[2] יונתן רטוש: לקבר-ישמעאל – הפואמה
5 בדצמבר, 2015.
לקבר ישמעאל פורסם בהוצאת “אוב”
עטיפת החוברת – ציור נחום גוטמן
החוברת “לקבר ישמעאל” הוצאה בחודש אפריל 1932 בהוצאה פרטית של המחבר בחתימת: יחיאל הילפרין. היא נכתבה בצורה של נובלה – סיפור קצר, כתגובה שניה לרצח הצעירים סליה זוהר ויוחנן שטאל בחולות סידנא-עלי שליד הרצליה.
ביום 7.8.1931 – פירסם יחיאל היילפרין בעתון הרביזיוניסטי “העם” שיר תגובה לרצח בשם “כי ישאלך”
החוברת “לקבר ישמעאל” שפורסמה כ 8 חודשים לאחר פרסום השיר, הוקדשה ל:
וראוי לעקוב אחר הכתוב בה, סגנון הכתיבה והמסרים הישירים והעקיפים אליהם כיוון המחבר:
גיבורי הנובלה הם: זוהרה; [ שמה של הנרצחת היה סיליה זוהר] ויונתן ##האם שמו של הנרצח - יוחנן - שימש לאוריאל היילפרין השראה ומתוך הזדהות כינה עצמו יונתן רטוש ?[ שמו של הנרצח היה יוחנן שטאל ].
אוריאל היילפרין יתארם במילים רמות ובאוירה שירית מהפנטת:
“יונתן ישב במדרון הגבעה.
מלפניו ים, סביבו חולות ממעל
תכלת וחמה”
“עיני העלם ניבטו מערבה ! [ מערבה ! , לים ? לאירופה ? ]
ים ושמים נשקו זה לזה. עצב עלה
מחלל העצמות. לא טוב היות האדם לבדו”.
ואז יתחולל משהו שיש בו כדי להסגיר את התרגשותו של המחבר, משהו מן ההתפעמות הנפשית שחש המשורר בטרם יכתוב, בבחינת “האש הבוערת בעצמותיו” לפני שיעלה את דבריו על גליון הנייר: היא המתודה וההשראה שמזניקה את השיר, היא תהליך היצירה של השיר: אוריאל הלפרין, עוד מעט יהפוך את עצמו ל “יונתן רטוש” יכתוב:
“עיני העלם נבטו מערבה. מי זאת
הנשקפת מפאתי ים?
אצבעותיו רטטו ותתפוסנה בגליון”
ועל גבי אותו גליון יכתוב:
“יחידי, כשלדו של גמל.
ים. חולות. ואדם אין.
בואי.
יונתן,
גבעת העצמות”.
כך יושב לו המשורר – “יונתן” אל מול הים והוזה ומצפה לנערתו שתבוא ותגאל אותו מן הבדידות.
“מפרש כנפה של דוגית הלבין ברוכסי גלים.
לובן מקפץ מתוח בזעף רוחות.”
הדימוי של מפרש הינו חזרה לדימויים המופיעים בשיר : “כיבוש”, שיר אהבה – בעל שם ‘מלחמתי’ , שפורסם ביום, 12.4.1929 [ השיר פורסם כראבעה חודשים לפני פרוץ ה”מאורעות” של שנת 1929 – פרעות תרפ”ט – שהתרחשו בימים 23 עד 29 באוגוסט 1929 במהלכם יירצחו 133 יהודים ויפצעו למעלה מ 300
מרכיבים רבים הנמצאים בשיר ה”אהבה” בעל השם המלחמתי-תוקפני “כבוש” יחזרו בפרוזה השירית הדרמטית והאקספרסיוניסטית “לקבר ישמעאל”
“יחידי כמפרש בגלים, ועורג כמסגד אל
מול פני השמים
לובן, חולות וחמה
ואדם – אין
בואי
שלך יונתן,
גבעת התוגה אשר עם שממת החוף”.
( עמ’ 7)
למשל:
תמונת המפרש הלבן “כמפרש המלבין לך אהי, נערה” [ מפרש בודד מלבין באופק ? ]
השמים החולות החמה
הנה תצלום השיר: מילות האהבה הודגשו בכחול ומילות הכיבוש הקשות מסומנות בצבע אדום
בנפשו עולה הדימוי של צריח המיסגד כסמל פאלי ואת ערגתו יספק בדרך בה ננעץ הצריח הפאלי של המסגד בשמים.
לנגד עיניו תופיע רועה ערביה ועזים “בפאת נגב מזרח” אך יונתן מסב מבטו לעבר המערב “מי זו הנשקפת בפאת
מערב?” – ציפייתו היא כי למרות זקיפות קומתה של “בת ערביים” ולמרות ש“חמוקיה נעים כלקצבו של מחול, הלוך
וטפוף לפאת נגב מזרח” – הוא את מבוקשו ימצא דוקא “בפאת מערב”.
ולאחר הרהורים אלה של ערגה וחלומות חוזר יונתן למושבה לכתוב מכתב ל”זהרה, בנכר”.
והנה זוהרה כבר כאן – היא באה “עטרת שער הזהיבה”
“זהרה ישבה ממולו על הכסא היחידי שבצריף. יד ביד ועיניים צמודות “בהירות היו עיני יונתן ולזהרה – תלתלי
זהב”
דמותו של יונתן מתוארת כחלוץ נאיבי המתפעל מקסם המזרח ואינו ער לסכנות האורבות לו,. ומאין תבוא הסכנה?
“בצל האילן כפיות שלוש. כפיות לובן ופנים כהות”.
וכך כאשר יונתן עובד בטיולו הרומנטי יד זוהרה בידו ליד אותן כפיות הוא מקדים להן שלום, והם בשיח בינם לבין עצמם מציינים”
“שור יא חמדן “
[ ונא לשים לב לכפל המשמעות שבשם “חמדן” כשם ערבי מקובל וחמדן כ” אדם החומד דברים שאינם שלו, בעל תאווה, שחושק מאוד במשהו שאינו יכול להשיגו או שאסור עליו” ( מילון”רב- מילים” ).
שם הנרצחת היה סליה זוהר ובנובלה תקבל את השם “זהרה”.
הנובלה הכתובה בלשון אקספרסיוניסטית מעמת ומנגיד המחבר בין הלובן של הנרצחים והשחור של החשודים ברצח.
סטריאוטיפ זה, [שלא חסר בו מוטיב גזעני מובהק ] כאשר השחורים הם הרוצחים [ילווה כ’לייט-מוטיב’ את הנובלה עד לסופה.]
בסופה של הנובלה, המתארת תיאורי נוף חולות צחיחים, נמצאות גופותיהם של הנרצחים. זהרה ויוחנן !
הוסף לאתר “מילים” [ הקודם בתאריך 15/08/2003
____________________
הערה מיום 2.6.2018
היום העליתי לאתר “מילים” פוסט נוסף ובו נסיון נוסף לחקור בשמות העט “יונתן” ו”רטוש” – ובמגרת פוסט זה ימצא הקורא התיחסות שונה במעט להתיחסות ל”לקבר ישמעל” כפי שנוסחה בפוסט שלעיל שהוא במקורו משנת 2003 !התייחסות
_____________________________________
פוסטים בנושא יונתן רטוש
_____________________________________
על-חטא [ יונתן רטוש ] ועל סאלומה [ ריכארד שטראוס] – מצגת
♦
[2] יונתן רטוש: לקבר-ישמעאל – הפואמה
[3] יונתן רטוש – “על הזבח” – השיר והרקע לכתיבתו
[4] יונתן רטוש – מה ביקש יונתן לרטש ?
.
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
