קומפוזיטורים - ויקטור, מילים : דפים-בין תחומיים

[03] באך – המוזיקה במתיאוס פאסיון – הקדמה

10 במאי, 2016

דברי מבוא והקשר

בפרק הראשון בסדרה [01] י.ס. באך : מתיאוס פאסיון – מהדתי אל האנושי – חלק ראשון התעכבתי בעיקר על הפתיחה התזמורתית בה נפתחת היצירה ושירת שלוש המקהלות – הבאה בהמשכה הקוראות בקולות רבים ובתרועה רמה למאזינים ולמאמינים, לקונן ולבכות יחד איתן על מר גורלו של ישו – המושווה לקורבן כמו השה המועלה לעולה:

O Lamm Gottes, unschuldig ” ובתרגום “הו שה אלוהים, תמים”

בפרק השני – [03] י.ס.באך – וליאונרדו דה-וינצי – התכתבות ב”סעודה האחרונה“ ביקשתי להצביע על “התכתבות” אפשרית בין שתי היצירות הגאוניות של שני ענקי הרוח – י.ס. באך ב”מתיאוס פאסיון” וליאונרדו דה וינצ’י ב”סעודה האחרונה” – סעודה שהחלה כסעודה חגיגית ובמהלכה החל מסע היסורים של ישו עד להוצאתו להורג על הצלב ביסורים רבים.

בפרק זה – הוא חלק הראשון של הפרק השלישי בסדרה – תופנה תשומת הלב העיקרית למוזיקה שחיבר יוהאן סבאסטיאן באך, לאותו מסע יסורים כפי שתיאר מתי בבשורה שלו.

במסגרת הקדמה זו אתעכב על אמצעי הביטוי המוזיקליים המגוונים להם נזקק באך, ביצירה רבת היקף זו – תוך הצגת דוגמאות מוזיקליות מתוך ה”מתיאוס פאסיון”, ואנסה להצביע על ההדרכים בהן נקט באך כדי לגבש את מכלול הטקסטים ממקורות שונים, ומכלוכ האמצעים והצורות המוזיקליות להן נזקק לכדי יצירה אחת – מגובשת החותרת להשגת מטרה ברורה.

בפועל זוהי תוספת שהוספתי לרשימות כפי שמורסמו בשעתו בשנת 2002 ולכן, על מנת לשמור על אחידות – כל הפרק יופיע באות בצבע חום – כאשר הציטוטים יודגשו באות בצבע כחול.

המוזיקה במתיאוס פאסיון – הקדמה

“המתיאוס פאסיון” היא אחת היצירות המוזיקליות רחבות ההיקף שכתב באך. זוהי יצירה ארוכה המנוגנת על פני כשלוש שעות, ומן הבחינה המוזיקלית היא אחת היצירות המורכבות ומסובכות ביותר שכתב באך. אך בצד אלה היא ככל הנראה היצירה רבת ההשפעה הפסיכולוגית על המאזין שיצאה תחת ידו של באך. המאזין ליצירה אינו יכול להשאר אדיש לה והיא, כמו “חודרת לחדרי ליבו” ומלווה אותו, אם לא “רודפת” אותו גם זמן רב לאחר שנסתימה ההאזנה לה.

באך עצמו, שעבר על היצירה כשנה תמימה, ראה בה את פסגת יצירתו והוא אף מצוטט כאומר:

“My music is better because I work harder. Anyone who works as hard as me will write music that is just as good”

להלן דברים שכתב מוזיקאי בריטי – הזמר Ian Bostridge על היצירה

“I think the St. Matthew Passion is one of the greatest pieces of music in the Western repertory, And to start one’s journey toward understanding that piece is a very important point in anybody’s life.”

זוהי יצירה שצורתה צורת האורטוריה, שמקורותיה דתיים ונכתבה ונועדה להיות מבוצעת בטקס דתי [ ביום השישי הטוב ] של הקהילה הפרוטסטנטית שהיתה נקהלת סביב כנסיית תומאס הקדוש, בעיר לייפציג, ואולם היא פרצה מעבר לכנסיית תומאס הקדוש, ואף מעבר לגבולות לייפציג ומתחומי סאקסוניה, וחרגה מגבולותיה של גרמניה בכלל והפכה להיות מוזיקה המושמעת בכל העולם ונשמעת באזני כל, ובפועל שיכת לאנושות כולה.

בביוגרפיה שכתב Werner Felix : Johan Sebastian Bach

הוצאת ORBIS – LONDON כותב:

“The theme, as in all great sacred works. can be seen as a social and a human metaphor in the suffering of Christ are comprehended the sufferings of all mankind, and every individual can find here some reflection of privet grief and its conquest, albeit raised to a sublime level.”

ובתרגומי:

“הנושא, כבכל היצירות הדתיות הגדולות, יכול להיראות כמטאפורה אנושית וחברתית. הסבל של ישו מכליל את סבלה של האנושות כולה, וכל יחיד יכול למצוא ביצירה השתקפות כל שהיא, של יגונו הפרטי וההתגברות עליו, המועלים לדרגת-מעלה”

מבנה היצירה

המתיאוס פאסיון מורכב מ כשבעים קטים מוזיקליים. לפי שיטת הספירה בהוצאה הישנה של כתבי באך המסומנת BGA כוללת היצירה 78 קטעי מוזיקה. לעומת זאת לפי ההוצאה החדשב של כתבי באך המסומנת NBA. כדי שניתן יהיה לזהות את הציטוטים המוזיקליים שנביא בהמשך נסמן אותם בשני מספרים

מימין המספר החדש ובסוגריים מרובעים המספר הישן.

היצירה מחולקת לשני חלקים החלק הראשון הוא הקטעים מ 1 עד 29 [ 35 ] וחלק השני מ 30 [36] עד 68 [78 ]

הטקסטים המושרים ביצירה – הם משלושה מקורות:

טקסטים המצוטטים ישירות מתוך הברית החדשה, הבשורה על פי מתי בפרקים כו’-כז’-כח’

דברי רקע והקשר אותם חיבר הליבריטיסט של באך, שיקנדר ששמו המלא היה: Chrisian Friedrich Henrici

וטקסטים מוכרים בקהילהת המאמינים הפרוטסטניים של כוראלים והמנונות דתיים ששולבו גם הם ביצירה.

באך נזקק לאמצעים מוזיקליים מגוונים כדי להלביש טקסט מורכב זה ולצקת אותו ולגבשו ליצירה אחת – אחידה וממוקדת מטרה:

א. הפתיחה המרשימה

היצירה, כיאה ליצירה מונומטאלית, נפתחת בפתיחה תזמורתית מרשימה – היא כתובה בסולם האופיני למוזיקות אבל – ואכן זו האוירה שהיא מבקשת לפתוח בה את מסע היסורים של ישו. כדי להעצים את האפקט המוזיקלי נזקק באך בפועל לשתי תזמורות שלאורך היציה “משוחחות” ומגיבות אחת לשניה.

קישור

מיד לאחריה ניתנת רשות הדיבור – אולי מוטב לאמר רשות זעקת האבל והשבר לשתי המקהלות – המקוננות על מר גורלו של ישו :

Kommt, ihr Töchter, helft mir klagen, – Sehet
Come, you daughters, help me to lament, – See

באנה אתן הבנות, עזרו לי לקונן – הביטו ?

ומקהלת המאמינים משיבה בשאלה :

Wen? – den Bräutigam,
See-Whom ? -the bridegroom,

מקהלת הנערים – מצטרפת בשירת ה CANTUS FIRMUS

O Lamm Gottes, unschuldig
O Lamb of God, innocent

הו, שה-האלוהים התמים

Am Stamm des Kreuzes geschlachtet,
Slaughtered on the beam of the cross,

במעלות הצלב נטבח

להאזנה לקינת המקהלה הקש על דוגמה מוזיקלית זו

קישור

הארכתי בנושא הפתיחה בפוסט הראשון – ולכן אסתפק כאן בהערות הקצרות אלו בלבד

ב. הרצ’יטטיבים:

הנשמעים כדיבור מתנגן המלווה בנגינה של כלי מלווה כגון עוגב, או צמבלו [ קונטינואו ] [ סגנון מוזיקלי המקובל בעיקר באופרה.

רוב הרציטטיבים במתיאוס פאסיון מושמעים מפיו של ה”אוונגליסט” שהוא זמר בעל קול טנור, ובפועל הוא “המספר” המספר את הארועים ומקדם את העלילה.

באך נזקק לשני סוגי רצ’יטטיבים של האוונגליסט:

ב.1 הרצ’יטטיב היבש Secco :

בדוגמה שלהלן נשמע האוונגליסט, לאחר שעדי השקר הטיחו בישו כאילו שמעו מפיו שביכולתו להרוס את המקדש – הכוהן הגדול מטיח בישו : אינך משיב דבר על האשמות שמאשימים אותך: והאונגליסט מדווח,, בקול יבש וללא מטען רגשי:

Aber Jesus schwieg stille –

הרצ’יטטיב “אך ישו שתק” מספר 33 [39] [ הסוף ]

II-4-Aber Jesus schwig still

ב.2 הרצ’יטטיב מלווה-הרגש

הוא הרצ’יטטיב ה”יבש” נזקק באך גם לרצ’יטטיב בו האוונגליסט אינו רק “מדווח אובייקטיבי” להתרחשויות, אלא גם הוא נסחף בסערת הרגשות המלווה את סיפור המעשה כגון ברציטטיב

, והנה נקרעה פרוכת המקדש לשתיים
, הארץ רעדה ; מלמעלה עד למטה
הקברים נפתחו וגופות , הסלעים נבקעו
הם . רבות של קדושים ישני עפר נעורו
נכנסו , יצאו מן הקברים אחרי שהוא קם
שר המאה . לעיר הקודש ונראו לרבים
, השומרים את ישוע , והאנשים אשר אתו
כראותם את רעידת האדמה ואת כל
: נתמלאו פחד רב ואמרו , הנעשה

Und siehe da, der Vorhang im Tempel zerriss in
zwei Stück von oben an bis unten aus. Und die
Erde erbebete, und die Felsen zerrissen, und
die Gräber täten sich auf, und stunden auf viel
Leiber der Heiligen, die da schliefen, und
gingen aus den Gräbern nach seiner
Auferstehung und kamen in die heilige Stadt
und erschienen vielen. Aber der Hauptmann
und die bei ihm waren und bewahreten Jesum,
da sie sahen das Erdbeben und was da geschah,
erschraken sie sehr und sprachen:

Und siehe da, der Vorhang im Tempel zerriss in

“והנה נקרעת פרוכת המקדש לשתים” – רצ’יטטיב 63א [73]

III-63a – Und Sieha Da, Der Vorhang Im Tempel

מילות הרצ’יטטיב מדברות בעד עצמן, ומסבירות את ההתרגשות הרבה שאוחזת בקולו של האונגליסט

ב.3 הרצ’יטטיב מפיו של ישו

גם דבריו של ישו עצמו מצוטטים בדרך הרצ’יטטיב – אך הזמר השר את תפקיד ישו הוא זמר באס:

כגון בדוגמה זו בה ישו אומר לתלמידיו:

Der mit der Hand mit mir in die Schussel

“הטובל אתי את ידו בקערה הוא יסגירני” רצ’יטטיב 11 [17]

I-11-Der mit der Hand

התגובות לדברי האונגליסט ולהתרחשויות

המתיאוס פאסיון בנוי בעיקרו של דבר על מעין דו-שיח בין האונגליסט המספר את ההתרחשויות ועל התגובות שנשמעות לשמע סיפורו.

במתיאוס פאסיון מספר סוגים של תגובות – כל אחת מהן לובשת צורה מוזיקלית שונה ונדגים את העיקריות שבהן:

ג. תגובות המקהלה – Coro

אחת הטכניקות המוזיקליות שבאך נזקק להן – לשם תגובה על ההתרחשויות שסופרו על ידי האוונגליסט היא תגובה של המקהלה – המהווה במקרים רבים כמעין תגובת העם או תגובת ההמון הער להתרחשות. זוהי בדרך כלל תגובה רגשית המצביעה על הלך הרוח שמבקש באך להפיח במאזינים.

כגון בדוגמה כאשר אשה אחת נוסכת בושם יקר מאוד על ראשו – כאות להערצתה אותו – המקהלה מגיבה בטענה

Wozu dienst dieser Unrat

תגובת המקהלה מספר 4ד [7]

I-4d-coro-Wozu dienet dieser Unrat

ד. האריה

בנוסף לתגובה ה”ציבורית” המובעת על ידי המקהלה, פותח באך נתיב תגובה נוסף, אינטימי יותר ורגשי יותר – מעין תגובה של היחיד בו היחיד או היחידה השומעים את ההתרחשויות מצרפים את רחישי ליבם ומביעים דרכם את תגובתם להתרחשויות.

אריות אלה המושרות בדרך כלל על ידי זמר או זמרת או בביצועם של שנים, בדרך כלל הם מלווים על ידי כלי נשיפה. אריות אלה הן הקטעים ההבעתיים והמרגשים יותר במהלך המתיאוס פאסיון, ומקרינים על נפשו של המאזין את התחושות של היחיד להבדיל מתחושותיה של הכהילה כולה . נדגים טכניקה מוזיקלית זו באריה המושרת מפי זמרת הסופראן

Aus Liebe willmein Heiland sterben

אריה: מאהבה מושיעי ימות מספר 49 [ 58 ]

II-49-Aria-Aus Liebe Will Mein Heiland Sterben

ה. הכוראל הכנסייתי הלותרני

אמצעי מוזיקלי נוסף בו נוקט בך לאורך המתיאוס פאסיון הוא שילובם של כוראלים.

הכוראל הוא שיר תפילה המושר בכנסיות הלוטרניות וכל הקהל מצטרף בהן לשירה. הכוראלים בנויים בעיקרם על מנגינות פשוטות וקליטות – המילים בדרף כלל מחורזות והמנגינה חוזרת לאורכו של כל הכוראל. רוב הכוראלים היו במקורם כוראלים לקול אחד – ואולם עם השנים החלו לפתח את הכוראל לקולות נוספים. באך חיבר וכן עיבד עיבודים שונים של קוראלים למקהלה ובה שילוב של קולות סופראן אלט טנור ובאס.

באך שילב לתוך המתיאוס פאסיון כוראלים לותרנים מוכרים וידועים. מטרת שילובם של מנגינות אלה הוא מתן אפשרות לקהל המאזינים להצטרף לשירת הזמרים, בדומה למעין הצטרפות של המאזינים לשירתו של זמר המופיע בפניהם – תופעה המסירה את המחיצות בין המבצעים והמאזינים ההופכים על ידי הצטרפותם לשירים המוכרים להם – כחלק מהעלילה המתרחחשת לנגד עינהם ולמשמע אזניהם על הבמה.

דוגמה לכוראל כזה הוא הכוראל

Herzliebester Jesu, was hast du verbrouchen

הכוראל “אהוב ליבי ישוע מה עשית רע”- מספר 3 [3]

I-3-Choral- Herzliebster Jesu, was hast du verbrochen

ו. הכוראל החוזר Returnelo

בין האמצעים המוזיקליים המיוחדים בהם נקט באך הוא שימוש חוזר 5 פעמים במהלך הפאסיון באותה מנגינה.

ראוי להדגיש כי בכל אחת ממש הפעמים בהם מושמעת המנגינה, בגיוונים כאלה ואחרים, היא מלווה טקסט אחר המותאם להתפתחות העלילה לאותו קטע.

בפעם הראשונה תופיע מנגינה זו בדמותו של הכוראל

Erkenne mich, mein Hutter

הכוראל “הכירני שומרי, רועי, נא קבלני” מספר 15 [21]

A-21-Erkenne mich

ואלה מילותיו

כפי שכותב המלומד אלברט שוייצר בספרו בן 2 הכרוכים על באך ויצירתו המוזיקה של כוראל זה – אינה מוזיקה מקורית של באך.

אלברט שוויצר – י. סבסטיאן באך – כרך ראשון עמ’ 19

במקור היתה המנגינה – שיר אהבה. לאחר מכן התגלגלה המנגינה והיתה לכוראל ששולב בהימנון קבורה.

הקומפוזיטור הנס ליאו האסלר Hans leo Hassler 1564-1612 הוא שחיבר את המנגינה המקורית כפי שניתן לשמוע בקישור זה

להלן של ארבעת הכוראלים הנוספים בהן מושרת המנגינה שמקורה במוזיקה של הנס ליאו הסלר:

Ich will hier bei dir stehen ;

הכוראל “אעמוד כאן לצידך” מספר 17 [ 23 ]

A-17- Ich will hier bei dir stehen

Befiehl du deine Wege ;

הכוראל “נשבח את דרכיך” מספר 44 [53 ]

B-44-Befiehl Du Deine Wege

O Haupt voll Blut und wurden ;

הכוראל “הו ראש מלא דם” מספר 54 [ 63 ]

B-54 O Haupt Voll Blut Und Wunden

Wenn ich einmal soll scheiden ;

הכוראל “כאשר בסופי עלי להפרד” מספר 62 [72]

C-62 Wenn Ich Einmal Soll Scheiden

בכל אחת מהפעמים, המנגינה מלווה מילים אחרות ומלווה משמשת מעין תגובה לרגשות הגואים במאזינים עם התקדמות סיפור יסוריו של ישו.

במילים אחרות מה שניתן לראות כ “פלאגיאט מוזיקלי”, שעשה באך למנגינתו של קומפוזיטור נשכח, הפך את המנגינה הזו להיות, כפי שמכתיר אותה אלברט שוויצר :

“המנגינה החשובה ביותר של באך במתיאוס פאסיון” !

ז. סיום היצירה

סיום היצירה, הבא לאחר כשלוש שעות של מוזיקה – אמור לסכם, עבור המאזין את החוויה:

הסיום המרשים של היצירה – דומה במבנהו לפתיחה: מבוא תזמורתי קצר, ולאחריו תצטרף המקהלה שתשיר מילים המהדהדות את קינת גולי בבל:

“על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון” :

הנה מילות המקהלה המסיימת

שם ישבנו גם בכינו
וקראנו אל קברך:
נוח בשלווה , בשלווה נוח!
נוחו, אבריך הלאים !
קברך ומצבתך
יהיו למצפון מיוסר
למצע נוח
ולנשמה מקום מנוחתה.
בשביעות-רצון עילאית אז אעצום את עיני.

Wir setzen uns mit Tränen nieder
Und rufen dir im Grabe zu:
Ruhe sanfte, sanfte ruh!
Ruht, ihr ausgesognen Glieder!
Euer Grab und Leichenstein
Soll dem ängstlichen Gewissen
Ein bequemes Ruhekissen
Und der Seelen Ruhstatt sein.
Höchst vergnügt schlummern da die Augen
ein.
.

III-78 – Wir Setzen Uns Mit Traenen Nieder

קטע הסיום מהוה מעין סיכום ובהכ בעת משרה תחושה של “קטארזיס” על סיפור הסבל שסופר ביצירה ארוכה זו, סבל שהיה מנת חלקו של ישו, אך באך עשה מאמצים כבירים ושיקע כשרון חד פעמי ,להביא את קהל המאזינים לתחושת הזדהות עם הגורל של ישו הנבגד הסובל והמקריב עצמו למען האנושות: