פרוזה - ויקטור, מילים : דפים-בין תחומיים

[3.3] ס. יזהר איזכור של ידידיה חבקין – בשנים מסיפוריו

7 במאי, 2019

ידידיה חבקין 1903-1948

אותו ידיד, ששמו היה ידידיה (אדי) חבקין, היה מנגן בכינור והרבה להאזין לתקליטים של מוזיקה קלאסית – ועמו ובעזרתו נחשף ס. יזהר לצליליה של המוזיקה הקלאסית, שתהפוך למעין “לייט מוטיב” שישתזר ויפציע אי פה אי שם במרחבי כתיבתו של ס. יזהר.

על כן, לפלא הוא בעיני הקורא לקרוא, תיאורו של אותו ידיד שכה השפיע על יזהר בצעדיו הראשונים בעולמה של המוזיקה, ואף עזר לו להדפיס את סיפורו הראשון “אפרים חוזר לאספסת”. הנה תיאורו – שאינו נעדר מידה של אירוניה ואף לעג:

“ובכן קראו לו חבקוק. איש רזה היה, בינוני בקומתו, קצת מגביח## גִּבֵּחַ : תואר בלשון המקרא קירח מעל למצח, מי שנשרו שערותיו בחלק הקדמי של ראשו., קצת מקריח, חטמני מאוד, מאנפף מאוד בדיבורו, וגבותיו מונפות לו עלה ורדת מעל עיניו החומות, המיוחדות במבען, ואולי, – ואל נא תישא לי לעוון השוואה זו – אולי חומות היו לי כעיני כלב, כלב-זאב כוונתי, הלא תדע….

[…]

ואכן, כבר למחרת היום, ואצל אותה תחנת אוטובוסים עצמה, מי בא לקראתי, חטמני, ומגביח-מקריח, ומחייך בשיני תירס גדולות, בצעדו צעד טופף קצת, המניע גוו וכתפיו לפנים, הלוך והשתחווה קדימה בתנודה קצובה – מי אם לא אותו מיודעה של אמא מאתמול, ובידו, מה בידו, בידו היה נושא תיבת כנרים, ובה כנראה כינור”¹.

הנה, גורל דומה לגורל שהמתין למורה למוזיקה שארוע אחד יתכן והעיב על מערכת היחסים שבין המורה לתלמידו, נתגלגל גם לפתחו של הידיד הנערץ, גם תיאורו הראשון זוכה מעטו של ס. יזהר ללא מעט אירוניה, ומידה של גיחוך.

ומדוע כך הוא ?

מדוע מי שיבצעו את המוזיקה לנגד עיניו ואזניו ממש – המורה חרלמוב על הפוסהרמוניק וידידיה חבקין על הכינור – יזכו ללשון עקמומית משהו מידו של מעריצה הגדול של המוזיקה – מי שיכתור לה כתרים, עד כי יעריץ אותה ויתלה בה כוחות וסגולות נעלות וטמירות ?

יתכן – וכאן שם אני נפשי בכפי – כי תחושתו העמוקה של ס. יזהר, אמן המילים היא שככל רצונו להגביה עוף במילותיו למרומי מרומיה של המוזיקה – כנפי השיר לא יצליחו הגבהה עוף, והמילים לא תוכלנה לה לממלכת הצלילים – וכשם שאיקרוס נפל ככל שהתקרב קירבה רבה מידי לחומה של השמש שהתיכה את הדונאג שהחזיק את כנפיו – גם הסופר ידע כי אין בכוחן של מילים לעשות מעשיה של המוזיקה. מן החשש הזה, פורץ אותו זלזול בו מעטר הסופר את דמויותיהם של שנים אלה שהביאו לו , ככל הנראה, לראשונה בחייו את צליליה החיים של המוזיקה המתנגנת ועולה.

והנה עיון בשני סיפורים אלה, משני עבריה של תקופת השתיקה הספרותית הגדולה של ס. יזהר [ מעת שפרסם את “סיפורי מישור” בשנת 1963 ועד שפרסם את מקדמות בשנת 1992- כמעט 30 שנות שתיקה ] נוכל לגלות תבנית נוף נפש דומה – בפועל אותה נפש, נפשו של אמן המילים, השר בהן את שירו ומחבר בהן את ה”מוזיקה” שלו – אך כשהוא בא לתאר את המוזיקה, הוא חש איזו מבוכה מפניה, והוא מקדים לתיאורי גבורתה הרבה וכוחה להרשים ולהעלות ולרומם, מעט לענה של אירוניה, כדי להעצימה ? או כדי לאמר כי המילים לא יכולות לה – למוזיקה ? וכי הסופר הכותב את המילים, לא ישווה למוזיקאי הבורא את המוזיקה הנערצה כל כך ?

___________________________

עדכון מיום 7.5.2019

אתמול, 6.5.2019 , בשידור במסגרת התוכנית : “מה שכרוך” בעריכת מיה סלע ויובל אביבי במסגרת תאגיד השידור “כאן”, הועלה שמו של אתר “מילים” כאתר “מענין כשלעצמו”, ממנו נשאב מידע ששימש את עורכי התוכנית:

-לשידור עצמו [ בו נכללה סקירה על ביוגרפיה חדשה על ולדימיר פוטין שזכתה לכותרת “הצאר החדש” ] ניתן להאזין בקישור זה:

במהלך השידור קוים באולפן דיון על ספר המכתבים החדש של זיגמונד פרוינד – בעריכת ערן רולניק, ובמסגרת זו צוטט מכתב ששיגר ידידה חבקין – בשנת 1934 לזיגמונד פרוינד ומכתב תשובה של פרוינד לחבקין.

לקטע על ידידיה חבקין מתוך השידור ניתן להאזין בקישור זה:

במהלך הדברים – המענינים על ידידיה חבקין, צויין הקשר שהיה לו עם יזהר סמילנסקי – הוא ס. יזהר, בירושלים בתקופת המנדט , קשר עליו כתב ס. יזהר בשנים מסיפוריו [ “חבקוק” ו “המורה חרלמוב” – דמות מיוחדת במינה עליה כתבתי בפוסט המצוטט לעיל.

במהלך השידור – ציינה המגישה, מיה סלע, כי המידע על ידידה חבקין, הגיע אליה, באמצעות אתר “מילים של ויקטור הרצברג,