מפת לייפציג משנת 1910 – ונתיבו של לוורקין

בפרק ה 16 של “דוקטור פאוסטוס, חיי המלחין הגרמני אדריאן לוורקין מפי ידידו” מספר תומאס מאן, על  מהלכיו של אדריאן לוורקין בעיר לייפציג שבגרמניה.

תומאס מאן בחר להסיט את סיפור הירידה לבית הבושת מהעיר קלן בה התרחש, [ כשהסיפור נסב במקורו על פרידריך ניטשה ] ללייפציג.

בחירה זו אינה מקרית: קלן ובשמה הצרפתי Colonge השוכנת על נהר הריין, אינה מצטיינת בזכרונות תרבותיים אופיניים לגרמניה דווקא. שנים רבות היתה בפועל עיר צרפתית ומכאן גם השם הצרפתי שדבק בה – וגם סימלה הבולט – הקאתדרלה המפורסמת הושלמה רק בסוף המאה ה 19 ומכאן שאפילו אייקון תרבות זה אינו נושא אחריו שובל של זכרונות הסטוריים גרמניים דווקא.

הזיקה לניטשה

לעומת קלן לייפציג היא עיר גרמנית בעלת עבר תרבותי מפואר והיא נבחרה על ידי תומאס מאן, ראשית בשל הזיקה של פרידריך ניטשה לליפציג, אליה הגיע בנעוריו כדי לרכוש באוניברסיטה המפורסמת שלה השכלה ודעת. וכבר עמדתי על כך שניטשה הוא אחת הדמויות ששימשו את תומאס מאן ביצירת דמותו של אדריאן לוורקין.

הבחירה בלייפציג משרתת את תומאס מאן לשם הגשמת מטרה נוספת – והיא [ לדעתי ] להציג את נפילתה ובפועל ירידתה ושקיעתה של גרמניה ותרבותה בתקופה הנאצית. ומוסדות התרבות שבהם מוליך תומאס מאן את גיבורו הם מעין תזכורת לתרבות שאפיינה את העיר בימיה הטובים – טרם היות הנאציזם.

המפה שבראש פוסט זה ועליה סימוני המקומות המוזכרים על ידי תומאס מאן כמקומות הסיור התרבותי אליו הוליך את לוורקין מצביעה על מידה של חוסר סדר וחוסר עקביות במהלכיו של לוורקין בלייפציג. המספרים מצינים את המקומות לפי סדר איזכורם על ידי תומאס מאן – וה”קפיצות” מאתר לאתר – שלא בדרך הקצרה ולא לפי הסדר ההגיוני למהלך באתריה של העיר. כזכור לוורקין אינו מנווט את דרכו בעצמו ברחובותיה של לייפציג, הוא נעזר באותו “סבל-מדריך” שלקח לעצמו, ויתכן כי הדרך הבלתי הגיונית וחסרת הסדר בה מוליך אותו “מדריך” את לוורקין, גם היא משל שראוי לפענחו.

הסַבָּל שהיה למדריך

המדריך שהדריך את אדריאן לוורקין, בבואו לליפציג, היה הסבל שהוביל את חפציו מתחנת הרכבת לשני החדרים ששכר, סבל המתיימר לדבר בשפת מדריכי תיירים… גם בחירה זו של תומאס מאן אינה מקרית, ולא רק בשל נטיית ליבו של הסופר, להגן על כבודו של גיבורו שהודח לרדת לבית הזונות במרמה, נדמה כי עבור תומאס מאן זו הזדמנות להמשיל משל רחב יותר, ולכוון לא רק לירידתו של אדריאן לוורקין – כתוצאה מהטעיית הסבל-מדריך התיירים – לבית הזונות – אלא התדרדרותה של גרמניה בעקבות “מדריך” אחר שנטל את דעתה.

להלן  הטקסט של תומאס מאן, ואני הוספתי בהם קישורים, שעלו בדעתי למקרא הטקסט. הגולשים מוזמנים לפתוח קישורים אלה, שכן, אני סבור שיש באסוציאציות העולות מהקישורים, כדי לצבוע את הטקסט בצבעים המכוונים לדעתו של תומאס מאן.

“מה שקרה הוא שאותו סבל הוליך אותי שולל ביום הראשון , בשעות הערב, מין ברנש שכזה, על מותניו כרוך לו חבל, חבוש כובע אדום וענוד לוחות פליז, עטוף בשכמיה, מנבל פיו כמו הכל במקום זה, בלסת מזוקרת, בעיני הוא קצת דמה לשלפוס [ =גורר-רגליים ] שלנו , בגלל הזקנקן שלו, דמה לו אפילו מאוד, כשאני חושב על כך , או שמאז נעשה לו יותר בזכרוני- אם כי היה מוצק ועבה ממנו מן הבירה הלייפציגאית. הוא מציג עצמו בפני כמדריך-תיירים, מזהה את עצמו ככזה בלוחית הפליז שלו ובשנים שלושה פירורי אנגלית וצרפתית הגויים להחריד :

peautiful pulding ו antiquidde exdremement “

 

♦

לייפציג – הנתיב המוליך לבית הזונות.

ננסה לעקוב אחר מהלכיו של אדריאן לוורקין בעיר לייפציג עד לירידתו לבית הזונות.

לכאורה מספר לנו תומאס מאן סיפור רגיל ופשוט. סטודנט צעיר מגיע מהעיר הקטנה [ Halle ] לעיר הגדולה [ Leipzig ] לשם לימודי מוזיקה באוניברסיטה. הטיול ברחובות העיר לצורך הכירות ראשונית שלה נשמע טבעי ומתבקש. הוא בוחר באותו סבל שסייע בידו להעביר את חפציו מתחנת הרכבת לדירה ששכר, כמי שידריך אותו בעיר הלא מוכרת אלא שאותו “סבל”, המתואר באופן דוחה ובוטה, משתדרג לפתע והופך להיות “המדריך” המוביל את הסטודנט הצעיר בין מקומות שונים בעיר.

לצורך סיור זה סימנתי על גבי מפה משנת 1910 של לייפציג את הנקודות דרכן העביר ה”מדריך” את הסטודנט תם הלב:

את המסע סימנתי במספרים לפי סדר הביקור ככתוב בספר. דבר ראשון העולה למראה המפה ועליה סימוני תחנות הביקור, הוא כי המסלול שמתאר תומאס מאן, אינו המסלול הטבעי למטייל ברגל שכן סדר המקומות אינו זורם באופן טבעי.

אולי ללמדך כי לא בסיור פיזי ממשי עסקינן אלא בסיור תרבותי רווי כוונות.

נעקוב אחר נקודות הביקור כמתואר בספרו של תומאס מען ונוסיף פרטים אחדים על כל תחנה שכזו:

 כנסיית פאול PAULUSKIRCHE

“הנה כי כן, הגענו לעמק השווה, והברנש הראה לי בפרוטרוט במשך שעתיים תמימות כל דבר ודבר, הוביל אותי לכל המקומות: אל כנסיית פאול ובה סטיו יפה-חללים…

כנסיית פאול – בכיכר העיר בליפציג, 1900

 כנסיית תומאס THOMASKIRCHE

“אל כנסיית-תומאס, 

כנסיית תומאס 

“בגלל יוהאן סבסטיאן…

פסלו של יוהאן סבסטיאן באך לפני כנסיית תומאס בלייפציג

כנסיית תומאס בלייפציג היא הכנסיה בה שימש יוהאן סבסטיאן באך כקנטור ובה חיבר מכלול נרחב של יצירות – כיום קברו מצוי בה.

בשנים 2003 ו 2007 ערכתי ביקורים בלייפציג ובכנסיית-תומאס…כמובן “בגלל יוהאן סבאסטיאן”.

את זכרונותי וחוויותי העליתי בפוסט “אל כנסית תומאס בלייפציג, בעקבות יוהאן סבסטיאן באך”.

 אל קברו שבכנסיית יוהנס

“אל קברו שבכנסיית-יוהאנס…”

כנסיית יוהאנס בלייפציג

קברו המקורי שת יוהאן סבסטיאן באך היה בבית הקברות שבחצר כנסיית יוהאנס.

בית הקברות שליד כנסיית יוהנס בו נקבר באך

בפוסט  שלעיל “בעקבות י.ס. באך > לכנסיית תומאס בלייפציג”  כתבתי גם על נסיבות העברת עצמותיו של באך מכנסיית יוהאנס לכנסיית תומאס, לאחר שזו הופצצה במלחמת העולם השניה. 

 פסל הרפורמציה REFORMATION MONUMENT

 “שם נמצא גם פסל הרפורמציה…

פסל הרמפרמציה

אנדרטת הרפורמציה בלייפציג (המכונה לעתים קרובות Lutherdenkmal) הינה אנדרטה לזכר תחילתה של הרפורמציה בלייפציג. הפסל הוצב בשנת 1883 לציון 400 שנה למרטין לותר והוצב בכיכר מול כנסיית יוהאנס-הקדוש.

בשנת 1942 הפסל הותך לטובת המאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית.

 הגוונדהואס החדש CLOTH HALL

“והגוונדהאוס החדש…

 הגוונדהאוס משמעו “בית האריג” ובו החלה ב1781 את ההסטוריה המפוארת שלה תזמורת שביצעה בה מוזיקה קלאסית. התזמורת קרויה על שם אותו בית הסטורי

Leipzig Gewandhaus with a piece of music by Felix Mendelssohn (1809-47)

 בית העריה הישן OLD TOWN HALL

“עליצות שרתה בחוצות, כי, כפי שכבר אמרתי, יריד הסתיו היה עדיין בעיצומו, וכל מיני דגלים וכרזות-בד ועליהם אמרי שבח והלל לפרוות ולשאר סחורות התנופפו מן החלונות והשתלשלו במורד חזיתות הבתים, המולה רבה היתה גם בכל הסימטאות, ביחוד במרכזה של העיר, באיזור בית העריה הישן…

בית העריה הישן

 חצר אוארבאך

“שם הראה לי הברנש את בית-המלך ואת חצר-אוארבאך

מרתף אוארבאך בלייפציג

גם במה שמכונה “חצר אוארבאך” שהיא כיום “מרתף אוארבאך”  המאכלס מסעדה המשמרת ציורים המתארים את חגיגות השתיה של הסטודנטים בימיו של גיתה – בהשראת הקטעים ב”פאוסט” המספרים את סיפורה של אותה “חצר”. ביקרתי בעת ביקורי בלייפציג, ועל רשמי מביקור זה ניתן לקרוא בקישור “גיתה – מרתף אוארבאך בלייפציג”  

 הצריח של טירת פלייסנבורג PLEISSENBURG TOWER

שנשאר עומד על תילו – הוא המקום בו התייצב לותר לויכוח שלו עם אק.

טירת פלייסנברג 

 תומאס מאן מזכיר אותה לא רק כיוון שבה התנהל הויכוח התיאולוגי בין לותר לבין אק. כאן שכנה האוניסרסיטה של לייפציג – וגיתה למד כאן.

♦

עתה משתם הסיור באתרי התרבות הגבוהה שלייפציג מיצגת – מתחילה הירידה הגדולה:

“מכאן אל הדוחק והמהומה ברחובות הצרים שמאחרי כיכר-השוק, רחובות עתיקים, עם גגות תלולי-גמלונים, דרך חצרות ומבואים מקורים, שמחסנים ומרתפים שוכנים לארכם, המצטלבים זה בזה כמעין מבוך, הכל דחוס ופקוק במרכולת למיניה, והאנשים הנדחקים שם מסתכלים בך בעניים אקסוטיות ודוברים בלשונות שמימיך לא שמעת הברה מהן, זה היה מרתק ביותר, ויכולת לחוש את דופק העולם פועם בגופך שלך”¹

ומכאן – כפסע עד למדרגות בהן יורד – תרתי משמע !  אדריאן לוורקין אל בית הזונות…

.

__________________________________

פוסטים בנושא תומאס מאן ו “דוקטור פאוסטוס”

___________________________________

[09.01] תומאס מאן ו"דוקטור פאוסטוס" שלו

פורסם ב-19 בספטמבר, 2015 [1,679]

קריאות מוארות ומוערות ב"דוקטור פאוסטוס" של תומאס מאן משנת 1947 ונסיונו להתמודד עם מיתוס 'פאוסט', והברית בין הגרמניות, השטן והמוזיקה...

[09.02]{מבוא} תומאס מאן / פאוסטוס - איפיזודה ניטשאנית

פורסם ב-31 בינואר, 2013 [3,921]

[09.03]{רקע} תומאס מאן / פאוסטוס - ניטשה: ביקר או לא ביקר ?

פורסם ב-7 בפברואר, 2013 [4,663]

[09.04] {רקע} ניטשה לו סאלומה והתשוקה ל...מוזיקה

פורסם ב-18 בינואר, 2013 [4,680]

[09.05]{רקע} ניטשה - חלום ואגנר ושיברו

פורסם ב-12 בינואר, 2013 [4,274]

[09.06]{רקע} תומאס מאן ומגעה של המוזיקה

פורסם ב-15 בפברואר, 2013 [4,097]

[09.07] {04} תומאס מאן / פאוסטוס : מהיכן נובעת המוזיקה

פורסם ב-22 ביולי, 2010 [3,475]

[09.08] {פרק 15} תומאס מאן / פאוסטוס : לכתוב מוזיקה...במילים

פורסם ב-12 בדצמבר, 2015 [1,973]

[09.09] {16} תומאס מאן / פאוסטוס - ההַתָּקָה ללייפציג

פורסם ב-22 בפברואר, 2013 [4,137]

[09.10] {16} תומאס מאן / פאוסטוס - לייפציג כנינווה

פורסם ב-1 במרץ, 2013 [3,664]

[09.11] {16} תומאס מאן / פאוסטוס : בנתיבו של לוורקין-בלייפציג

פורסם ב-23 בספטמבר, 2015 [2,772]

[09.12] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – הירידה לבית הזונות/המכתב

פורסם ב-26 בינואר, 2013 [2,862]

[09.13] {17} תומאס מאן / פאוסטוס - בבית הזונות - נקודת מבט שניה

פורסם ב-17 באוקטובר, 2015 [2,663]

[09.14] {18-19} תומאס מאן / פאוסטוס - ההדבקות במחלה / נקודת מבט שלישית

פורסם ב-27 בנובמבר, 2015 [4,972]

[09.01] תומאס מאן וה”פאוסט” / פאוסטוס שלו

[09.02] {מבוא} תומאס מאן / פאוסטוס – אפיזודה ניטשאנית

[09.03] {רקע} תומאס מאן / פאוסטוס – ניטשה ביקר או לא ביקר

[09.04] {רקע} פרידריך ניטשה, לו סאלומה  – והתשוקה ל…מוזיקה 

[09.05] {רקע} פרידריך ניטשה – חלום ואגנר ושברו

[09.06] {רקע} תומאס מאן – ומגעה של המוזיקה 

[09.07] {04}  תומאס מאן / פאוסטוס – מאין נובעת המוזיקה

[09.08] {15} תומאס מאן / פאוסטוס – לכתוב מוזיקה במילים

[09.09] {16} תומאס מאן / פאוסטוס –  ההַתָּקָה ללייפציג

[09.10] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – לייפציג כניננוה

[09.11] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – בנתיבו של אדריאן לוורקין 

[09.12] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – הירידה לבית הזונות/המכתב

[09.13] {17} תומאס מאן / פאוסטוס – בבית הזונות / נקודת מבט שניה 

[09.14] {18-19} תומאס מאן / פאוסטוס – ההדבקות במחלה  / נקודת מבט שלישית

.

1. דוקטור פאוסטוס – פרק 16 בעמוד 137 [↩]