טקסטים-Texts - ויקטור, מילים : דפים-בין תחומיים

[05.2] תומאס מאן – מוות-בוונציה – הערות והארות : “גוסטאב”

13 בינואר, 2018

גוסטאב מהלר תצלום משנת 1907

מדוע גוסטאב GUSTAV ?

כמו דברים רבים אחרים ב”מוות בוונציה” – מילת הפתיחה [ אולי היא גם מילת המפתח ! ] של הנובלה לא שורבבה אליה בדרך המקרה העיוור. מקרים כאלה אינם מתאימים לתומאס מאן. תיחכומו הספרותי מעמיד כל שם בסיפור למחקר – מה מסתתר מאחרי השם ואיזה כוונות כיוון הסופר שבחר שם זה.

קאטיה מאן, אשתו של הסופר, מבהירה כמה דברים ב“זכרונות שלא נכתבו“. שמן הראוי לקרוא בהם אך גם לבחון אותם. ראשית נזכור כי קאטיה מאן, אשתו של הסופר, שממרחק שנים… והיא כבת תשעים שנה, בקיץ 1973 הסכימה ל’התדובב’ ולספר מזכרונותיה על חייה לצד ובצל בעלה המפורסם. התרצותה זו באה, כנגד דעתה הנחרצת, שבמשפחה זו – משפחת מאן, שבה רבו כל כך המושכים בעט-סופרים, צריך להיות ולו אחד [ או אחת ! ] שלא יכתוב. והיא זו שנטלה על עצמה למלא משבצת זו בפסיפס המשפחתי המורכב. והנה, בערוב ימיה נתרצתה ובסיפורי זכרונותיה, שבנה מיכאל מאן, הדגיש כי היא עברה עליהם, בשעות התה “עם משקפיים ועפרון” סיפרה:

“באופן חיצוני דומים תווי-הפנים של גוסטאב אשנבאך לתווי פניו של גוסטאב מהלר, הלא-כן ? סיבת הדבר טמונה בכך שבעלי הגה את הסיפור הזה בוונציה, ואילו מהלר גסס בימים ההם. אכן הביאו העיתונים מידי כמה שעות הודעות על מצבו ; על כל הטבה קלה, על כל הרעה סיפרו בפרטי פרטים, כפי שמספרים על איזה נסיך שליט. עד כדי כך העריצו אותו. האופן שבו ציינו את מותו הפנה את דעת בעלי אליו, עד כי בתארו את אשנבאך אף צייר מקצת דיוקנו של מהלר. זה היה במאי 1911″ [ קטיה מאן -זכרונות שלא נכתבו – עברית – ישראל זמורה – זמורה ביתן מודן – הוצאה לאור בעמוד 58 ]

נפנה עתה לקרוא את גירסתו של תומאס מאן לסיפור זה:

במכתב שכתב לוולפגנג בורן WOLFGANG BORN בו התייחס לרישומים שהכין זה לסיפורו של תומאס מאן “מוות בונציה” כותב הסופר ב 18.3.1921 :

“מילה נוספת לציור האחרון שלך, הנקרא “מוות”, אשר הלם אותי במוזרותו בשל מידה מסויימת של דימיון .

הרעיון של הסיפור שלי, אשר התרחש בתחילת הקיץ של 1911, הושפע מהחדשות על מותו של גוסטאב מהלר, אשר נתכבדתי להיכרות עימו במינכן ואשר אישיותו העזה הותירה בי את רישומה העמוק. הייתי באי בריוני BRIONI בזמן שנסתלק ועקבתי אחר שעותיו האחרונות בחדשות מהעיתונים הוינאיים אשר עוצבו בסגנון מלכותי. לאחר מכן, זעזועים אלה נתמזגו מהרשמים והרעיונות מהם נבעה הנובלה. כך קרה שכאשר הגיתי את הרעיון לגיבורי, אשר הנכנע לשקיעה עקב הזימה שבה נשטף, לא רק שהענקתי לו את שמו הנוצרי GREAT MUSICIAN CRISTIAN NAME [ בענין “שמו הנוצרי” טעה כמובן תומאס מאן. ביום 7 ביולי 1860 נרשמה בספר הלידות של העיירה קאליץ לידת הבן “גוסטאב” להוריו ברנהרד מהלר, סוחר בקאליץ ומאריה ביתו של אברהם הרמאן ותיריזה לאדאץ’ – מהלר נולד כיהודי והשם גוסטב ניתן לו כשם על ידי שני הוריו היהודים שגם הם נשאו כבר שמות “מקומיים” כלומר נוצריים – ו ] של המוזיקאי הדגול, אלא אף בתארי את הופעתו עטיתי עליו את מסכתו של מהלר. חשתי די בטוח שהקשרים רופפים וסמויים אלה לא יגולו על ידי הקוראים. וכך קרו הדברים גם איתך כמאייר. מאחר ואתה לא הכרת את מהלר, ואני לא העברתי לך דבר מאותו סוד, וקשר אישי . ואולם, וזה הדבר שהקפיץ אותי ממראה ראשון – ראשו של אשנבאך בציורך ללא כל ספק מגלה את הטיפוס-המהלרי. דבר זה מעורר מוזרות מסויימת. האם לא נאמרו כבר הדברים על ידי גיתה , שאחד, שהלשון אינה יכולה לבטא אינדיבידואליות ומיוחדות, וזה לא יכול להיות נתפס על ידי האחר עד אשר האחר לא שותף לאותה מידה של השגה.האדם האחר, כך נאמר, חייב להביט לכוונת המדבר מאשר למילותיו. ובל, מאחר ואתה, האמן , כיוונת לסוד שמאחרי מילותי, השפה ראוי לה שתתפקד לא רק בכאמצעי קשר ישיר מבן-אנוש אחד לחברו, אלא חייבת גם כן, כצורה ספרותית, לייצר, מעמדים של “הכללה” [“induction”] כוחות של סוגסטיה המסוגלים להעביר [perceptions] תפיסות ישירות. זה נראה לי כה מעניין כך שאין אני יכול לדלג על ההזדמנות להעיר על כך. עם ברכת הצלחה זו לעבודתך צא נא את העולם, ותודות רבות על מאמציך האציליים לטובתי”

[ LETTERS OF THOMAS MAN 1889-1955 SELECTED AND TRANSLATE BY RICHARD ׁׁAND CLARA WILLSON P.101-2 ]

הנה כי כן, גירסה בנויה לתלפיות, והיא אף מתחזקת באיזה סימנים ברורים שהותיר אחיו תומאס מאן בתקופת עבודתו על הנובלה [ להבדיל מהמכתב שצוטט לעיל שהוא משנת 1921 – כלומר כ 10 שנים לאחר מכן. לאחר מותו של תומאס מאן נתגלתה מחברת רישומים שערך לעצמו בעת כתיבת הנובלה, בה רשם רישומי הכנה לנובלה.

בעמ’ 23 של אותה מחברת רישומים היה מוצמד גזיר עיתון ועליו תצלום של גוסטאב מהלר: זה התצלום המופיע בראש פוסט זה, שהוא אחד מסדרה של 8 תצלומים שצולמו על ידי הצלם מוריץ נהר.

DEATH IN VENICE – A NEW TRANSLATON, BACKGROUNDES AND CONTEXTS CRITICISMCLAITON COLB, UNIVERSITY OF NORT CAROLINA, 1994

ראוי לשים לב ל … ידו הימנית של מהלר המשתלשלת ממסעד הכסא… ולקרוא את הקטע הבא מתוך הפרק השני של הנובלה:

“כשנפל [ גוסטאב אשנבאך ] למשכב בוינה [ העיר בה פעל מהלר ובה היה מנצח האופרה – ו’ ] בשנת השלושים וחמש לחייו, אמר עליו במסיבת רעים איזה מכר חד-עין: “אתם מבינים, אשנבאך חי כל ימיו רק כך” – והדובר קפץ את ידו השמאלית לאגרוף -; “ולעולם לא כך” – והוא פתח את ידו והניח לה להשתלשל בניחותא ממיסעד הכיסא”.

[מות בונציה, עמ’ 14 ]

אשר לזיהויו של “גוסטב” לקומפוזיטור גוסטב מהלר – זיהוי שנעשה בצורה כה נחרצת בסרטו של לוקינו ויסקונטי “מוות בוונציה”, [ שבחר את האדג’יטו מתוך הסמפוניה החמישית של מהלר לשמש כפס הקול לסרט] :

קישור ישיר לסיום של “מוות בוונציה”

וכאן קישור לביצוע הסטורי של האדג’יטו בניצוחו של ברונו ואלטר משנת 1938

יש לציין את העובדות הידועות: גוסטאב מהלר, נולד בעירה קאליץ CALISCH בבוהמיה, ביום 7.7.1860 ונפטר ביום 18 בחודש מאי 1911 – והוא כבן 51 שנה.

גוסטאב הוא איפה כבן חמישים : כמו גוסטאב מהלר במותו – כמו גוסטאב פון אשנבאך במותו !

כאשר תומאס מאן, בן ה 36 , ישרטט את העץ המשפחתי של גוסטאב אשנבך יציין את מקורותיו השונים שהטביעו בנפשו את אותה כפילות השוסעת אותו בין השכל והמשמעת [ האפוליני, לשיטתו של פרידריך ניטשה ] לבין היצר המתפרץ, הרגש הבלתי נשלט [ הוא הדיוניסי לפי ניטשה ] יכתוב:

“הקיצור, גוסטאב אשנבך נולד בל’, ^## עיר מחוז בחבל שלזיה, למשפחתו של פקיד משפטים רם-דרג. אבותיו היו קצינים, שופטים, פקדי רשות, אנשים שכל חייהם המהוגנים, הצנועים, הדלים, עברו עליהם בשירות המלך והמדינה. פעם אחת נתהבהב בקירבם איזה ניצוץ של שאר-רוח, בדמותו של כומר-דרשן ; ודם תוסס, חושני יותר, הוזרם למשפחה בדור הקודם, מצד אמו של הסופר, בתו של מנצח תזמורת מבוהמיה [ מהלר כידוע היה מנצח תזמורת – ומוצאו כאמור מבוהמיה – ו] ממנה ירש את התוים הזרים שייחדו את מראהו. המיזוג הזה שנתמזגו מצפוניות פיכחת של משרתי-ציבור עם יצרי-לב של אפלולית ולהט הוא שהוליד אמן, את האמן המיוחד הזה”. [מות בונציה, עמ’ 14 ]

יתרה מזו : אם נשווה את מראהו החיצוני של גוסטאב פון אשנבאך [“התווים הזרים שייחדו את מראהו” ] ... למראהו של גוסטב מהלר נבחין בקווי דימיון בולטים. לאמיתו של דבר תומאס מאן פגש בגוסטאב מהלר והכירו באופן אישי וניתן להניח כי התצלום שגזר מהעתון שימש אותו כמודל לעיצוב צורת חיצונית: הנה כך: [ הציטוטים בצבע כחול הם מעמ’ 19 של “מוות בוונציה” ] :

“קומתו של גוסטאב פון אשנבאך היתה קצת למטה מבינונית,

גוסטאב מהלר לצד אלמה מהלר

גוסטאב מהלך לצידו של המנצח ברונו ואלטר

גוון עורו שחום ופניו מגולחות למשעי:

ראשו נראה גדול משהו ביחס לגוו הדקיק

גוסטאב מהלר לפני בית האופרה בוינה

שערו כהה,

הסרוק לאחור,

דליל על קודקודו,
שופע ומאפיר מאוד בצדעיו,

מהלר בדרכו לניו יורק

עטר מצח נישא בקוע וכמו מצולק

גשרון משקפי הזהב שלו

נטולי המסגרת

חתך בשורש חוטמו העב

המתעקל בקשת אצילית”.

גוסטאב – אבל, אולי גוסטאב אחר ?

ככל שהעמקתי והתקדמתי בפירושה של הנובלה, התחילו לקנן במוחי הרהורים ביחס לפרשנות מהוגנת למשעי שניתנת לזיקה, עליה טרחו להצביע בני הזוג מאן, בין גוסטאב מהלר לבין גוסטאב פון אשנבאך – מותו של מהלר בעת כתיבת הנובלה יכול היה לחזק רושם זה – ושני בני הזוג לא שכחו לציין זאת – כל אחד מהם בדרכו. אך למרות נקודות דימיון חשובות – הדימיון נראה חיצוני בלבד. דימיון בתווי הפנים ולא בתכונות הבסיסיות. גוסטאב מהלר היה כרוך בחייו אחרי נשים – גוסטאב פון אשנבאך מוצא את מותו כשהוא נתון בבולמוס-תשוקה הומוסקסואלי, לנער בן 14 ממוצא פולני “תדיאוש” – או בשם החיבה שמדביק לו תומאס מאן: טאדז’ו [ מזכיר את ה TOD = מוות – שהוא אחד הנושאים החשובים בנובלה זו ?].

חיפשתי איזה גוסטאב אחר שיכול לשמש מקור השראה או יניקה לשמו הראשון של הסופר, וכך עלה בדעתי גוסטאב אחר כמקור השראה:

גוסטאב השלישי מלך שבדיה עוטה פרוות נמר ? 1746-1792

“כמיהתו נתגלגלה במראה-עיניים; דמיונו, שדריכותו טעם פגה משעת העבודה, יצר לו מסכת רבגונית של כל הפלאות והאימים על-פני האדמה, שנשתוקק פתאום תחת שמים כבדים אפופי אד, – מהבילה, דשנה, אימתנית, כמין עולם קמאי עבר מתוך סבך דחוס של שרכים, ממעמקי צמחיה עבותה, תופחת, מתלבלבת בפריחה פראית, ראה עצים מוזרים, מעוותי צורה, שולחים שורשיהם לאוויר ומשם אל האדמה או אל חלקת מים שוקטים, בורקים כמראה, אפופי צל ירקרק, שפרחים לבנים כחלב, גדולים כפנכות, צפים עליהם, וביניהם במי-אפסיים, עומדים להם עופות משונים, גבוהי כתף ועיקלי מקור, ומביטים הצידה בלי נוע, ראה, מבעד למעבה מסוקס של סוף וחיזרן, בוהק מאורות רושפים של נמר רובץ…”

אין טעם לפרט כאן את כל עלילותיו וכל מלחמותיו של מלך זה של שבדיה, אבל שלושה ענינים מתאימים כי ישמשו מקור השראה לשם גוסטאב –

הראשון :

היא נטיותיו ההומוסקסואליות של המלך [ והרי גוסטב פון אשנבאך מגלה במהלך הנובלה נטיות כאלה אצל עצמו, נטיות שמאן טרח להצניע להכחיש ובעיקר להסתיר] ומה בריא יותר מלרמז על נטיותיו של אשנבאך כבר בתחילתה של הנובלה, על ידי בחירת שמו של מי שגם לו היו נטיות כאלה ?

השני:

המלך ההומסוקסואל היה גם סופר מוכשר ומחזאי ופטרון של אומנויות. [ והתואר פון המוצמד לשמו של אשנבאך – שמא הוא מרמז על יחוס המעלה של המלך דווקא ? וכי לאיזה סופרים העניקו את התואר “פון” [ דהיינו “מ…” “שייך למשפחת …” ? ] גוסטאב מהלר לא זכה לתואר מעין אצילותי זה.

והשלישי:

המלך גוסטאב השלישי מת מוות לא טבעי, בגיל 46 – בפועל המלך נרצח על ידי חבורת קושרים מבני האצולה בשוודיה תוך כדי ביקור באופרה.

ג’וספה ורדי, חיבר על פי קורות חייו של מלך זה את האופרה הידועה “נשף המסכות” UN BALLO IN MASCARA

תומאס מאן, שהיה חובב גדול של מוזיקה בכלל ואופרה בפרט, הכיר, ללא ספק את האופרה הזו.

עקב הרמזים שמצא הצנזור בנאפולי – בין עלילת האופרה, וביחוד סופו של המלך שנרצח על ידי קושרים במהלך הצגת אופרה – ובין הניסיון לרצוח את נאפוליון השלישי ב14.1.1858 נפסלה האופרה להצגה, שהרי לא יתכן להראות על במת האופרה …ניסיון לרצוח מלך !

ורדי צריך היה לשנות את העלילה והחליף לצורך כך אף מחבר ליברית וזה שינה את הרקע לסיפור: שטוקהולם הומרה בבוסטון, והמלך ההולך להירצח על ידי חבורת קושרים – הוחלף במושל בוסטון ההולך להרצח על ידי חבורת עבדים שחורים משוחררים.

כך או כך:

הנה: מילת הפתיחה של הנובלה : “גוסטאב” כוללת בחובה את גלעינו של כל הסיפור – את הראשית ואת האחרית: הסופר [ המלך גוסטאב השלישי ] בעל הנטיות ההומוסקסואליות – ימות בסוף המחזה.

האם אין זה התוכן המצומצם ביותר של הנובלה “מוות בוונציה ” ?

ומה הוא אותו נמר המופיע בחלומו-חזיונו של אשנבאך במהלך הפגישה עם ה”זר-המוזר” ליד בית האשכבה ברחוב אונגרר בצפונה של מינכן ?

האם הבזיק במוחו של תומאס מאן ציור זה, שהבאתי לעיל, של המלך גוסטאב השלישי – ובעיקר הפרווה המרשימה [ “הנמר הרובץ” ] מתוכה מציצות בנו שתי עיניו הבורקות של המלך ?

_______________________________________

הוסף לאתר “מילים” הקודם בתאריך 28/05/2004

____________________________________

קישורים לפוסטים בענין “מוות-בוונציה”

____________________________________