[06] לודז’ – האדמה המובטחת
27 ביולי, 2010
6. לודז’ – האדמה המובטחת
עיצוב אחר – בלתי אופטימי במפגיע של לודז’, באותן שנים, עולה מספרו של ולאדיסלאב ריימונט.
[ הסופר ואדיסלאב ריימונט [ 1868-1925 ] ]
השנה היתה 1896 , בית החרושת הגדול, אדום הלבנים של פוזננסקי, עמד כבר על תילו – ובצידו ארמונו הלבן, המצועצע ומנקר העיניים; לצורך כתיבת הספר עבר ריימונט – והוא כבן 29 – ללודז’. הוא השכיר עצמו כפועל תעשיה באחד המפעלים הגדולים. כאן נחשף לחיים האמיתי באותו מקום , שכה רבים היו ממשיכים לנהור אליו, למרות החיים הקשים ולמרות תנאי העבודה המשפילים שציפו להם שם.
לספר קרא ” האדמה המובטחת” ZIEMIA OBIEZANA שם שבא לבטא בציניות ובאירוניה את חלומם של רבבות חסרי-כל, הנוהרים ללודז’ לשם שיפור מצבם הכלכלי – כאילו היו נוהרים אל ארץ הבחירה – ושם, הם נופלים טרף לתנאי הניצול הקשים וליחס המשפיל של תעשייני הענק.
דף הפתיחה של הספר – כמו אוברטורה רבת-עוצמה – נותן את הטון להמשכו של הסיפור הנוקב.
בדף זה מתאר ריימונט את הגיבורה הראשית של הרומאן שלו כשהיא מתעוררת:
בשנת 1924, כשהוא מקדים בכמה שנים את תומאס מאן , זכה ריימונט בפרס נובל לספרות. מי שיצליח להביא את ריימונט לתודעת הכלל היה הבמאי הפולני אנדז’יי ויידא שהפך את הספר בשנת 1975 לסרט מרשים – “האדמה המובטחת” – שזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
אנו פוגשים בשלושה צעירים – כל אחד מייצג קהילה אתנית ודתית שונה החיה בלודז’ באותן שנים:
קארול בורובייצקי, מהנדס פולני המנהל את מפעליו של התעשיין הגרמני הקשוח והאכזר בוכהולץ;
מוריץ וולט, מתווך כספים יהודי הנגיש לבעלי ההון היהודיים, שהפרוטה מצויה בכיסם, והם מגלגלים ניירות בבורסה, ומקס באום, בנו של יצרן טקסטיל גרמני של מפעל מיושן העומד לפני פשיטת רגל ;
לאף אחד מהם אין שום דבר משל עצמו – אך “יחד” כך הם מאמינים יגשימו את חלומם: להקים בית חרושת משל עצמם “באדמה המובטחת”.
גם חלום זה – אותו הם כמעט מגשימים – מתנפץ:
בעלה הקנאי של לוסי צוקר – שאחרי 14 שנות נישואין לבעלה התעשיין היהודי – לא הצליחה להרות – מתעברת כתוצאה מהרפתקה עם קארול בורובייצקי.
כשנודע לבעל הקנאי הוא שולח איש שוליים שיצית את בית החרושת של השלושה – שמטעמי חיסכון, לא היה מבוטח… חלומם של השלושה להקים בית חרושת משלהם ב”אדמה המובטחת” עולה בלהבות….
אקורד הפתיחה של הסרט – הולם את דף הפתיחה של הספר:
בית החרושת של פוזננסקי משמש כרקע לחלק מתצלומי הסרט של ויידא:
ויידה מכניס אותנו עם מצלמתו לתוך אולמות היצור העצומים עם הרעש הבלתי פוסק – ונותן לנו לחוש את האוירה ששררה שם.
כאשר הפועלים מתארגנים ומכריזים שביתה מזמינים התעשיינים את המשטרה הצארית – היורה בפועלים ומטילה בהם חללים.
זוהי, אם כן, האדמה המובטחת בחזונם הפסימי של ריימונט ושל ויידא.
____________________________________
[00] לודז’ – Lodz : # הדף-המוביל – לסירטוני לודז’
____________________________________
02. לודז’ – היא עצמה
03. לודז’ – ראשונים
09. לודז’ – המהר”שש”ק – אבן דרך, אבני זכרון
10. משוטטן לפרנקפורט
11. לודז’-הצד של הרצברג -חלק ראשון
12. לודז’-הצד של הרצברג -חלק שני
13. לודז’-מסע-לב-הר אל -Herzberg-Elster והיינריך פון קלייסט
14. לודז’-מסע-לב-הר אל -Herzberg-Am-Harz והיינריך היינה
_____________
המשך יבוא…..
