.

ציור של Michael Echter המערכה הראשונה בביצוע הבכורה מינכן -21.6.1968

 

הציור של Michael Hchter נעשה על פי הצגת הבכורה של האופרה “המייסטרזינגר מנירנברג” כפי שנערכה בתאטרון החצר של מינכן ב 21.6.1868. בחסותו של המלך לודויג השני ובנוכחותו של ריכארד ואגנר שהיה בין המפיקים של הפקה זו והכל נעשה תחת פיקוחו ולפי הוראותיו. כלומר יש להתיחס להפקה זו כהפקה ברוחו של הקומפוזיטור. בציור – שהוא בפועל תמצית התמונה השלישית והאחרונה במערכה הראשונה נראים רוב גיבורי האופרה:
האביר ואלטר פון שטלצינג [ משמאל ] עומד על במת המופיעים מניף ידו. משמאלו הנס זאקס מביע בידיו את התרשמותו החיובית מן השיר ששר ואלטר פון שטוצינג. מאחור אווה מגלה עצמה מאחרי הפרגוד כמאותת כי הוא מצא חן בעניה, רמז לכך שתעדיף אותו על פני סיקסטוס בקמסר הבוש בבגדים שחורים [ כיאה לרשע ? ] מחזיק בידו את לוח הטעויות ומצביע למיסטרזינגרים אחרים על הטעויות שמצא בשירתו של וואלטר. השוליות רוקים מסביב לואלטר ולהנס זאקס. הצגת הבכורה זכתה להצלחה רבתי ובעקבותיה האופרה בוצעה בבתי אופרה נוספים.

 

 

♦

 

 אופרה זו של ריכארד ואגנר, היתה מן המבוצעות ביותר בתקופת הרייך השלישי.  פופולריות זו לה היא זכתה מהמשטר הנאצי – הקימו עליה מבקרים רבים ובינהם המתנגדים להפשרת החרם על ביצוע יצירות ואגנר בישראל, נזקקים לדוגמת “המייסטר זינגר מנירנברג” כדי לחזק את טיעונם.

האם היו להיטלר ולשר הפרופגנדה שלו יוזף גבלס, סיבות טובות להשתמש באופרה זו בפעולות שונות שערכו להאדיר את המפלגה הנאצית והמשטר הנאצי – או שכמו בענינים אחרים – מסיבות וטעמים שלהם – הם ניכסו את ואגנר בכלל – או בפועל את רובו – לעצמם והציגו אותו כאילו הוא “שלהם” כביכול בשר מבשרם וחלק מגופה של התופעה הנאצית.

כיוון שתוכנה של אופרה זו לא ידוע לפרטיו לגולשים רבים חשבתי כי כדי להכניס את הגולשים לדיון עניני בנושא מן הראוי קודם כל להכיר את סיפור העלילה של האופרה, שהוא עיקר באותו ניכוס שניכסו הנאצים את המייסטרזינגר מנירינברג לקרבה. מצאתי לנכון להביא בפני הקוראים את סיפור העלילה של האופרה .

 

זהו ניסיון להציג סינופסיס אובייקטיבי של האופרה – כלומר לספר את סיפור העלילה ברמה הבסיסית, מבלי לחדד את הקונפליקטים הקימים באופרה ומבלי להתעמק ברעיונות השונים שהוטמעו בה ולא בפרשנויות השונות שניתנו לה. לפני שנכנסים לאלה מן הראוי שהקוראים יכירו את תוכנה ויאזינו למוזיקה.

כאן אביא כדי טעימה בלבד רק שני קטעם מתוך האופרה:

את הפרלוד למערכה הראשונה ואת הפרלוד למערכה השלישית – שני קטעים סימפוניים המנוגנים פעמים רבות כקטעים תזמורתיים בנפרד מהאופרה עצמה.

את הטקסט ילוו תצלומים מביצועים מוקדמים של האופרה – כולם לפני התקופה הנאצית .

 

סיפור העלילה של “אמני הזמר מנירנברג”

 Die Meistersinger von Murenberg

פתיחה

 

האופרה נפתחת בפתיחה תזמורתית חגיגית ורבת רושם. בפתיחה מוטמעים כמה מהלייט מוטיבים שיופיעו לאחר מכן באופרה עצמה

זוהי פתיחה סימפונית מבריקה – ומנוגנת פעמים רבות כקטע סימפוני בקונצרטים של תזמורות סימפוניות.

.

 

קישור ישיר לפרלוד למערכה הראשונה של “המייסטרזינגר מנירנברג”

 

.

תמונה ראשונה :

.

 

תמונה ראשונה – כנסיית קטרינה הקדושה ציור של Theodor Pixix -1868

המסך נפתח על חללה הפנימי של כנסיית “קתרינה הקדושה” המיסה ששרות הנערות עומדת להסתיים כאשר ולטר פון שטולציג, אביר צעיר נכנס לכנסיה. הוא מנסה ליצור קשר עם אוה, אותה הכיר קודם לכן, ושואל אותה האם היא מאורסת למישהו. אווה פוסחת על שני הסעיפים ביחס לוולטר, אך מספרת לו כי אביה ששמו וייט פוגנר – שהוא צורף עשיר וגם מייסטרזינגר שמו מתכוון להשיא אותה למנצח בתחרות הזמר ביום יוחנן הקדוש – יום אמצע הקיץ – שתקיים למחרת היום.

מגדלנה, נערתה של אווה, משכנעת את המחזר שלה דוד,  להנחות את וולטר באומנות וכללי הכתיבה של המייסטרזינגרים כדי שיתקבל לגילדת אמני הזמר. במהלך מפגש המייסטרזינגרים שנערך באופן מסורתי בכנסיה לאחר המיסה וכך יזכה במקום בתחרות הזמר.

  

תמונה שניה:

 

כאשר שוליות אמני-הזמר מכינים את הכנסיה למפגש המייסטרזינגרים, מסביר לוולטר כי הוא עצמו משמש כשוליה של הנס זאקס, שהוא סנדלר וגם מייסטרזינגר מאוד מוערך. הוא ממשיך במתן שיעור  די מבולבל לווטר על כללי ההלחנה והשירה של המייסטרזינגרים [ חלק מהכללים אותם מצטט דוד הם אכן כללי כתיבה מהתקופה הרלוונטית – המאה ה 16 ].

ואלטר נותר נבוך ומבולבל מכללי הכתיבה המורכבים והמסובכים של המייסטרזינגרים, אך למרות זאת הוא נחוש בדעתו לנסות להתקבל לגילדת המייסטרזינגרים.

 

תמונה השלישית:

 

המייסטר זינגרים צועדים בטור לתוך הכנסיה ובינהם גם אביה של אוה וויט  פוגנר והמזכיר של העיר – סיקסטוס בקמסר, אשר גם הוא מתכוון לנצח בתחרות, ולכן הוא מגלה יחס עויין לואלטר.

אמני הזמר האחרים מגיעים אף הם ואחד מהם: פריץ קוטנר מקריא את רשימת הנוכחים. פוגנר [ הצורף העשיר ] מודיע להתכנסות החגיגית כי החליט להציע את ידה של ביתו שתינשא למי שינצח בתחרות הזמר. הנס זאקס משמיע דעתו המסתייגת ולפיה יש לשמוע גם את דעתה של אווה בסוגיה. פוגנר מסכים כי לאוה זכות לסרב לשאת את המנצח אך בכל מקרה עליה לבחור במייסטנזיגר. הנס זאקס מעלה הצעה נוספת כי הציבור, להבדיל מהמייסטרזינגרים בלבד, יהיו מי שישפוט בתחרות הזמר – אך הצעתו מושתקת בקולם של שאר המייסטרזינגרים.

 

עתה מציגים בפני ההתכנסות את ואלטר והמיסטרים מסמכימים לקבלו בתנאי שיוכל לבצע שיר פרי עטו. ומי שיבחן אותו יהיה בקמסר שהוא ה”מרקר” של הגילדה. [ ה”מרקר” הוא מי שמשגיח כי הכללים נשמרים ומסמן מקום ששם חל שיבוש או זיוף].  

ואלטר מחבר קטע מוזיקלי בסגנון חופשי – הוא טוען כי מקור שירו הוא מקור עתיק מאת המשורר  Herr Walther von der Vogelweide שהוא שמו של משורר גרמני אמיתי שחי במאה ה 12 [ ראה קישור ]

 

WALTHER         Am stillen Herd in Winterszeit, wann Burg und Hof mir eingeschneit, wie einst der Lenz so lieblich lacht’, und wie er bald wohl neu erwacht, ein altes Buch, vom Ahn’ vermacht, gab das mir oft zu lesen: Herr Walther von der Vogelweid’, der ist mein Meister gewesen.

WALTHER         At the quiet hearth in winter time, when castle and courtyard were snowed up, I often read in an old book left to me by my ancestor how once Spring so sweetly laughed, and how it then soon awoke anew. Walter von der Vogelweide he was my master.

 

 וכאן ביצוע השיר על ידי הזמר רנה קולו

קישור ישיר לשיר ששר ואלטר המקור Walther von der Vogelweid

ואלטר שר אך הוא מופרע באופן תמידי על ידי סימונים על לוח הגיר של בקמסר כאשר וולטר מפר את כללי הזמרה של המייסטרזינגרים. שירו של ואלטר מופרע חדשות לבקרים על ידי גירודים מרושעים של בקמסר על גבי הלוח טעות אחר טעות. הנס זאקס מתעקש כי למרות הכל  יורשה לואלטר להמשיך, שאר הקבוצה פוסלים את דעתו של הנס זקס.

 

המסך יורד.

 

 

 

♦

מערכה שניה

 

 

תמונה ראשונה:

 רחוב בנירנברג – הביצוע הראשון בביירויט 1888 Max Bruckner

ערב ברחוב בנירנברג. בפינה ליד ביתו של פוגנר ובית המלאכה של הנס זאקס, דוד מספר למגדלנה על כשלונו של ואלטר,  כשהיא מאוכזבת היא עוזבת בלי לתת לדוד את האוכל שהביאה לו. זה מעורר את לעגם של שאר המיסטרזינגרים. דוד עומד להתפרץ עליהם בעת שזאקס מגיע ודוחק את השוליה שלו לתוך בית המלאכה.

 

 תמונה שניה

 

פוגנר מגיע עם אווה כשהוא מכוון שיחת הטעיה. אווה מהססת לגבי בקשתו של ואלטר לקבל את ידה ולפוגנר יש את ההיסוסים שלו בענין הצעת ביתו למי שיזכה בתחרות הזמר. כאשר הם נכנסים לבית מופיעה מגדלנה. באשר לשמועות על כשלונו של ואלטר אוה מחליטה לשאול את זאקס על ענין זה.

 

תמונה שלישית:

 

כאשר דמדומים יורדים, הנס זקס מתיישב לפני ביתו כדי לעבוד על זוג חדש של נעליים שהזמין ממנו בקמסר. הוא מעורר את המוזות על שירו של ואלטר, שיר שעשה עליו רושם כביר.

 

תמונה רביעית:

 

אווה מתקרבת להנס זאקס והם דנים בתחרות של מחר. אווה מאוד לא נלהבת מהעובדה כי בקמסר, אמור להיות המתחרה היחיד המתאים להתחרות. אווה רומזת כי לא היתה מתנגדת אם זקס עצמו שהוא אלמן ינצח בתחרות.

ובוחנת אם זאקס לא יהיה בעל זקן מידי עבורה.

לאחר דרישות נוספות זאקס מתייחס לכשלונו של ואלטר בפגישת המייסטרזינגר.

זה גורם לאווה להתפרץ, כשהיא מדוכדכת מהשערתו של זאקס כי היא כבר התאהבה בוואלטר. אווה מופרעת על ידי מגדלנה המספרת לה כי בקמסר מגיע כדי לשיר לה סרנדה.

אווה נחושה בדעתה למצוא את ואלטר מבקשת ממגדלנה להופיע במקומה בחדר השינה כדי שבקמסר יחשוב שזו היא

 

תמונה חמישית

 

בדיוק כאשר אווה עומדת לעזוב –  ואלטר מופיע. הוא מספר לה על הכישלון בפגישה עם המייסטרזינגרים ושניהם מחליטים להמלט כזוג אוהבים.

אך זאקס גילה את מזימתם. כאשר הם עוברים לידו הוא מאיר את הרחוב בפנס דבר המכריח אותם להתחבא בצל ביתו של פוגנר. ואלטר מחליט לדחות את הצעתו של זאקס [ ולברוח ] אך הוא נכשל עקב הופעתו של בקמסר.

 

 

תמונה שישית

.

המהומה ברחוב בסוף המערכה השניה – Theodor Pixis 1868

בעוד אווה וולטר מוצאים מחסה בחשכה, בקמסר מתחיל את הסרנדה שלו. זקס מתערב בשירתו על ידי התחלתו של שיר סנדלרים כשהוא מקיש בפטישו על גבי הנעל עליה הוא עובד. כשהוא מופרע הוא מבקש מזקס להפסיק אך זקס מעמיד פנים שלא שמע את הפניה וטוען כי עליו לסיים את הנעל – אותה נעל שבקמסר עצמו הזמין כדי שתשמש אותו בתחרות למחרת.בקמסר, אשר ראה מישהו בחלונה של אווה [ זו מגדלנה המחופשת ] אינו יכול להקדיש זמן לויכוחים. באי רצון בולט והוא מסכים להצעתו של זקס לשמש בתפקיד ה”מרקר” ולסמן כל טעות בשירת בקמסר את הסרנדה, בהקשות על הנעל. בקמסר מתחיל לשיר אך עושה כל כך הרבה טעויות עד כי מרוב הקשות של הפטיש של זקס הוא הצליח לסיים את הנעל.

כל השכנים התעוררו מהרעש. דוד המבחין בדמות של מישהו שר סרנדה למגדלנה [ אהובתו ] מניף אגרוף לעבר בקמסר. השוליות האחרים ממהרים אל מקום הויכוח, אך המצב מתדרדר עד מהרה למהומה רבתי. ואלטר מתכוון לנצל את התוהו ובוהו שנוצר כדי להמלט עם אווה. אך זקס דוחף את אווה לתוך ביתה וגורר את ואלטר לתוך בית המלאכה שלו.

שקט משתרר לפתע באותה פתאומיות שפרצה המהומה. דמות בודדת עוברת ברחוב, זהו שומר הלילה המצהיר על השעה.

 

המסך יורד.

 

♦

 

מערכה שלישית

 

 

לאחר המהומה שהתחוללה על הבמה וגם בתזמורת, נפתחת המערכה השלישית בפתיחה בעלת אופי שונה:

 

.

 

קישור ישיר לפרלוד למערכה השלישית של “המייסטרזינגר מנירנברג”

 

מוזיקה מהורהרת, מלנכולית משהו נשמעת. הפתיחה מתחילה במוטיב ה “wahn” – מילה שפירושה “שגעון” “אשליות” “הרהורי שוא” “שגיונות” – שיופיע במונולוג המהורהר של הנס זאקס שישמע לאחר הפרלוד.

.

לפני העיר נירנברג – מקום הפסטיבל החגיגי – ביצוע משנת 1918

תמונה ראשונה

כאשר הבוקר עולה, זקס קורא בספר גדול מימדים בבית המלאכה שלו. כשהוא שקוע במחשבות אין הוא עונה לשוליה שלו דוד שמסר את הנעלים לבקמסר. דוד מצליח לבסוף למשוך את תשומת ליבו של זקס ואז הם דנים בחגיגות הממשמשות ובאות. – זהו יומו של יוהנס הקדוש – שהוא היום בו היום זהה באורכו לליילה – בפועל זה היום של הנס זקס [ הנס הוא קיצור גרמני של יוהנס ] דוד מקריא לפני זקס את החרוזים שחיבר ועוזב כדי להתכונן לחגיגה.

 

כשהוא לבדו הוא מהרהר במהומה של אתמול בערב, – כאן בא מונולוג ה”ואאן” “שיגעון, שיגעון, בכל מקום שיגעון” הוא שר.

קישור ישיר : המונולוג ” Wahn Wahn של הנס זאקס

ניסיונו למנוע בריחה של בני הזוג הסתיים באלימות מזעזעת. אך הוא נחוש בדעתו לנצל את ה”וואאן” לטובתו היום.

  

תמונה שניה

 

ואלטר שבילה את הלילה בביתו של זקס נכנס לחדר. הוא מספר לזקס כי היה לו חלום מענין, ובעידודו של זקס הוא מנסה להלחין שני בתים של שיר התחרות שהוא מתכון לשיר. זקס מעתיק את החרוזים של שני בתים אלה והם מושרים. יש עדיין צורך להשלים את הבית האחרון אך ואלטר כבר עייף ממילים ושניהם עוזבים כדי להתלבש לקראת החגיגות של הפסטיבל.

 

 

תמונה שלישית

 

בקמסר, עדיין כאוב מארועי המהומה של אתמול, והתבוסה שלו אתמול נכנס לבית המלאכה. הוא מבחין במילות שיר התחרות שנכתבו בכתב ידי של זאקס כשהוא מזהה את כתב ידו ומגיע למסקנה כי המילים הן שלו [ בפועל הן של ואלטר ] ולכן חושד כי הנס זאקס מתכוון ישתתף בתחרות כדי להשיג את ידה של אווה. זאקס חוזר לחדר ובקמסר מעמת אותו עם החרוזים. אך זקס מצהיר כי אין לו כל כוונה לחזר אחר אווה ומסכים שבקמסר יקח את השיר עימו. הוא אפילו מבטיח לא לטעון שהשיר שלו. בקמסר ממהר החוצה כדי להתכונן לביצוע השיר, נלהב מההזדמנות לבצע שיר של הנס זקס המפורסם בעצמו.

 

 

תמונה רביעית

אווה מגיעה לבית המלאכה. היא מחפשת אחר וולטר אך מעמידה פנין כאילו היא מתלוננת על נעל שהכין עבורה הנס זקס. זקס מבחין כי הנעל יושבת מצויין על הרגל אך מעמיד פנים כי יש לתקן את התפרים של הנעל. כשהוא עובד על תיקון הנעל הוא מספר לאווה כי זה עתה שמע שיר יפה שחסר בו רק הסיום. אווה צועקת כאשר וולטר נכנס לחדר כשהוא לבוש בפאר לקראת הפסטיבל ושר את החלק השלישי והמסיים של שיר התחרות. הזוג המום. היא מכירה טובה להנס זקס ומבקשת ממנו סליחה על כי שחקה ברגשותיו אך זקס מתחמק מהם בהשמעת טרוניות על מר גורלו בהיותו סנדלר, משורר ואלמן.

לבסוף הוא מודה בפני אווה כי למרות רגשותיו כלפיה, הוא מעונין לחמוק מהגורל שאירע למלך מרק המבוגר  [ מהאופרה טריסטאן ואיזולדה של ריכארד ואגנר עצמו ], אופרה בה איזולדה מתאהבת בטריסטאן הצעיר יותר מהמלך מרק לו היא נשואה.

וכך הוא משלח בירכתו לאוהבים [ וולטר ואווה ]

 

 דוד ומגדלנה מופיעים וזקס מודיע לקבוצה כי שיר תחרות חדש נולד, שיר הממלא אחר כללי הכתיבה של המייסטרזינגרים, והוא עומד להיות “מוטבל” ומכיוון ששוליה אינו יכול להיות נוכח בעת “הטבלתו “של שיר חדש הוא מדריך את דוד את התפקיד [ דרגה ] של ה”מרקר” באמצעות כיסוי האוזן של הכובע. ואז הוא “מטביל” את השיר:  “שיר חלום הבוקר”  לאחר שדוד ומגדלנה מהרהרים על כי שפר עליהם גורלם, כולם עוזבים לקראת הפסטיבל.

 

תמונה חמישית

החגיגה של יומו של יוחנן הקדוש מתרחשת באחו שליד נהר הפגניץ [ הנהר החוצה את נירנברג ] גילדות שונות צועדות בסך. התהלוכה מגיעה לשיאה עם כנסתם של המייסטר זינגרים”

 

הקהל שר את שבחיו של הנס זאקס האהוב ביותר מכל המייסטרזינגרים.

תחרות הזמר מתחילה. המתחרה הראשון הוא בקמסר המנסה להשתמש בחרוזים אותם השיג מהנס זקס. אך אין הוא מצליח להתאים את המילים למנגינה מתאימה ומסיים בשירה כה חסרת השראה עד כי הקהל פורץ בצחוק.

לפני התפרצות זעם שלו הוא טוען כי הנס זקס הוא מחברן של המילים, זקס מכחיש זאת וכדי להוכיח זאת הוא מזמין את וולטר לבמה.

 

ואלטר מבצע את שיר התחרות – Michael Echter- 1872 

ואלטר מבצע את שיר התחרות שיר פורץ ומפר את חוקי המייסטרזינגרים אך כה יפה עד כי כל הציבור משתכנע ממנו. הוא מנצח בתחרות ולכן גם זוכה בידה של אווה להיותה לו לאשתו.

המייסטרזינגרים רוצים לעשותו חבר בגילדה שלהם בו במקום אך לצערם הוא מסרב. זאקס מתערב פעם נוספת – ונושא את נאומו המפורסם – “אל תזלזלו באמניכם, משביע אני אתכם” הוא מפציר בוולטר למרות הליקויים שלהם המייסטרזינגרים דאגו לאמנות הגרמנית בדרכם שלהם ושימרו אותה בשנים של חוסר יציבות. וואלטר בסופו של דבר מסכים והתושבי העיר חוזרים ושרים פעם נוספת על מעלותיו של הנס זאקס, המיסטרזינגר האהוב של נירנברג.

 המסך יורד

 

 

♦

 

 

_________________________

רשימת הפוסטים בענין “המייסטרזינגר מנירנברג” :

_______________________________________________

1. ואגנר: המייסטרזינגר מנירנברג [1] מבוא ורקע

2. ואגנר:המייסטרזינגר מנירנברג [2] נסיון לסינופסיס אובייקטיבי

3. ואגנר: המייסטרזינגר מנירנברג [3] אהבה, אמנות ולאומנות

4.  ואגנר: המייסטרזינגר – בתקופה הנאצית [ בהכנה ]

5.  ואגנר : המייסטר זינגר [5] שימוש ושיבוש