[1] ליאונקוואלו, הליצנים: האמת שבווריזימו
28 באוגוסט, 2010
רוגיירו ליאונקבאלו
זרם הווריזימו – Verisimo – “אמיתיות”, שמקורו ב Vero שבאיטלקית פירושו “אמת” – ביקש לחשוף את האמת בפני העולם. מן השם הזה התפתחה תנועה ספרותית שאחד מראשיה היה הסופר גיובאני וורגה ( 1840-1922) ובעקבותיה התפתח זרם באופרה האיטלקית והצרפתית ששאף להציג על במת האופרה את האמת – המרה והריאלית, להבדיל מסיפורי עלילה בדיוניים, שמקורם באגדות עם, או במיתוסים קדמונים, או סיפורי נסיכים ונסיכות, ושאר אשליות.
בשנת 1888 הכריז מהמוציא לאור המוזיקלי אדוארדו סונסונו – על תחרות לקומפוזיטורים איטלקיים צעירים שעדיין לא העלו אופרה על אחת הבמות, לכתיבת אופרה בת מערכה אחת. הפרס שהובטח לשלשו האופרות שיגיעו למקומות הראשונים , שיבחרו על יד ועדת שופטים, שהורכבה ממבקרי מוזיקה ומלחינים) היה כי האופרות תוצגנה באופרה של רומא.
פייטרו מסקני הגיש באותה תחרות את האופרה שלו “קבלריה רוסטיקנה” Caveleris Rusticana , שנכתבה לליבריט על בסיס מחזה שחיבר אותו גיובאני וורגה – מאבות אותו זרם בספרות במחצית השניה של המאה ה 19. וזכה במקום הראשון, וכך בפועל נולד זרם ה”וריזימו” באופרה.
האופרה של פייטרו מסקני זכתה לפופולריות רבה וקומפוזיטור צעיר אחר, רוג’יירו לאונקוואלו, שהתרשם כי סיפורי עלילה שמקורם בהווי החיים של האנשים הפשוטים – ממאפיני ה”וריזימו” “תפסו” את הקהל, ולכן החליט ב 1891, לחבר מוזיקה לסיפור על להקת שחקני תיאטרון נודדת המעלה מחזות של הקומדיה דל-ארטה. מחזה על אהבה קנה ונקמה – המתרחש בקרב חברי אותה להקה שמתפקידה להצחיק, וכך תופס אותה הקהל, אך בפועל הסיפור שהוא מספר הוא סיפור עצוב המסתיים ברצח כפול.
רוג’יירו לאונקוואלו, שהיה נתון להשפעתו של ריכארד ואגנר מבחינות אחדות, בחר ללכת בדרכו גם בכך שכתב את המילים לאופרה ואחר כך הלחין את המוזיקה.
רוג’יירו לאונקבלו – “בחיים האמיתיים”
האופרה “הליצנים” הוצגה לראשונה ב 1982 במילנו ב Teatro del Verme בניצוחו של ארטורו טוסקניני, וזכתה להצלחה רבה.
זוהי אופרה קצרה – ונהוג להציגה בערב אחת עם האופרה השניה הידועה בסגנון הווריסימו – ה”קבלריה רוסטיקנה” – של פייטרו מסקני.
בחודש ינואר 2005 הועלתה הפקה מרשימה של אופרה זו באופרה הישראלית החדשה, בבימויות של פרנקו זפירלי, ורשימות אלה על הוריזימו ועל האופרה עצמה, נכתבו בעקבות הביצוע האמור.
רוג’יירו ליאונקבאלו – “בחיים האמיתיים”
בתוכניה שהוציאה האופרה הישראלית החדשה, לרגל ההצגה רבת הרושם בבימויו של של פרנקו זפירלי, [ ינואר 2005] מצוטט הבמאי כאומר:
” … ליאונקוולו ביסס את האופרה שלו על מקרה אמיתי מהחיים עצמם אליו נחשף בילדותו. אביו של ליאונקוולו היה שופט באחד הכפרים בדרום איטליה. פעם אחת שלח לאונקוולו האב למאסר עולם אדם שהרג את אשתו על הבמה בעת שבצעו יחדיו קטע מקומדיה קלילה בה דובר על בעל קנאי שאשתו בוגדת בו. הקהל שחזה באותה הצגת תיאטרון בה התבצע הרצח לא הבין ולו לרגע אחד כי הוא חוזה ברצח. הכל היה כל כך משכנע על הבמה והקהל ייחס את זה לעוצמה הדראמטית של השחקן. הם היו בטוחים שהוא משחק את תפקידו בצורה אמיתית וכנה ביותר. הם כמובן צדקו אבל מבחינת השחקן לא היה מדובר במשחק כלל וכלל. וחוסר הבהירות הזאת בין הדמיון למציאות קסם לאמנים רבים בעת ההיא ולא רק אז, אלא מאז אותה תקופה במשך זמן רב, כמו למשל פירנדלו שעסק זמן רב באניגמה של מה אמיתי ומה דמיוני על במת התיאטרון. וכך ליאונקוולו שהתרשם עד למאוד מעצמת הסיפור, כתב את האופרה כשמבחינתו היה מדובר באופרה מקורית בת זמנו, אופרה שמתרחשת בעת בה הוא חי ויצר אותה”
גם שלמה הד בספרו “אופרה, סיפורן של 120 האופרות הגדולות” דבק בגירסה “ווריזמית” זו. נצטט את דבריו כשהוא מתאר את הפרולוג להצגה [ עמ’ 284] :
“טוניו יוצא בבגדי הליצן אל קדמת הבמה. לפני עלות המסך , הוא מספר בשירתו שההצגה מספרת על מעשה שהיה ועל דמויות אמיתיות – [ וכאן, בהערת שוליים מוסיף שלמה הד: — “העלילה מבוססת על מעשה שהיה : בכפר מונטולאטו שבחבל קלאבריה רצח שחקן בלהקה נודדת את אשתו, לאחר אחת ההופעות. אביו של מלחין האופרה שימש שופט במשפטו של הרוצח” — ] הוא אומר שהסיפור עומד להתחיל וקורא להרים את המסך”.
מה האמת ב”אמת” ?
האמת, כרגיל, קצת שונה מהדרך בה מנסים לתאר אותה, ליפייף אותה ולהתאימה לטעם המתבקש.
אביו של המחבר, שמו היה Vincenzo Leoncavallo , היה שופט נודד במחוז קאלאבריה, ממחוזותיה הדרומיים של איטליה. והוא אכן שלח ביום 5.3.1865 נידון אחד לתקופת מאסר ארוכה. [ האופרה מתרחשת ביום 15 בחודש אוגוסט – חג עלייתה לשמיים של מריה – היו שטענו כי גזר הדין נגזר גם ב 15 באוגוסט, אלא שביום זה איטליה סגורה ומסוגרת בכנסיות ואפילו בתי משפט נודדים אינם פועלים באותו יום…]. בענין תקופת המאסר גם כאן שתי גרסאות: האחת – הולכת לפי המידה המקובלת היום: מאסר עולם, ולפי גירסה אחרת נידון Giovanni d’Allesandrio – הרוצח, למאסר של 20 שנה בלבד.
ג’יובאני ד’אלכסנדריו זה, התנפל יחד עם אחיו Luigi על אחד Gaetno Scavelli שמו, מבני העיירה מונטאלטו שבקלאבריה. הקורבן נדקר בבטנו ונפח נשמתו. הקשר היחידי לתיאטרון המצוי בסיפור האמיתי היא העובדה כי הרצח ארע לאחר שהקורבן יצא מבית התיאטרון העירוני המקומי בעיירה
Montalato Uffgo di Calabria
Montalato Uffgo di Calabria
וכמו כל עיירה איטלקית, גם כאן תמצא הקתדרלה המקומית:
Montalato Uffgo di Calabria – Cathdrale
ואשר לאישה…כן, יש אומרים שגם האישה מילאה כאן תפקיד כל שהוא בגורמים שהביאו לשליפתה של הסכין ולדרך שעשתה מידו של הרוצח לבטנו של הנרצח. אך אין כל קשר בין המקרה הריאלי ההוא – זו “האמת” לבין הסיפור על במת האופרה – זו כבר “אמת אחרת” – “אמת אמנותית” שאינה צריכה להיות חופפת וככל הנראה כלל אינה חופפת את האמת העובדתית ההיסטורית, אלא מבקשת באמצעות הסיפור להעביר אל הקהל את המסר.
ניתן למצוא בספרים גם הסבר לדרך בה התגלגל הסיפור על האב השופט את הרוצח והבן המחבר על זה אופרה ריאליסטית… ומה יותר “ווריסימי” מלהבליט כי הארוע חרוט בזיכרונו של המלחין בן ה… 35 בעת חיבור היצירה כ… ארוע… הזכור לו מנעוריו בבית אביו….
כאמור, האופרה זכתה להצלחה מידית ובשנת 1902 הועלתה בפאריז… ואז קם הסופר הצרפתי קאטול מנדס
Catulle Mendes 1841-1909
והגיש תביעה משפטית נגד רוג’יירו לאונקוואלו והמוציא לאור של האופרה על… גניבת זכויות ופלאגיאט. קאטול טען כי לאונקוואלו גנב לו את הרעיון של שחקן קנאי הרוצח את אשתו השחקנית ואת מאהבה ממחזה שהוא כתב ושמו : La Femme Du Tabarin בו מופיע הסיפור הזה.
כדי להתגונן במשפט העלה ליאונקוואלו את ההגנה שסיפור המעשה הוא מקורי ואין מדובר בפלאגיאט שכן, את האופרה כתב כזכרון מנעוריו, כאשר אביו, ששימש כשופט נודד באיזור קאלאבריה, היה שופטו של הרוצח, והוא זה ששלח אותו למאסר על הרצח שביצע.
טיעוניו של ליאונקבאבלו נשמעו משכנעים וקשים להפרכה, שכן האב כבר נפטר אז, ולא נמצאו ראיות לסתור, וכך נרתע הסופר קאטול מהמשך ההתגוששות המשפטית, והסיר את התביעה – ולתומכי ה”ווריסימו” נוסף נדבך נוסף להאדרת הסגנון הריאליסטי, הנובע מן החיים עצמם ומתאר אותם קרוב אל האמת … ככל הניתן.
( העובדות בבסיס הסיפור מבוססות על הספר: Kobbe’s Complete Opera Book P.690
_______________________________
פוסטים בנושא הליצנים של ליאונקוואלו
_______________________________
