Tel Aviv, 16 Jan 2018, 18:53:26
מבנה אתר "מילים" עודכן בחודש אוקטובר 2013 . האתר מומלץ לצפיה בדפדפן Chrome. לתגובות הקלק על "ניתן להגיב" בתחתית כל דף
קטגוריות


[15]ס. יזהר / ניצה בן-ארי : הערות שוליות להערת שוליים ל”מלקומיה יפהפיה”

.

ניצה בן ארי – ס. יזהר – ספור חיים חלק ב’ 

.

מיום 15.12.2017, מועד בו פרסמתי את רשימתי [14]  ס.יזהר / ניצה בן-ארי :  “סיפור חיים” חלק ב’ , אני שקוע בקריאה אינטנסיבית בחלקו השני של “סיפור חיים” המספר וחושף – תרתי משמע – את חייו של האדם רב הסתירות יזהר סמילנסקי והסופר החד פעמי ס. יזהר.

לא קל לגמוע מרחק כמו מראתוני זה בן 822 העמודים. הספר כתוב נפלא ובשפה קולחת, זורמת וחיה מאוד, ומשולבים בו ציטוטים רבים של טקסטים פרי עטו של ס. יזהר עצמו, שרואים כאן לראשונה אור-דפוס.

חלקם הגדול של טקסטים לא מוכרים אלה, לא נכתבו לשם פרסום ונועדו להשאר סודיים, אינטימיים, חסויים ומוסתרים – אך גם בהם ניכר חותם סגנונו המיוחד של ס. יזהר, וגם בטקסטים אלה, חוזרת הזרימה היזהרית המתגלגלת והמבקשת ממש מכתיבה להאט את קצב הקריאה, להתעכב על דקויות הניסוח, להתבסם מן המילים המיוחדות שנבחרו לצבוע את הדברים בצבע היזהרי הזוהר והמבריק, ולצידם ניתן לגלות קריאות של מצוקה, תשוקה וכאב, כטעמם המר והצורב של לענה וסירפד.

מזה כשבועיים אני שקוע בין דפי הספר, והתקדמותי בו, כמתבקש, נעה בקצב איטי, כיאה לקריאה קשובה וזהירה. והנה היום, משעברו כשבועיים, הגעתי לפרשת הסיפור הנפלא “מלקומיה יפהפיה” המסופרת בעמוד 662;

בשעתו פרסמתי שני פוסטים בהם נגעתי בקצה שוליו של סיפור קסום ומיוחד זה: 

[12].   ס. יזהר “שולה”  כ idée fixe  – [ “מלקומיה יפהפיה” ]

[13]  בין ה”כן”  של ס. יזהר ל “yes” של ג’ימס ג’ויס  – [“מלקומיה יפהפיה”] [ יוליסס]

לא הסתפקתי בשני אלה והמשכתי את העבודה על פוסט נוסף, גם בו ניסיתי להתמודד עם חידותיו, ולהפוך בסיפור רב התעלומה ורב הקסם, אך נאלצתי להניח אותו, לעת מצוא, כיוון שחשתי שנתונים רבים להעמקת הבנתו ולהשלמת הפאזל המורכב של סיפורה של ה”מלקומיה” או של “שולה” או של שתיהן… חסרים לי.

הנחתי את העבודה, כטיוטה שלא נשלמה, וציפיתי עד ש’התאנה תחנוט פגיה’ והתמונה תתבהר לי, ובחודש מאי 2017, התבשרתי כי החלק השני של “ספור חיים” עומד לצאת [ כפי שסיפרתי ברשימה [14]  ס.יזהר / ניצה בן-ארי : “סיפור חיים” חלק ב’ )

 

והנה היום, אני קורא סעמוד, 662 שלאחר פרסום קובץ סיפורי “צדדיים”, קצת לאחר 1996:

“דילג” יזהר [ אז כבן 80 ! – ו’ ] ובא עם הרומן “מלקומיה יפהפיה”`

והכותבת מוסיפה ומציינת כי “היתה זו תקופה פוריה ומקסימה ליזהר” , ואכן:

 

 

 

כפי שניתן לראות הדגשתי את הערת השוליים 17, ולטובת הגולשים אני מביא בזאת תצלום קטע מאותה הערה שוליים:

 

לכבוד הוא לי להמנות על המצוטטים בהערות השוליים בעבודה המונומטלית שהקדישה ניצה בן ארי ל”סיפור חיים חלק ב’ ” של ס. יזהר, אך אטול רשות לעצמי, ובצניעות הראויה, אתקן טעויות אחדות שנפלו בהערה מס 17:

 

 

 

 

הערת שוליים ראשונה – “הרהורים על שורשים”

 מסיבה בלתי ברורה השתרבבו לתוך ההערה שלושה פוסטים שונים, פרי עטי:

ה“רשימה המעניינת” כפי שכתבה ניצה בן ארי הנושאת את הכותרת “הרהורים על שורשים”. פורסמה על ידי ביום 14.6.2014 אלא שהיא רשימה שאינה קשורה ל“מלקומיה יפהפיה” ואף לא לס. יזהר וכל כולה נטועה במסע שורשים אישי שלי, בעקבות שורשי משפחתי, שערכתי על אדמת פולין.

למתענינים להלן הקישור לרשימה :

הרהורים על שורשים

רשימה זו זכתה לתגובה יפה מעטו של ישראל סמילנסקי, והיא מובאת בזאת ככתבה וכלשונה:

 

 

ישראל הגיב:

שלום ויקטור,
מכיוון שאין אפשרות להגיב על “הרהורים על שורשים” אני מגיב כאן, ושולח הדהוד כלשהו לסיפורך:
http://linmagazine.co.il/node/view/49572#.U5zADq6NRVY

 

 

 

 

הערת שוליים שניה – הזיקה לג’ימס ג’ויס

הרשימה השניה המצוטטת בהערה מס’ 17 נקראת

[13]  בין ה”כן”  של ס. יזהר ל “yes” של ג’ימס ג’ויס  – [“מלקומיה יפהפיה”] [ יוליסס] 

ובמסגרתה כתבתי, בהיסוס מסויים את הדברים הבאים:
 

“ה”כן” הזה שס. יזהר נזקק לו כאן, מעלה על הדעת ועל האסוציאציה ועל הזכרון “כן” אחד אחר, דומיננטי מאוד כמעט אמרתי אולטימטיבי.

ה yes של מולי בלום ביוליסס של ג’ויס

 

ועל הדעת עולה קטע הסיום ביוליסס של ג’ימס ג’ויס.

היתכן כי ס. יזהר מתכתב כאן עם ה”yes” המפורסם של מולי בלום בפרק המסיים את “יוליסס” הפרק המכונה “פנלופה” – הנעדר כל סימני פיסוק מראשית עד אחרית, וכולו זרם תודעה מתמשך ?

איני יודע האם ס. יזהר התייחס במכלול כתביו לג’ימס ג’ויס. אין לי ספק כי שמע עליו ואני מניח כי קרא אותו. אך האם הושפע ממנו ? “

 

מילותי תעדנה : ההיסוס רב על הקביעה ! 

לא הכרתי באופן אישי את ס. יזהר ולא ידעתי האם יזהר סמילנסקי הכיר את ג’ימס ג’ויס ואת “יוליסס” שלו וכפי שציטטתי בהמשך הרשימה, כשנשאל על השפעה אפשרית של וירגניה וולף על כתיבתו – ביחוד ביחס ל“ימי ציקלג” והטכניקה של “זרם התודעה” המיוחד לס. יזהר המאפיין את הסיפור המכונן ורחב היריעה שפורסם בשנת 1959 – יזהר טען כי אז לא ידע מספיק טוב אנגלית ולא הכיר את הסופרים הללו.

אך כמסתבר, “מלקומיה יפהפיה” נכתב בשנת 1996 – וניצה בן ארי מספקת לנו בספרה עדות שלעת כתיבתו כבר הכיר ס. יזהר את מיטב הספרות המודרנית של המאה העשרים, לרבות את ג’ימס ג’ויס :

בביבילוגרפיה לעבודת הגמר של יזהר לתואר השני באוניברסיטת תל אביב – מדצמבר 1972 :

“הוא מצטט את הסופרים החביבים עליו : מרסל פרוסט, תומאס וולף, ג’ימס ג’ויס , אלה שפילסו את הדרך לרעיונות של קריאה “אחרת” של סיפור או שיר…”1

מסתבר כי הניחוש וההשערות שלי להיכרות של ס. יזהר, הכותב את “מלקומיה יפהפיה”, את ג’ימס ג’ויס – לא היו רחוקות מן האמת הביוגרפית, שניצה בן-ארי הכתירה אותה בכותרת: “ספור חיים”.

 

 

 

הערת שוליים שלישית – הזיקה ל”סימפוניה הפנטסטית” של ברליוז

 

בפוסט [12].   ס. יזהר “שולה”  כ idée fixe  – [ “מלקומיה יפהפיה” ] קישרתי בין “מלקומיה יפהפיה” לבין הסמפוניה הפנטסטית של הקטור ברליוז.

ניסיתי, על סמך סימנים שבטקסט עצמו, למקם את התרחשות בפרק “שביעית” [ הכוונה לסמפוניה השביעית של בטהובן ] הוא הפרק השלישי ב”מלקומיה יפהפה”,  על ציר הזמן – והצבעתי על תקופת המנדט כרקע המתאים לסמנים רבים בטקסט עצמו.

וכך הגעתי לאזכור המנצח פליכס ויינגארטנר, כעדות נוספת לתקופת המנדט הבריטי, כזמן התרחשותם של הארועים המתוארים או המאוזכרים בטקסט:

בעמוד 64 של הסיפור מצביע יזהר על הביצוע של הסמפוניה השביעית של בטהובן בתקליט של המנצח האוסטרי פליכס ויינגארטנר

והוא כותב ושואל: [ את “שולה”, שאינה משיבה וספק אם היא נוכחת או בכלל קיימת ]

“…אבל תגידי, מתי הזדמן לך לשמוע אותה באמת ? או גם את רק מתקליטים”

ואולי גם את בדיוק עם פליכס ווינגארטנר ? ב”קולומביה”, בתקליטים הכחולים ההם?”

 

 “- ואולי גם את בדיוק עם פליכס וינגרטנר ? ב’קולומביה’, בתקליטים הכחולים ההם?”

 

וציינתי במסגרת הנסיון למקם את הפרק השלישי על ציר הזמן :

“גם ההזקקות למנצח זה תואמת את זמן התרחשות הסיפור שהרי באותם ימים – ביקר המנצח פליכס ויינגארטנר בארץ וניצח כאן על התזמורת הארץ ישראלית [ לימים התזמורת הפילהרמונית ].

פליכס ויינגארנטנר, היה מנצח אוסטרי מפורסם. כשעלו הנאצים לשלטון בגרמניה, עבר לשוויץ הנייטרלית, וכך יכול היה להגיע לארץ-ישראל המנדטורית ולנצח על התזמורת הארץ ישראלית – ואף לסוע עימה לקהיר ולאלכסנדריה.

מותר להניח כי המנצח פליכס וינגרטנר נזכר בסיפור – על שום שס. יזהר זכר את ביקורו בארץ בימי המנדט, [ אולי אפילו היה נוכח באחד הקונצרטים ? ] בהם ניצח  בארצנו הקטנטונת על יצירות גדולות.

אחת מאותן יצירות גדולות שבוצעו בארץ תחת שרביטו היתה “הסימפוניה הפנטסטית” של הקטור ברליוז שנוגנה בחודש אפריל 1940 בשלוש הערים הגדולות”

ובהמשך, צירפתי תצלום של פרסום בעתון המודיע על קונצרט מספר 12 של התזמורת הארץ ישראלית – ובה קונצרט בניצוחו של פליכס ויינגארטנר בין השאר על “הסמפוניה הפנטסטית” של ברליוז:

 

 והמשכתי וכתבתי:

“הקונצרטים בניצוחו של ויינרטנר עשו רושם רב על הקהל בארץ וביום 24.5.1940 פורסמה בעתון “המשקיף” ביקורת של המבקר גבריאל גראד על הקונצרט. הסימפוניה הפנטסטית היא “מוזיקה תוכניתית” כלומר, מוזיקה שנכתבה לפי “סיפור” אותו כתב המלחין, ולכן אין לך מבקר שלא ינצל הזדמנות זאת ויפליג בסיפורי תוכנה של הסימפוניה, המספרת, לפי כותרות הפרקים שלה, ולפי דברים  שכתב המלחין במילים, על תוכנם של הצלילים שהלחין, ובהם סיפר ותיאר את נפתולי נפשו של האמן המתאהב באשה ההופכת להיות idée fixe (שמשמעו בצרפתית: “רעיון קבוע”) – שבפועל בסמפוניה הפנטסטית הופכת למנגינה מסוימת המלווה את האמן בכל נפתולי נפשו ובהרפתקאות הממשיות והמדומינות שהוא עובר, והיא חוזרת ומתנגנת לו בכל אחד מחמשת פרקי היצירה. 

הנה סיפור המעשה הידוע כפי שפורסם בביקורתו של גבריאל גראד בחודש מאי 1940:

ובהמשך צירפתי תצלום של הביקורת שכתב בעקבות הקונצרט בו נכח – ואגב כך סיפר את סיפורה של התוכנית העומדת מאחרי הסימפוניה הפנטסטית – סיפור התאהבותו של ברליוז בשחקנית האירית הארייט סמיטסון, עד כי אהבה זו הפכה והיתה ה idée fixe  או מעין “אובססיה” לאהובה בלתי מושגת שאצל הקומפוזיטור ברליוז היא לובשת צורה של מנגינה.

את ההשוואה או הקישור בין “שולה” של ס. יזהר ובין ה“idée fixe” של ברליוז ניסחתי בלשון זו:

נדמה לי שניתן להשוות את אותה אידאה פיקס, שאינה מניחה לברליוז, ל”מלקומיה היפהפיה” אותו פרח שהמספר בסיפורו של ס. יזהר מחפש – לשווא שכן – בדיוק אותו פרח אותו הוא מחפש – בפועל איננו – וכבר ציטטנו….”

“שולה” כ idée fixe 

“לאורכו של כל סיפור “מלקומיה יפהפיה” אותה “שולה” אינה מניחה לנפשו של המספר. היא מזמזמת ליד אוזנו כאילו היתה דבורה שאינו יכול להיפטר ממנה ומזמזומה. במובן זה היא דומה לאותה מנגינה המלווה את האמן בסמפוניה הפנטסטית. יתרה מזו האינטנסיביות בה מזמזת דבורת ה”שולה” ליד אוזנו ובנשמתו של המספר היא תקיפה – בפועל ניתן לאמר שכמעט אין היא מרפה ממנו. אם נזקק לדימוי של ליאונרד ברנשטיין הרי האידיאה פיקס אינה אלא האובססיה של האמן כשם ש”שולה” היא האובססיה של המספר ב”מלקומיה יפהפיה”

ברשימתי לא טענתי כאילו ס. יזהר הושפע ישירות מהסמפוניה הפנטסטית של ברליוז ולא ידעתי אם התיחס אליה בין במישרין ובין בעקיפין בכתבו על “שולה” – 

אני נוטה להאמין כי בתקופה שס. יזהר, אדם רחב אופקים בעל יצע נרחב בתחומים רבים, כתב את “מלקומיה יפהפיה” הכיר את סיפורה של הסמפוניה הפנטסטית. 

לכן, נדמה לי כי האמירה בסיום הערת השולים 17 כאילו:

ה”קישור בין האלילה במלקומיה והאהובה הבלתי מושגת של ברליוז אינו נכון:

קודם כל מפני שליזהר לא היתה שום זיקה לסמפוניה זו”

היא, בכל הכבוד אמירה מרחיקת לכת.

יתכן וס. יזהר לא כתב במפורש על הסמפוניה הפנטסטית, ויתכן ובשתיקותיו הרבות בין כותלי ביתו לא הועלה שמה על סדר היום, בשיחות בין בני המשפחה – אך, לאור התיאור רב העמודים שמתארת ניצה בן-ארי את “חיי המחתרת”  של ס. יזהר – אותו היא מכנה “יזהר ב’ ” חשש יזהר להעלות על דל שפתיו את שמה ושמעה של הסמפוניה המספרת על אהובתו הנחשקת והבלתי מושגת של האמן – שהרי לאזכר סיפור שכזה באזני נעמי סמילנסקי, החושדת בבעלה על קשריו עם נשים אחרות, כמוהו כאיזכורו של החבל בביתו של התלוי…

 והערה נוספת:

הערה 17 בעמוד 798 מסתימת בקביעה החד משמעית כאילו שהקונצרט הנזכר [ כלומר ביצוע הסמפוניה הפנטסטית בניצחו פליכס ויינגארטנר ]

” לא התקיים ב 1940″ 

קביעה זו אינה יכולה לעמוד לא רק אל מול תצלום הפרסום לקראת ביצוע היצירה בירושלים בתל אביב ובחיפה – כפי שפורסם ב”דבר” מיום חמישי 18.4.40  :

 

וודאי לא אל מול מאמר הביקורת של המבקר גבריאל גראד, שהופיעה ביום 24 בחודש מאי 1940, לאחר קיום הקונצרטים, ובתצלומה אותו פרסמתי ברשימתי מיום 13.9.2014 אנו קוראים:

 

 

 

 

כל שרציתי לאמור פוסט זה, שענינו בהערות שוליות להערת השוליים מס’ 17 בעמוד 798 לספרה של ניצה בן ארי, הוא להעמיד דברים על דיוקם, ולתקן טעות שנפלה בהערה הנ”ל.

מה שחשוב לי להדגיש הוא, כי אין בהערותי אלה להמעיט ולו כזית, מחשיבותו וערכו הרב של הספר “ס. יזהר – ספור חיים חלק ב’ ” שעוד אחזור ואזקק לו ברשימות נוספות על חייו של יזהר סמילנסקי ויצירתו החד פעמית של הסופר ס. יזהר, שאני מקוה לכתוב ולפרסם.

ואני ממליץ בכל פה לכל אוהבי ספר ולכל המתעניינים בס. יזהר – לרוץ לחנות הספרים הקרובה ולרכוש את הספר המצויין הזה, ולפנות זמן ולהנות מהקריאה בו – כפי שאני נהניתי.

 

 

 

ולסיום בקשה:

בעמוד 662 מספרת ניצה בן ארי על שתי גירסאות של “מלקומיה יפהפיה” וזו הנמצאת בידינו היא גירסה “ממותנת” ו”מצונזרת” על ידי ס. יזהר בלחצה של אשתו המנוחה.

והנה תצלום הקטע מתוך הספר:

 

 

ואני מצטרף, לבקשתו של אהוד זמורה – ומקווה כי הגירסה המלאה של “מלקומיה יפהפיה” תפורסם בקרוב, ותהיה יפהפיה יותר מ”מלקומיה יפהפיה” המצויה בידינו כיום.

 

ותודה גדולה לניצה בן ארי על מפעל ענקים זה שהצליחה להרים ולממש.

 

1.1.2018

 

 

 

 

 

_________________________________________

פוסטים על המוזיקה בכמה מיצירותיו של ס. יזהר

_________________________________________

 

[1].ס. יזהר והמוזיקה – מקדמה – [ “חבקוק”, “גילוי אליהו” ]

[2].. ס. יזהר והמוזיקה –  קופסה נודפת לועזות [ “חבקוק” ]  

[3]. ס. יזהר והמוזיקה – מוזיקה בחירבת מחאז [” ימי צקלג” ]  

[4].  ס. יזהר והמוזיקה – שירת הפוסהרמוניק [“חרלמוב” צדדיים]

[5].ס. יזהר והמוזיקה – בין סיפור לממואר [“חרלמוב” – צדדיים ]

[6].ס. יזהר והמוזיקה – המורה חרלמוב והידיד חבקין [“חרלמוב” – “חבקוק” ]

[7].ס. יזהר והמוזיקה – בין “כאן” ו”שם”  [“גילה” – צדדיים ]

[8].  מס. יזהר להיינריך היינה וה Der Doppltganger 

[9.]  מס. יזהר לפרנץ שוברט וה Der Doppltganger

[10]. ס. יזהר והמוזיקה – סרנדה של שוברט ל”גילה” [צדדיים]

[11].  ס. יזהר בין האספסת לפרדס – “אפרים חוזר לאספסת” [החורשה בגבעה]

[12].   ס. יזהר “שולה”  כ idée fixe  – [ “מלקומיה יפהפיה” ]

[13]  בין ה”כן”  של ס. יזהר ל “yes” של ג’ימס ג’ויס  – [“מלקומיה יפהפיה”] [ יוליסס]

[14]  ס.יזהר / ניצה בן-ארי :  “סיפור חיים” חלק ב’ 

[15]  ס. יזהר / ניצה בן-ארי : הערות שוליות להערת שוליים ל”מלקומיה יפהפיה”

 

[ המשך יבוא…..]

 

תרום - אם אתם מעונינים לתמוך בקיומו של אתר "מילים" הנמנע מכל צורה של פרסום - כל סכום תרומה יתקבל בתודה

Be Sociable, Share!
הערות שוליים
  1. ניצה בן ארי – ספור חיים – חלק ב – בעמוד 528 []
סוף עמוד

3 תגובות

כתיבת תגובה

Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....