0.2 גוסטאב מהלר – הסימפוניה השלישית : עדויות וגילויים נוספים
4 באוקטובר, 2024
גוסטאב מהלר – בתקופת הלחנת הסמפוניה השלישית 1896 – 1895
דברי-רקע
פוסט זה הוא פוסט-המשך לפוסט שלידתו הראשונה היתה, ביום 4 באוקטובר 2023 – [ שלושה ימים לפני ה“שבעה באוקטובר” הארור ! ] בביקור נינוח, בבית קפה שכונתי ברמת-גן, כשאני מעלעל בספרו של המנצח הדגול ברונו ואלטר – שכתב על ידידו גוסטאב מהלר: באותו יום העליתי לפייסבוק סטורי על הספר שקראתי ועל הענין שגיליתי בסימפוניה מס’ 3 של גוסטאב מהלר
קישור ישיר ל”סטורי” מיום 4 לאוקטובר 2024
להפתעתי הרבה [ ולשמחתי] סטורי זה זכה להיענות רבה וללמעלה מ 50 כניסות ! וגם לתגובות רבות בדף הפייסבוק.
כעבור ימים אחדים – והמלחמה שפרצה עקב מעשי הטבח של “השבעה באוקטובר”, עדיין בעיצומה, העליתי לאתר מילים ביום 29.10.2023 פוסט ראשון שעסק ברשמים ראשונים שלי מהסימפוניה השלישית של מהלר וראו קישור זה: 0.1 הסימפוניה השלישית של גוסטאב מהלר – מבוא
מאז פרסום פוסט זה עברו למעלה מ 350 ימים עקובים מדם, סבל ודמעות – הימים ימי מלחמה והלילות לילות סיוטים צוקה ומצוקה : מלחמה על כל מוראותיה וקורבנותיה הרבים מנשוא !
הנרצחים והנהרגים הרבים, הפצועים, החטופים שעדיין לא הושבו לבתיהם ולמשפחותיהם, הפצועים הרבים, וביניהם כה רבים קטועי-גפיים, וכה רבים הלומי-טראומות, וכה רבים העקורים מבתיהם ומישוביהם, ובעיקר המועקה הרבה שמלחמה זו הביאה עלינו.
מועקה המשפיעה על כולנו – ומכבידה על הנשימה ועל הנשמה.
והיום – כעת חיה ! ה 4 לאוקטובר 2024 – שנה בדיוק מאז התחלתי את מסעי בעקבות הסימפוניה השלישית של מהלר – ואני מעלה פוסט נוסף, שהוא בבחינת הרחבה והעמקה בנושא ובו עדויות ופרטים נוספים ביחס לסמפוניה זו של מהלר.
עד כאן במישור הכללי והלאומי.
והדברים ידועים ומוכרים ולא כאן המקום לחזור ולהעלותם;
ועתה אנסה, עם כל הקושי שבדבר, לחזור לנושא הפוסטים הקודמים שענינים נוגע, בדרך זו או אחרת, בסימפוניה מס’ 3 של גוסטאב מהלר, שהרי הענין בה הוא שהניע את כתיבת הפוסטים הקודמים – שבסידרה זו [ ראו הרשימה בסוף הפוסט ];
בעקבות פרוץ המלחמה ב“שבעה באוקטובר” – ועקב המצב הבטחוני, בוטלו הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית ונדחו לתאריך לא ידוע. אך כל אותה עת קיננה בליבי הציפיה והתקווה, להאזין לביצוע חי של הסימפוניה השלישית של גוסטאב מהלר.
את הזמן, ניצלתי, בין השאר לההרחבת הידע שלי על מהלר בכלל ועל הסימפוניה השלישית, בפרט.
לימים, התזמורת הפילהרמונית, בניצוחו של מנהלה המוזיקלי ומנצחה להב שני הודיעו על חידוש הקונצרטים, ובמוצאי שבת ה 3 באוגוסט 2024 – האזנתי יחד עם מאות רבות של מאזינים, באולם מלא וגדוש של קהל מאזינים, שהיו קשובים לביצוע מרשים של הגדולה והארוכה בסמפוניות של גוסטאב מהלר – היא הסימפוניה השלישית של מהלר.
ארשה לעצמי להביא כאן דברים אחדים שהקדים המנצח להב שני – על הסימפוניה – שכה הפליא בניצוח מעמיק עליה:
בנוסף לדברי הקדמה קצרים אלה – הזמן שעבר מאז שהעליתי את הפוסט מיום 29.10.2023 – זימן לי הזדמנות להרחיב את ידיעותי וקריאותי על סימפוניה מיוחדת זו – ובפוסט זה – שיהיה בבחינת השלמה לפוסט הקודם, מיום 29.10.2023, אנסה לשתף את הקוראים בעדויות וחומרים נוספים אליהם נחשפתי בזמן שעבר, שסייעו בידי בהעמקה ובהבנה טובה יותר של יצירת מופת זו.
אביא איפוא בפני קוראי אתר “מילים” עדויות נוספות שתתארנה את הרקע ואת תהליך הלחנתה של הסימפוניה מס’ 3 של גוסטאב מהלר.
ובהמשך אקיים את הבטחתי ואדון בכל אחד מפרקי הסימפוניה השישית – בליווי דוגמאות מוזיקליות.
1. עדותה של הכנרת נטלי בואר-לכנר
העדות הכתובה המוקדמת בנושא היא היא רשימות וזכרונות שפרסמה בשנת 1923. הכנרת נטלי בואר-לכנר.
נטלי בואר-לכנר ליוותה את מהלר ומשפחתו, בחופשות הקיץ בסטיינבאך אם-אטרסי, שם הולחנה הסימפוניה השלישית בחופשות הקיץ של 1895-6, וזכרונותיה, כפי שפורסמו בספרה “Recollections of Gustav Mahler [ זכרונות על גוסטאב מהלר], משנת 1923 מהווה מקור חשוב לידיעות ולרקע לחיבורה של הסימפוניה השלישית.
הכנרת: נטלי בואר-לכנר –
קישור לערך על נטלי בואר-לכנר בויקיפדיה באנגלית –
נביא להלן דברים שפרסמה נטלי בואר-לכנר בספרה הנ”ל בתרגומו לאנגלית.
Recollections of Gustav Mahler
זכרונות על גוסטאב מהלר
[ בצבע חום יופיע תרגום שערכתי מתוך ספרה בהוצאה האנגלית שלעיל] .
“סטיינבך אם-אטרסי, קיץ 1895
מיד לאחר שהגיע לכאן, החל מאהלר לעבוד על הסימפוניה השלישית שלו.
“עם זו, אני מקווה לזכות במחיאות כפיים וכסף,” הוא אמר לי בצחוק באחד הימים הראשונים.
“כי השלישית הזו, היא הומור טהור ועליצות, צחוק גדול על כל העולם!”
אבל כבר למחרת, הוא חזר בו ממה שאמר יום קודם:
“את יודעת בענין: “להרוויח כסף” ‘השלישית’ לא תעשה יותר טוב מהאחרות. כי האנשים לא יבינו ולא יעריכו את העליצות ושמחת החיים שבה. ‘השלישית’ מתנשאת מעל העולם של מאבק וצער כמו ‘הראשונה’ ו’השניה’ , ויכלה להיווצר רק כהתפתחות מ’הראשונה’ ו’השניה’ “
ולאחר דברים אלה הוסיף מהלר הערה שמן הראוי לעיין בה – לאור תוכנה המביע הסתייגות מדברים שאמר יום קודם לכן לענין סיווגה של היצירה כ”סימפוניה”.
“הצגתי את ה’שלישית’ כסימפוניה אינה הגדרה מדוייקת, כיוון שהיצירה הזו, אינה שומרת על הצורה המסורתית של ‘סימפוניה’ בשום מובן.
אבל, בעיני ‘סימפוניה’ פירושה לבנות עולם עם כל האמצעים הטכניים העומדים לרשותך. התוכן החדש והמשתנה לנצח קובע את צורתו.
במובן זה, אני חייב לנצח ללמוד מחדש איך לגבש לעצמי אמצעי ביטוי חדשים – ככל שאולי שלטתי בבעיות טכניות באופן מוחלט, כפי שאני חושב שעכשיו אני יכול לטעון שעשיתי.”
מאהלר, שהגיע נסער ונרגש מעבודתו, אמר לי תוך כדי הליכה:
“זה היה כמו להציב את הביצה של קולומבוס, כאשר חיברתי בין המילה ובין הקול האנושי בסימפוניה השנייה בדיוק בנקודה שבה הייתי צריך את זה כדי לבטא את עצמי”.
מוּבָן. חבל שלא חשבתי על זה ב’ראשונה’ אבל ב’שלישית’ איני חש יותר היסוס לגבי זה.
אני מבסס את שירי הפרקים הקצרים על שני קטעים מתוך Des Knaben Wunderhorn [ קרן הפלאים של הנער ]
ושיר מפואר של ניטשה.
[ במקור האנגלי ] : “a glorious poem of Nietzsche’s”
“הקיץ מתקרב” יהיה ההקדמה. אני זקוק, ללהקה-צבאית, כדי להדגיש את האפקט המחוספס והגס של הגעתם של חבורת-לוחמים. זה יהיה בדיוק כמו הלהקה הצבאית במצעד. המון כזה מסתובב, מעולם לא ראית דבר כזה! “
STEINBACH AM ATTERSEE, 1895“
[ עמוד 40 ]
ומיד בהמשך, וברצף, ממשיכה נטלי בואר-לכנר וכותבת:
“מטבע הדברים, זה לא מוצא ביטויו בלא מאבק עם היריב, החורף; אבל החורף מוכנע במהירות והקיץ בכוחו-כי-רב, זוכה עד מהרה בשליטה ללא ערעור.
פרק זה יחשב כהקדמה, על-אף נטיותיו ההומוריסטיות ואפילו הגרוטסקיות:
אבל הוא נשלח בקלות, והקיץ בכוחו העליון, זוכה במהרה לשליטה בלתי מעורערת. פרק זה, שיש להתייחס אליו כאל הקדמה, הוא הומוריסטי, אפילו גרוטסקי, לכל אורכו.
הכותרות של הפרקים יהיו לפי הסדר הבא:
1. הקיץ צועד קדימה. Summer marches in
2. מה אומרים לי הפרחים באחו. What the flowers in the meadow tell me
3. מה מספרות לי החיות ביער What the animals in the forest tell me
4. מה הלילה אומר לי (גבר). What night tells me (Man)
5. מה אומרים לי פעמוני הבוקר (המלאכים). What the morning bells tell me (the Angels)
6. מה האהבה אומרת לי. What love tells me
7. מה הילד אומר לי. What the child tells me
‘אני אקרא לכל העניין “Meine frohliche Wissenschaft” [ המדע-העליז שלי.] – כי זה בדיוק מה שזה!’
And I’ll call the whole thing “Meine frohliche Wissenschaft” – for that’s just what it is!’
הביטוי “Meine frohliche Wissenschaft” מרפרר לספרו של פרידריך ניטשה באותו שם,
שהמהדורה הראשונה שלו פורסמה בשנת 1882
המהדורה הראשונה של “frohliche Wissenschaft”
של פרידריך ניטשה משנת 1883
בספר זה הכריז לראשונה על “מות האלוהים” ובגרמנית Gott ist tot
2. מכתב מיום 2.9.1895 מגוסטאב מהלר לנטלי בואר-לכנר ובו חזרה על הכותרות הנ”ל
הציטוט שציטטנו לעיל מתוך ספרה של נטלי בואר-לכנר אינו המקור היחידי לרשימת הפרקים שלפיהם הלחין גוסטאב מהלר את הסמפוניה השלישית שלו.
מצאנו גם תצלום של מכתב מיום 2.9.1895 בכתב ידו של מהלר החותם עליו בשמו הפרטי “Gustav” עדות ברורה לקשרים הקרובים שהיו באותה עת בין המלחין והכנרת – ידידת המשפחה.
עיון במכתב ילמד כי אכן זו היתה ה”תוכנית” לסמפוניה השלישית כפי שהגה וכפי שכתב מהלר – לאחר זמן החליט מהלר להשמיט את הפרק השביעי [ שהפך לימים להיות הפרק הרביעי הסמפוניה הרביעי שלו ]
מכתב זה מחזק את הדעה כי מהלך התכוון לחבר סימפוניה “תוכניתית” ולה שישה פרקים עם כותרות ספרותיות-תיאוריות.
מכתב בכתב ידו של “גוסטאב” לנטלי בואר-לכנר מיום 2 בספטמבר 1895
– ובו פירוט פרקי הסימפוניה מס 3 –
שבע הכותרות של הפרקים המוזכרים במכתב – הם אותם הפרקים – שהוזכרו במסמכים שצוטטו לעיל.
3. מערכת היחסים בין גוסטאב מהלר ונטלי בואר-לכנר
בפרסומים הרבים הדנים במערכת היחסים בין גוסטאב מהלר ובין נטלי בואר-לכנר, שנים רבות נטו הביוגרפים של מהלר להציג מערכת יחסים זו כמערכת יחסים של ידידות חברית בין מוזיקאים.
נטלי בואר-לכנר התפרסמה ככנרת שעשתה קריירה – והיתה אחת מארבע החברות ב”רבעיית הגברות” שהתפרסמה בוינה בין השנים 1895-1913.
“רבעיית – הגברות”
Damen-Strichquqrtet [ משמאל נטלי בואר-לכנר – נגנית הוויולה ]
Soldat-roeger
כך התקבעה מערכת היחסים בין הכנרת – שהכירה את מהלר עוד מתקופת לימודי המוזיקה שלהם בצעירותם בעיר וינה, שהוצגה כ”ידידת המשפחה”.
גם בספר היומנים והזכרונות שלה מגוסטאב מהלר, שציטטנו לעיל, שפורסם שנתיים לאחר מותה – נשמרה חזות שמרנית ומהוגנת-וינאית זו.
עד שבשנת 2013 פורסם בניו יורק טיימס מכתב ארוך כתוב בגרמנית שכתב אחד מבני משפחתה של נטלי בואר-לכנר – ובו מצוטטת הכנרת המפורסמת – כאילו טענה שפרט למערכת היחסים הידידותית והקרובה עם גוסטאב מהלר ובני משפחתו – נוכחותה בקרבת המשפחה בחופשות הקיץ של השנים 1896-6 בסטיינבאך אם-אטרסיי – התקימה במקביל גם מערכת יחסים אינטימית יותר:
הנה ציטוט מהרשימה שפורסמה במאמרו של Allan Kozinn מיום 26.7.2013 בניו יורק טיימס:
“Bauer-Lechner wrote about her own affair with Mahler as well, in fairly purple prose.
“As we were immured in the very narrow room and isolated from all the world in fervently animated Scheherazade-like tales, up until the graying of morning, we unfolded our entire lives before each other,” she wrote.
“Without declaration, question, and how, our psyches and physiques melted into each other.”
ובתרגומי לעברית:
“באואר-לרנר כתבה גם על הרומן שלה עם מהלר, בסגנון ספרותי עשיר למדי.
‘כאשר היינו כלואים בחדר הצר ביותר ומנותקים מכל העולם בסיפורים מלאי להט, בדומה לאלה של שחרזדה, עד שהבוקר הפציע, פרשנו את חיינו זה בפני זו,’ היא כתבה. ‘ללא הצהרה, שאלה, ואיך, נפשותינו וגופינו נמסו זה בזה.’“
במכתב ארוך בן 53 עמודים הכתוב בגרמנית מפורטים לפרטי פרטים מערכות הקשרים והיחסים של מהלר עם הנשים בחייו – וזה עד למועד נישואיו לאלמה מהלר. מאז ואילך מי שהשתלטה [ לחלוטין ] על מקורות האינפורמציה על חיי המנצח והמלחן היתה אישתו הדומיננטית אלמה מהלר.
מתב ךךךךךבן 53 המכתב בן 53 העמודים הכתוב גרמנית ובו פירוט מערכות היחסים בין מהלר והנשים בחייו
כאן הפרסום המלא של המכתב ממנו אנו מביאים את הקטע בו נטלי בואר לכנר כותבת על ליל האהבה שחוותה עם מהלר בוילה המפוארת שלו ב Maiernigg
על אגם Wo¨rthersee
להלן תרגומי לקטע מהמכתב בן 53 העמודים !
“אבל אחרי עשר שנים, אהבתו של גוסטב אליי פרחה מחדש (זה היה כאילו מחרוזת החיים והאהבה שלי נפערה שנית אחרי עשרות שנים!).
זה היה בליל ירח נשגב וקסום, עם הטבע המקודש על ידי מוזיקה, בנכס הנהדר של מאהלר בוורתרסיי
(אתה כבר מכיר את זה, הנס שלי, מזכרונותיי על מאהלר שאינני רוצה לחזור עליהם כאן) .
באותו לילה, הודות לאיחוד האוהב שלנו שהחזיק אותנו ערים זמן רב, חייו של מישהו – שאחרת בוודאי היה טובע – ניצלו על ידי גוסטב: נראה שזה נותן ברכה שמימית לחידוש הקשר בינינו.
(מאוחר יותר יכולתי להשוות את תחייתו הקצרה והפורחת והלוהטת לצמח האלוורה, שנושא פריחה רק כל מאה שנים ואז מת!)
מה שהתעורר מחדש בתשוקה ספונטנית מקרקע של מערכת יחסים כה עמוקה, ארוכה בזמן והכי לבבית, לא תתאים לאף אחד, כולל גוסטב, שהיה נטול צורך טבעי מסוים לסבול.
אבל ג’סטי – רחוק ממני לתאר עבורך בדיוק באיזו צורה חסרת אמונה ובגידה – פרץ שוב באופן שערורייתי אל מקדש אהבתנו.
אולם הפעם היא קברה את עצמה מתחת להריסות המקדש תוך כדי שהפילה אותו עלינו.
כי לא רק שהיא הביאה לפרידה של חיינו לנצח, היא גם גזלה מעצמה את מי שהיא לא יוותר לאף אחד אחר.
הסיבה שהתעכבתי כל כך הרבה זמן על מערכת היחסים שלי עם מאהלר – אל תחשבי, יקירתי, שזה התרחש מתוך יוהרה או יומרנות – לא, שמרתי את הנרטיב הזה במאפייניו העיקריים כי ידעתי זאת כפי שאף אחד אחר לא עשה, ומשום שחובתי נראתה לי לשאת על כך עדות כנה.
(הקטעים האחרים, סיפור הגאונות של מאהלר, ומפוזרים שם, המעשים השקטים של האושר שלי באהבה מקרבת, אם אפשר לקרוא לזה כך, את יודעת מהעבודה העיקרית שלי על מאהלר.)
ואחרי הציפייה והסטייה הזו, נחזור לרצף הכרונולוגי של חייו ואהבתו של מאהלר”.
עד כאן מכתב משתפך זה של נטלי בואר-לכנר, המודה בקשר של ממש [ מעבר לידידות בין מוזיקאים…] שהתרחש – [ הדגשנו בציטוט את השורה :
זה היה בליל ירח נשגב וקסום, עם הטבע המקודש על ידי מוזיקה, בנכס הנהדר של מאהלר בוורתרסיי
כנטלי בואר-לכנר כותבת על “הנכס הנהדר של מהלר בוורתרסיי” היא מתיחסת לוילה שבנה לעצמו מהלר על גדות האגם ב Wörthersee
להלן קישור למקום על גבי google-map
בחודש נובמבר 1901 פגש גוסטאב מהלר בוינה במסיבה את אמלה שינדלר – ותוך כמה חודשים הם נישאו. בכך נסתיימה פרשיית הקשרים בין נטלי בואר-לכנר ובין גוסטאב מהלר.
כפי שנלמד בפוסט נוסף [ הנמצא בהכנה] לאווירה הרומנטית והקסומה של הוילה ב Maiernigg , יהיה ככל הנראה תפקיד, בחיבור אחד הקטעים המוזיקליים המרגשים שיחבר גוסטאב מהלר – הוא האדג’יטו – הפרק הרביעי – בסמפוניה החמישית של מהלר [ על כך נרחיב כאמור בפוסט שנקדיש לפרק זה בסמפוניה החמישית],
“Mahale’s splendid property at Wörthersee “
Wörthersee על אגם Maiernigg הוילה של גוסטאב מהלר ב
4. מכתב של מהלר לידידו ארנולד ברלינר מיום 17.8.1895
Arnold Berliner
לחיזוק דבריה של נטלי בואר-לכנר, בענין הכותרות לסימפוניה השלישית של מהלר, נוכל להביא כאן ציטוט ממכתב [ המופיע במבחר מכתבי גוסטאב מהלר ]:
שכתב מהלר ביום 17.8.1895 לידידו ארנולד ברלינר ובו פרש לפניו את אותה תוכנית של ה’שלישית’ [ כפי שפירטה נטלי בואר-לכנר ] וביקש ממנו לחוות דעתו עליה:
“איזה רושם כותרות אלה עושות על המאזין כלומר האם הכותרות מצליחות לכוון את המאזין לדרך אליה הייתי רוצה שיצטרף אלי.
נשוחח על כך מאוחר יותר”.
להלן תצלום המכתב לארנולד ברלינר:
5. מוזיקה – ומוזיקה תוכניתית
אם מעיינים בציטוטים שהבאנו לעיל, הן בדברים שפרסמה נטלי בואר-לכנר – והן במכתבים שכתב גוסטאב מהלר עצמו – המאשרים את דבריה – מתקבל הרושם כי גוסטאב מהלר החליט להוסיף ליצירתו המוזיקלית כותרות [ או לכנות פרקים ביצירתו בשמות בעלי הקשרים שלפי מהותם הם “ספרותיים” או בעלי מסרים שמטבעם הם לא מוזיקליים במובהק ] – כותרות אלה מוליכים למחשבה כי מהלך ביקa לראות בסימפוניה השלישית שלו סוג של “מוזיקה תוכניתית”
הראשון ש”חצה את הרוביקון” אל עבר ה”מוזיקה התוכניתית” בעולם הסימפוניה, היה לודביג ואן בטהובן כאשר הוסיף לסימפוניה השישית שלו, שזכתה לכינוי “הפסטורלית” – כותרות כגון:
1. “Erwachen heiterer Empfindungen bei der Ankunft auf dem Lande” –
(התעוררותן של רגשות עליזים בעת ההגעה אל הכפר): אלגרו מא נון טרופו.
2. “Szene am Bach” –
(תמונה בפלג הנחל):
אנדנטה מולטו מוסו.
3. “Lustiges Zusammensein der Landleute” –
(התאספות עליזה של בני הכפר):
אלגרו.
4. “Gewitter- Sturm” –
(סופת רעמים):
אלגרו.
5. “Hirtengesang; Frohe und dankbare Gefühle nach dem Sturm” –
(שיר הרועים; שמחה והודיה לאחר הסערה):
היה אף מי שצייר ציור המציג את בטהובן, דף התוים בידו יושב על גדת הנחל וכותב את התרשמויותיו מצלילי פכפוך מימי הנחל
בביטוי “מוזיקה תוכניתית” הכוונה היא ליצירה מוזיקלית המתארת או מהדהדת תכנים חוץ מוזיקליים או מתבססת עליהם.
כאן דוגמה לסרטון הממחיש בתצלומים את הצלילים של בטהובן בפרק מס’ 5 – “המנון הרועים” מהסימפוניה השישית – הפאסטוראלית
לאחר שבטהובן פרץ את הגדר – והלחין את הסימפוניה הפסטורלית, התגברה, ביחוד בתקופה הרומנטית, הנטיה של קומפוזיטורים שונים, להלחין מוזיקה שתנסה לקשור בין הצלילים ובין המילים [ או התמונות ] שיבחר המלחין.
הנחת המוצא של המלחינים היתה כי יצירה מוזיקלית יכולה להעביר למאזיניה גם מסרים – ספרותיים, רעיונות פילוסופיים, או להמחיש-בצלילים יצירות מתחום אמנות הציוא.
מעבר זה הוא בפועל המעבר ממה שמכונה “מוזיקה-אבסולוטית” [ כלומר מוזיקה “נטו” ללא מטענים ספרותיים או סיפוריים הנלוים לה למוזיקה המשמשת גם להבעת רעיונות חוץ-מוזיקליים.
על פי – הכותרות שהוסיף מהלר לפרקיה השונים של הסימפוניה השלישית, ניתן לסווג אותה – לפחות בשלבי יצירתה כ”מוזיקה תוכניתית”.
אלא שאז חל “מפנה-בעלילה” כפי שמלמד המכתב שאנו מצטטים להלן:
6. מכתב שכתב מהלר למקס מארשלק מיום 20.3.1896 למחיקת הכותרות מפרקי הסימפוניה השלישית:
Max Marschalk 1905
למרות הציטוטים שציטטנו לעיל, מהם עולה כי מהלר תיכנן כי הסימפוניה השלישית תהיה מלווה בכותרות בעלות אופי של מה שמוכר כ”מוזיקה-תוכניתית” [ כלומר מוזיקה המהדהדת מסרים “חוץ-מוזיקליים” ] במכתב שכתה מהלר ביום 20.3.1896 הודיע מהלר על החלטתו להסיר את הכותרות מפרקיה השונים של הסמפוניה.
להלן ציטוט המכתב מיום 20.3.1896 עמוד 177 בספר “מכתבי גוסטאב מהלר – מכתב מספר 156
156 . To Max Marschalk]
Hamburg, 20 March 1896
My dear Herr Marschalk,
Thank you very, very much for everything—above all for your under-
standing.2 You are right about the title (Titan’) and the programme. At the time
my friends persuaded me to write some sort of programme notes to make the
D major easier to understand. So I worked out the title and these explanatory
notes retrospectively. My reason for omitting them this time was not only that
I thought them quite inadequate—in fact, not even accurate or relevant—but
that I have experienced the way the audiences have been set on the wrong track
by them. Believe me, even Beethoven’s symphonies have their inner pro-
grammes, and closer acquaintance with such a work brings understanding of
the development of feeling appropriate to the ideas. It will eventually be the
same with my works.—
אל מקס מרשאלק המבורג,
20 במרץ 1896
מר מרשאלק היקר, תודה רבה, רבה על הכל—ובעיקר על ההבנה שלך
אתה צודק לגבי הכותרת (“טיטאן”) ולגבי התכנית. באותו זמן חבריי שכנעו אותי לכתוב מעין הערות תכנית כדי להקל על ההבנה של הדו מז’ור. לכן עבדתי על הכותרת ועל הערות ההסבר הללו בדיעבד. הסיבה שבגללה השמטתי אותן הפעם לא הייתה רק כי חשבתי שהן בלתי מספקות—למעשה, לא מדויקות או רלוונטיות—אלא כי חוויתי כיצד הקהל הופנה בדרך לא נכונה על ידן. תאמין לי, אפילו לסימפוניות של בטהובן יש את התכניות הפנימיות שלהן, והיכרות מעמיקה עם יצירה כזו מביאה להבנה של התפתחות הרגש המתאימה לרעיונות. כך יהיה בסופו של דבר גם עם היצירות שלי.
4. ביצוע הבכורה של הסימפוניה השלישית – 9.6.1902 בעיר KREFELD
התוכניה של ביצוע הבכורה של הסימפוניה השלישית – 9.6.2902
ואכן כאשר הסמפוניה מס’ 3 של מהלר בוצעה בניצוחו של להב שני בפלהרמונית – כל הכותרות “הספרותיות” נמחקו
כאשר נדון בכל אחד מפרקי הסמפוניה השלישית – נתייחס גם לאותן כותרות שמהלר החליט למחקן.
ועל כך בפוסט הבא [ הנמצא בהכנה ]
.
פוסטים – בענין ובעקבות הסימפוניה מס’ 3 של גוסטאב מהלר
____________________________________________________________
-
1.10.2023 – וידאו : גוסטאב מהלר – פרידריך ניטשה : הו אדם… O MENSCH
-
17.10.2027 – קינה Lament על הנרצחים ועל הנופלים – השִׁבְעָה באוקטובר, 23 – בגבול עזה
-
29.10.2023 – 0.1 הסימפוניה השלישית של גוסטאב מהלר – מבוא
-
3.11.2023 – בימי צוּקָה ומְצוּקָה
- 4.10.2014 – 0.2 גוסטאב מהלר – הסימפוניה השלישית : עדויות וגילויים נוספים
[המשך יבוא…]
.
.
.
