II / 8 “טעותו” של טולסטוי – ארבעה תרגומים ואחד מקור
19 באוגוסט, 2013.
למיטב ידיעתי הסיפור סונטת קרויצר תורגם לעברית ארבע פעמים. למותר לציין כי כל תרגום נעשה בעברית שעמדה לרשות המתרגם בעת עריכת התרגום.
להפתעתי גיליתי “טעות” של טולסטוי – בשאלה מי משני הנגנים פותח בנגינת הסונטה של בטהובן – שעל שמה נקרת היצירה הספרותית.
האם – “הוא “- כלומר הגבר – הכנר [ כפי שהדברים נשמעים בנגינת הסונטה ] או “היא” כלומר האשה – המנגנת בפסנתר.
אביא להלן את תצלומי העמודים הרלונטיים מכל אחד מהתרגומים – ולצידם תצלום של מקור אחד בשפה הרוסית
♠
התרגום הראשון – טוביה ב”ר שמואל אביגדור לוין
פינסק 1916
_______________________________________________
.
.
♠
התרגום השני – ש. הרברג
נדפס בארץ-ישראל
_______________________________________________
.
.
.
התרגום השני לעברית של סונטת קרוייצר – הוא תרגומו של ש. הרברג, אשר “נדפס בארץ ישראל” – PRINTED IN PALESTINE יצא בתל-אביב בהוצאת “מצפה” .
על גבי הספר לא מופיעה שנת הדפסתו המדויקת – אך ברור כי הודפס לפני קום המדינה – כלומר לפני 1948.
בתרגום זה – – מצאתי שאת האקורדים הראשונים בסונטת קרוייצר מנגן הכנר – כפי שהדבר אכן מופיע בסונטת קרוייצר של בטהובן:
“דברו מה – והתחילו. הוא השמיע את האקורדים הראשונים. פניו נעשו רציניים, עזים סימפטיים, ואגב הטיית-אוזן לקולות שהשמיע עבר על פני המיתרים. הפסנתר ענה אחריו. הם התחילו… פוזדנישב הפסיק, הפליט פעמים אחדות את קולו המיוחד. רצה להמשיך, אך נחר באפו ועמד שוב.
הם נגנו סונטת-קרויצר של בטהובן, – המשיך.
♠
התרגום השלישי – צבי ארד
הוצאת דביר
_______________________________________________
.
.
.
תרגומו השלישי של הספר לעברית, הוא תרגומו של של צבי ארד ל”סונטת קרויצר” מופיע, בפרק 23 תיאור תחילתו של הקונצרט בו מנגנים – אשתו של פוזדניצב – בפסנתר והכנר טרוחצבסקי בכינור.
בתרגום זה – מי שמקישה אקורד ראשון היא האשה – כלומר הפסנתרנית. ולזאת אני קורא “טעותו של טולסטוי” הנה ציטוט הקטע בתרגום צבי ארד, עמ’ 69 הוצאת “דביר”:
“והנגינה התחילה. היא הקישה אקורד ראשון. פניו הרצינו, החמירו, נעשו סימפטיות, ותוך הטיית אוזן לצליליו שלו מרט באצבעות זהירות בנימים והשיב לפסנתר. והנה התחיל הדבר. הפסיק והשמיע פעמים אחדות בזו אחר זו את צליליו, אמר להתחיל, אלא שנתנשף חוטמו ושוב נעצר. הם ניגנו את סונטת קרויצר…”
♠
התרגום הרביעי – פטר קריקסונוב
הוצאת הקיבוץ המאוחד
_______________________________________________
.
.
כאשר יצא התרגום הרביעי ל”סונטת קרוייצר” מעשה ידיו של פטר קריקסונוב הזדרזתי לבדוק נקודה זו בתרגום זה, שכן השאלה האם “טעה” טולסטוי, חובב המוזיקה, בתיאור נגינת הפתיחה של “סונטת-קרויצר” וייחס אותה לפסנתר סיקרנה אותי.
בשנת 2003 כאשר העליתי לראשונה לאתר את סיפורן של “שלוש” סונטות קרויצר – הצבעתי על “טעות” זו אך לא הייתי בטוח כי אכן בטעותו של טולסטוי מדובר – ושמא טעה המתרגם דווקא ?, [ באותה תקופה לא הצלחתי לאתר את תרגומו של ש. הרברג, מתקופת המנדט – שהפך להיות ספר נדיר וקשה להשגה ] ככל שנקפו הימים ואיש מהקוראים לא העיר על דברי השארתי את הדברים כמות שהם עד לשינוי כל המצגת בנושא “סונטת קרויצר” בתחילת שנת 2008.
והנה גם בתרגום החדש של פטר קריקסנוב – מי שמתחיל בנגינה היא אשתו של פוזדנישב שעל הפסנתר:
“וזה התחיל. היא השמיעה את האקורד הראשון. פניו הרצינו , נעשו חמורי סבר וחינניים, ומטה אוזן לצליליו שלו, פרט באצבעות זהירות על המיתרים וענה לפסנתר. וזה התחיל…”
הוא השתתק והשמיע פעמים אחדות ברציפות את צליליו המוזרים. רצה לפתוח בדיבור, אבל התנשף באפו ונעצר שוב.
“הם ניגנו את סונטת קרויצר של בטהובן” [ עמ’ 102 ]
סיכום הביניים הוא כי שני תרגומים – המוקדמים יותר מתרגמים “הוא” החל בנגינה ושני תרגומים – המאוחרים יותר מתרגמים כאילו “היא” השמיעה את האקורד הראשון.
ומה כתוב במקור?
עתה לאחר שגם התרגום החדש – הוא התרגום השלישי לעברית חוזר על אותה גרסה המציגה את “טעותו” של טולסטוי, החלטתי לבחון את הסוגיה לאשורה. השגתי את הסיפור “סונטת קרויצר” בשפת המקור – רוסית, ולהלן תצלום מכרך 10 בהוצאת כל כתביו של טולסטוי כפי שפורסם במוסקבה בשנת 1959:
.
.
– הדגשתי את השורה במקור בשפה הרוסית שם נאמר – כמו בתרגומים של צבי ארד ושל פטר קריקסנוב – כי ONA כלומר היא ניגנה את האקורד הראשון.
– ועתה ישפוט הקורא, ויחליט !
_________________________________________
________________________________________________
פרוייקט סונטת קרויצר – רשימת הפוסטים
_____________________________________________________________
I – II – III פרוייקט “סונטת קרויצר” – מבוא
♠
I . לודויג ואן בטהובן
I/1 הסונטה המכונה “קרויצר”
I/2 הפרק הראשון – אדג’יו סוסטנוטו – פרסטו
I/3 הפרק השני – אנדנטה
I/4 הפרק השלישי – פינאלה – פרסטו
♠
II. לב ניקולייביץ טולסטוי
II/1 טולסטוי – סופר מספר סיפור
II/2 השם שבחר טולסטוי לסיפורו “סונטת קרויצר”
II/3 טולסטוי, סונטת קרויצר – הרכבת כמקור החטא
II/4 טולסטוי- הרכבת כסמל לגורל
II/5 טולסטוי סונטת קרויצר – המוזיקה כעונש
II/6 על טעמיו המוזיקליים של טולסטוי
II/7 טולסטוי ויחסו לבטהובן והתשיעית
II/8 טעותו המוזיקלית של טולסטוי
II/9 שני אפיגרפים המוסר וההשכל
II/10 דבורקין- קריאה פמיניסטית ב”סונטת קרויצר”
♠
III . לאיוש יאנאצ’אק – רבעיית “סונטת קרויצר” – בהכנה
_________________________________________
