.

המסע לאיטליה, אותו הכתרתי בפוסט שפרסמתי ביום 24.8.2022 , ערב הנסיעה בכותרת: “מסע לארץ המגף המגפיים והפאשיזם” הגיע לסיומו, ואת הדברים הללו אני כותב לאחר שתם המסע וחזרתי לביתי.

המסע הפיזי תם – אך המסע האמיתי עומד להתחיל עתה, כששלב הסיכומים של החוויות, הלקחים, הזכרונות, לצד הנופים והטעמים של ארץ-המגף, יתחילו להכתב. 

במהלך השבועיים בהם סיירתי באתרים שונים בצפונה של איטליה פרסמתי, מפעם לפעם, בדף הפייסבוק שלי, “ויקטור, מילים” תצלומים והערות קצרות – ממקומות בהם ביקרתי. מפעם לפעם אף הבטחתי לגולשים שהגיבו על פרסומי במהלך המסע, וביקשו להבהיר ולהרחיב בסוגיות ובשאלות שנשאלתי, אך מפאת לוח הזמנים הצפוף, שתוכנית המסע הכתיבה – נאלצתי לדחות זאת עד לשובי לארץ. עתה מששבתי – הגיע הזמן להתחיל לפרוע את שטרי-החוב שפיזרתי במהלך המסע – שלעיתים היה דוחק ואיפשר, ולו בדוחק, להגניב אי פה אי שם תצלום ממקום זה או אחר, כמעין ציון דרך “כאן ביקרתי” [ ועליו ארצה לספר ולדווח בהמשך – כשירווח ] .

במהלך הביקור בן השבועיים בצפונה של איטליה, הקפדתי לתת משקל לסייפה של הכותרת “מסע לארץ המגף המגפיים והפשיזם“ – נתתי לכך ביטוי “בתעקשותי” לבקר במקומות הקשורים לתקופה הפשיסטית באיטליה [ משנת 1922 ועד שנת 1945 – בפועל שנות שלטונו של בניטו מוסוליני]. 

במהלך המסע, היו אלי פניות אחדות בגדר משאלה, אולי איתגור, שאבקר גם במקום זה או אחר. כמה פניות שהגיעו היו בענין ביקור שהציעו המציעים כי אערוך באתר בו הוצגו לראווה גופותיהם התלויות במהופך של בניטו מוסוליני והמאהבת שלו קלאריטה פאטאצי [ לצידם של עוד 13 מנהיגים פשיסטיים שגם גופותיהם נתלו לראווה ביום 29 לאפריל 1945 ב Piazzala Loreto שבמילנו  ] .

ציינתי בתגובתי כי, בתוכניתי לבקר באותה כיכר, נאמן להשקפתי כי ביקור במקום הארוע – יכול ללמד רבות כל הרקע והנסיבות ולהאיר זויות ראיה שאינן ‘עוברות’ בצורה מספקת וממצה – בקריאת חומרים כתובים ואף מוצגים באינטרנט וכו’. [ הדגמתי את השקפתי זו בפוסט שפרסמתי ביום 15.9.2022 [ שענינו “קריאה ארצית” בשירו של ש. טשרניחובסקי “האדם אינו אלא…” ואני ממליץ לעיין בו  [ בקישור זה ] שכן הוא מדגים עד כמה חשוב למבקר [ ספרות, הסטוריון או כל כותב אחר ] לבקר [ במו רגליו ולראות במו עיניו ]  את “שדה המערכה” בו התרחשו הדברים – או למצער ללמוד את ה”שטח” באמצעים משניים כמו מפות, תצלומים, סרטי וידאו או כל חומר אחר שמוסיף אינפורמציה אמיתית של “שדה-המערכה” בו עסקינן שהרי :

“ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ”:

 (קהלת פרק ו פסוק ט )

הפרידה ממילנו 

התוכנית ליום שבת, 10 לספטמבר 2022 – הוא היום האחרון והמסכם של המסע בן 15 הימים, כללה שלוש ‘משימות’ – זו היתה אמורה להיות “פרידה ממילנו”:

• ביקור ב Piazza San Sepolcro

הבנין בכיכר סאן ספולקרו בו נוסדה התנועה הפשיסטית 

המקום בו יסד בניטו מוסוליני ביום 23 במרץ 1919 – את התנועה שנקראה אז :

Fasci Italiani di Combattimento 

האגודה האיטלקית של המאבק

כרטיס חבר באגודה שנוסדה ב Pizza  S. Sepolcro 

ה 23 למרץ 1919  – מועד שלימים הפך “יום יסוד התנועה הפשיסטית” בלוח השנה של “העידן הפשיסטי” שמוסוליני ניסה להנהיג באיטליה [ בדומה ל”ספירה” בעולם הנוצרי מיום הולדתו של ישן …] – כפי שמלמדת הכרזה הזו:

הכרזה לציון יום הולדת הפשיזם – 23.3.1919

• ביקור ב Piazzale Loretto

פיאצאלה לורטו – 1948 – עם סימון מיקומה של תחנת הדלק ESSO

זה המקום בו הקיץ הקץ על המשטר הפשיסטי באיטליה בהצגה המשפילה של גופותיהם של בניטו מוסוליני, המאהבת שלו קלריטה פטאצ’י ועוד 13 מנהיגים פשיסטיים שניתלו מרגליהם בתחחנת הדלק של חברת ESSO ששכנה בכיכר לורטו ביום 29 לאפריל 1945 

המוני איטלקים צופים בגופותיהם התלויות במהופך 

של בניטו מוסוליני קלאריטה פטאצ’י ופשיסטים נוספים –

כיכר לורטו 29 לאפריל 1945 

• ביקור La Scala – בית האופרה  המפורסם במילנו

שהיא משאת נפשו של כל חובב אופרה. כדי להבטיח את מקומי בין באי בית האופרה הזמנתי באינטרנט, מבעוד מועד,  כרטיסים למופע במוצאי שבת ה 10 לספטמבר 2022 לאופרה לא ידועה במיוחד, ולא מבוצעת לעיתים קרובות [ זו היתה מבחינתי “ברירת-המחדל” לצפות באופרה בלה-סקאלה או לא ! ]

האופרה אליה הזמנתי כרטיסים היא האופרה של של קומפוזיטור שבזכות הקונצרטו לאבוב שלו – האהוב עלי במיוחד – קנה את מעמדו בעולם המוזיקה.

• שם האופרה  : IL MATRIMONIO SEGRETO  [ “הנשואים הסודיים” ] מאת הקומפוזיטור דומניקו צ’ימרוזה [ 1749-1801 ]

שבת בבוקר 10 בספטמבר 2022 

מפת מילנו ועליה סימון שלושת היעדים לסיכום הביקור במילנו

היה זה היום האחרון למסע בצפון איטליה וסיכום הביקור במילנו.

מיד לאחר ארוחת הבוקר במלון, הזמנתי מונית שתסיע אותי מהמלון [ הסמוך לבית האופרה המפורסם “לה סקאלה” ] וביקשתי שתסיע אותי ל PIAZZALE  LORETO .

התצלומים מיום 29.4.1945 – של הגופות התלויות לראווה ולהשפלה בתחנת הדלק של חברת ESSO שבכיכר לורטו – אינם מניחים ומעוררים גל של תהפוכות נפש ולבטים מסוגים שונים. מצד אחד : אכזריות, נקם והשפלה ומצד שני סיום של משטר אימים שרדה בעם האיטלקי – והצית מלחמות כנגד ארצות באפריקה, [ אתיופיה, לוב סומליה] וכנגד השכנות : יוון ואלבניה והשיא היה “ברית-הפלדה” [ או “ציר-הרשע” ] שכרת מוסוליני עם היטלר – במלחת העולם השניה.

לפני נסיעתי לכיכר לורטו – הכנתי שיעורי בית רבים ולמדתי את התצלומים שפורסמו וקראתי חומרים על האירוע ונסיבותיו – ומה שביקשתי בביקורי זה הוא לנסות ולאתר את מיקומה של תחנת הדלק בה אירע הארוע [ תחנה שאינה קיימת יותר ] ובכלל, כ’דרכי בקודש’ , להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מהמקום, ממימדיו – מתוך תקוה כי הביקור במקום ילמד אותי דברים שטרם הביקור במקום – לא נחשפתי אליהם.

אכן. הגעתי למקום – ההתחלתי לצלם את הכיכר ואת הבנינים בה – עד שהגעתי לנקודה שנראתה לי כמתאימה לאיתור מיקומה של תחנת הדלק. צילמתי כאן סידרה של תצלומים בהם ביקשתי להוכיח כי הנה אני עומד במקום ההתרחשות עצמו – ואני מזהה אותו חרף 77 השנים שעברו מאז האירוע ועד היום.

ברחוב הסמוך הוקמה אנדרטה לזכרם של 15 אנשי הפרטיזנים האנטי פשיסטיים שנרצחו באותה תחנת דלק באוגוסט 1944 על ידי הנאצים בסיועם של הפשיסטים. צילמתי גם כאן סידרה של תצלומים. 

ולאחר שביקור זה שארך כשעה – שעה וחצי, וכולי מזיע ממאמץ הצילומים – עליתי על המטרו והגגעתי לכיכר הדאומו במילנו, להתקרב לפירצה סאן ספולקרו – כדי להגיע ליעד הביקור הבא.

אך כיוון שהיה חם והייתי מיוזע – החלטתי ל”הצטנן” קמעה במיזוג האוויר של אחת מהרשתות המשמשות “מלכודת תיירים” בכיכר הדאומו במילנו.

אכן, כך היה, נכנסתי לחנות ואחלו מצאתי לי מקום לשבת בו ולנפוש מעט.

הסרתי מעל צווארי את רצועת תיק הצד בו החזקתי את הטלפון הנייד שלי באמצעותו צילמתי תמונות רבות מאוד במהלך המסע עד כה – ואת חלקן הקטן שיתפתי בדף הפייסבוק שלי – וכנראה ששקעתי בהרהורים – והספיקה חוסר תשומת לב של מחצית הדקה והנה הבחנתי שתיק הצד שלי [ שכלל את הטלפון הנייד וכן מצלמה קטנה ששימשה אותי לתצלומי הדרך ] נעלם מתחת לאפי. כלומר נגנב !

התלוננתי על הגניבה בפני אנשי הבטחון של החנות – והם הפנו אותי לץחנת המשטרה – נאלצתי לעבור בין 3 תחנות משטרה כדי להגיש את התלונה – וגם תהליך זה גזל כשלוש שעות יקרות.

במקום לבקר בכיכר סן ספולקרו ביקרתי בתחנת המשטרה… להגיש תלונה על הגניבה של תיק הצד שלי ובו הטלפון הנייד ומצלמת הדרך ואביזריה.

לא נותר זמן רב עד למועד המיועד לתחילת האופרה – ולכן מיהרתי למלון החלפתי בגדים ויצאתי לקופת בית האופרה שם אמורים היו להמתין לי הכרטיסים עליהם שילמתי בכרטיס האשראי שלי כאשר הזמנתי אותם באינטרנט.

כשהגעתי לקופה והצגתי את אישור הזמנת הכרטיס – נאמר לי כי כנראה “נעקצתי” כיוון שזו לא הזמנה מהקופה הרשמית של בית האופרה.

ניסיתי לטלפון למספר הטלפון שעל ההזמנה – ולא היה מענה.

הסתבר לי כי אכן – נעקצתי .

את יגוני על היום שעבר ניסיתי להשכיח בכוסית של אפרול-שפריץ… בבר הסמוך לבית האופרה…

הלכתי לישון

ולמחרת בבקור נסעתי לשדה התעופה כדי לשוב ארצה.

זהו אם כן סיפורו של היום המסכם במילנו – אך חרף הגניבה של כמה מאות תצלומים שצילמתי כדי להשתמש בהם לפוסטים שתכננתי להעלות ולספר בהם על המקומות שביקרתי בהם – תצלומים שטרחתי זמן רב לצלמם בזוויות הצילום הנכונות [ לטעמי ] … אנסה בכל זאת לקיים את הבטחתי ובהמשך הזמן אעלה באתר “מילים” את חוויותי ממסע זה “לארץ המגף, המגפיים והפשיזם” שהחל ב 28 באוגוסט 2022 והסתיים במפח-נפש מסויים כפי שתיארתי כאן בשבת 10 לספטמבר 2022.

ותמיד כדאי לזכור – שהעיקר הבריאות…

.

.