[05] קפקא והנשים: האשה מצוקמנטאל, 1905

10 באוגוסט, 2010

צילום אילוסטרציה: יאן סאודק : “היא היתה אישה…”

חופשת הקיץ של שנת 1905, של הסטודנט למשפטים, פרנץ קאפקא, אמורה היתה להיות עוד חופשת קיץ בעיירת הנופש שנקראה אז בשמה הגרמני צוקמאנטל, בשלזיה המוראבית, במזרחה של בוהמיה, היא צ’כיה של היום, לא הרחק מהגבול עם פולין.

עיירת הנופש צוקמנטל, כ 300 ק”מ מזרחה מפראג

איש לא היה מזכיר עיירה שכוחת אל זו, אילולי רשימות חטופות של פראנץ ומפגש – הרה תמורה שהתרחש שם.
אדם אחר, פחות רגיש ופחות מסוייט, היה מתיחס אל המפגש כאל, אהבהבי חופשת קיץ ; אצל קאפקא המפגש בצוקמנטאל מקבל לעיתים ממדים מוגדלים.

פראנץ, כבן כ 23 עוד מעט יסיים את לימודיו, ועיירת הנופש שביזור ההררי מקובלת באותם ימים על אנשי המעמד הבינוני הגבוה, עליו נמנתה משפחת אביו של קאפקא, סוחר הסידקית הרמן קאפקא.

עיירת הנופש צוקמנטאל, מראה כללי

בעיירה בתי מרפא וסנטוריומים רבים, ולהלן תצלומי גלויות מזכרת שהנופשים היו רגילים לשלוח לחבריהם שנשארו מאחור בפראג. גלויות אלה נותנות מושג-מה על האוירה המשוחררת שבה שהו הנופשים בחופשתם.

גלויה מצויירת של אחד מהסנטוריומים בצוקמנטל – תחילת המאה ה 20

עיירת הנופש צוקמנטל מראה כללי

קפקא שהיה חובב שחיה בנעוריו, אהב את השהות בעירה שכן היא העמידה לרשוות הנופשים בריכת שחיה :

בריכת השחיה בצוקמנטל

גם בימינו אלה משמש המקום כאיזור הבראה ומרפא, שמו הצ’כי הוא : Zlaté Hory וגם כיום מרובים בו בתי הבראה ומרפא.

קפקא שהה במקום כחודש ימים. במכתב מיום 24.8.1905, בעליצות-מה, לידידו מאכס ברוד על העובר עליו. הוא מגלה טפח, אך כפי שיסתבר לאחר זמן, מכסה טפחיים:

“ודאי, כבר מזמן צריך הייתי לכתוב אליך, אילו נשארתי בפרג. אך הייתי רשלן-מה, הנה אני כאן, זה השבוע הרביעי בשלזיה, , כבר התיידדתי עם אנשים ובנות המין הנשי דבר שהעלה את מצב רוחי“

Letters to Editors, Friends and Fmily, p.20

גם בשנה שלאחר מכן, גם עקב מצב בריאותו הרופף נסע קפקא לצוקמנטל ובגלויה נוספת מיום 13.8.1906 למכס ברוד הוא מדווח על חיי השיגרה שם:

“זה זמן רב שנעלמתי ועתה אני שב ומופיע, עם נשימה כבדה. ראשית דיווח קצר: זוהי מעין דירה צנועה, מהלך שתי דקות מסנטוריום GEM, סמוך אל היער זהו חדר עם פנסיון ראוי תמורת 45 פלורינים, לחודש מ ה 18.8 וזה עשוי להיות אף זול יותר. בסמוך למבנה הסנטוריום ניתן לקבל חדר אפילו ב 7 פלורינים לשבוע.

שלך פרנץ”.

כפי שיסתבר לימים, רמזים לחווית צוקמנטל ניתן למצוא בסיפורו “הכנות לחתונה בכפר”.

בינתיים, הארוע – שכפי שנראה להלן, שהיה רב השפעה על חייו ואותו יזכור שנים רבות לאחר מכן, מוצפן עמוק בזכרונו.

כעבור כ 10 שנים, והוא כבר כבן 33, ייזכר וידווח ביום 6.7.1916 ליומנו:

“מעודי לא ידעתי אשה חוץ מבצוקמאנטל …”

{ פרנץ קאפקא, יומנים -1923, עמ’ 130}

כל חייו ניסה קאפקא לקשור קשרים עם נשים. אלה נסתימו על פי רוב במפח נפש. הוא שופט את עצמו לחומרה. הוא מטיל על עצמו את האשם לכל כשלונותיו. נסיונותיו עם נשים, בחייו הפרטיים, היו מועדים לכשלון, אי היכולת שפיתח קבלה בספריו מימדים דמוניים משהו.

המסדונות הפתלתלים אל החוק והדרכים העקלקלות אל הטירה יכולים לסמל את מלחמתו העיקשת, ההתמדת, חסרת-הסיכוי, והאבודה מראש :
להשיג אישה כלבבו. להגשים אהבה :

“לשאת אשה, להקים משפחה, להסכין עם כל הילדים שיבואו, לקיימם בעולם נטול בטחון זה ואף להדריכם מעט, זה כמיטב אמונתי, המבחן העליון שבן תמותה עשוי לעמוד בו.“

{ פרנץ קפקא, “מכתב אל אבא”, עמ’ 46 נובמבר 1919}

אך הוא עצמו, לא עמד ב”מבחן העליון” שהציב לעצמו. כל חייו הם הליכה סיזיפית אל המטרה הזו – אל “המשפט” אל “הטירה”, אך אליהם לא הגיע כשם ששני גיבוריו, יוסף ק’ ב’המשפט’ ו ק’ ב’הטירה’ אינם מגשימים את מטרתם. זו נותרה מעבר להישג היד.
תחושת האין-אונות הזו, מוצאת לה פורקן בספרים שכתב. מתוך יומניו ומכתבים שהותיר אחריו, למדים אנו כמה בלתי מספקים כמה ועד כמה כואבים ומאכזבים, לעיתים משפילים ובזויים היו היו הקשרים שקשר עם נשים.

נסיונותיו האישיים, כמו נסיונות גיבוריו, בלתי מספקים, מתסכלים, מתרחשים בתנאים משפילים, ללא הכנה מוקדמת, הכל נעשה בחטף, בדרך כלל ללא אינטימיות הולמת. מישהו תמיד צופה במעשה, שומע את הגניחות, תנאים-לא תנאים המביאים לתסכול ללא פורקן וללא סיפוק של ממש – אהבה – אין שם. מעשה האהבה מקבל אצלו מימדים משפילים והם מקושרים לתיאוב, סיאוב, ושימוש במין כאמצעי להשגת מטרות אחרות.

ברגעיו הקשים עם פליס באוואר [ הארוסה ] – חומת שתיקה גבוה ואפילה מפרידה ביניהם – יכתוב ביומנו: 24.1.1915:

שעתיים היינו [ פרנץ ועם פ.ב. – פליס באוואר] לבדנו בחדר. וסביבי רק שעמום ויאוש. עדיין לא היה לנו יחד אפילו רגע טוב אחד בזמן שהייתי יכול לנשום באופן חופשי.
אותה מתיקות היחס אל אשה אהובה, כמו בצוקמאנטל ובריווה, לא היתה לי מימי כלפי פ. [ פליס ] חוץ מבמכתבים, רק התפעלות לאין שיעור, כניעות, חמלה, יאוש ובוז עצמי. לא היתה שום זיקה עם המאזינה, שהיתה שוכבת עצומת-עיניים על הספה וקולטת את הדברים דומם.”

{ פרנץ קפקא, יומנים -1914 עמ’ , 94 }

ולחברו מאכס ברוד יחזור וידווח במכתב מיום 12.7.19016 :

” באופן בסיסי לא זכיתי לאותה מידה של אינטימיות עם אישה, פרט לשני מקרים – הזמן בצוקמאנטל (אך שם היא היתה אישה ואני נער) והזמן בריווה (אך שם היא היתה חצי ילדה ואני הייתי מבולבל וחולה בכל מובן אפשרי). עתה זכיתי לראות באמת הנשקפת מעיניה של אישה , ולא יכולתי להכשל מלהגיב.”

Letters to Editors, Friends and Fmily, p.117

מה שהיה כשלון ומחוסר סיפוק בשל העובדה כי הוא היה צעיר והגברת מצוקמנטאל היתה בוגרת ומנוסה ממנו, הופך ברגעי הדכאון במשבר יחסיו עם פליס לגעגוע לאינטימיות, שכה נכסף אליה – וככל שנכסף כן התרחק ממנה.

על המפגש הראשון, בצוקמנטאל אנו יודעים מעט מזעיר.

הצצה לדיווחים על הנערה מריווה, תוסיף אולי פן נוסף למסכת יחסיו של הסופר המיוסר פרנץ קפקא עם נשים:

______________________

_______________________________

פוסטים בנושא פרנץ קאפקא – “סדר-נשים”

________________________________

[0-0] פרנץ קפקא - "סדר-נשים" - הדף-המוביל

פורסם ב-3 בדצמבר, 2022 [445]

[01] קפקא "סדר-נשים" : האומנת המסורה, 1898

פורסם ב-9 באוגוסט, 2010 [5,429]

[02] קפקא והנשים: זלמה כהן, 1900

פורסם ב-9 באוגוסט, 2010 [2,907]

[03] קפקא והנשים: הזבנית, 1903

פורסם ב-9 באוגוסט, 2010 [2,639]

[04] קפקא והנשים: הנערה הפולנית, 1903

פורסם ב-10 באוגוסט, 2010 [2,094]