הכוונה בביטוי “Wissenschaft  הוא “דעת” במובן הרחב של המילה . והדגיש כי כוונת ניטשה היתה :

“לדעת את טיבו חסר-האשליות של הקיום” והביטוי ” שתורגם “עליז” כוונתו [ הפילוסופית ] היא “דעת-שמחה” – זה העולם ללא אלוהים שניטשה מדבר עליו”

 

ולמתענינים להלן הקישור להרצאה בשלמותה בערוץ  You-Tube   של מכון ואן-ליר בירושלים.

“המדע העליז”: ניטשה, שפינוזה וצללי האל המת – פרופ’ ירמיהו יובל

 

 

 

לקראת דיון

---

“המדע העליז” הוא ספר הכולל 383 אפוריזמים [ שהם קטעים קצרים – חלקם קצרים מאוד וחלקם מתארכים יותר ] המרכיבים את חמשת חלקיו של הספר האוחז 269 עמודים מודפסים [ מעמוד 147 עד עמוד 416 ]. 

כיוון שהנושא בו אנו עוסקים בפוסט זה הוא התייחסותו של ניטשה לסוגיית “מות-האלוהים” נצמצם את דיוננו לשלושה האפוריזמים, שכל חוקרי ניטשה מסכימים שהם האפוריזמים בהם מוזכרת הסוגיה של “מות-האלוהים” במפורש !

אך כיוון שהדיום במבוא התארך, נפצל את הדיון לפוסט/או פוסטים נוספים בהם נדון בכל אחד מהאפוריזמים הדנים מפורשות ב”מות-האלוהים” כהכנה לקראת הדיון אנו מביאים בזאת את נוסחת של שלושת האפוריזמים : לעיונם המוקדם של הקוראים,

ואנו מקווים להעלות בהקדם האםשרי את קריאתנו המוערת והמוארת בכל אחד משלושת האפפוריזמים שיידונו:

 

1. אפוריזם & – 108

 

1. אפוריזם & – 125

 

 

 

 

1. אפוריזם & – 343

 

 

---

תם – אך לא נשלם ! המשכים יבואו…

---

http://mymilim.info/wp-admin/edit.php

---

 

____________________________________

פוסטים בנושא ” ניטשה .Vs אלוהים” 

_____________________________________

 

 

 

 

 

 

 

 

 

• שתפו את הפוסט:
•  
•  
•  

פורסם על ידי Victor | ביום: 13 במרץ, 2026 |[504] | קטגוריות: טקסטים-Texts | תגובות: 0 | להוספת תגובה לחץ כאן