קישור ל- goto facebook page
היום 24.11.2024, 08:51. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,912 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

[09.11] {16} תומאס מאן / פאוסטוס : בנתיבו של לוורקין-בלייפציג

23 בספטמבר, 2015

 

מפת לייפציג משנת 1910 – ונתיבו של לוורקין

 

בפרק ה 16 של “דוקטור פאוסטוס, חיי המלחין הגרמני אדריאן לוורקין מפי ידידו” מספר תומאס מאן, על  מהלכיו של אדריאן לוורקין בעיר לייפציג שבגרמניה.

תומאס מאן בחר להסיט את סיפור הירידה לבית הבושת מהעיר קלן בה התרחש, [ כשהסיפור נסב במקורו על פרידריך ניטשה ] ללייפציג.

בחירה זו אינה מקרית: קלן ובשמה הצרפתי Colonge השוכנת על נהר הריין, אינה מצטיינת בזכרונות תרבותיים אופיניים לגרמניה דווקא. שנים רבות היתה בפועל עיר צרפתית ומכאן גם השם הצרפתי שדבק בה – וגם סימלה הבולט – הקאתדרלה המפורסמת הושלמה רק בסוף המאה ה 19 ומכאן שאפילו אייקון תרבות זה אינו נושא אחריו שובל של זכרונות הסטוריים גרמניים דווקא.

הזיקה לניטשה

לעומת קלן לייפציג היא עיר גרמנית בעלת עבר תרבותי מפואר והיא נבחרה על ידי תומאס מאן, ראשית בשל הזיקה של פרידריך ניטשה לליפציג, אליה הגיע בנעוריו כדי לרכוש באוניברסיטה המפורסמת שלה השכלה ודעת. וכבר עמדתי על כך שניטשה הוא אחת הדמויות ששימשו את תומאס מאן ביצירת דמותו של אדריאן לוורקין.

הבחירה בלייפציג משרתת את תומאס מאן לשם הגשמת מטרה נוספת – והיא [ לדעתי ] להציג את נפילתה ובפועל ירידתה ושקיעתה של גרמניה ותרבותה בתקופה הנאצית. ומוסדות התרבות שבהם מוליך תומאס מאן את גיבורו הם מעין תזכורת לתרבות שאפיינה את העיר בימיה הטובים – טרם היות הנאציזם.

המפה שבראש פוסט זה ועליה סימוני המקומות המוזכרים על ידי תומאס מאן כמקומות הסיור התרבותי אליו הוליך את לוורקין מצביעה על מידה של חוסר סדר וחוסר עקביות במהלכיו של לוורקין בלייפציג. המספרים מצינים את המקומות לפי סדר איזכורם על ידי תומאס מאן – וה”קפיצות” מאתר לאתר – שלא בדרך הקצרה ולא לפי הסדר ההגיוני למהלך באתריה של העיר. כזכור לוורקין אינו מנווט את דרכו בעצמו ברחובותיה של לייפציג, הוא נעזר באותו “סבל-מדריך” שלקח לעצמו, ויתכן כי הדרך הבלתי הגיונית וחסרת הסדר בה מוליך אותו “מדריך” את לוורקין, גם היא משל שראוי לפענחו.

 

הסַבָּל שהיה למדריך

 

המדריך שהדריך את אדריאן לוורקין, בבואו לליפציג, היה הסבל שהוביל את חפציו מתחנת הרכבת לשני החדרים ששכר, סבל המתיימר לדבר בשפת מדריכי תיירים… גם בחירה זו של תומאס מאן אינה מקרית, ולא רק בשל נטיית ליבו של הסופר, להגן על כבודו של גיבורו שהודח לרדת לבית הזונות במרמה, נדמה כי עבור תומאס מאן זו הזדמנות להמשיל משל רחב יותר, ולכוון לא רק לירידתו של אדריאן לוורקין – כתוצאה מהטעיית הסבל-מדריך התיירים – לבית הזונות – אלא התדרדרותה של גרמניה בעקבות “מדריך” אחר שנטל את דעתה.

להלן  הטקסט של תומאס מאן, ואני הוספתי בהם קישורים, שעלו בדעתי למקרא הטקסט. הגולשים מוזמנים לפתוח קישורים אלה, שכן, אני סבור שיש באסוציאציות העולות מהקישורים, כדי לצבוע את הטקסט בצבעים המכוונים לדעתו של תומאס מאן.

 

“מה שקרה הוא שאותו סבל הוליך אותי שולל ביום הראשון , בשעות הערב, מין ברנש שכזה, על מותניו כרוך לו חבל, חבוש כובע אדום וענוד לוחות פליז, עטוף בשכמיה, מנבל פיו כמו הכל במקום זה, בלסת מזוקרת, בעיני הוא קצת דמה לשלפוס [ =גורר-רגליים ] שלנו , בגלל הזקנקן שלו, דמה לו אפילו מאוד, כשאני חושב על כך , או שמאז נעשה לו יותר בזכרוני- אם כי היה מוצק ועבה ממנו מן הבירה הלייפציגאית. הוא מציג עצמו בפני כמדריך-תיירים, מזהה את עצמו ככזה בלוחית הפליז שלו ובשנים שלושה פירורי אנגלית וצרפתית הגויים להחריד :

peautiful pulding ו antiquidde exdremement

 

 

 

לייפציג – הנתיב המוליך לבית הזונות.

 

ננסה לעקוב אחר מהלכיו של אדריאן לוורקין בעיר לייפציג עד לירידתו לבית הזונות.

לכאורה מספר לנו תומאס מאן סיפור רגיל ופשוט. סטודנט צעיר מגיע מהעיר הקטנה [ Halle ] לעיר הגדולה [ Leipzig ] לשם לימודי מוזיקה באוניברסיטה. הטיול ברחובות העיר לצורך הכירות ראשונית שלה נשמע טבעי ומתבקש. הוא בוחר באותו סבל שסייע בידו להעביר את חפציו מתחנת הרכבת לדירה ששכר, כמי שידריך אותו בעיר הלא מוכרת אלא שאותו “סבל”, המתואר באופן דוחה ובוטה, משתדרג לפתע והופך להיות “המדריך” המוביל את הסטודנט הצעיר בין מקומות שונים בעיר.

לצורך סיור זה סימנתי על גבי מפה משנת 1910 של לייפציג את הנקודות דרכן העביר ה”מדריך” את הסטודנט תם הלב:

את המסע סימנתי במספרים לפי סדר הביקור ככתוב בספר. דבר ראשון העולה למראה המפה ועליה סימוני תחנות הביקור, הוא כי המסלול שמתאר תומאס מאן, אינו המסלול הטבעי למטייל ברגל שכן סדר המקומות אינו זורם באופן טבעי.

אולי ללמדך כי לא בסיור פיזי ממשי עסקינן אלא בסיור תרבותי רווי כוונות.

נעקוב אחר נקודות הביקור כמתואר בספרו של תומאס מען ונוסיף פרטים אחדים על כל תחנה שכזו:

 

 

50--1--igul-kahol-22 כנסיית פאול PAULUSKIRCHE

 

“הנה כי כן, הגענו לעמק השווה, והברנש הראה לי בפרוטרוט במשך שעתיים תמימות כל דבר ודבר, הוביל אותי לכל המקומות: אל כנסיית פאול ובה סטיו יפה-חללים…

Paulinerkirche_Leipzig_um1900

כנסיית פאול – בכיכר העיר בליפציג, 1900

 

 

50--2-kl

 כנסיית תומאס THOMASKIRCHE

 

“אל כנסיית-תומאס, 

thomaskirche-1000כנסיית תומאס 

“בגלל יוהאן סבסטיאן…

Statue_of_Bach_Leipzig=900

פסלו של יוהאן סבסטיאן באך לפני כנסיית תומאס בלייפציג

 

כנסיית תומאס בלייפציג היא הכנסיה בה שימש יוהאן סבסטיאן באך כקנטור ובה חיבר מכלול נרחב של יצירות – כיום קברו מצוי בה.

בשנים 2003 ו 2007 ערכתי ביקורים בלייפציג ובכנסיית-תומאס…כמובן “בגלל יוהאן סבאסטיאן”.

את זכרונותי וחוויותי העליתי בפוסט “אל כנסית תומאס בלייפציג, בעקבות יוהאן סבסטיאן באך”.

 

 

50--3-kl

 אל קברו שבכנסיית יוהנס

 

“אל קברו שבכנסיית-יוהאנס…”

 

Johanniskirche_Leipzig_um_1900-900

כנסיית יוהאנס בלייפציג

 

קברו המקורי שת יוהאן סבסטיאן באך היה בבית הקברות שבחצר כנסיית יוהאנס.

Johannikirche_Leipzig_1700

בית הקברות שליד כנסיית יוהנס בו נקבר באך

 

בפוסט  שלעיל “בעקבות י.ס. באך > לכנסיית תומאס בלייפציג”  כתבתי גם על נסיבות העברת עצמותיו של באך מכנסיית יוהאנס לכנסיית תומאס, לאחר שזו הופצצה במלחמת העולם השניה. 

 

 פסל הרפורמציה REFORMATION MONUMENT

 

 “שם נמצא גם פסל הרפורמציה…

Reformationsdenkmal_Leipzigפסל הרמפרמציה

 

אנדרטת הרפורמציה בלייפציג (המכונה לעתים קרובות Lutherdenkmal) הינה אנדרטה לזכר תחילתה של הרפורמציה בלייפציג. הפסל הוצב בשנת 1883 לציון 400 שנה למרטין לותר והוצב בכיכר מול כנסיית יוהאנס-הקדוש.

בשנת 1942 הפסל הותך לטובת המאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית.

 

 

 

50--4-kl הגוונדהואס החדש CLOTH HALL

 

“והגוונדהאוס החדש…

 הגוונדהאוס משמעו “בית האריג” ובו החלה ב1781 את ההסטוריה המפוארת שלה תזמורת שביצעה בה מוזיקה קלאסית. התזמורת קרויה על שם אותו בית הסטורי

XZL151530 The Leipzig Gewandhaus with a piece of music by Felix Mendelssohn (1809-47) (w/c on paper) by German School, (19th century) watercolour on paper Private Collection German, out of copyright

Leipzig Gewandhaus with a piece of music by Felix Mendelssohn (1809-47)

 

התזמורת התפרסמה כאשר פליקס מנדלסון ברטולדי היה למנצחה הראשי

בשנת 1885 עברה התזמורת לבנינה החדש הוא “הגוונדהאוס החדש” המוזכר על ידי תומאס מאן.

  

gewandhaus1905

הגוודהאוס-החדש 1905

בחזית הבנין הוצב פסל לכבודו של הקומפוזיטור [ ממוצא יהודי ] פליקס מנדלסון ברטולדי

Mendelssohn-Denkmal_Leipzig

האנדרטה לכבוד מנדלסון לפני הגוונדהאוס החדש

בשנת 1936 הרסו הנאצים את האנדרטה.

 

ובשנת 1944 הבנין הופצץ על ידי בעלות הברית:

lp12a2-1944

בנין הגוונדהאוס עולה בלהבות – 1944

בשנת 1961 נבנה בנין חדש – בכיכר העיר ומאז הוא משמש כביתה של התזמורת המפורסמת.

 gewanhouse-2003-900-DSCN0305

הגוונהאוס [ השלישי] 2003

בין המנצחים המפורסמים שניצחו על התזמורת המהוללת, אחת בנציגות הבולטות של התרבות הגרמנית היו: ארתור ניקיש, וילהלם פורטוונגלר, ברונו ולטר, ואצלב נוימן,

ולאחר מלחמת העולם השניה פרסם אותה ומשנת קורט מאזור. 

 

 

50--5-kl בית העריה הישן OLD TOWN HALL

 

“עליצות שרתה בחוצות, כי, כפי שכבר אמרתי, יריד הסתיו היה עדיין בעיצומו, וכל מיני דגלים וכרזות-בד ועליהם אמרי שבח והלל לפרוות ולשאר סחורות התנופפו מן החלונות והשתלשלו במורד חזיתות הבתים, המולה רבה היתה גם בכל הסימטאות, ביחוד במרכזה של העיר, באיזור בית העריה הישן…

 Leipzig-Altes-Rathaus-01-08-1911

בית העריה הישן

Leipzig_Altes_Rathaus_Siegesdenkmal

 

   

50--6-kl חצר אוארבאך

 

“שם הראה לי הברנש את בית-המלך ואת חצר-אוארבאך

 

500-DSCN0391

מרתף אוארבאך בלייפציג

גם במה שמכונה “חצר אוארבאך” שהיא כיום “מרתף אוארבאך”  המאכלס מסעדה המשמרת ציורים המתארים את חגיגות השתיה של הסטודנטים בימיו של גיתה – בהשראת הקטעים ב”פאוסט” המספרים את סיפורה של אותה “חצר”. ביקרתי בעת ביקורי בלייפציג, ועל רשמי מביקור זה ניתן לקרוא בקישור “גיתה – מרתף אוארבאך בלייפציג”  

 

50--7-kl

 הצריח של טירת פלייסנבורג PLEISSENBURG TOWER

 

שנשאר עומד על תילו – הוא המקום בו התייצב לותר לויכוח שלו עם אק.

 pleissenburg1

טירת פלייסנברג 

 תומאס מאן מזכיר אותה לא רק כיוון שבה התנהל הויכוח התיאולוגי בין לותר לבין אק. כאן שכנה האוניסרסיטה של לייפציג – וגיתה למד כאן.

 

עתה משתם הסיור באתרי התרבות הגבוהה שלייפציג מיצגת – מתחילה הירידה הגדולה:

 

“מכאן אל הדוחק והמהומה ברחובות הצרים שמאחרי כיכר-השוק, רחובות עתיקים, עם גגות תלולי-גמלונים, דרך חצרות ומבואים מקורים, שמחסנים ומרתפים שוכנים לארכם, המצטלבים זה בזה כמעין מבוך, הכל דחוס ופקוק במרכולת למיניה, והאנשים הנדחקים שם מסתכלים בך בעניים אקסוטיות ודוברים בלשונות שמימיך לא שמעת הברה מהן, זה היה מרתק ביותר, ויכולת לחוש את דופק העולם פועם בגופך שלך”1

 

ומכאן – כפסע עד למדרגות בהן יורד – תרתי משמע !  אדריאן לוורקין אל בית הזונות…

.

 

__________________________________

פוסטים בנושא תומאס מאן ו “דוקטור פאוסטוס”

___________________________________

 

 

 

 

 

[09.01] תומאס מאן וה”פאוסט” / פאוסטוס שלו

[09.02] {מבוא} תומאס מאן / פאוסטוס – אפיזודה ניטשאנית

[09.03] {רקע} תומאס מאן / פאוסטוס – ניטשה ביקר או לא ביקר

[09.04] {רקע} פרידריך ניטשה, לו סאלומה  – והתשוקה ל…מוזיקה 

[09.05] {רקע} פרידריך ניטשה – חלום ואגנר ושברו

[09.06] {רקע} תומאס מאן – ומגעה של המוזיקה 

[09.07] {04}  תומאס מאן / פאוסטוס – מאין נובעת המוזיקה

[09.08] {15} תומאס מאן / פאוסטוס – לכתוב מוזיקה במילים

[09.09] {16} תומאס מאן / פאוסטוס –  ההַתָּקָה ללייפציג

[09.10] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – לייפציג כניננוה

[09.11] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – בנתיבו של אדריאן לוורקין 

[09.12] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – הירידה לבית הזונות/המכתב

[09.13] {17} תומאס מאן / פאוסטוס – בבית הזונות / נקודת מבט שניה 

[09.14] {18-19} תומאס מאן / פאוסטוס – ההדבקות במחלה  / נקודת מבט שלישית

 

 

 

.

הערות שוליים
  1. דוקטור פאוסטוס – פרק 16 בעמוד 137 []
סוף עמוד
Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....