יומן-פטרבורג [12] מחאת הספינקסים
5 ביולי, 2012הסיור האחרון שערכתי במהלך מסע זה בסט. פטרבורג הוליך אותי למזח הקרוי על שמו של המהפכן הצרפתי שנודע כמי שהכניס את הטרור הפוליטי למעש של המהפכה הצרפתית הגדולה.
מענין מה הביא את פרנסיה של סט. פטרסבורג, ערש המהפכה הרוסית הגדולה, לבחור מיקום זה ולקרוא לו על שמו של מחולל הטירור הרצחני של הגילוטינה לחיסול יריבים פוליטיים בהמלך המהפכה הצרפתית.
וכל כך כיוון שכלא קרסני – משמע “הצלבים”, על שם שני המבנים העיקריים שלו בצורת צלב, המאכלסים כעשרת אלפים עצורים הממתינים למשפטם, כלא ששימש למאסרם של מתנגדים פוליטייים מימי הצאר ועד ימי המהפכה בהנהגת ולדימיר איליץ לנין, שאחד ממקורביו, לב טרוצקי, היה אחד האסירים שבילה זמן מסויים בים חומותיו.
במעין מבוא למחזור שיריה “רקוויאם” של אנה אחמטובה מופיעים הדברים הבאים:
“בימים האיומים של היז’ובשצ’ינה עשיתי שבעה-עשר חודש בתורים ליד בתי הכלא של לנינגרד.
פעם אחת זיהה אותי מישהו. ואז האשה כחולת העיניים שעמדה מאחורי, אשר לא שמעה כמובן את שמי מעולם,נתנערה מקפאון-החושים שהיה נחלת כולנו, ושאלתני מפה לאוזן (הכל דברו שם בלחש )”
“התוכלי לתאר זאת ?”
ואני אמרתי:
“אוכל”
ואז דבר-מה כעין חיוך ריצד במה שהיו פעם פניה“.
ואכן את תגובה לתקופת הדיכוי הפוליטי ששרר בברית המועצות, הביאה לביטוי חריף במחזור שיריה “רקוויאם”
ולכבודה הוקם בכיכר הקטנה, שמן העבר השני של נהר הניבה, אנדרטה לזכרה של אנה אחמטובה:
בשנת 1991 הוצבו במזח רובספייר שמול כלא קרסני – שני ספינקסים – כמעין התכתבות עם שני הספינקסים שעל גדת הניבה שליד האקדמיה לאומנויות יפות – אלא שכאן הספינקסים אינם שותקים אלא מוחים מחאתם האילמת כנגד הטרור הפוליטי שבית הכלא קרסטי שמעבר לנהר, סימל אותו לאורך רוב ימי השלטון הסובייטי בלנינגרד.
“
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכה
תרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
ביקרתי בעיר מופלאה זו לפני שלוש
שנים במסגרת טיול מאורגן. חרשנו את
העיר לאורכה ולרוחבה ועדיין לא ראינו
הכל. לטעמי המשך הטיול, למוסקבה, היה
מאכזב. עיר מגלומנית, נגוד מוחלט לקלילות
העדינה של סט. פטרסבורג.
You got to push it-this essetainl info that is!