1.

ג’יוספה ורדי היה כבן 40, מלחין אופרות מפורסם, כאשר הוזמן לפאריז. האופרה “נבוקו” [ נבוכדנצר]  שחוברה ב 1842 זכתה להצלחה רבה.מקהלת העבדים המפורסמת –

VA PENSIESRO, SUL ALI DORATE – “הנשאו הגיגי, על כנף זהב רוננה” הפכה להיות מעין המנון עבור בני עמו. ורדי והאיטלקים חובבי הזמרה ראו באופרה זו וביחוד באריית המקהלה המרגשת הזו, ביטוי לשאיפותיהם הלאומיות לאיטליה מאוחדת ועצמאית. ההזדהות עם בני ישראל –  הגולים בבבל ומבכים את חורבן ארצם, היו עבורם לסמל לסבלם הם.

לאחר מכן חיבר שורה של אופרות  שלא זכו להצלחות מרקיעות שחקים, אך שיכללו את יכולתו וסגנונו.

בשנת 1851 עלתה בונציה הצגת הבכורה של : “ריגולטו”,  אחריה עלו “איל טרובטורה” [ הטרובדור]  ב1853  ברומא ו”לה טראוויטה” [ המופקרת, הסוטה מדרך הישר ] ב  1853 בונציה. ורדי הפך מבוקש.

כיוון ששמו כבר הלך לפניו, ההצעות שהציעה לו האופרה של פאריז, היו כאלה שלא ניתן היה לסרב להן, ובראש וראשונה הובטח לו כי כותב הליבריט המוצלח ביותר – יועמד לרשותו.

היה זה  אאוגוסטין סקרייבה הצרפתי

סקריבה הציע את הנושא. בפועל הנושא כבר עובד על ידו בצורה אחרת לדוניצטי תחת השם : “הדוכס מאלבה”

סקריאבה הזמין את ורדי להכניס שינויים בליבריט לפי רוחו. ורדי הסכים. הליבריט המקורי נכתב צרפתית

וכך הוא פורסם לראשונה הליבריט המקורי של LES VESPERES SICILIANENES רק כעבור זמן הליבריט תורגם לאיטלקית ובשפה זו נהוג לשיר אופרה זו

מאז הליבריט בתרגום לאיטלקית ” I VESPERY SICILIANI”

תקופת יצירתו של ורדי עד אז, אופיינה בנסיון לשלב רעיונות של שחרור לאומי, שחרור מעול שלטון זר, באופרה. בפועל לרתום את האופרה למסרים אידיאולוגיים ופוליטיים שהיו חשובים לורדי והציתו את דימיון הקהל.

במבט היסטורי לאחור היה זה חלק מהמאבק הלאומי של האיטלקים להקמת מדינתם המאוחדת והעצמאית. ורדי אכן זכה למעמד של גיבור לאומי ונבחר לכהן כחבר בפרלמנט האיטלקי העצמאי הראשון לאחר שנת 1861 – שנת הקמתה של איטליה המאוחדת. על רקע זה יש להבין גם את חיבורה של האופרה ” I VESPERY SICILIANI”

את התשתית ההסטורית לסיפורה של האופרה שאבו הקומפוזיטור האיטלקי וכותב הליבריט הצרפתי מן ההסטוריה של סיציליה.

2 .       VESPERY SICILIANI

________________________________________

כדי להבין את פשר השם שבחרו ליצירתם ראוי להסביר ולפרש את הביטוי  VESPER  :

פירושה המילוני מובא בזאת:

vesper

1. A bell that summons worshipers to vespers.

2. Vesper. The evening star, especially Venus.

3. Archaic. Evening. Middle English, evening star, from Latin, evening.

מעניין עד כמה שלושת מרכיביו של הפירוש המילוני, כמו חברו יחד, לגיבושו של המושג בו אנו עוסקים כאן.

“פעמון המזמין את המתפללים לתפילה” ; “ערב”  ו”כוכב הערב”.

vespers היא תפילת הערבית הנוצרית קתולית. מקורה ככל הנראה בתפילת “ערבית, או “מעריב” הנהוגות במסורת היהודית. על הקשר בין הכוכבים לתפילה נלמד מ:

קיצור שולחן ערוך סימן קלג סעיף כז
לאחר צאת הכוכבים מתפללין מעריב, ויש להעמיד שליח צבור הגון ויתפלל בנחת ובכוונה ויש לגעור בהחוטפים. אומרים בתפלת שמונה עשרה אתה חוננתנו, אם חל בשבת אומרים ויתן לך אבל אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש. ולאחר התפלה מקדשין את הלבנה ופוקדין איש את רעהו בשמחה וטוב לב כמו ביום טוב.

לפי המסורת הנוצרית-קאתולית, תפילת הערבית, מתקיימת לפנות ערב בכל כנסיה. היא תפילת VESPERA סיצ’יליה, כמו איטליה כולה, אדוקה בקתוליות שלה. ולעת דימדומי הערב מתקבצים המתפללים בכנסיות לשאת תפילה זו.

3.    הרקע ההסטורי

________________________

יש להניח כי מסורת זו קוימה, הלכה למעשה גם, לפנות ערב ב 30 במרץ שנת  1282 . שכן, כאשר הכו פעמוני הכנסיה ודינדנו לתפילת ערבית בערב הפסחא, היה זה האות לתחילתו של מרד עממי שפרץ בפלרמו כנגד הצרפתחם בראשותו של צ’ארלס הראשון, המלך הצרפתי של נאפולי-סיצ’יליה .

על פי מקורות בני התקופה, המרד הוסת על ידי פטר השלישי, קיסר קונסטנטינופול, יריבו של צ’ארלס ומי שטען לשליטה על כל סיצ’יליה. הסיבות למרד היו רבות אך ההיסטוריונים מדגישים את הדיכוי שדיכא המלך הצרפתי את תושבי האי – כסיבה רבת חשיבות לפרוץ המרד. ההיסטוריונים, ביחוד האיטלקיים, מדגישים את הדיכוי כסיבת מוצדקת לפרוץ המרד.

המרד פרץ ברציחתם של צרפתים אחדים בכנסיית רוח-הקדוש Santo Spirito  שבעיר.

תושבי פלרמו הנלהבים … המשיכו ב”מצווה” ולא סיימוה עד שהותירו כ 2,000 צרפתים מתושבי העיר פלרמו, מתבוססים בדמם ונופחים את נשמתם.

פלרמו מוקפת חומה והצי שנמלה בעת הערבית הסיצ’יליאנית.

הצייר בן ימינו JUAM  MARIO MIANO

זה הרקע ההיסטורי לארוע הידוע כ”ערבית סיציליאנית”.

4.    האגדות

_______________________

אך ההיסטוריה אינה שלמה, מבלי שמוסיפים לה אנקדוטות וסיפורי רכילות עסיסיים.

אגדה אחת מאשרת כי המרד החל אמנם לקול צלצלול הפעמון, אך היה הפעמון שהפעיל כומר אחד כשנודע כי סמל צרפתי, פגע בכבודה הנשי של בת פלרמו חסודה, כלומר אנס אשת-איש סיצ’יליאני מבנות פלרמו. הבעל, כיאה לכל בעל, ולבן פלרמו על אחת כמה וכמה, בא וחרבו שלופה בידו, כדי לשסף את גרונו של הצרפתי.

בשנת 1846, בעוד המאבק האיטלקי לעצמאות בעצומו תיאר צייר איטלקי אחד את הארוע:

הבעל הזועם מתקרב אל האנס, המבין מה צפוי לו. האשה עומדת מעליו כואבת ובוכה על השפלתה כאשר היא נתמכת על ידי ידיד החומל על הפגיעה בכבודה.

מעשה זה – הו, כמה אהובה המילה Vendeta  [ נקמה ! ] בסיציליה – הצית את חרב הנקם בצרפתים, בני פלרמו הסתערו הסתערות “עממית” על הצרפתים ועל פי המקורות ההסטוריים טבחו בהם כאלפיים נפש !

סיפור אגדה אחר הקשור לאותו ארוע מנסה להסבירו ב”בחינה” שערכו תושבי פלרמו למי שחשדו בו שמקורו צרפתי. ראשית תפסו אותו ומשהיה בידי ההמון הזועם ערכו לו מבחן מכריע: היה עליו לבטא, בעגה פלרמאית אופיינית את הקריאה: Cicirri  – והנחשל – חוסל !.

5.     מוסר השכל

___________________

כבוד הוא כבוד. על השפלה מגיבים ביד קשה ובחרב נוטפת דם.

כנראה שמאז …משמש הכבוד מטבע קשה, עובר לסוחר בחוצות פלרמו , ומה שסיצ’יליאניות מעלה בדימיון ובתודעה המשותפת  – וזה עד ימינו אלה, הימים שלאחר סרטי פרנסיס פורד קופולה – “הסנדק” המעלים על נס את אגדת  דון-קורליאונה וחבריו, חברי ה cosa nostra

ואם נבש להבין את פישרן של שתי מילים מזרות אימה ופחד אלה הרי משמעותן:

cosa  –  משמע : “הענין” או “העסק”   ו-  nostra -משמע:  “שלנו” ובקיצור, העסק שלך-הוא בעצם שלנו. אנו מתערבים בעסקיך. אנו שותפים בהם. בשמה האחר מתקרית חבורה זו “המאפיה”

Cosa  Nostra

A crime syndicate active throughout the United States, hierarchic in structure, made up of locally independent families, and believed to have an important relationship with the Sicilian Mafia. [Italian, our concern : cosa, thing, affair + nostra, feminine of nostro, our.]

6.    “ערבית סיציליאנית”

_____________________________________

 

ארוע דמים זה כונה “ערבית סיציליאנית” והאיטלקים, מלאי הגאווה, אימצו אותו אל לב תודעתם הלאומית, וחזרו אליו בהזדמנויות חגיגיות אחדות במחציתה של המאה ה 19.

בשנת 1847 חיבר MICHELE NOVARO  את ההמנון האיטלקי.

נביא כמה משורותיו, [ בתרגום לאנגלית ] :

EVERY TRUMPET BLAST

SOUNDS THE SICILIAN VESPERS

LET US GATHER IN LEGIONS,

READY TO DIE !

ITALY HAS CALLED !

ובתרגום חופשי לעברית:

כל תרועת חצוצרה

משמיעה את הערבית הסיצ’יליאנית

בואו נתאגד בלגיונות

מוכנים למות !

איטליה קראה !

“ערבית סיציליאנית” היא איפה שם נרדף למעשה גבורה לאומי, למרד נגד שלטון כיבוש שנוא.. מעשה רציחתם האכזרית של כ 2000 צרפתים, נחשב עד היום מעשה גבורה של בני פלרמו בכובשיהם ומדכאיהם.

7.       סיפורה של האופרה

__________________________

מערכה ראשונה

האופרה נפתחת בפתיחה דרמטית, כיד ורדי הטובה עליו, והמסך נפתח על כיכר העיר בפלרמו.

השנה היא 1282 ודוכסית הלנה מקוננת על אחיה פדריגו שהוצא להורג כבוגד. בעוד היא מקוננת מופיע חייל צרפתי רוברטו גס הרוח הדורש ממנה, מעשה כובשים אכזריים, לשיר. שירתה הכפויה, מציתה אש נקם בלבבות בני סיצ’יליה המזדהים עם סיבלה-השפלתה. והקרב עם הצרפתים מתחיל.

[ הנה כך עיבדו, סקיאבה וורדי את אגדת האונס להשפלה “מוזיקלית” יותר, כיאה לאופרה …]

השליט הצרפתי מונפורטה , משליט סדר. ואז הוא מתחקר סיצ’יליאני צעיר ארג’יו שמו, מי הוא זה ששוחח עם האשה, ואוסר עליו לקיים קשרים נוספים עם האשה, משום שהוא חושד בה כבעלת נטיות מהפכניות. אך ארג’יו שבוי באהבתו להלנה ממשיך בקשר איתה.

המערכה השניה,

ממנה לקוחה האריה שאנו מביאים כאן, מתרחשת בשדה מחוץ לפלרמו. גיובני דה פרוצ’ידה שהוגלה מארצו חוזר בחשאי. כשרגליו דורכות פעם נוספת על אדמת מולדתו  – סיצ’ילה

הוא שר לה, לארצו – מולדתו ולפלרמו עירו:

O TU PALERMO ,TERA ADORATA

הו את פלרמו, קריה נערצה

קישור ישיר

 

 

להלן הטקסט של האריה

 

 

ובתרגום לאנגלית:

לאחר שמיעת השיר הנשגב הפטריוטי הלנה ואריגו נפגשים. ג’יובני מכריזכי פיטרו די-ארגונה מתכונן לפלוש לסיצ’יליה אם ,תפרוץ מרידה. ארייג’ו מכריז על אהבתו להלנה. היא מודיעה שתקבל את הצעתו אם ינקום את דם אחיה.

המערכה השלישית

השליט מונפורטה בלישכתו לומד ממכתב ששיגרה לו אישה אחת כי אריג’ו הוא בעצם בנו.

הוא מזמין אליו את אריג’ו ומספר לו על כך. אריג’ו מובך מהידיעה , חושש שכתוצאה מגילוי זה יפסיד את הלנה.

בערב עומד להתקיים נשף מסכות. הפטריוט ג’יובני מגלה את אזנו של אריג’ו כי התוכניות לרצוח את השליט מונפורטה כבר סוכמו. אריג’ו מגן על אביו השליט – והקושרים נתפסים ונעצרים.

מערכה רביעית

ג’יובני המהפכן והלנה הושמו במאסר בטירה. ארג’יו בא לבקרם ומנסה להצדיק את מעשהו. הוא נתון בקונפליקט פנימי. חוזר ומכריז על אהבתו להלנה. גיובני מגלה לו כי התוכנית לרצוח את השליט – אביו כבר בעיצומה.

בין לבין מונפורטה זומם לסחוט את ארג’יו – בין על ידי הכרזה פומבית של אריג’ו שהוא מכיר בו כאביו או שהאסיר ג’יובני יוצא להורג. ארג’יו נכנע והאסירים משוחררים. השליט מכריז על חנינה ומאפשר את נשואי בנו עם הלנה. הלנה אינה בטוחה האם לקבל עתה את הצעת הנשואין אך ג’יובני מייץ לה להסכים – זה יאפשר “להרויח זמן”.

מערכה חמישית

נשף החתונה של ארג’יו והלנה בגני הארמון בעיצומו. הלנה שרה וג’יובני לוחש לה כי כאשר יישמעו פעמוני הכנסיה – יהיה זה האות לתחילת ההתקפה של המורדים. הלנה נרתעת. ארג’יו נפחד. מונפורטה אינו מבין מתרחש. הוא מבחין כי שמחת החתונה בסכנה. כדי להחל בחגיגה ממש הוא מצלצל בפעמונים – המורדים שומעים את האות לתחילת ההתקפה. האופרה מסתיימת כאשר המורדים מסתערים על משמר השליט. המרד  הסיציליאני מתחיל.

וכאן יורד המסך.

8.

אכן סיפור הכולל את כל המרכיבים שוורדי כה אוהב – ויחד עם זאת כמה מהם מתאימים בהחלט לסיצ’יליה שבתודעה – למשל : הנאמנות לקשר הדם בתגובתו של ארג’יו לגילוי שהשליט “השנוא” אינו אחר מאשר אביו מולידו – דבר המעבירו ל”צד” של השליט והוא “מוכן” אפילו לזנוח את אהבתו, להלנה.

 כמה יאה  וכמה נאה וכמה… פתטי היה להזכר באריה המהללת את פאלרמו , “הו פאלרמו. קריה מהוללה” … ואת המרידה המתחילה באופרה דווקא בעת החתונה… כאשר ראיתי את החתן והכלה הסיצ’יליאניים האלה דוחקים עצמם למכונית המקושטת ומשתלבים בדוחק של הטור הזוחל של המכוניות כשהם נוסעים, מי יודע… אולי לכנסיה לתפילת הווספרה הקאתולית…

והוא שנאמר : “ערבית סיציליאנית….” 

 

____________________________

 

 

 

.