.

 

בעקבות הפוסט “היינריך היינה על הצנזורים האשכנזים, 1826 “ שפירסמתי ביום 11 באוגוסט 2021. קיבלתי מענת איטקין שאלות אחדות המתייחסות לפוסט ולאתר “מילים”  ובפוסט זה אביא את שאלותיה ואת תשובותי לשאלותיה.

 

את שאלותיה של ענת איטקין אצבע בצבע חום: 

 

“מילים של ויקטור יש לי כמה שאלות אליך:

“★-1: אל מי התכוון היינריך היינה בכותבו “הצנזורים האשכנזים“? ———

★-2: מדוע פרק י“ב במובאה תחת הכותרת “היינריך היינה על הצנזורים האשכנזים 1826″ –מדוע ריק הפרק מכל טקסט מלבד שלוש המילים הצטרפות באליפסה אדומה “הצנזורים האשכנזים” ..”טיפשים”? ———–

★-3 : אל מה כוונתך במשפט “והעובדה שעברו מאז 195 שנה לא משנה דבר”? לאיזה “דבר” אתה מתכוון שנשאר כמו שהיה אחרי שעברו 195 שנה? ——

★-4: מה פירוש “דפים בין–תחומיים“?? ….. האם פירושו דפים (תוכן מילולי כתוב) מהם ניתן להוציא מושגים מהקשרם המשמעותי לתקופה מסויימת בתחום מסויים במקום מסויים (“אשכנז” – גרמניה) ולהדביק אותם לתקופה שונה בתחום שונה למקום שונה (כגון “אשכנזים בישראל”) כאילו הקשרם המשמעותי זהה??? –

עד כאן שאלותיה של ענת איטקין – ולהלן תשובותי:

לשאלה 1 :

“★-1: אל מי התכוון היינריך היינה בכותבו “הצנזורים האשכנזים”? —————-

תשובה:

 

1. ראשית אני מצרף כאן תצלום של אותו דף מהספר “אידיאות-ספר ל-גראן” במקור הגרמני:

 

הסימון בצבע כחול הוא תוספת שלי כמו הסימון שסימנתי על התרגום בעברית האליפסה בצבע אדום:

ובכיתוב מודרני ובתרגום מודרני:

Die Deutschen Zensoren = The German Censors = הצנזורים הגרמניים

Dummköpfe = Fools = טיפשים

 

יש לציין כי בשנים עברו – נהגו מתרגמים לעברית לתרגם את הביטוי “Deutsch“ על הטיותיו השונות,  כ“אשכנז” .

כך נהג ד”ר שלמה פרלמן – לא רק בתרגום הספר הזה : “אידיאות ספר ל-גראן“  משנת 1826, אלא לאורך 3 הכרכים העבים של הוצאת כל כתבי היינה [ בפרוזה ] משנת 1954 הוא משתמש בביטוי “אשכנז” כתרגום המילה  Deutsch  כגון בחיבור נוסף של היינה : “דת ופילוסופיה באשכנז”:

ולא רק הוא גם הסופר ש’ בן ציון [ אביו של הצייר נחום גוטמן ] שתרגם את שירו של היינה כ“ארץ אשכנז הגדה של סתיו”

 

לעומת זאת אותו שיר שבמקורו נקרא :

תורגם על ידי שלמה טנאי כ”גרמניה אגדת חורף”

 

 

ולענין הטרמינולוגיה של גרמניה / דוישטלאנד – ואשכנז להלן כמה הערות  שהן גם אטימולוגיות וגם היסטוריות:

להלן, לשם הקיצור, ציטוט מתוך “ויקיפדיה”

“שמותיה של גרמניה ואטימולוגיה

יותר מאשר לכל מדינה אירופאית אחרת, גרמניה נקראת בשמות שונים בשפות שונות. הדבר נובע בין היתר מריבוי השבטים שחיו בחבל הארץ הנחשב גרמניה היום, ולעובדה שגרמניה התאחדה למדינה אחת בשלב מאוחר מאוד ביחס למדינות אירופאיות אחרות.

ניתן לתלות את שמה של גרמניה בשפות השונות בשישה מקורות שונים:

• השם גרמאניה בלטינית (ביוונית: Γερμανία), אשר שימש את היוונים והרומים בעת העתיקה לתאר את השבטים ממזרח לריין. פירוש השם “גרמאניה” בלטינית הוא: “קרוב” כיוון שהשבטים הגרמאניים גבלו עם האימפריה הרומית, הם כונו גרמאנים. מקור זה השפיע על העברית, האנגלית והאיטלקית.
• המונח דויטש בגרמנית עילית עתיקה 🙁 diutisc) שמשמעותו ״שייך לעם״, והוא המקור לשם המדינה בגרמנית כ-Deutschland, בהולנדית כ-Duitsland,  ביידיש כ-דײַטשלאַנדֿ, ובשפות הסקנדינביות כ-Tyskland.
• השבטים האלמאנים (בלטינית: Alemanni או Alamanni שגרו באזור נהר הריין העליון באירופה . הם שהשפיעו על שם המדינה בספרדית  כ-Alemania,  בצרפתית  כ-Allemagne, בפרסית כ-Alemania, בערבית ובלטינית.
• השבטים הסקסונים (Saxons) היו השבטים הגרמאניים אשר יישבו במאות הראשונות לספירה את חופי הים הצפוני. הם שהשפיעו על שם המדינה בפינית כ-Saksa ובאסטונית.
• המילה אילם, או זר בסלבית קדומה (němьcь), הוא המקור לשם בפולנית כ-Niemcy,  אוקראינית, צ’כית, וגם המקור לשמה של אוסטריה בערבית.”
• [ עד כאן הציטוט מויקיפדיה ]

 

חשוב להזכיר שתי עובדות:

ספרו של היינה נכתב ופורסם בשנת 1826 – עת חי בהמבורג שבצפון מה שהיה ידוע אז כפרוסיה.

האיחוד שיצר את הישות הפוליטית ששמה גרמניה – “דוישטלאנד” – נוצר רק בעקבות מלחמת פרוסיה צרפת בשנת 1871 – שנים רבות לאחר שהיינה נפטר [ ב 1856 בפאריז)

כשהיינה כותב Deutschen  הוא בפועל מתכוון לצנזורים הפרוסיים – שהיו השלטון בפועל שהטיל עליו צנזורה קשה – והוא התייחס בפועל לדוברי השפה בה כתב – גרמנית.

 

★-2: מדוע פרק י“ב במובאה תחת הכותרת “היינריך היינה על הצנזורים האשכנזים 1826″ – מדוע ריק הפרק מכל טקסט מלבד שלוש המילים הצטרפות באליפסה אדומה “הצנזורים האשכנזים” ..”טיפשים”? ———–

 

גם כאן אצרף תצלום של שני הדפים מהתרגום העברי של הספר – הנותנים בפועל את התשובה לשאלה: [ האליפסות בצבע אדום הוספו על ידי להדגשה ].

 

 

“מדוע ריק הפרק מכל טקסט מלבד שלוש המילים…”

 ואם תגלשי לויקיפדיה באנגלית בערך של היינריך היינה תגלי שגם עורכי אותו ערך התייחסו ל”דף המצונזר” של היינה

את התשובה המדוייקת ידע היינריך היינה כאשר פרסם את הספר בצורה זו – ניתן להניח [ בפועל לפרש ]  מתוך היכרות עם סגנונו העוקצני והסארקסטי של היינה, כי הוא ביקש להבליט בכך את דעתו על הצנזורים – על ידי שמחק את כל הטקסט של הפרק הזה [ כאילו הצנזורים עשו זאת ]  והשאירו רק שלוש מילים אלה המעידות על טיפשותם.

 התנכלויות הצנזורה ליצירתו הספרותית והעיתונאית – התנכלויות שהביאו בהמשך הדרך צו המכוון ישירות גם אליו ולחבריו:

“ב 10 בדצמבר 1835 הוציא הבונדסטאג הכל-גרמני צו איסור פרסום של “יצירות האסכולה הספרותית הידועה בשם “גרמניה הצעירה” או “הספרות הצעירה”, שלהם משתייכים המיוחד היינריך היינה , קרל גוצקוב , היינריך לאובה, לודורף וינברג ותיאודור מונדט…” [ מצוטט מספרו של יגאל לוסין “היינה החיים הכפולים”הוצאת שוקן בעמוד 215]

 

★-3 : אל מה כוונתך במשפט ” והעובדה שעברו מאז 195 שנה לא משנה דבר”? לאיזה “דבר” אתה מתכוון שנשאר כמו שהיה אחרי שעברו 195 שנה? ——–———

הדבר שאליו כיוונתי הוא שאני מזדהה במאת האחוזים עם מה שכתב היינה לפני 195 כי “הצנזורים [ בכל מקום בעולם ! ] הם טיפשים”

ארשה לעצמי להפנות אותך לפוסט  שכותרתו:

“ג’יימס ג’ויס, הצנזורה על “יוליסס” והמסע בן 46 השנים במנהרת הזמן“

שנושאו הנסיון לחסום, באמצעות הצנזורה בארה”ב, את ספרו של ג’יימס ג’ויס “יוליסס” – נסיון שנכשל הודות לעמדתו הליברלית והנבונה של השופט הניו יורקי – ג’ון וולסי בשנת 1934 .

אם תקראי את הפוסט הזה עד לסופו,  תיווכחי שעמדתי נגד הצנזורה היתה נחרצת עוד בשנת 1975 – כשהגשתי לאוניברסיטה העברית בירושלים – ולמנחה שלי בעבודת המסטר : פרופ’ הנס יצחק קלינהופר – [ שהיה גם חבר כנסת מטעם המפלגה הליברלית ויו”ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ]  את העבודה שכותרתה היתה: “הצנזורה על סרטים, תיאטרון וספרים – אספקטים משפטיים”.

 

ועוד הערה:

אצטט כאן דברים המופיעות ב”אודות מילים” שבאתר:

“בעת שהאתר עלה לאויר לראשונה, אי אז בשנת 2000, התיימרתי לכתוב, כי “כוונת המילים”:

“להתייחס למילים, להציב מראה למראות ולהטות אוזן לקולות.

האתר מתיימר לבחון את השפעתם ואת שימושיהם – של שלושת אלה בנפרד כמו במשולב או במאוחד, הן בנשגב והן בנקלה; בין לטוב ובין לרע או להרע ואף על דרך השיגרע ;

נדון ואף נדרוש ב USE  וב ABUSE של TEXT ושל” CONTEXT ;”

 

והמניע המידי להעלאת הפוסט על היינה ו”הצנזורים האשכנזים”, היה השימוש לרעה, ובהטעיה לטעמי, שעושים כמה אנשים בביטוי “אשכנז” ו”אשכנזים” – וכאשר הצנזורה בישראל פעלה את פעולתה והורידה [ מחקה ] מאמר של בני ברבש שכותרתו :“נאום כחלילי – גרסה משופרת” שהעמיד באור מגוחך מאמר של רון כחלילי – עשיתי מעשה והעליתי באותו ערב את המאמר שצונזר לאתר “מילים” – שאינו כפוך לצנזורה ומאז לשמחתי גלשו אליו למעלה מ 235  גולשים !

גם הפוסט שהעליתי הבוקר “ואשכנז” כוון להראות את המורכבות של הביטוי “אשכנז” [ שמקורו כפי שהראיתי עוד בתנ”ך – הרבה לפני “דויטשטלנד” ו”פרוסיה” וגרמניה” ואפילו של נוסחי התפילה של אותם יהודים שלא ידעו כיצד לקרוא לארצותיהם – ונזקקו למילה שמצאו בתנ”ך לכנות את איזור הריין כ“אשכנז” ] – ואנשים החסרים השכלה אקדמית ומיומנות וכושר ביקורת ולימוד – שלימודים אקדמיים מקנים – וסוברים כי אם יש להם כשרון להמציא ג’ינגלים למודעות פרסומת – וסיסמאות קליטות לפרסומות קליטות, יכולים לפתח “תיאוריות” בלתי מבוססות ומופרכות בנושאים אלה.

מה גם שמבין השורות מבצבצת אצל רבים מהם, טינה בלתי מוסברת, ואף שינאה חסרת-בסיס כנגד כל מה שהוא “אשכנז” או “אשכנזי” בעיניהם, וביחוד אלה הרואים עצמם דוברי “מזרחיסטים-מקצועיים” ושופרות  ה”מזרחיים” [ ואיני יודע מי שמם להיות דוברי ה”מזרחיים”  ; ה”ספרדים” ; ה”דפוקים” ; “הערסים” ; ה”פרחות” ושאר הביטויים הגזעניים, המכלילים הללו – והמחטיאים למציאות ולאמת.

 

כדי להרחיב בענין אפנה אתך לשתי רשימות של כותבים אקדמאים נכבדים ומלומדים הדנים בנושא:

פרופ’ אביעד קליינברג, הסטוריון מאוניברסיטת תל-אביב : ברשימתו :

“המצאת האשכנזיות והמזרחיות”

 ולרשימתה של פרופ’ אלינער ברקת, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל ולהיסטוריה כללית בימי הביניים מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב:

 “אשכנזים, מזרחיים ועוד מריעין בישין”

 

★-4: מה פירוש “דפים בין–תחומיים“?? ….. האם פירושו דפים (תוכן מילולי כתוב) מהם ניתן להוציא מושגים מהקשרם המשמעותי המשמעותי לתקופה מסויימת בתחום מסויים במקום מסויים (“אשכנז” – גרמניה) ולהדביק אותם לתקופה שונה בתחום שונה למקום שונה (כגון “אשכנזים בישראל”) כאילו הקשרם המשמעותי זהה??? –

שאלה זו מתייחסת לכותרת האתר שלי שנקרא “מילים” וכותרת המשנה שלו היא “דפים-בין-תחומיים” המכוונים לכך כי למרות ששמו של האתר “מילים” כיוון ששם המתחם באינטרנט של האתר [ אותו רשמתי לפני כעשרים שנה ! ] הוא:

www.milim.org

וגם:

mymilim.info

– מיום היווסדו, כיוונתי שהאתר יתייחס לא רק למילים אלא גם ל“קולות” כלומר למוזיקה [ בעיקר קלאסית ] וגם ל“מראות” כלומר לביטויים גרפיים כמו ציורים צילומים וכו’ וכן ל“מסעות” [ בעיקר ספרותיים בעקבות סופרים ואמנים ], – וכפי שתוכלי לקרוא באתר, אני אוהב במיוחד להתייחס ליצירות שיש בהן התייחסות לכמה סוגי אמנות – כמו למשל יצירות ספרות הדנות ומתייחסות למוזיקה או לציורים וכו’ – זו הכוונה ל“בין תחומיות”.

זו אחת הסיבות לענין המיוחד שאני מגלה בהיינריך היינה – ובקישור זה :

היינריך היינה ולורליי – הדף המוביל תוכלי למצוא פוסטים רבים המייצגים היטב אותו “חזון” שלי שלא להצטמצם בדרך ביטוי אחת [ מילים” / טקסטים מוזיקה / צלילים וכו’ ] אלא לצורות ביטוי מז’אנרים שונים המתייחסים לתופעה אחת ולהשפעותיה.

ואגב היינריך היינה :

– אני מזמין אותך להצטרף למפגש זום שאני עורך במסגרת “החוג לתרבות קלאסית” שליד ספריות גבעתיים,  ביום חמישי ה 26.8.2021 בשעה 20:00 בו אשוחח על המשורר היינריך היינה ושירו לורליי

ההזמנה בקישור זה.

 

אני מודה לך על פנייתך ושאלותייך, ואני מקווה שעניתי עליהן.

ואם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול אותן.

 

ויקטור הרצברג.

 

 

 

.