קישור-ישיר

[14] לודז’-מסע-“לב-הר” אל Herzberg-Am-Harz  והיינריך היינה

למרות שמסעי בעקבות Herz  בליבה של מדינת סאכסן, נסתיים בכשלון מסויים, עדיין לא נואשתי. והמשכתי במסע נוסף בעקבות מקורות שם משפחתי, כשאני ניתלה בחלקו השני של השם : BERG כלומר “הר”, וגם מסע זה החל מתוך ספר שבספרייתי.

לאחר פטירתו של אבי, החליטה אימי לתרום את ספריו לספריות אחדות. כאן מכתב תודה שקבלה מספריית אוניברסיטת תל-אביב אליה הועברו הספרים בגרמנית שהיו בספרייתו, וכאן מכתב תודה ממרכז פרס לשלום, על ספרים שתרמה אימי מספרייתו של אבי, שכל חייו בארץ נמנה על מחנה השלום. גם אני זכיתי בספרים אחדים מספרייתו ובין האהובים עלי במיוחד היו שלושת הכרכים של כתבי הפרוזה של היינריך היינה – בהוצאת “לגבולם”.

בכרך השני מופיע “מסע הרץ”, בו סיכם היינריך היינה את חוויותיו ממסע ארוך שערך בשנת 1824 בהרי הרץ שבגרמניה

להפתעתי מצאתי ב”מסע הרץ” של היינריך היינה, סיבה נוספת לחפש את מקורות משפחתי באיזור ההררי של גרמניה;

החלטתי לנסוע לאותה “הרצ-בורג” שבאיזור ההררי של גרמניה.

שלטי הדרכים כיוונו להרצברג דווקא ולא להרצ-בורג, וככל שהתקדמנו במסע, הזמינו השלטים החומים לבקר ב”היסטורישה וולפן-שלוס” כלומר במזיאון ההסטורי שבטירת וולפן שבהרצברג-אם-הרץ.

השם וולפן הוא שמה של שושלת נסיכים גרמניים שנוסדה על ידי וולף הראשון בן המאה התשיעית.

אותה טירה היסטורית, מופיעה בתחריטים ישנים, ונראה כי עברה גלגולים אחדים ברבות השנים.

ובתצלום אויר מודרני היא מוצגת כך:

השלט בכניסה לעיירה “הרצברג אם הרץ” קבל את פנינו בברכת “ברוכים הבאים” ובנסיעה קצרה בעיירה השלווה מצאנו עצמנו ליד אגם קטן ומוריק הסמוך לכיכר בית העיריה הנקראת כיכר השוק.

בכיכר שלא השתנתה הרבה משנת 1943 – מצאתי חנות ספרים וניסיתי למצוא בה ספר על ההיסטוריה של העיירה, אולי מבין דפיו אלמד משהו על עברה של משפחתי. הספר היחידי שנמצא שם, שעסק בחיפוש שורשים היה דווקא ספר שעסק בחיפוש שורשים בהרצברג-אם-הרץ-בשנים 1933-1945 – כלומר בתקופה הנאצית – ללמדך שהעבר הנאצי – ממשיך להטריד את אנשי המקום.

סרתי לבית העריה הסמוך מבקש לדעת האם מוכר להם בית קברות יהודי בעיירה – אך התשובה היתה שלילית, ואולם לפני שעזבתי, הספיקה פקידה אחת, כשמבוכה גלויה על פניה, לנדב לי אינפורמציה שתטריד את מנוחתי.

מן האגם הסמוך לבית העריה, ניתן לזהות את הטירה היא ה”וולפן-שלוס” ההסטורית החולשת על העיירה – אנו נוסעים לכיוונה, וגם השלט מכוון את הנוסעים אל ה”וולפן-שלוס”. אנו עולים במעלה הגבעה בדרך העולה, בחורשה מוריקה שמשני צידי הדרך, וסיפורה המטריד של הפקידה מבית העיריה מעסיק אותי, ואינו מניח:

וכך הגענו לסופה של הדרך והנה אנו עומדים לפני שער הטירה.

אני ניגש את קיר הטירה ופונה לעבר השער, והנה מתגלה לפני שלט המכריז את שמה של הטירה:

             הטירה שעד עתה כונתה “וולפן-שלוס” היא בעצם “הרצברג-שלוס”

 והשלט שאני עומד לידו מספר את תולדותיה של הטירה, מימי הווסדה בשנת 1029 וסיפור האצילים שהחזיקו בה וכיצד עברה בשנת 1158 מידיו של היינריך-הארי, שהיה בן שושלת הוולפים לידי פרידריך הראשון ברברוסה הקיסר אדום הזקן משושלת השטופנים  ועד שהגיעה בשנת 1629 לידי הנסיך ארנסט אוגוסט – הנסיך הראשון של הנובר ואביו של המלך גורג’ הראשון מלך אנגליה…

אכן יחוס גדול לטירת הרצברג, ואולי בה אגלה משהו שיאיר את דרכי….אולי כאן אגיע סוף סוף….

אני נגש לשער הטירה והד קולו יוזף קא מתנגן בי:

“בפתח החוק עומד שומר סף, אל השומר הזה בא איש מן הכפר ומבקש רשות להכנס אל החוק. אבל השומר אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להכנס”. 

עוברות השנים, האיש מן הכפר כבר הזדקן ועדיין אין הוא מצליח להכנס אל החוק שהרי השומר מבהיר לו כי הוא רק הנחות בשומרים ובין אולם לאולם עומדים שומרי סף וכל אחד כוחו גדול משל משנהו ….

ועתה כשתש כוחו של האיש והוא עדיין ממתין להכנס לחוק – הוא פונה לשומר ואומר לו “הלא כל בני האדם שואפים להגיע אל החוק” איך זה קרה שבמשך כל השנים הרבות לא ביקש איש מלבדי להכנס.

שומר הסף שואג לתוך אזנו שנתחרשה ברבות השנים: “איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך.

     עכשיו אני הולך וסוגר אותו”.

האמנם, רק אני הרחקתי עד לטירת הרצברג, כדי לנסות וללמוד על מקור שם משפחתי ומאין בא לנו שם זה, ומה שורשיו ?

כאשר כבר הבקעתי פנימה ועברתי את השער השני של הטירה הגעתי אל החוק עצמו, בדמותו של בית המשפט המחוזי של איזור הרצברג-אם-הרץ. נכנסתי לאולם המשפטים – לא סמל המדינה מתנוסס מעל דוכן השופטים אלא ציורו של אחד האצילים … הטריבונל המחוזי הנכבד עמד להתכנס בעוד דקות אחדות, ואני יצאתי לחצר הטירה מתרשם מהמגדל המתנשא מעליה, מתרשם מהעיטורים הצבעוניים בסגנון רנסנסי המעטרים אותה. גם מוזיאון הסטורי קטן במקום – ומלבד שריונו של אותו “שומר סף דמיוני” המתאים למשל חסר הפשר של פרנץ קאפקא, מוצגים בו סכיני ציד והאקדחים שיוצרו בה בשנים עברו לצד העוגבים שבונה העוגבים יוהאן אנדריאס אנגלהארט היה בונה בה –

אך…. פשר לשם הרצברג, לא מצאתי בה.

וכך הגיע גם מסע זה לסיומו חסר הפשר, כמו המשל של פרנץ קאפקא, כלומר אל ה”חוק” לא הצלחתי להגיע…

הסיפור המטריד על היהודים ותנועת השחיטה של הפקידה בבית העריה של הרצברג-אם-הרץ חזר אלי ובחיפושי אכן הגעתי למקורו:

בשנת 2010 הוצב בכפר אוסטרודה המרוחק רק כ 12 ק”מ מהרצברג-אם-הרץ, לוח זכרון לבית הכנסת שהיה במקום וכן לוקטו לזכרון שברי מצבות יהודיות מבית הקברות ונתגלו קברים אחדים מבית הקברות היהודי שהיה במקום.

   היתכן כי מכפר זה, הסמוך לעיירה הרצברג-אם-הרץ, יצאו אבות אבותיו של אבי וגררו עימם את השם הרצברג, עד לעיר לודג’

מרחק של כ 750 קלומטרים  מזרחה ?

מה שלמדתי במסע זה הוא כי השם הרצברג, הוא שם ישן ואולי אף עתיק. מסתבר כי לא רק יהודים השתמשו בו – אך כיצד ומדוע הגיע להוריו של אבי לא הצלחתי לפענח.

בייאושי כי רב פניתי לבית התפוצות – אולי שם יוכלו לסייע בידי – ואכן קיבלתי מהם מכתב ובו נאמר כי שם זה אינו מעיד בהכרח על מקום מסויים, בכל זאת הם מפנים לאיזור סכסוניה – ככל הנראה כוונתם לעיר הרצברג-אלסטר עליה סיפרתי בחלקו הראשון של מסע זה.

בסופו של המכתב מבית התפוצות , מובאים שמותיהם של אישים ידועים במאה העשרים שנשאו את השם הרצברג – והנה להפתעתי אני קורא :

הביאוכימאית הישראלית ילידת פולין מלה הרצברג – גם היא בין האישים המפורסמים הנושאים שם זה.

אכן, בתעודת הדוקטוראט מיום 8.5.1949 שהוענקה לה מטעם אוניברסיטת לודז’ – צויין ליד שם נעוריה גם שם נישואיה: “מלה שאטטאן-הרצברג”

– וביוכימאית ישראלית זו ילידת פולין – היא אימי.

לאחר שסיימה למעלה משלושים שנות עבודתה כמנהלת המעבדות בבית חולים איכילוב – הוענק לה כהוקרה תנ”ך זה,  ואוניברסיטת תל אביב בה לימדה בפקולטה לרפואה העניקה לה מדליון הוקרה זה.

אך נדמה לי שכילידת לודז’ חשה גאווה מיוחדת כאשר יליד לודז’ אחר – גאה לא פחות ממנה בעיר הולדתו – הרים תרומה לפתיחתה של מעבדה לארטריטים בבית חולים איכילוב. כאן נראית אימי, עם אנשי הצוות שלה, גאה להציג את השלט המציין את פתיחתה של המעבדה על שמו של ארתור רובינשטיין ונלה אשתו.

אולי זו הנחמה של מאמצי האחרים שלא נשאו פרי כפי שביקשתי.

למרות זאת מותר לי לסכם : אכן יגעתי וגם מצאתי…. לפחות משהו….    

____________________________________

[00] לודז’ – Lodz : # הדף-המוביל – לסירטוני לודז’ 

____________________________________

01.    לודז’ – עיר ואם – הגניזה

02.    לודז’ – היא עצמה

03.    לודז’ – ראשונים

04.    לודז’ – פוזננסקי – החלום

05.    לודז’ ורובינשטיין

06.    לודז’ – האדמה המובטחת

07.    לודז’ – הצד של קאראפקא

08.    לודז’ – הצד של שאטטאן

09.    לודז’ – המהר”שש”ק – אבן דרך, אבני זכרון

10.  משוטטן לפרנקפורט

11.  לודז’-הצד של הרצברג -חלק ראשון

12. לודז’-הצד של הרצברג -חלק שני 

13.  לודז’-מסע-לב-הר אל -Herzberg-Elster והיינריך פון קלייסט

14. לודז’-מסע-לב-הר אל -Herzberg-Am-Harz והיינריך היינה 

_____________

המשך יבוא…..