0.1 הרקוויאם-האנטי-מלחמתי של בנג’מין בריטן – מבוא ורקע
23 בדצמבר, 2024
דברי-מבוא:
ביום 10 לדצמבר 2024, חוויתי חוויה מטלטלת בבית האופרה שבמשכן אמנויות הבמה בתל-אביב. היה זה ביצוע בימתי של “רקוויאם המלחמה” של בנג’מין בריטן.
שלושת התצלומים [ שצולמו על ידי הצלם יוסי צבקר ] המוצגים כאן מן הביצוע בתל אביב נחרטו עמוקות בזכרוני ואני משתפם בזאת:
הקברנים
העקדה
דם על הבמה
השתכנעתי, פעם נוספת, כי לא דומה האזנה לקונצרט בביצוע בימתי [ בו על הבמה נראים רק הנגנים והזמרים המשתתפים בביצוע ], לביצוע מומחז [ עם מבצעים, השרים ומשחקים, מאופרים, לובשים תלבושות ואביזרי תפאורה מלווים באפקטים שונים של תאורה – כוחם רב עימם להעצים את רושמה של היצירה.
ואכן, הביצוע הבימתי של “רקוויאם-המלחמה” של בנג’מין בריטן הותיר בי, ובאנשים רבים ששוחחתי איתם, רושם רב והותיר אותי ואותם כואבים ומדוכאים בעקבות המוזיקה והבימוי מעורר הרגשות .
ארשה לעצמי לצטט משתתף אחד שהביע את רגשותיו ברב שיח שהתקיים לאחר הקונצרט בבית האופרה בו השתתפו כמה מהמבצעים של הרקוויאם – אותו אזרח [ שאיני מכירו ] הודה למבצעים על העלאת רקוויאם המלחמה והדגיש את חשיבות העלאת היצירה בזמן זה- דווקא בזמן הזה ! – על רקע המלחמה הבלתי מסתיימת בה אנו נתונים למעלה שנה על כל הקורבנות שהמלחמה הזו גבתה וממשיכה לגבות – הן בצד הישראלי והן בצד השני.
לכן, חשבתי שיואיל, אם נעמוד על הרקע, האישי של בנג’מין בריטן, והרקע ההסטורי לחיבור היצירה מרטיטת-לב זו.
את רשימיתי זו, בעקבות “רקוויאם המלחמה” של בריטן, אקדיש לדיון בסוגיות אלה, ובהמשך אדון במבנה היצירה מן הבחינה הטקסטואלית ואעמוד על הדרך המיוחדת בה הלך בריטן במעשה החיבור וההלחמה בין הטקסט הלטיני ההסטורי של המיסה הקתולית לבין שירים אותם בחר בנג’מין בריטן מעזבונו של המשורר והחייל וילפריד אואן, שנפל בקרב ביום 4 בנובמבר 1918- שבוע לפני תום המלחמה [ כשבנג’מין בריטן היה ילד כבן 5 שנים… ].
מן הראוי לעמוד גם על מעשה המרכבה המורכב והמתוחכם בעיצוב החומר המוזיקלי שהשפיע עלי כצופה ומאזין, כפי שהרכיב הקומפוזיטור בנג’מין בריטן.
1. בנג’מין בריטן – דיוקן המוזיקאי כפציפיסט עיקבי
בנג’מין בריטן נולד ביום 22.11.1913 ב Lowestoft – עיירת נופש ונמל-דיג השוכנת בקצה המזרחי ביותר של חופי אנגליה. העיירה הממוקמת מול העיר אמסטרדם שבהולנד כשהים הצפוני מפריד בינהן. Lowestoft שוכנת צפון מזרחית ללונדון הבירה במרחק של כמאתיים ק”מ. לפי הויקיפדיה בשנת 2021 היתה בה אוכלוסיה של כ 70,000 תושבים.
כשתסתיים מלחמת העולם הראשונה, בחודש נובמבר 1918, יהיה בנג’מין בריטן – ילד כבן 5 שנים. למרות גילו הצעיר, והעובדה שהוא עצמו ומשפחתו הישירה לא סבלה ממוראות אותה מלחמה. הטרגדיות שהותירה אחריה מלחמת העולם הראשונה השפיעה עליו ועל יצירתו המוזיקלית השפעה עמוקה. ב. בריטן היה הילד הרביעי והצעיר להוריו רוברט ויקטור בריטן – שהיה רופא שיניים, ואדית רודה, שהיתה חובבת מוזיקה מושבעת, ופעלה במסגרת חברת מוזיקה של העיירה Lowestoft .
את לימודי המוזיקה שלו החל בבית המשפחה כאשר אחותו הבוגרת ממנו היתה המורה הראשונה שלו לפסנתר. מגיל צעיר נתגלה כשרונו המוזיקלי ולפי המסופר במקורות שונים בגיל 5 כבר הלחין את יצירתו המוזיקלית הראשונה.
בשנת 1924, בהיותו כבן 11, שמע לראשונה בקונצרט פומבי בפסטיבל מוזיקה בעיר Norwich את יצירתו של הקומפוזיטור האנגלי Frank Bridge – “הים” – עליה ניצח הקומפוזיטור בכבודו ובעצמו. לימים יציין בנג’מין בריטן, כי זו היתה היצירה המוזיקלית המודרניסטית הראשונה שנחשף אליה – והיא השאירה עליו רושם רב.
בשנת 1927, והוא כבן 14 שנה, החל ב.בריטן ללמוד אצל הקומפוזיטור Frank Bridge מוזיקה באופן פרטי .
הקומפוזיטור והמורה פרנק ברידג’ – 1921
פרנק ברידג’ השפיע השפעה רבה על התפתחותו המוזיקלית של בנג’מין בריטן, ובריטן העריך מאוד את מורו. את הערכתו לפרנק ברידג’ ביטא ב. בריטן, ביצירה שחיבר לכבוד המורה והמנטור שלו.
השם שהעניק ליצירה הוא “ואריאציוות על נושא של פרנק ברידג’ ” וניתן להאזין לה בקישור לוידאו זה: Variations on a Theme of Frank Bridge
גם לאחר שבריטן כבר בגר והיה לקומפוזיטור אנגלי מוביל לא שכח את מורו והמנטור שלו פרנק ברידג’. נדמה שאין עדות אוטנטית יותר לרגשי חיבה והערכה זו מאשר תצלום אחד מביתו של ב. בריטן, ב ALDEBURGE , עיירת חוף השוכנת כ 45 קמ’ דרומית לעיירת הולדתו, שם גם יסד יחד עם הזמר פיטר פירס פסטיבל מוזיקה:
תמונת פרנק ברידג’ מעל הספריה בביתו של בנג’מין בריטן- ב ALDEBURGE
פרנק ברידג’ היה קומפוזיטור שדגל בהשקפות פציפיסטיות, וחיבר כמה יצירות הכוללות מסרים ובהם גילה את השקפתו כפציפיסט:
2. ההיכרות עם המשורר ו.ה אודן Wystan Hugh Auden
בגיל 23 הכיר ב. בריטן את המשורר ו.ה.אודן שהיה משורר פורץ דרך באנגליה פציפיסט והומוסקסואל. החלו לשתף פעולה מקצועית בינהם. הפרויקט המשותף הראשון היה, במסגרת קבוצת עבודה ב BBC – בהכנת סרט אנטי מלחמתי כאשר בריטן מחבר את המוזיקה וו.א. אודן תורם את חלקו בעיצוב החלק המילולי של היצירה.
הקומפוזיטור בנג’מין בריטן [ מימין ] והמשורר וו. א. אודן [ משמאל]
בשנת 1936 ב. בריטן ואודן הפיקו את הסרט “העולם מתחמש” The world is arming – שהיה סרט שיצא נמרצות כנגד מרוץ החימוש שהחל באותה תקופה באירופה – כאות מבשר רעות לקראת מלחמה שלדעתם של יוצרי הסרט עומדת לפרוץ . מלחמה שאכן פרצה בשנת 1939 – היא מלחמת העולם השניה.
כרזה לסרט האנטי-מלחמתי : “העולם מתחמש” The world is arming
ההיכרות עם ו.א. אודן העמיקה בבנג’מין בריטן את מודעותו הפוליטית וגיבשה את השקפותיו הפאציפיסטיות – ובמקביל העצימה בו את נטיתו ההומוסקסואלית, ואיפשרה לו “לצאת מהארון” ולהודות בפומבי בנטיותיו ההומוסקסואליות.
שיתוף הפעולה המשיך גם ביצירה מוזיקלית שחיבר בריטן לטקסטים של וו.א. אודן, שחוברה בשנת 1936 ושמה : OUR HUNTING FATHERS – המבוססת על שירים שאסף בריטן, ושאודן הוסיף להם כותרות ודברי קישור . “החטא הקדמון” החל – להשקפתו הפציפיסטית של בריטן , ב’אבותינו הקדומים’ שעסקו בציד ובהריגתם של בעלי חיים. ומכאן שמו של המחזור.
וטקסטים שכתב אודן, בהם הגיב בלשונו החריפה והעוקצנית על התחזקות הנטיות הפשיסטיות שהחלו נותנות סימנים באירופה: ניתן להאזין ליצירה OUR HUNTING FATHERS בקישור זה
בשנת 1939 כתב בריטן יצירה לזכרם של אלה שנפלו במאבקם למען הרפובליקה הספרדית, וכנגד כוחותיו של פרנקו. שמה של היצירה: “הבלדה של הגיבורים [1939]” שניתן להתרשם ממנה בוידאו שבקישור זה :
בסמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה עזב ו.ה. אודן את אנגליה מלווה בחברו הסופר כריסטופר אישרווד [ שהתפרסם עם ספרו “פרידה מברלין” שהסרט “קברט” נעשה על פיו ].
גם בנג’מין בריטן עזב את אנגליה ונסע , מלווה בחברו, הזמר הטנור פיטר פירס לארה”ב.
ככל הנראה אחת הסיבות לעזיבות אלה היה החשש מהמלחמה הממשמשת ובאה וגם עקב הרדיפות שהומוסקסואלים נרדפו על ידי השלטונות באנגליה.
בשנת 1939 נסע בריטן לארה”ב כשהוא מלווה בחברו זמר הבריטון פיטר פירס, שלימים יהפך לבן זוגו.
לו.ה. אודן היתה השפעה על עולמו האישי של בריטן, [ לרבות על “יציאתו מן הארון” ] וכן השפעה על יעודו המקצועי ועל תפיסותיו הפוליטיות. בהשפעתו הפך למעורב בחיים הפוליטיים ולפציפיסט. בשנת 1942 – בעיצומה של המלחמה חזרו ב.בריטן ובן זוגו פיטר פירס לאנגליה. בריטן, הפציפיסט, פנה לועדה הממשלתית המתאימה, וביקש שחרור מגיוס לצבא מטעמי מצפון.
בפני שלטונות הצבא הכריז:
“כל חיי הוקדשו למעשה יצירה, בהיותי מלחין מקצועי, ואינני יכול לקחת חלק במעשים של הרס”
מצוטט מהספר “וילפריד אוון – בנג’מין בריטן – רקוויאם המלחמה טקסטים ומכתבים” מאת רינה ליטוין בעמ’ 62
בשלב ראשון שלטונות הצבא נתנו לב. בריטן פטור מהשתתפות בפעולות מלחמתיות. אך לא זכה לפטור מגיוס מלא לצבא. רק לאחר ערעור שהגיש נתקבלה בקשתו – והוא הוכר כפציפיסט הפטור משרת צבאי מטעמי מצפון.
האישור שניתן לבנג’מין בריטן ביום 3 במאי 1943 שהכיר בו כפטור מגיוס לצבא מטעמי מצפון.
3. הפצצת ערים במלחמת העולם השניה
במהלך מלחמת העולם השניה, התפתחה שיטת לחימה קטלנית שהתבטאה בהפצצות מאסיביות מן האויר, באמצעות להקי מטוסים רבים, על ערים בארצות האוייב. כמויות גדולות של מטוסים שנשאו טונות רבות של פצצות היו מגיעות, בדרך כלל באישון לילה, ומטילות את הפצצות ההרסניות על מרכזי הערים שנבחרו. ההפצצות הללו כוונו לא רק כנגד מטרות אסטרטגיות צבאיות אלא הורחבו גם כנגד ערים ואזרחיהן, וכתוצאה מהן נהרסו חלקים ניכרים בערים רבות באירופה: בתי מגורים, ומוסדות עירוניים אזרחיים ותשתיות נהרסו ומאות אלפים נהרגו ונפצעו בהפצצות אלה. שזכו לכינוי “BLITZ”
אחת ההפצצות המפורסמות, היתה הפצצה על העיר מינכן שבדרום גרמניה שבוצעה על ידי חיל האויר הבריטי. היה זה ביום 9 לנובמבר 1940 – תאריך שנבחר על ידי חייל האויר הבריטי, כיוון שבאותו ערב היטלר אמור היה לשאת את נאומו המסורתי לציון נסיון הפושט – הוא “הפוטש במרתף הבירה” – שנערך ב 8 לנובמבר 1923. שבעקבותיו היטלר נעצר ואף נשפט ונכלא אך שוחרר מהכלא כעבור זמן קצר, בלא שנשא את מלוא העונש שגזר עליו בית המשפט.
היה זה נסיון של חיל האויר הבריטי לפגוע במנהיגה של גרמניה הנאצית, מתוך תקווה שאם הנסיון יצלח יביא הדבר למפנה במלחמה.
העיתונים שהופיעו למחרת דיווחו כי היטלר עצמו לא נפגע בהפצצה המאסיבית על מינכן, אך ציינו כי עקב ההפצצות חלו שיבושים בשידור הנאום המסורתי שנהג היטלר לנאום לציון נסיון הפוטש בבית הבירה ב 9 בנובמבר 1923.
דיווח בעתון אמריקאי על הטלת הפצצות על מינכן ומרתף הבירה במינכן – בליל ה 9 לנוובמבר 1940
[ בתצלום היטלר נואם במרתף הבירה ]
ידיעה זו זכתה אף להתייחסות בעתון ארץ-ישראלי : בעתון “הצופה” מיום 20 לנובמבר 1940 :
תצלום הידיעה בעתון “הצופה” מיום 20.11.1940
בתגובה נזעמת לנסיון זה של חיל האויר הבריטי – הורה היטלר על הפצצת-נקמה כנגד מטרות בעלות ערך סימלי על אדמת בריטניה. – כדי “ללמד את האנגלים – לקח”
ואכן ב 14 לנובמבר 1940 ] 5 HNHO KTJR VVPMMV GK NHBFI[הופצצה העיר קקובנטרי שבאנגליה בהפצצה כבדה ביותר – וכתוצאה מהפצצה זו נהרסה הקתדרלה ההיסטורית של העיר קובנטרי – קתדרלה שיסודותיה נטועים עוד מן המאה ה 14 !.
קתדרלת קובנטרי – לפני ה”בליץ” של ה 14 בנובמבר 1940
הפגיעה וההרס של קתדרלת קובנטרי – שתושבי העיר מאמינים שבאה כתגובת-נקמה על ההתקפה מיום 9.11.1940 שנערכה על מינכן – שהיתה בתקופה הנאצית, סמל לתנועה הנאצית שהחלה את דרכה בעיר זו – וה 9 לנובמבר הפך ליום חשוב בלוח השנה הנאצי – ולכן בחרו הנאצים את העיר קובנטרי ואת הקתדרלה ההיסטורית המפוארת שלה – כיעד להפצצת העונשין. וכך הפכה קתדרלת קובנטרי – המופצצת וההרוסה לסמל עבור האנגלים.
קתדרלת קובנטרי לאחר ה”בליץ” של ה 14.11.1940
בהפצצה זו נהרגו כ 600 מתושבי העיר, חלקים גדולים ממרכז העיר נחרבו, מאות בתים נהרסו כמו גם מפעלים ותשתיות רבות וזה בנוסף למאות פצועים שנפגעו בהפצצה הנאצית.
ימים אחדים לאחר ההפצצה והרס הקתדרלה הגיע וינסטון צ’רצ’יל, ראש ממשלת בריטניה, לביקור בקתדרלה ההרוסה – ובעיקר כדי לחזק ולעודד את תושבי העיר המופצצת.
וינסטון צ’רצ’יל מבקר בקתדרלה ימים אחדים לאחר הריסתה.
לשמאלו הכומר Richard Howard הבישוף של קתדרלת קובנטרי
לימים, תועלינה טענות כי ההחלטה על להפצצת העיר דרזדן שבגרמניה, שהיתה מרכז תרבות על נהר האלבה, [ להבדיל מיעד אסטרטגי מובהק ] הפצצות כבדות ביותר בימים 13-15 לפברואר 1945. היתה פרי יוזמתו של צ’רצ’יל – כנקמה על הרס הקתדללה בקובנטרי.
ואולם, היסטוריונים שבחנו טענה זו הגיעו למסקנה כי עמדתו של צ’רצ’יל היתה כי את ההפצצות על ערי גרמניה יש לערוך כנגד מטרות אסטרטגיות ולא כהפצצות “שטיח” – כפי שהציע [ ובפועל ביצע ] מרשל האוויריה של בריטניה ארתור האריס.]
ולהרחבה ראו קישור זה וכן מחקר אקדמי מקיף יותר בקישור זה.
בשנת 2002 ביקרתי בעיר קובנטרי – וכאן תצלום שצילמתי את שרידי שרידי הקתדרלה ההרוסה שנשמרה כעדות לזועות המלחמה:
שרידי קתדרלת קובנטרי – בביקורי בחודש ספטמבר 2002 [ צילום ויקטור ]
4. קובנטרי הופכת לסמל לפיוס ולשלום
ההפצצה הקשה של קובנטרי והרס הקתדרלה גרמה למותם של כ 500 בני אדם ולהרס מאסיבי של חלקים גדולים בעיר. מלחמת העולם השניה היתה עדיין בעיצומה וראש מכללת כנסיית קובנטרי האנגליקנית, הכומר Richard Howard , פנה לקהל מאזיניו, בדרשת חג-המולד [הכריסמס] של אותה שנה [ דצמבר 1940 ! ] ששודרה ברדיו, בקריאה ברוח נוצרית “לשבור את מעגל הנקמה ולמחול, לא רק כלפי הגרמנים אלא לאנושות כולה כתגובה למלחמה.”
כאן סרטון הכולל את נאומו של הכומר Richard Howard בליל הכריסטמס 1940:
נאום בו קרא לסלק, עם כל הקושי שבדבר, את כל מחשבות הנקם:
והטיף ברוח הנצרות בה האמין “FATHER FORGIVE ” “אבינו סלח”
סיסמתו של הארכי הגמון של קתדרלת קובנטרי – ” אביהו סלח” בקתדרלת קובנטרי
ההגמון של קתדרלץ קובנטרי שימש בתפקידו גם לאחר שמלחמת העולם השניה הסתימה ויזם קשרים בין העיר קובנטרי לבין עיר הנמל קיל שבצפון גרמניה שגם היא הופצצה על ידי מטוסי חיל האויר הבריטי. ולימים עם ערים נוספות בגרמניה ששגם הן ספגו הפצצות של חיל האויר הבריטי – ובינהן דרזדן וברלין.
הוא פעל רבות כדי לקדם את בנייתה מחדש של הקתדרלה שנהרסה במתקפת חיל האויר הגרמני שגם היא כונתה “הבליץ” בדומה להפצצות המאסיביות על הלופטואפה הגרמני על לונדון.
בשנת 1950 הוכרזה תחרות בין אדריכלים לבניית הקתדרלה של קובנטרי. תוכניתו של האדריכל Basil Spencer היא זו שזכתה בתחרות. אבן הפינה לקתדרלה החדשה נורתה ביום 23.3.1956 וביום 30.5.1962 נחנכה הקתרלה החדשה.
לפי תוכניתו של האדריכל באזיל ספנסר חורבות הקתרלה ההרוסה נשמרו כאנדרטה לזועות המלחמה ולהרס ולצידם נבנתה הכנסיה החדשה בסגנון מודרני – כפי שניתן לראות בתצלום זה.
קובנטרי – מימין הקתדרלה החדשה לצד חורובות הקתדרלה העתיקה מהמאה ה 14 [ משמאל ]
פסל ה”פיוס” Reconciliation של הפסלת Josefina de Vaconcellos
שהוצב בשרידי הקתדרלה ההרוסה בקובנטרי
כסמל לפיוס ולשלום בשנת 1995 לציון 50 שנה לסיום מלחמת העולם השניה
5. הזמנת “רקוויאם המלחמה” מבנג’מין בריטן – לטקס פתיחת הקתדרלה החדשה בקובנטרי
לקראת טקס החנוכה החגיגי של הקתדרלה המחודשת בקובנטרי – הוזמנה בשנת 1958, מבנג’מין בריטן, שהיה לקומפוזיטור הבריטי המוביל באותן שנים [ ביחוד לאחר הצלחת האופרה שלו “פיטר גרימס” [ 1945] יצירה שנועדה להיות מנוגנת בטקס חנוכת הקתדרלה המחודשת.
בנג’מין בריטן – בחר להלחין את מה שכינה לימים WAR-REQUIEM “רקוויאם המלחמה” – על ביצועו ניצח בקונצרט החגיגי לציון חנוכת הקתדרלה המחודשת בקובנטרי ביום 30 במאי 1962
לצורך ביצועה ביקש לזמן שלושה זמרים משלוש המדינות שנלחמו זו בזו במלחמת העולם השניה: הטנור פיטר פירס האנגלי, הבריטון הגרמני דיטר פישר דיסקאו וזמרת הסופראן הרוסיה גאלינה וישנבסקייה – אשר הופעתה נמנעה עקב איסור מטעם השלטונות הסובייטיים [ על רקע “המלחמה הקרה” ] ואת מקומה מילאה הזמרת הבריטית הת’ר הרפר.
כידוע: הטקסט לתפילת האשכבה הנהוגה בכנסיה הקתולית REQUIEM AETERNAM “מנוחת-עולם ” הוא טקסט קבוע המושר בלטינית – וקומפוזיטורים מפורסמים הלחינו מוזיקה למילים אלה: בין היצירות המפורסמות והמושמעות תדירות ידועות במיוחד הן :
- הרקוויאם של מוצארט [ משנת 1791 ] ;
- הרקוויאם של הקטור ברליוז משנת 1837 ;
- הרקוויאם של ג’וספה ורדי משנת 1874
- והרקויאם של גבריאל פורה משנת 1890.
אלא שבשונה מכל קודמיו בנג’מין בריטן בחר לשלב בין פרקי המיסה הקתולית הקבועה [ המושרים כאמור בלטינית ] ציטוטים מתוך שירים שחיבר המשורר הבריטי וילפריד אואן – בעצמו חייל שלחם בחפירות במלחמת העולם הראשונה – וביום 4 בנובמבר 1918 נהרג בשדה הקרב – שבוע אחד בלבד לפני הכרזת הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה.
החייל והמשורר וילפריד אואן
המשורר והחייל וילפריד אואן
לצד כתב היד של שירו הפציפיסטי DOLCE ET DECORUM EST
Dulce et decorum est Pro patria mori” (מתוק וראוי הוא למות למען מולדתך).
השיר האנטי מלחמתי הזה תורגם לעברית על ידי חנה ניר ופורסם בכרך ע”ה מס’ 4 [ אפריל 2001] של “מאזניים” בטאון אגודת הסופרים. [ ראו בקישור זה ]
כאן קטע מתוך פרק ה”ליברה מה” הפרק המסיים את היצירה – בו הלחין בנג’מין בריטן, את שירו של וילפריד אואאן “מפגש מוזר” המפגיש שני חיילים משני עברי החזית למעין דו שיח בינהם :
וכאן קישור ישיר לסרטון המלא [ 9 דקות ו 49 שניות]
ולהלן הטקסט של השיר פרי עטו של וילפריד אואן – אותו מזמרים שני הזמרים – כמעין שיח בין שני החילים [ הזמר האנגלי פיטר פירס והזמר הגרמני דיטריך פישר דיסקאו ]משני עברי אותה חזית:
מצוטט מתוך הספר “וילפריד אואן – בנג’מין בריטן רקוויאם המלחמה – טקסטים ומכתבים” ערכה תירגמה והוסיפה הקדמות והערות רנה ליטווין [ הוצאת “אבן חשן” ]
מבקשים אנו להדגיש את השורות הללו מתוך הטקסט המושר
אכן לא ‘עוד רקוויאם’ – אלא, ברוחו האיתנה של הקומפוזיטור הפציפיסט בנג’מין בריטן –
מסר פציפיסטי של פיוס וקריאה לקץ המחלה הנקראת “מלחמה” !!!
זהו איפה REQUIEM TO WARS
ולא רק :
WAR-REQUIEM
ויקטור הרצברג,
23.12.2024
.
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
