ספרו של קולם טויבין שכותרתו “הקוסם” הוא מעין ייצור ביניים – קשה להגדירו “ביוגרפיה” כהלכתה באותה מידה שקשה להגדירו “רומן” כהלכתו.

יש ב 416 עמודיו גם מזה וגם מזה.

הוא כתוב ונקרא כספר קולח, הוא ממלא אחר הכלל המפורסם  של “המספר היודע כל” המאפיין את דרכי הסיפור של הרומנים הגדולים המחבר “יודע הכל” : מה שתו באיזה בית קפה, ומה אכלו ליד איזה שולחן וכו’ ושאר פרטי טריוויה שכאלה הממלאים את דפי הספר. בצד אלה הספר כולל גם התיחסות לעובדות [ שיש לציין כי רובן ידועות ] מהביוגרפיה של תומאס מאן – שבעמוד 415-16 לספר המחבר מודה לכותביהן .

זכיתי וכמה מספרים אלה שוכנים אחר כבוד על מדפי ספרייתי – וזכיתי לעלעל בהם.

אהבתי במיוחד את ההסתמכות שהסתמך רונלד היימן בספרו : RONALD HAYMAN THOMAS MANN- ABIOGRAPHY [ 1995] בהוצאת BLOOMSBERY  – הכולל כ 30 עמודי NOTES בעמ’ 621-651 ]   של מקורות המאפשרים למתענין לעקוב אחר מקורות המידע ואף לבחון מקורות אלה:

בה במידה היתי ממליץ למתענינים גם על ספרו של LIFE AS A WORK OF ART – A BIOGRAPHY :  HERMANN KURZKE בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון -שהוא מחקר מעמיק ויורד גם לתוכן ומהות כתיבתו של תומאס מאן

בחירתו של כולם טויבין לקרוא לספרו “הקוסם” מעוררת את השאלה – אם כבר “הקוסם” מן הראוי היה לאזכר בספר את הנובלה: “מריו והקוסם – חוויית מסע טרגית” שלעניות דעתי היתה, במובנים אחדים, נקודת מפנה ביחסו ה”א-פוליטי” של תומאס מאן והפיכתו לסופר “פוליטי” ומעורב בהתנגדות לטוטאליטריות באיטליה ובגרמניה.

ולמתענינים: אציע קישור זה לאתר “מילים” ]  ; ואולי אף את הסיפור הקצר “המוקיון”  שתורגם על ידי יעקב גוטשלק – ויצא בספר: תומאס מאן  “סיפורים מוקדמים” עמ’ 95-123 ]

כמו כן הייתי אף מצפה להתייחסות של המחבר למקורות ההשראה האפשריים לשם שבחר תומאס מאן לרומן הגדול “הר-הקסמים”  [למתענינים אפנה לפוסטים המנסים לאתר את מקורות ההשראה של תומאס מאן לשם שבחר לספרו :“הר–הקסמים”  ראו פוסטים בקישור זה באתר “מילים” .

מה שעוד חסר לטעמי, בספרו של קולם טויבין הוא התייחסות – נרחבת יותר לתוכנם של הספרים החשובים של תומאס מאן והרעיונות שדן בהם בספריו אלה .

יחד עם הערות ביקורת ראשוניות אלה, אציין לטובה את הוצאת “שוקן” שהביאה בפני הקורא העברי את ספרו של קולם טויבין – בתרגומה המצויין הקולח והקריא של המתרגמת ניצה בן-ארי –  שכן למיטב ידיעתי, אין בידי הקורא העברי ביוגרפיה מקיפה אחרת על חייו של הסופר שספרים רבים שחיבר תורגמו לעברית והם, על אף הקשיים בקריאתם, [ כגון “הר הקסמים” , “דוקטור פאוסטוס” ו”יוסף ואחיו” ועוד…] – זכו לקוראים רבים בעברית ותומאס מאן עצמו הפך לאחד הסופרים המוערכים והאהובים על הקוראים הישראלים.

♥

בפוסט זה אצטמצם בציטוט קצר מספרו של קולם טויבין – המתייחס לזיקתו של תומאס מאן למוזיקה – במקרה זה למוזיקה של ריכארד ואגנר – שליוותה של תומאס מאן משחר נעוריו ועד סוף ימיו.

הנה הציטוט המתאר את זיקתו של “תומאס” למוזיקה כשהוא נזקק לגרמופון – ככלי המתווך לו את המוזיקה שכפי שכותה קולם טויבין :

“הגרמופון השביע את רצונו רק כשהקשיב למוזיקה שכבר שמע בביצוע חי….”

“באותו ערב תומס אכל בשעה מוקדמת ופרש לחדד עבודתו. כל מילה בכל ספר על המדפים האלה, עלה בדעתו, היא מילה בגרמנית. שלא כהיינריך, הוא מעולם לא למד צרפתית או איטלקית. הוא מסוגל לקרוא אנגלית פשוטה, אבל יכולתו לדבר בשפה בסיסית לחלוטין. הוא הוריד מהמדף ספרי שירה שהיו ברשותו מאז ליבק, של משוררים כמו גתה, היינה, הלדרלין, פלאטן, נובאליס. על הרצפה ליד כורסתו ערם את הכרכים הדקים, מודע לכך שזה אולי הערב האחרון למותרות כאלה. הוא חיפש שירים פשוטים במבניהם ומלנכוליים בנימתם, שירים על אהבה ועל נוף ועל בדידות. הוא אהב את החרוז הגרמני המצלצל, את התחושה הנפלאה של תואם, שלמות.

לא יהיה קשה להרוס את כל זה. גרמניה, למרות כוחה הצבאי, שברירית. היא נוצרה בוכות שפה משותפת, השפה המשותפת לה ולשירים הללו. במוזיקה ובשירה שלה היא הוקירה ואצרה נכסי רוח. היא הייתה נכונה לחקור את מה שקשה וכואב בחיים. ועכשיו היא דחוקה מכל צד. מבודדת ופגיעה, על ידי מדינות שאין לה דבר משותף אתן.

הוא הלך לטרקלין ועבר על התקליטים. הגרמופון השביע את רצונו רק כשהקשיב למוזיקה שכבר שמע בביצוע חי. הוא נזכר איך בשנים הראשונות לנישואיהם לקחה אותו משפחת פרינגסהיים [ משפחתה של קאטיה אשתו -ו’ ] לשמוע את הטנור ליאו סלזאק ב“לוהנגרין”. הוא חיפש בין התקליטים ומצא אריה אחת מן האופרה הזאת, “בארץ ניכר“, בביצועו של סלזאק. הוא נזכר איך חותנו מחא כפיים בקולי־קולות לאחר שסלזאק שר אותה בבית האופרה של מינכן, וגרם לסובבים אותו לתקוע בו מבטי זעם.”

[ “הקוסם” מאת קולם טויבין – תרגום ניצה בן-ארי עמ’ 115-6הוצאת שוקן ] 

אך, כיוון שפטור בלא כלום אי אפשר מצאת, ואני מביא בזאת בפני הקוראים את,  הביצוע ששמע ככל הנראה – תומאס מאן על הגרמופון בביתו:

קישור ישיר לוידאו   

וכאן לטובת, הקוראים ביצוע, בימתי מרשים ביותר כפי שהועלה בפסטיבל ואגנר בביירויט 

קישור ישיר לוידאו 

.

.

המשכים יבואו….

ויקטור הרצברג

27.2.2020