[01] לורקה ואיגנסיו סנצ’אז מחיאס
17 בספטמבר, 2010
איגנציו סאנצ'אז מחיאס, חבר, מטדור ומשורר
1.
איגנסיו סנצ’ס מחיאס נולד בסוויליה בשנת 1891. העובדה שהיה בנו של רופא מצליח, לא מנעה אותו מלהגשים את יעודו, ולא ניתקה את משיכתו, בחבלי קסם אפל אל ה”קורידה” – הזירה בה מתנהל, מידי יום ראשון, פולחן של דת-קמאית ועתיקת יומין – מלחמת השוורים. מיד לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ברח למקסיקו והחל לפתח של קרירה של לוחם שוורים – “טוררו”. כאשר חזר לספרד, כמה שנים לאחר מכן, כבר היה טוררו מפורסם ורב תהילה.
איגנאסיו סאנצ'אז מחיאס - טוררו עטור תהילה
לחימתו בשוורים אופינה באומץ מיוחד, ובמהלכים מבריקים, שלא נעדרו סיכון עצמי מופגן ומופרז, מול קרניו החדות הבורקות והמאיימות של השור.
כמעט בכל קרב צעד בצעדי ריקוד- מדודים, כפסע בינו ובין הנגיחה. זה הריגוש שהעניק לרבבות מעריציו.
איגנציו סאנצ'אז מחיאס - בין הקיר לקרני השור
הקרירה שלו כטוררו הרקיעה שחקים. בין 1919 ל 1922, הספיק להשתתף בלמעלה מ 200 קרבות. ואז, בשיא הקרירה, התהילה והעושר – פרש כדי לכבוש את עולם הפלמנקו, הספרות והתיאטרון. כבעל אמצעים היה גם “מצאנט” של אומניות. בשנת 1927 מימן מכספו מסע של קבוצת סופרים ומשוררים ממדריד לסוויליה, להשתתף בפסטיבל ספרותי, שכונה “הפליאדה המזהירה” על שום רשימת הסופרים והמשוררים שהשתתפו בערבי השירה שזומנו בעיר סוויליה.
סאנצ’ס [ בכובע] בחבורת הסופרים – “הפליאדה המזהירה”, פדריקו גארסיה לורקה עומד שני מימין.
לורקה היה בן הנוסעים במסע זה, והקסים את קהל המאזינים כאשר הקריא, בתאטרליות רבה, כמה משירי הרומנסרו הצועני שלו.
לאחר שנסתיימה ההקראה הפומבית, בפסטיבל המשוררים בסוויליה, המשיכה החבורה-הספרותית, לחלק ההולל והמרגש של המסיבה, בחוותו רחבת הידיים של סאנצ’ס, במבואות סוויליה.
הערצתו של לורקה לסאנצ’ס ניצתה.
סאנצ’ס, רב-החן, שינה, באותה תקופה, לא רק את עיסוקו כטוררו. הוא נפרד מאשתו, (שהיתה אחותו של לוחם שוורים נערץ אחר), וקשר קשר עם
רקדנית פלמנקו וזמרת נערצת – אנקוריון לופס חולבס. כיוון שהיתה ילידת ארגנטינה, זכתה לכינוי: “לה ארגנטיניטה”.
לורקה עם "ארגנטינטה" זמרת ורקדנית פלמנקו
קשר זה לא מנע מסאנצ’ס קשרים רומנטיים עם נשים אחרות, שנשבו בקסמיו. סאנצ’ס, המטדור-בדימוס, והמשוררואיש התיאטרון של היום, השיב למושג ” Don Juan את מובנו המקורי: שהרי דון-ז’ואן, הוא גיבור ספרדי, ואל נשכח כי בספרד האות “J” מבוטאת כ – “ח”.
באותה עת נודע ללורקה שאין הדון-חואן, הנערץ, השרמנטי ובעל האמצעים מסוויליה, נמנע מקשרים עם גברברים צעירים ונאים. סיבה נוספת לרחשי ידידות ואהבה של המשורר לטוררו, כפי שניתן לקרוא בפוסט הבא:
__________________
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
תגיות: לורקה,פדריקו-גארסיה, פדריקו-גארסיה
