טקסטים-Texts - ויקטור, מילים : דפים-בין תחומיים

[07] קפקא והנשים: זקנה מידי, 1908

11 באוגוסט, 2010

תצלום-אילוסטרציה: “היא זקנה מידי מכדי להיות מלנכולית…”

את יצריו המיניים המודחקים ואת תסכולו ניסה לפרוק בדרך שהיתה מקובלת אז, בתחילתה של המאה ה20. ביקור אצל זונות.
קאפקא משאיר בכתובים כמה וכמה התיחסויות לנושא זה, ועיון בעדויות אלה יעזור להבין את היחס הקר והמנוכר שהוא מבטא בספריו למין הנשי, ולמעשה האהבה.

לידידו, מאכס ברוד, הוא מספר אף על קשריו עם זונות, הוא פותח בתיאור אוממלותו ובדידותו הזועקת וממשיך:

“פראג, ספטמבר 1908

מאקס יקירי, השעה מחצית השעה אחר חצות, וזה זמן לא-מקובל לכתיבת מכתבים, אף שהלילה חם כמו שהיה היום.
חודשים לא ראיתי אור. אחרי שבוע מאושר ביערות בוהמיה, הפרפרים שם מתעופפים גבוה כמו הסנוניות כאן, הנני שוהה שוב מזה ארבעה ימים בפראג ואני חסר יישע כל כך. איש אינו יכול לסבול אותי, ואני לא סובל כאן איש, אולם הדבר השני הוא רק תוצאה, ורק ספרך, שסוף סוף אני קורא בו כהלכה, משפיע עלי לטובה. זה זמן רב לא הייתי כה שקוע במסכנות ללא פשר. כל עת שאני קורא בספר, אני נאחז בו, אם כי אינו מבקש כלל לעזור לאומללים, אבל מחוץ לזאת הרי אני כה נדחף לחפש מישהו שיגע בי נגיעה רכה, עד שהייתי אתמול עם יצאנית במלון. היא זקנה מכדי להיות מלאנכולית אלא רק מצטערת – אם כי אינה משתוממת – על כך, שמתיחסים אל זונה פחות טוב מאשר אל אהובה. לא ניחמתי אותה כיוון שגם היא לא ניחמה אותי”

F. Kafka, Letters to Friends, Family and Editors, p. 45

מאכס ברוד, פראנץ קאפקא, ביאוגרפיה, עמ’ 126

_______________________________

פוסטים בנושא פרנץ קאפקא – “סדר-נשים”

________________________________