אודיסס / בלום

יצירת הענק של הומירוס – המוכרת בשם “האודיסיאה” נקראת בפועל על שם גיבורה – הוא אודיסס המכונה גם “אודיסאוס”.

בשיר ה xix של האודיסיאה מצאנו כתוב:

שמו של מלך אתיקה גיבור סיפרו של הומרוס נכתב בכמה אופנים בשפה היונית העתיקה:

Odysseus  – Ὀδυσσεύς  

Olysseus – Ὀλυσσεύς

Oulixeus – Οὐλιξεύς

Oulixes  -Οὐλίξης

העובדה שהאודיסיאה כתובה יוונית, לא נעלמה כמובן מעינו של ג’ויס. נזכיר כי ג’ימס ג’ויס סבל מבעיות ראיה הקשות שהלכו והחריפו ככל שכתיבת יוליסס התקדמה – ויתכן כי גורל זה – הדומה לגורלו של הומירוס, שנודע כמשורר עיוור – הוסיף איזה נופך למערכת היחסים הסבוכה והפתלתלה שבין היוצר האירי והיווני.

ידיעה זו של ג’ויס מצאה לה ביטוי גם בקריקטורה שבה צייר ג’ימס ג’ויס קריקטורה של ליאופולד בלום שרבים נוהגים לכנות אותו “האודיסיאוס המודרני”. לקריקטורה הוסף בכתב ידו בשפה היוונית, את שורת הפתיחה של האודיסיאה.

ביוונית – כני לי, מוזה, הגבר זה רב הנסיון שנדד / הרבה מאוד אחרי הרסו את טרויה….

שורות הפתיחה של האודיסיאה בתרגום שאול טשרניחובסקי אומרות:

§

נשאלת איפוא השאלה מדוע בחר ג’יימס ג’ויס לקרוא לספרו “יוליסס” ולא כינה אותו “אודיסס” או “אודיסאוס” הגם שלפי סימנים שונים, על חלקם עמדתי בפוסטים הקודמים, ולא נתעלם גם מהציטוט בשפת המקור היונית, בקריקטורה של ליאופולד בלום, ולמרות הערפול המכוון שהותיר אחריו כגון, בבקשה מלינאטי שישיב לו את הסכימה [ את הראיה ה”מרשיעה” לקשר ] וכפי שציין בפני סטיוארט גילברט שהסכימה ששלח אליו נשלחה ל”שימוש ביתי”, וההימנעות מהדפסת הכותרות ההומריות בגירסה הסופית והמודפסת של “יוליסס”, למרות שבמהלך שלבי הכתיבה השונים היה מצביע על מקבילות בין יצירתו ובין מקור ההשראה “האודיסיאה”.

נזכיר כי בשתי הסכימות שמסר ג’ויס – כדי להבהיר את כוונותיו ובעיקר כדי לסייע לקוראים להתמצא ולו במידה חלקית, במרקם המסובך והפלתול של כוונותיו הגלויות ובעיקר הסמויות. מוגשת הזיקה בין האודיסיאה ובין ספרו של ג’ימס ג’ויס.

התרגום הראשון לשפה אירופאית של שירתו של הומר נעשה לשפה הרומית.

בספרו רחב ההיקף והמלומד של פרופ’ נתן שפיגל “הומרוס” הוצאת מאגנס , תשמ”ט כותב המחבר:

“השפעתו של הומרוס על הספרות הרומית היתה רבה. המשורר היווני הדגול עומד בפתחה של השירה הרומית האמנותית הודות לתרגום ה”אודיסיאה” בידי אנדרוניקוס. היה זה יווני בן טארנטום, אשר כנראה הגיע כשבוי לרומא לאחר כיבושה של העיר ( בשנת 270 לפנה”ס) על ידי הרומאים, וכאן שוחרר על-ידי האציל הרומי מארקוס ליביוס סאליינאטור ואימץ את שמו ( מכאן Livius Andronicus. לימים היה אנדרוניקוס לאבי הספרות הרומית. הוא כתב טראגדיות וקומדיות ( מהן שרדו טורים אחדים בלבד) ותרגם, כאמור את ה”אודיסיאה” במקצב “סאטורינוס” ( ולא בהקסאמטר ההומרי). בסך הכ נשתמרו כ-40 טורים, לעומת המקור היווני המכיל, כזכור, 548 טורים.

התרגום, שהשתמשו בו כספר-לימוד בבתי-ספר עוד המאה הראשונה לפנה”ס, לא היה מילולי. המתרגם היה עצמאי למדי, וזאת לא רק במקצב ובסגנון. הוא הכניס פה ושם – כך סוברים – דברים המיוחדים לרומא, אשר אין למצוא אותם במקור. תרגומו של ליביוס אנדריקוס הוא התרגום הראשון בעולם המערבי, והוא היצירה הראשונה מסוגה בספרות המערבית”

נ. שפיגל “הומרוס” בעמ’ 422

במילים אחרות, גם אם ג’ויס קרא את תרגומו לרומית של של ליויוס אנדרוניקוס קרא משהו שונה מהאודיסיאה של הומרוס. דבר המחריף את שאלת הבחירה בשם שאינו אחד השמות המוכרים של גיבורו של הומרוס.

יתרה מזו : בספרו של פרופ’ נתן שפיגל נכתב כי שמו של גיבור היצירה שתורגנה לרומית הוא ULIXES .

ואכן בשני מקומות בתרגום של ליויוס אנדרוניקוס מצאתי איזכור של שמו של הגיבור ולהלן ציטוט הדברים:

 

Liber V

Igitur demum Ulixi cor frixit prae pavore. (Od. 5, 297)

 

Liber X

Inferus an superus tibi fert deus funera, Ulixes? (Od. 10, 64)

 

ובכן השם יוליסס אינו התרגום ללטינית של שמו של גיבור האודיסיאה. זהו הכינוי השפה האנגלית שהוא ואריציה על השם הלטיני Ulixes של אותו גיבור.

וכאשר בחר ג’ימס גויס לקרוא לספרו “יוליסס” כאילו אמר – זה אינו סיפור האודיסיאה ולא סיפורו של אדיסאוס ואפילו לא סיפורו של Ulixes

אלא סיפורו של ליאופולד בלום, הנראה במלוא הדרו האירוני בקריקטורה מעשה ידיו של ג’ויס, והשם “יוליסס” שהוא שם בלתי מחייב מתאים לו – ומדגיש את הקשר האירוני ואפילו הסארקסטי בינו ובין אותו גיבור הרואי שעליו מספר הומרוס ביצירתו רבת ההשפעה.

בלום לוטש עין אירונית לעבר אודיסיאוס …

בפוסט הבא אנסה להראות טקטיקות נוספות בהן נקט ג’ויס כדי לייצר את אותו מימד של אירוניה – שבלעדיו קריאתו של “יוליסס” אינה קריאה ראויה לשמה.

  _____________________________________________

רשימת הפוסטים : [06] יוליסס – ממיתוס לאירוניה

______________________________________________

[06.1]  יוליסס – ממתיוס לאירוניה : צעדים ראשונים

[06.2] יוליסס – ממיתוס לאירוניה : פרסומים ראשונים

[06.3] יוליסס – ממיתוס לאירוניה: השם יוליסס כאירוניה 

[06.4] יוליסס – ממיתוס לאירוניה : אחדות הזמן והמקום