.

 פסלו של ניקולאי גוגול משקיף על נייבסקי פרוספקט

ושוב פגישה מתבקשת, כלל לא מקרית, כמעט כפויה מרצון, עם אפו החד כתער של איוון יאקובוביץ’ [ גיבור ה”האף”]  העולה מתוך ה”שינל” היא אותה “אדרת” שעשתה את בעליה, אקאקי אקאקייביץ’ לסמל העליבות האנושית, עליבות שהלב כה נכמר אליו, כה חומר עליו, עד כי אתה חוזר אליו כל אימת שהסכלות ותִּפְלוּת  האנושית, מזרזפת בפניך, כאותן טיפות גשם טורדניות, שקידמו את פני אתמול, כאשר הגעתי ל”בירה הצפונית”, פאר יצירתו של פטר – לכאן, לסנקט-פטרסבורג – בערבו של ליל יולי בשנת 2013, והלילות לבנים כדרכם מימים ימימה.

הנה עברו כבר כמאה שבעים ושמונה שנים מאז תיאר ניקולאי גוגול את השדירה המפורסמת של סנקט-פטרסבורג – ונדמה כי עדיין כלום לא השתנה. כן, אמנם את הסוסים והכרכרות החליפו כמה אבטובוסים המזינים עצמם ממערך חוטי החשמל שממעל, וגם כמה צפירות של מכוניות משטרה מחליפות את שעטות הסוסים עלי מרצפת – אך נדמה שמה שהיה הוא מה שהווה:

“אין טוב משדירת נייבסקי, לפחות בפטרבורג: לפטרבורג היא ממש הכל. במה לא התברכה אותה שדירה – יעלת החן של בירתנו ! אני יודע שאיש מתושביה הפקידותיים החיוורייניים לא ימיר את שדירת נייבסקי בכל הנכסים שבעולם. ואין הדברים אמורים רק במי שמלאו לו עשרים וחמש, ושפם מפואר לו ומקטורן תפור לעילא, אלא גם מי ששערות לבנות מבצבצות לו בסנטרו וגולגולתו חלקה כצלחת של כסף –  גם הוא ליבו יתפעם למראה שדירת נייבסקי, והגברות ! – הו לגברות נעימה שדירת נייבסקי אף יותר. וכי למי לא תנעם ? אך תצא אל שדירת נייבסקי, ומיד יבואו באפך ניחוח של עצלתיים. ואפילו העסיק אותך איזה ענין נחוץ, דחוף – בצאתך אליה ודאי ישתכח כל ענין מליבך. זה המקום היחיד שהבריות מופיעים שם לא מתוך כורח, אלא מפני שדחקו אותם שמה עסקי הפרקמטיה והכספים החובקים את פטרבורג כולה.

 

 

דומה שאדם שפוגשים בו בשדירת נייבסקי הוא אנוכיי פחות מן האנשים ברחובות מורסקאיה,גורוכובסקיה, ליטיינאיה, משצ’אנסקאיה ואחרים, שהחמדנות ותאוות-הבצע והכורח ניבטים שם מפניהם של הולכי הרגלוהטסים במרכבותו בכיריכרות. שדירת נייבסקי היא מקום-המפגש הכללי של פטרבורג. תושב הרובע הפטרבורגי או הוויבורגי, שזה שנים לא ביקר את ידידו בפסקי או ליד המחסום המוסקבאי, יכול להיות סמוך ובטוח שכאן יפגוש בו ויהי מה, שום פינקס-כתובות או לישכת מודיעין לא יספקו מידע בדוק כשדירת נייבסקי. שדירת נייבסקי הכל-יכולה ! תענוגה היחיד של פטרבורג דלת השעשועים! כה נקיות מדרכותיה המטואטאות למשעי – ואלוהים אדירים, כמה רגליים השאירו בה את עקבותיהם! גם מגפו המגושם, המלוכלך, של חייל בדימוס, שתחת כובד משקלו מתבקע כמדומה השחם עצמו, גם הנעל הזערורית, הקלה כעשן, של גברת צעירה המפנה את ראשה אל חלונות הראווה הנוצצים, כחמנית אל השמש, גם חרבו הרועמת של פארפורשצ’יק [ רב סמל ] מלא תקוות השורטת שריטה חדה במרצפותיה – כל אלה שופכים עליה את עוצם כוחם או את עוצם חולשתם.

כמה חזיונות-תעתועים יהבהבו בה ביום אחד ויחיד!

כמה תהפוכות יעברו עליה ביממה אחת ! 

♦

 

אך מוזרים מכל הם המעשים המתרחשים בשדרת נייבסקי. הו,אל תאמינו לה, לשדרת נייבסקי זו! בעוברי בה אני מתכרבל תמיד במעילי יפה-יפה, ומשתדל לא להביט כלל במה שניקרה על דרכי. הכל אחיזת עיניים, הכל מיקסם-שווא, הכל אין תוכו כברו! כסבורים אתם שאדון זה, המטייל לו במיקטורן תפור לעילא, הוא עשיר גדול ? – לא מניה ולא מקצתיה: כל-כולו אינו אלא מקטורן זה שעליו, אתם מתארים לכם ששני הכרסתנים הללו,ה ניצבים מול כנסיה ההולכת ונבנית, שחים במעשה האדריכלות שלה ? – כלל וכלל לא: הם תוהים על תנוחתם המשונה של שני עורבים שנעמדו שם זה מול זה, אתם חושבים שאותו איש נלהב המנופף ככה בזרועותיו מספר על אשתו שהשליכה בעד החלון פתק מגולגל לעבר קצין שאין הוא מכירו כלל ? – לא ולא, הוא מדבר על לאםאייט דווקא, אתם חושבים שהגברות הללו…

אך הגברות, להן יש להאמין פחות מכל. אל תרבו להביט בחלונות-הראוה: הזוטות המוצגות שם אמנם מרהיבות, אבל עולה מהן ריח שטרות רבים להחריד. וישמור אתכם האל מלהלחיץ אל מתחת למגבעותיהן של גברות ! תתכופף לה שכמייתה של יפיפיה כמה שתתכופף, לעולם לא ארחרח אחריה. והתרחקו, למען השם, התרחקו מן הפנס ! מהרו, מהרו ככל שתוכלו לעבור על פניו. וראו עצמכם בני-מזל אם תצאו רק בכתם מצחין של שמן שיזיל זה על מעילכם ההדור. אבל גם מלבד הפנס מדיף כאן הכל ריח של רמיה. היא תשקר בכל עת, שדירת נייבסקי, אבל יותר מכל בשעה שישתרע עליה הלילה בשיפעתו הדחוסה ויתחום את כותלי הבתים האפורים והצהבהבים, בשעה שהעיר כולה נהפכת לברק ושאון, ונחיל כרכרות מידרדרים מן הגשרים, ורכבים צווחים ומזנקים על סוסיהם,

והשד עצמו מדליק את הפנסים רק כדי להאיר הכל באור האשליה.

 

1835

 

מצוטט מתוף שדירת נייבסקי , ניקולאי ו. גוגול : סיפורים פטרבורגיים, מרוסית נילי מירסקי הספריה החדשה

 

התצלומים הינם של פסלו של ניקולאי גוגול על שדירת-נייבסקי היא נייבסקי פרוספקט – צולמו על ידי ויקטור בליקה M8