שיחת זום מיום 18.4.2021 על ג’יימס ג’ויס – [2] האיש והסופר
20 באפריל, 2021
.
ראשי פרקים למועדון קריאה בזום – ג’יימס ג’ויס ו”יוליסס”
מפגש מיום 18.4.2021
2. האיש והסופר
היכרות עם הביוגרפיה האישית והספרותית של ג’יימס ג’ויס
ג’יימס אוגוסטין אלואיסיוס ג’ויס נולד בדבלין ב 2 בפברואר 1882 לאביו ג’ון סטניסלאוס ג’ויס ולאמו מאיי ג’ויס כבכור ל 10 אחים ואחיות.
ג’ויס הוא אחד הסופרים שהביוגרפיה האישית שלו מוטמעת ברבות מיצירותיו, לכן ארשה לעצמי להפנות, מפעם לפעם, תוך מהלך סיפור חייו האישיים, להשתקפותם או להרמזים להם, בגוף ביצירותיו הספרותיות.
בילדותו של ג’יימס, מצבה הכלכלי של המשפחה היה יציב, אביו היה גובה מיסים של עיריית דבלין, בשכר קבוע וטוב, אך בהמשך מצבה הכספי של המשפחה החל מתדרדר, האב החל לשקוע בשתיה ותפקודו נפגע.
לימודים וחינוך
1. Clongowes Wood College
בעודו רך בשנים נמסר ג’יימס הצעיר [ כבן 6 וחצי שנים ] לפנימיה הקתולית היוקרתית קלנגווז ווד קולאג’ : Clongowes Wood College
ג’יימס בן ה 6 [ במסגרת באדום ] בפנימיה הקתולית של ה”אחים הישועים”
כאן ישהה מספטמבר 1888 ועד יולי 1891
פנימיה זו נוהלה על ידי נזירים ומורים קתולים ישועים.
נפגוש מוסד זה בפרקים הראשונים של “דיוקן האמן כאיש צעיר”.
עם התדרדרות במצב הכלכלי של המשפחה תעבור משפחת ג’ויס להתגורר בחלק הצפוני של העיר דבלין וג’יימס ואחיו סטניסלאוס הועברו ללמוד בבית ספר שנוהל גם הוא על ידי “האחים הנוצריים” נפגוש במוסד זה בסיפור “ערבי” ש”בדבלינאים”.
2. בית ספר תיכון – “הבלוודרה”
באפריל 1893 הועברו ג’יימס ואחיו סטניסלאוס לבית ספר “בלוודרה” – כאשר האב קונלי, מנהל הקלונווז ווד קולג’ מסייע להמשך חינוכם של הילדים ברוח הישועית, בבלוודרה, חרף הקשיים הכלכליים של משפחתו הגרעינית של ג’ויס.
בנין ה”בלוודרה” קיים עד היום לא הרחק ממרכז ג’יימס ג’ויס בחלקה הצפוני של דבלין .
ומשמאלי עומד על תלו בנין. אני מביט בו. והוא נראה מוכר מצילומים בשחור-לבן משכבר הימים בהם נראית דבלין אפלה מחמירה ומדכאת. זה הבלוודרה קולג’ :
Belvedere-College
בלוודרה-קולג’ – 16-06-2002 [ צילום – ויקטור ]
בלוודרה-קולג’ – 16-06-2002 – [ צילום ויקטור ]
תמונה קבוצתית של חוגגי בלומסדיי
במהלך לימודיו ב”בלוודרה” החל ג’יימס לגלות את כישרונות הכתיבה שלו ואף זכה, כמה פעמים, בתחרויות כלל-ארציות לכתיבת חיבורים [ זכיות שפרסים כספיים בצידן ]. כמו כן נבחר לתפקיד יו”ר “האחווה על שם מריה המבורכת” –
מוריו ניסו להשפיע עליו כי יבחר בקריירה של כומר, אך ג’ימס הצעיר בחר בדרך הפוכה: הוא עבר, משבר אמוני ובפועל התפקר מן האמונה הנוצרית-קתולית. ו”נשבה בקסמיו האפלים של היצר”, והחל עומד על הקשר בין “היצר” וה”יצירה”.
חלק מכספי הזכיה בהם זכה בגין חיבוריו המוצלחים, שימשו להמשך לימודיו וחלקם שימשו אותו להיכרויות ראשונות עם העולם הנשי, לרבות ביקורים ראשונים אצל זונות.
נפגוש תופעה זו “בדיוקן האמן כאיש צעיר” :
3. “יוניברסיטי קולג’ בדבלין” 1898 – 1902
עם סיום לימודיו בתיכון “בלוודרה” המשיך ג’ויס את לימודיו ב”יוניברסיטי קולג’ בדבלין” הקתולית. [ שהיתה אחת משתי האוניברסיטאות בעיר דבלין ]. בשלב זה החל מפתח אישיות מרדנית ואינדיבידואלית.
במקביל החל מפגין דעתנות ועצמאות מחשבתית, ובלט בכשרונותיו הספרותיים. הרצאתו על “דרמה והחיים” זכתה לשבחים רבים וכעבור 3 חודשים פורסם מאמרו המפורסם על “איבסן והדרמה החדשה” [ לימים ינהל עם איבסן, שהיה כבר מפורסם ובמיטב שנותיו, התכתבות ]
ג’יימס ג’ויס [ במסגרת האדומה ] – ב”יוניברסיטי” קולג’ 1901-2
1902 סיים ג’ויס את לימודיו האוניברסיטאיים והוענק לו תואר ראשון ב”בספרות מודרנית”.
ג’יימס ג’ויס בטכס קבלת התואר הראשון 31.10.1902
הנסיעות הקצרות לפאריז
נסיעה ראשונה לפאריז מ 2.12.1902 – 24.12.1902
הוגדרה על ידו כנסיון ללמוד רפואה. [ אך בפועל היתה יותר נסיון להשתחרר מהמועקה ותחושת המחנק וצרות האופקים שחש בדבלין. ] בפאריז החל להשתתף בקורסי הכנה ללימודי רפואה, אך הצרפתית שידע לא הספיקה והוא התקשה בהבנת החומר. מצבו הכספי היה דחוק ביותר, וכעבור כ 3 שבועות “נשבר” וחזר למשפחתו בדבלין.
חוויותיו מפאריז בתקופה זו, משתקפים בפרק השלישי – “פרוטיאוס” ביוליסס [ראה עמוד 57 ואילך ביוליסס ] וכן הקישורים הבאים באתר “מילים”.
03-1 פאריז ו”יוליסס” – בעקבות ג’יימס ג’ויס בפאריז
03-2 פאריז ו”יוליסס” – הפרק השלישי “פרוטאוס” – דברי מבוא
03-3 פאריז ו”יוליסס” – “פרותיאוס” – הפתיחה
03-4 פאריז ו”יוליסס” – “קריאה ב”פרוטיאוס” – זכרונות פאריז”
הנסיעה השניה לפאריז מ 2.4.1903 – 22.4.1903
בנסיעה שניה לפאריז, הקדיש ג’ויס, זמן ניכר לקריאה רבה בספריה הלאומית ובספריית ג’נבייב הצרפתית והרחיב והעמיק את ידיעותיו. והחל כותב רשימות ביקורת ספרותיות.
– בנסיעה עם “חבר-שפגש בספריה” לעיר טור, שבצרפת, רכש בתחנת הרכבת את ספרו של:
EDUARD DUJARDIN (1861-1949) LES LANRIERS SONT COUPES –
(“עלי-הדפנה נחתכו” )
הסופר: אדוארד דהג’ארדין לצד המהדורה הראשונה של הספר
LES LANRIERS SONT COUPES 1888
ספר שנכתב תוך שימוש ב”זרם התודעה”.
לימים, ידגיש ג’ויס כי – המפגש עם ספר זה היה עבורו, מקור ההשראה לכתיבתו בסגנון זרם התודעה ולא בהשפעת זיגמונד פרוינד כפי שסברו מבקרים שונים.
ביקורו השני בפאריז נקטע בפתאומיות, לאחר שקיבל מברק דחוף מאביו המודיע לו כי אימו חלתה וכי ישוב לביתו. ג’ויס חזר לדבלין בסוף אפריל 1903 ואימו נפטרה מסרטן ב 13 אוגוסט 1903
“אמא גוססת בוא הביתה” [ יוליסס / פרוטאוס, עמ’ 59]
לאחר שג’ויס חזר לדבלין, סעד את אימו עד ששקעה בתרדמת. אמו שהיתה דתיה ביקשה ממנו שיתפלל עליה. ג’ויס שכבר התפקר לחלוטין מאמונתו לא נענה לבקשתה ולכן הואשם על ידי בני משפחתו כאילו הוא “הרג את אמו”.
אפיזודה זו מוזכרת בפרק הראשון של יוליסס” בפרק : טלמכוס.
1901 – 1904 כתיבת השירים – “מוסיקה קאמרית”.
למרות שעיקר פרסומו והישגיו של ג’יימס ג’ויס באו לו מהפרוזה המודרניסטית והמהפכנית שכתב, [ “הדבלינאים” “דיוקן האמן כאיש צעיר” “יוליסס” ו”פוניגן-וואק” ] את דרכו ככותב החל דווקא בשדה השירה.
אחד השירים המפורסמים בקובץ “מוזיקה קאמרית” הוא השיר מספר 35 – שנכתב בפריז ביום 11.9.1902 על גבי גלויה ששלח לחברו בדבלין John F. Birns
כאן תצלום שהצטלם ג’יימס ג’ויס בחודש דצמבר 1902 בפאריז – לצד כתב ידו של השיר:
הגלויה ששיגר ג’ויס לחברו ביום 15.12.1902 ולצד תצלומו – השיר שחיבר
וכאן הקראת השיר “מפי ג’יימס ג’ויס”
“מוסיקה קאמרית” Chamber Music” היה ספר השירים הראשון שפרסם בשנת 1907.
לימים יפרסם בשנת 1927 ספר שירה נוסף, בשם Poems Penyeach
1904 – שנת המפנה
“סטיפן הירו” 2.2.1904
ספר הפרוזה הראשון שהחל לכתוב ייקרא STEPHEN HERO “סטיפן הירו” [ סטיבן-גיבור”] . ג’ויס החל לכתוב אותו ביום 2.2.1904 – הוא יום הולדתו ה 22 !
אך הכתיבה התארכה והספר הפך גדוש ובייאושו כי רב השליך ג’ויס את כתב היד לאח המבוערת. אחותו הצילה חלק מהספר מהאש – והוא ראה אור רק לאחר מותו של ג’ויס [ בשנת 1944 ] והוא משמש בעיקר למחקר והשוואה עם “דיוקן האמן כאיש צעיר”, הבשל והמשוכלל יותר.
היכרות עם נורה בארנאקל
התאריך 16.6.1904 הוא יום המפגש הממשי הראשון שהתקיים בין ג’יימס ג’וייס, אז כבן 22 , לבין נורה בארנאקל ילידת העיר גאלאווי – אז כבת 20 – שתהפך לבת זוגו, אם 2 ילדיהם המשותפים ותחיה לצידו עד למותו 1941.
רק ביום 4.7.1931 יערוך ג’ויס בלונדון טקס נשואין עם נורה [ בעיקר כדי להבטיח לה ולילדיו את זכויות הירושה שלהם בתמלוגיו]
ג’יימס ג’ויס ונורה ג’ויס בדרך לטקס חתונתם
את ה 16.6.1904 – יום פגישתם הראשונה יהפוך ג’ויס, להיות התאריך בו תתרחש עלילת “יוליסס” – ולימים ה BLOOMSDAY
הרחבה על המפגש הראשון ראו בקישור :
כשג’יימס פגש בנורה – המפגש הראשון
בשנת 1904 החלה בפועל כתיבת הפרוזה של ג’יימס ג’ויס:
תחילת כתיבת סיפורי “דבלינאים”
שלושת הסיפורים הראשונים, שלימים יקובצו בקובץ הסיפורים הקצרים “דבלינאים”, נכתבו ע”י ג’ויס בעיר דבלין ופורסמו בתאריכים הבאים:
-
- 13.8.1904 – “האחיות”;
- 10.9.1904 “אוולין”
- 17.12.1904 “לאחר המרוץ”
על שלושת הסיפורים הללו חתם ב”פסדונים” : STEPHEN DEADALUS
השיר Bid Adied
שנכתב ב 11.9.1904 – הוא שיר שג’ויס חיבר את מילותיו וכן הוסיף לו את המוזיקה והוא מעין שיר פרידה, נוסטלגי רווי כאב על פרידתו מדבלין.
להרחבה על השיר – ופרשנותו בקישורים להלן:
13.9.1904 נורה בארנאקל באה לבקרו ב”מרטלו טואר”.
מרטלו טואר – סינדיקוב, מפרץ-דבלין
כעבור כשבוע של שהות ב”מרטלו טואר”, עזב ג’ויס את המגדל. לאחר מכן, החל ללמד כמורה בבית ספר פרטי ב DALKEY – עיירה הסמוכה למרטלו טואר
הד לתקופה זו – יופיע בפרק השני של “יוליסס” – נסטור.
ב 8 לאוקטובר 1904 – ה”יציאה לגלות”
לאחר ארבעה חודשי היכרות בלבד, וללא מקור פרנסה מובטח, ג’יימס ג’ויס ונורה בארנאקל – עוזבים את אירלנד, כגולים-מבחירה, בלא כוונה לשוב אליה, כשפניהם לקונטיננט.
הד למניעיו של ג’ויס יופיע תחת הסיסמה: “שתיקה גלות ערמה” – עמוד 216 ב”דיוקן האמן כאיש צעיר”
כוונתו של ג’יימס ג’ויס בנסיעה זו : היתה להשתחרר מתחושת המחנק, הפנאטיות הדתית-קתוליות והלאומנות האירית, צרות האופקים, הפאסיביות והיאוש האירי ולהיות לסופר.
ואשר לענין הפרנסה : לפי תוכניתו של ג’ויס הוא התכוון להתפרנס כמורה לאנגלית בבתי הספר לשפות של “ברליץ”, שהיו פזורים בערים רבות ברחבי אירופה.
כשאביו של ג’ויס בא להפרד ממנו בנמל עלה ג’יימס על הספינה בגפו, כשהוא מסתיר את נורה מעיני אביו. כשהוא על הספינה – חלפה בראשו של ג’ויס המחשבה שמא נורה “תקבל רגליים קרות” ולא תעלה לספינה. אך היא עלתה – וכך החלה גלותם מרצון של ג’יימס ג’ויס בן ה 22 ונורה בארנאקל בת ה 20 – כשאביו של ג’ויס לא יודע שבנו נוסע בלווית בת-זוגו.
ג’ויס לא שב לדבלין ולאירלנד, אלא ל 3 ביקורים משפחתיים קצרים.
הספינה הובילה את בני הזוג מדבלין ללונדון ומשם המשיכו לכיוון פריז. כשהגיעו לפאריז, הסתבר הם כי מקום עבודה בברליץ פאריז אינו פנוי והומלץ לו לנסות מזלו בציריך: ג’ויס ונורה ממשיכים ברכבת לציריך – גם שם אין עבודה. ממולץ להם לנסוע לטריאסטה – גם שם אין מקום, אלא בפולה, עיר נמל המרוחקת מטריאסטה כ 80 ק”מ, נמצאה לג’ויס משרה כמורה לאנגלית בברליץ כשעיקר תלמידיו היו צוערים בבית ספר לקציני ים.
לאחר כמחצית השנה בפולה ג’ויס ונורה חוזרים לטריאסטה – ומתמקמים בה.
שנות טריאסטה מ 1904 ועד 1915
ג’יימס ג’ויס בדירתו בטריאסטה
בני הזוג ג’יימס ג’ויס ונורה בארנאקל מתמקמים בטריאסטה, וג’ויס מתחיל ללמד אנגלית בבית הספר לשפות של “ברליץ”. באותן שנים טריאסטה היתה עיר הנמל העיקרית של הקיסרות האוסטרו-הונגרית עם מוצא לים האדריאטי ולים התיכון. תחת שלטון הקיסרות.
כאן ימשיך ג’ויס, בין השנים 1905 ועד 1907, בכתיבת יתר סיפורי “הדבלינאים”, שכולם מתרחשים בעיר דבלין ומתארים את אנשיה והוויית העיר.
הארוך המעמיק והמשוכלל בסיפורי “הדבלנאים” יהיה “המתים” שכתיבתו תסתיים ב 20.9.1907 סיפור שזכה לעיבוד קולנועי מרשים בסרטו של ג’ון יוסטון “המתים“.
ג’ויס התקשה למצוא מוציא לאור שידפיס ספרו “הדבלינאים”. מוציאים לאור חששו מפני תביעות בגין הוצאת דיבה בשל התיאורים הריאליסטיים של דמויות שניתן היה לזהותן בעיר קטנה וקרתנית כמו דבלין – מוציאים לאור ביקשו כי ג’ויס יצנזר ביטויי מסוימים בסיפורים כתנאי להדפסתם.
ג’ויס התנגד לכך בתוקף !
להלן שתי התבטאויות שלו בענין – המלמדות על העתיד:
“העניינים שבהם לא ויתרתי הם המגבשים את כל הספר למקשה אחת… אני נאבק להשאירם כי אני מאמין שכאשר חיברתי את הפרק שלי בהיסטוריה מוסרית זו כפי שחיברתי אותו, עשיתי את הצעד הראשון לקראת שחרורה המוסרי של ארצי.”
ובמכתב אחר כתב:
“מאמין אני במלוא הרצינות כי אתה עתיד לעכב את מהלכה של התרבות באירלנד אם תמנע מהעם האירי להביט היטב בפניו הנשקפים אליו במראתי הממורקת למשעי.”
ג’ויס מלמד אנגלית בבית הספר לשפות “ברליץ” בטריאסטה, וכן מלמד תלמידים פרטיים – ויוצר קשרים עם משפחות יהודיות מהמעמד הגבוה בטריאסטה שאת בנותיהן הוא מלמד אנגלית – זה הרקע ליצירתו הקצרה “ג’יאקומו ג’ויס”, בה תיעד חוויות מחייו בטריאסטה, ופרשיית אהבה מסתורית לבת-העיר שזיהויה לא הוברר סופית.
תצלום כתב היד והספרון “ג’אקומו ג’ויס” במוזיאון ג’ויס בטריאסטה
עם מנהל מוזיאון ג’ויס בטריאסטה סיניור קאפץ וכרך של “ג’אקומו ג’ויס”
בדירת מגוריו ברחוב Via Donatelo Bramonte
בפתח בית מגוריו של ג’ויס ברחוב Via Donatelo Bramonte
בטריאסטה [ 14.10.2019 ]
השאיר ג’ויס את כתב היד של ג’יאקומו ג’ויס – ולאחר מלחמת העולם הראשונה – הנצא שם וריצ’ארד אלמן הביוגראף המעמיe של ג’ויס הוציא אותו במהדורה מיוחדת בשנת 1968:
בין השאר ערך ג’ויס בטיאסטה סידרה של הרצאות על “המלט” של שיקספיר, כפי שתיעד גם בג’יאקומו ג’ויס:
הזמנה להרצאות ג’יימס ג’ויס על המלט בטריאסטה
הרצאות אלה תהוונה לימים בסיס לדיונים הקדחתניים והלמדניים, שיתנהלו בספריה הלאומית בדבלין בפרק ה 9 – “סקילה וכריבידיס” שב”יוליסס” .
את כתב היד של ג’אקומו ג’ויס השאיר ג’ויס בטריאס
-
- ב 27.7.1905 נולד לבני הזוג ג’יימס ונורה בנם הבכור ג’יורג’יו
- וב 26.7.1907 נולדת הבת לוצ’יה.
ביקור מולדת עם ג’ורג’יו לדבלין 29.7.1909 – 13.9.1909
מכתב יאוש ותוכחה שכותב ג’יימס גויס, ביום 6.8.1909 מדבלין, לטריאסטה, לאחר שנחשף לשמועה זדונית כנגד נורה – כבת-זוגו.
תרגום המכתב מובא בקישור הבא:
נורה בארנקל- בגדה או לא / ג’ים כותב לנורה
ניתן לקבוע כי קריירת הכתיבה של הסופר ג’יימס ג’ויס החלה בטריאסטה:
- כאן, יסיים את העבודה על סיפורי “דבלינאים”;
- כאן ישלים את קובץ שיריו הראשון ““CHAMBER MUSIC
- לאחר כעשר שנות עבודה יוציא כאן את “דיוקן האמן כאיש צעיר”
- ב 1914 יתחיל בטריאסטה את כתיבת “יוליסס”
- בטריאסטה יכתוב את הספר הטריאסטאני שלו : “ג’יאקומו ג’ויס”
“לשים ידיים” על ג’ויס – טריאסטה 17.10.2006
ג’יימס ג’ויס – “נשמתי שוכנת בטיאסטה” – הכיתוב ליד הפסל על גשר ה_______ בטריאסטה
מלחמת העולם הראשונה – שפורצת באוגוסט , 1914 , הופכת את ג’ויס ונורה, בעלי הדרכונים הבריטיים [ אירלנד עדיין תחת שלטון בריטניה ] ל”אזרח מדינת אוייב” [ טריאסטה שאז היתה חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית נלחמה במלחמת העולם הראשונה נגד ברטניה ]
גלות ציריך הראשונה:
בשנת 1915 נאלצים ג’יימס, נורה ושני הילדים הקטנים לעבור לציריך.
כאן ימשיך ג’ויס את עבודתו על “יוליסס”.
תקופת-ציריך זו הונצחה על ידי ידידו הצייר Frank Budgen :
בספרו:
JOYCE AND THE MAKING OF “ULYSSES”
עם תום מלחמת העולם הראשונה – חזרה משפחת ג’ויס לתקופה קצרה לטריאסטה ומשם עברה לפאריז.
תקופת פאריז השניה 1920-1940
ב 2 בפברואר 1922 – יום הולדתו ה 40 – יתפרסם “יוליסס” – ב”שיקספיר אנד קומפני”;
הפרסום על המהדורה הראשונה של “יוליסס” – בפאריז
שנה אחרי פרסום “יוליסס” החל ג’ויס כותב בפאריז את יצירתו הבאה, הקיצונית יותר בטיפולה בשפה ובפועל בשפות, ועמל עליה עד שנת 1939 עת פורסמה תחת השם:
“פיניגנס וויק” Finnegans Wake
זו יצירה קשה במיוחד לקריאה [ כמעט בלתי קריאה ] – קיים בעברית תרגום של 3 קטעים קצרים שלה פרי תרגומו של המשורר והעורך של כתב העת “דחק” לספרות טובה יהודה ויזן – למתענינים:
ראו “דחק לספרות טובה” כרך ה’ 2015 עמ’ 141
1934 “ארצות הברית של אמריקה נגד ספר ושמו יוליסס”
בשנת 1934 נפתח בארה”ב משפט כנגד הספר יוליסס בתואנה כי אין ליבאו לארה”ב בהיותו ספר פורגוגרפי ומהווה חומר תועבה.
התיק הובא בפני גב’ השופט ג’ון וולסי בבית המשפט בניו יורק: השופט פסק לטובתו של הספר:
להלן לשם השוואה שתי דיעות של שני שופטים
תקופת ציריך השניה 17 בדצמבר 1940 – 13.1.1941
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה וכיבוש פאריז על ידי הנאצים – חיפוש מקלט בשוויץ
גלות שניה בציריך.
ביום 13.1.1941 כשהוא בן כ 59 שנה ,
נפטר בציריך ונקבר בבית הקברות Friedhof Fluntern בציריך
קברו של ג’יימס ג’ויס בציריך
♦
19.- ג’ויס בעל-פה -שיחות, הרצאות ZOOM …
קישור ישיר לכל הפוסטים בנושא ג’יימס ג’ויס באתר “מילים”
https://mymilim.info/?p=5970
.
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
