.

הקומפוזיטור פייטרו מסקני [ מימין ] לצד ה”ד’וצה”‘ מוסוליני

פייטרו מסקני [ 1863-1945] ידוע בעיקר כמחברה של אופרה אחת בת מערכה אחת Cavaleria Rusticana – “אבירות כפרית” שהצגת הבכורה שלה התקיימה בשנת 1890.

ב”אינטרמצו” – העדין ורב ההשראה, המנוגן לאחר שיצר הנקמה הסיציליאני כבר החל גועש – והוא מנסה,  באמצעות מוזיקה רכה ופסטוראלית זו לכבות את אש-הנקמות – אך בפועל הוא מצית ומלבה אותה.

בקטע מפורסם זה זה “האינטרמצו” [ “נגינת ביניים” ] הפגין מסקני את את יכולותיו כמלחין לירי ורומנטי, גם במסגרת הזרם החדש שאותו החל בעולם האופרה ה”וריזימו” [ “האמיתיות”] – הריאליזם באופרה. כלומר אופרות המספרות את סיפוריהם של האנשים הפשוטים ולא רק את עלילותיהם של מלכים ואבירים…

נאזין לקטע האהוב מתוך ה”קבלריה רוסטיקנה”: 

בסיציליה – שקטע הוידאו לעיל צולם בה  [ בעיירה טאורמינה ] – כמו בסיציליה – כל דבר הנראה טוב יכול להראות גם “פחות טוב” – כל שקט הוא במקרים רבים “שקט מדומה”  – בבחינת  “השקט שלפני הסערה”.

קישור ישיר לוידאו

ואם תמתינו עד לסוף הוידאו תופתעו לגלות בקהל דמות צפויה-בלתי צפויה…

קישור ישיר לפס הקול של האינטרמצו  מתוך קוולריה רוסטיקנה של פייטרו מסקני

השקט וה’רוגע’ שמנסה האינטרמצו להשרות על המאזינים, הוא שקט המסתיר איזו מזימה “מאפיוזית” הממתינה שם, מעבר לפינה – וחיוך מתחסד על פניה.

קישור ישיר לוידאו

משיבשה הדיו בעטו של הקומפוזיטור פייטרו מסקאני והמוזה “עזבה” אותו – ובערוב ימיו [ יאמרו מגיניו ] לבש חולצה שחורה, הריע במועל יד פאשיסטי,  ועלה על דוכן גבוה ונישא באצטדיון מלא על גדותיו מעריצים מריעים לדוצ’ה – והניף את מקל המנצחים, על קטע מוזיקלי שאם נחוץ טעם רע לבחור בו – דווקא בו – לארוע בו בוצע, ביצוע כה מופרז ; כה “בומבאסטי” ; כה רעשני – הרי הוא האירוע הזה – שאת הסרטון שלו ניתן לראות כאן:

קישור ישיר לוידאו

קומפוזיטור [ לשעבר ? ] המבצע בראש חוצות באצטדיון מלא בריבוא-ריבוא של מעריצים נסחפים המריעים בהתלהבות-המונים, לצלילי תזמורת של מאות כלי נשיפה וקולותיהם הקולניים של מאות אולי אלפי מצעקים המבקשים לצרוח  – את מנגינת העבדים העבריים – מתוך נבוקו של ורדי – זוהי דוגמא לביצוע “פאשיסטי” במלוא מובנה הרע והדוחה של המילה.

הנה לשם השוואה,  ביצוע ראוי של אותה מקהלה נפלאה ומעוררת כבוד בבית האופרה של מילנו – הלה-סקאלה.

קישור ישיר לוידאו

כל מה שרציתי לאמר בפוסט זה הוא כי :

בפעם הבאה כאשר תתמוגגו “מהווריסימו” של ה”אבירות הכפרית” ותתבסמו מהמוזיקה האיטלקית הסוחפת של פייטרו מסקאני – זיכרו לו לפייטרו גם את ידידותו לבניטו – ובטח לא תוכלו גם לשכוח את הביצוע הפומפוזי והמביש הזה באצטדיון אחוז ההערצה לדוצ’ה – הוא בניטו  [מוסוליני ] ….

________________________

פורסם לראשונה ב”קפה-דה-מרקר” ב 16.4.2009