[12] לודז’ – הצד של הרצברג – חלק שני
19 בינואר, 2020.
12. לודז’ – הצד של הרצברג – חלק שני
על החשיבות ועל הערך הרב שמילאו הספרים בחיי אבי ניתן ללמוד, כמו בדרך אגב, מתעודת העולה של הורי שנשמרה בגניזה של אימי. כשעלו הורי לארץ, בחודש אוקטובר 1949, הם שלחו מטען מפולין לביתם החדש בישראל. ברשימת המטען שלהם, המאושרת על ידי שלטונות המכס, בולטים מה שאכן היו ל”בבת עינו” של אבי: “ספרים”.
מה שכיסה את קירות בית ילדותי בן החדר וחצי, בבלוק 17 דירה 10 בשיכון ההסתדרות בשכונת ביצרון, היו מדפים, שניבנו מארגזי המשלוח של החפצים שנשלחו מפולין, ועליהם הציב אבי את הספרים שלו.
ועתה, כשאני יושב, בחודש דצמבר 2014, בחדר העבודה שלי, עובד על הסרטון הזה, בו אני מנסה לשחזר ולספר את שורשיה של משפחת הרצברג, ואני מביט על קירות חדר העבודה שלי, הוא החדר שמתוך חיבה אני מכנה אותו “האולימפוס” שהרי כאן משכנם של האלים… שספריהם ניבטים אלי מהמדפים העמוסים – התחושה העולה בי היא כי אכן, רב כוחה של התורשה, – והספרים העוטפים גם אותי – יוכיחו !
כיוון שלא נמצאו מסמכים שמהם יכולתי ללמוד על משפחת הרצברג, מי שעזר לקבל תמונה רחבה מעט יותר, על משפחה זו היה עולש אלכסנדר לנדאו, שבעדות שנתן לטובת המוזיאון היהודי בווארשה, סיפר לי מעט על משפחת הרצברג, ועל הקירבה ביננו. הנה קטע מעדותו שניתנה בשפה הפולנית.
בנוסף לכך סייע בידי בן דוד זה של אבי לשרטט את עץ משפחת הרצברג, ואני מביאו כאן:
[ ברקע סויטה לצלו סולו של באך.]
אבי ביקר בלודז’ בשנת 1964 – ביקור שהיה מעט יוצא דופן באותם זמנים. הוא ניצל שהותו בלדז’ לביקורים במקומות הקשורים בעברו. כך התצלומים שלו בביקור בבית משפחתו ברחוב שרודמייסקה 100 שהוצגו קודם. כמו כל מבקר החוזר ללודז’ של עברו, גם אבי ביקר בבית הקברות היהודי בלודז’ , ועלה על קבר סבו מצד אימו סוכר יששכר קאראפקה, כפי שהראתי בפרק “בצד של קאראפקה” אך מה שהטריד את מנוחתי היתה העובדה כי לא נמצאו תצלומים שלו על קבר סבו או סבתו מצד אביו –מקס הרצברג. הגם שמסיפורו של עולש לנדאו למדתי כי אחיו ואחיותיו של סבי מקס הרצברג, חיו ופעלו בעיר לודז’ – לכן העדר זה הותיר אותי עם שאלות שלא נענו.
אחד התצלומים בגניזה משך את תשומת ליבי: אבי נראה בו יושב, אבל וחפוי-ראש, על שפתו של קבר. מצבת הקבר אינה ברורה… וכדי לפענחו אני נזקק לתצלום אחר שמצאתי באותה גניזה.
זהו תצלום ששלח “וויו הרש”, כפי שקראנו לדוד הרש אוארבך, שהיה דודה של אימי, ובו הוא נראה בביקור שערך על קברו של וולף וולקוביץ, שנפטר בשנת 1926 והוא מלווה בחזן, לאמירת קדיש.
בגב התצלום מצאתי כתוב:
“על הקבר הסימבולי של אסתר ומקס הרצברג”
ושם, על מה שמכונה “מיטת הקבר”, של אותו וולף וולקוביץ, ניתן להבחין בלוח זיכרון וזו לשונו:
“מצבת עד
לזכר הורי היקרים
אסתר קרפקה
ומקס הרצברג
אשר נרצחו על ידי הנאצים
באושווינצים תש”ד”
ולאחר הכיתוב המקביל בשפה הפולנית מופיעה החתימה:
Syn, synova i vnuk :
כלומר : “הבן, אשת הבן והנכד”.
ה”וונוק” הנזכר שם הוא “הנכד” – הוא אני נכדם היחיד אז.
כך, בהצבת לוח זיכרון על גבי קבר מזדמן, שלמיטב ידיעתי אין לו קשר למשפחתנו, בבית הקברות היהודי בלודז’ – ביקש אבי להנציח את שני הוריו, שנרצחו באושוויץ בשנת 1944, וקבר של ממש אין להם, כמו לרוב רובם של שאר המיליונים שנרצחו מידי הנאצים.
מחוות זיכרון צנועה ואישית זו, שהותיר אבי לזכר אביו ואמו שנרצחו בשואה, עלתה בזכרוני ודיברה אלי הרבה יותר, כאשר ביקרתי בברלין וראיתי את 2711 הקברים הסימבוליים שהציב הארכיטקט פטר אייזנמן, כ”אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו”, שנבנתה בצילם של שער ברנדנבורג והרייכסטאג המחודש.
לטעמי, אף אם נראה באנדרטה זו, הישג ארכיטקטוני חשוב, אין היא מבטאת את הענין האנושי החשוב ואת העובדה ההיסטורית:: רוב רובם של הקורבנות של המשטר הנאצי – וביניהם רוב הנרצחים היהודיים – לא זכו לקבר משלהם.
דוגמה להנצחה זועקת של קורבנות אלה, שלא הובאו לקבר הוא שירו של יבגני יבטושנקו על באבי יאר, שם נרצחו רבבות והושלכו לקברי אחים, וגופותיהם כוסו בחול.
קטע של יבטושנקו מקריא את הבית הראשון של השיר
והסימפוניה מס’ 13 שחיבר על בסיס השירים דימיטרי שוסטקוביץ.
____________________________________
[00] לודז’ – Lodz : # הדף-המוביל – לסירטוני לודז’
____________________________________
02. לודז’ – היא עצמה
03. לודז’ – ראשונים
09. לודז’ – המהר”שש”ק – אבן דרך, אבני זכרון
10. משוטטן לפרנקפורט
11. לודז’-הצד של הרצברג -חלק ראשון
12. לודז’-הצד של הרצברג -חלק שני
13. לודז’-מסע-לב-הר אל -Herzberg-Elster והיינריך פון קלייסט
14. לודז’-מסע-לב-הר אל -Herzberg-Am-Harz והיינריך היינה
_____________
המשך יבוא…..
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
