1.  מנהיג עם סיגר

 

28 באוגוסט 1940 ראש-הממשלה הבריטי וינסטון צ’רצ’יל

יחד עם  תת-אדמירל ברטהם רמזי – מפקד Dover

שעל התעלה סוקרים את הנתונים של אותו יום לחימה

---

ב 10 במאי 1940

שינתה מלחמת העולם השניה את כיוונה:

המלחמה פרצה כאשר גרמניה הנאצית פלשה ב 1 בספטמבר 1939 לכיוון מזרח – וחצתה את הגבול עם פולין והחלה בכיבוש פולין.

ב 10 למאי 1940 החלה מתקפת פתע של הוורמאכט הגרמני לכיוון מערב – במתקפה לכיבושן של לוקסנבורג בלגיה והולנד – במטרה לאגף את הצבא הצרפתי שהיה מבוצר על הגבולות עם גרמניה.

התמרון הצבאי הצליח בשלב ראשון – ועד מהרה פלשה גרמניה לצרפת – שנכבשה במבצע מהיר של הורמאכט הגרמני.

הפרלמנט הבריטי לא נשאר אדיש להתפתחות זו ובהצבעת אי אמון בראש הממשלה הפייסן והרופס נוויל צ’מברליין – שהבטיח בעקבות ועידת מינכן מיום 29.9.1938 כי “השיג חוזה שלום עם היטלר” – לאחר שהסכים לסיפוח חבל הסודטים והעברתו משליטת צ’כוסלובקיה לשלטונה של גרמניה הנאצית, אולץ להתפטר מתפקידו כראש ממשלה. 

ווינסטון צ’רצ’יל – גם הוא חבר במפלגה השמרנית, מונה להיות ראש הממשלה והועמד בראש קבינט המלחמה הבריטי.

צ’רצ’יל – נקט קו קשוח ועיקש כנגד גרמניה הנאצית – ועד מהרה – הצליח להפיח תקוה לנצחון בעם הבריטי.

הוא התפרסם כאשר סימן בשתי אצבעותיו את האות V – כסימן לנצחון  VICTORY – [  ושמי ‘ויקטור’ נגזר ממחווה זו – ראו בקישור זה] סימן הנצחון V הפך והיה האייקון המזוהה עם צ’רצ’יל, שנהג לעשן סיגר, לא זנח את הסיגר אף כשהצטלם יוצא ממשכן ראש הממשלה – ברחוב דאונינג 10 לאחר הכתרתו – וגם ברגע מכונן זה לא שכח את הסיגר.

 

וינסטון צ’רצ’יל – יליד 30.11.1874 – היה אז בן 66 !

 

וכך, הפך הסיגר כחלק מהדמות הציבורית של ראש ממשלת בריטניה במאבקה בנסיון הנאצי לכבוש את האי הבריטי. כחלק מהפופולריות של בזמנים הקשים של הפצצות האויר על לונדון – מה שמכונה ה”בליץ” על לונדון – היו הביקורים החוזרים ונשנים שלו בשכונות ובאיזורים שנפגעו קשות בהפצצות. שם הקרין אמפתיה כלפי האזרחים ונמנע מגינוני שררה ונהג כאחד האדם – אך לא זנח,  ולא שכח את הסיגר…

צרציל מבקר בהריסות בלונדון בעקבות פצצות ה’בליץ’ של הלופט-ואפה הגרמני

 

 

נאומיו – שהפכו איקוניים – הידהדו בלבבות אזרחי בריטניה.

כבר בנאום הבכורה שלו לאחר הרכבת הממשלה לא זייף ולא הבטיח הבטחות שווא ולא נזקק לסיסמאות נפוחות וריקות. נאומו המפורסם:   ‘דם, עמל, דמעות ויזע‘ (“לא אוכל להציע אלא דם, עמל, דמעות ויזע”), ושזכה להערכה ציבורית רבה הפך לטקסט מכונן של העמידה הבריטית במלחמה נגד הנאצים.

מאותה עת היה צ’רצ’יל למנהיג הבלתי מעורער של מאמץ המלחמה הבריטי, ואישיותו סימלה בעיני העם הבריטי והעולם את עמידת הגבורה של בריטניה.

 

צ’רצ’יל מבקר בהריסות קתדרלת קובנטרי לאחר שנהרסה על ידי הפצצות חיל האויר הגרמני

 

---

 

 

2. ביבי חובב הסיגרים

18.10.2023 ראש הממשלה בנימין נתניהו ב”הערכת-מצב” בקבינט המלחמה – בקריה בתל אביב

 

שנים רבות אהב ביבי להצטלם כשהוא מעשן סיגרים:

כאן כמה תצלונים משנים עברו:

 

כאשר הוגשו נגד ביבי כתבי האישום ב”תיקי האלפים” נחשף הציבור למקורם של אותם סיגרים שביבי כה אהב להצטלם בעודו מעשנם:

 

3.  ההֶדוֹנִיזְם של משפחת נתניהו

הֶדוֹנִיזְם  [שמקורו ביוונית עתיקה שפירושה ‘הנאה’]. מדובר בהשקפה הקובעת את ההנאה האישית כתכלית החיים ומזהה אותה עם הטוב העליון; התנהגות או אורח חיים על-פי השקפה זו, משמעו : רדיפת תענוגות; נהנתנות. כך מקובל לזכור כי קיסרי רומא האחרונים היו שטופים בהדוניזם.

האהבה לסיגרים היא אחד הביטויים לנהנתנות הרבה שנתניהו [ יחד עם “רעייתי” ] היא שרה רעיתו, מתפנקים על חשבון הקופה הציבורית. מלונות הפאר בהם הם מתאכסנים בנסיעות לחו”ל. הפרנויה המלווה אותם על כל צעד ושעל המצריכה אמצעים מוגברים ומוגזמים להגנתם – הצורך הפרנואידי לשכור במלונות היקרים קומות שלמות “מטעמי בטחון”….  ההוצאה חסרת התקדים על רכישת המטוס “כנף-ציון” לרבות הפינוקים האישיים שהותקנו בו לטובת “רעייתי” [ שאינה ממלאת כל תפקיד רישמי ] – למרות זאת היא נוסעת עם ראש הממשלה לכל נסיעה – ההופכת לנסיעת תענוגות של בני הזוג – והכל על חשבון הציבור. נזכיר כי עד היום לא בוצעה במטוס זה אף טיסה ממשית אחת !

השיפוצים החוזרים ונישנים בשלושת הבתים השייכים לנתניהו : הוילה המפוארת בקיסריה ; הדירה ברחוב עזה בירושלים והדירה ברחוב הפורצים בירושלים – ולמרות שלושת הבתים הפרטיים הללו – מעדיפים בני הזוג להתאכסן במפוארים שבמלונות בישראל – או לחילופין להשתמש בוויילה הפרטית של משפחת המליונר פאליק בירושלים…. ועוד מגוון  של פינוקים והנאות הדוניסטיות על חשבון משלם המיסים – הרחיקו את השליט –  שהפך בפועל להיות נשלט על ידי חברי הכנסת והשרים שהוא תלוי בהם והם שולטים בו – למנותק לחלוטין מהעם.

הביטוי הבולט לכך היה הביקור החפוז והנפחד של נתניהו בעוטף עזה – והס מהלזכיר את המילה “קיבוץ” [ צורת התישבות כה שנואה עליו ] –  ואף שהובא לביקור בקיבוץ בארי ההרוס – לא נפגש עם אף אחד מחבריו – הנפגעים הישירים ממתקפת הטרור של החמאס ב 7 באוקטובר – אלא הופגש עם יחידה צבאית – מתוך ציפיה שבין קצינה וחייליה לא תושמענה נגדו קריאות בוז.

 

בביקור בקיבוץ בארי – הופגש עם יחידה צבאית ולא עם קורבנות מתקפת הטרור 

 

כאשר חגג את יום הולדתו ה 74 [ ונזכיר באותה הזדמנות את אישפוזיו האחרונים במחלקה הלב בבית חולים תל השומר והצורך להתקין “קוצב לב” בגופו – דבר המעיד על מצב בריאותו הרופף ] הופיעו פוסטים כאלה ברשתות החברתיות:

 

 

 

בנסיון נואש ופָּתֶטִי [“מעורר לעג, חמלה ורחמים בשל נסיונו להיות מה שאינו; מגוחך ונלעג”] ביקש לנאום “נאום לאומה” וביום שישי הופיעו בשעות הערב הודעות ברשתות הטלויזיה כי צפויה “הצהרה מיוחדת של ראש הממשלה” – תזמון שאינו רגיל – בשל השבת ותלותו של נתניהו בקואליציה הדתית המחזיקה אותו בשלטון.

ואכן באיחור ניכר עלה לשידור – וליהג כמה סיסמאות נבובות וחבוטות בנסיון “להרים את המורל” – שהתגובה על דבריו היתה כי דבריו היו ריקים – וחסרי כל בשורה – 

הנה הנאום לשיפוטכם

 

 

4. מה מלמד אותנו התצלום של ביבי מצביע עם הסיגר על מפות מבצעיות בקבינט המלחמה ?

 

בתצלום הצביע ביבי מול קצין לבוש מדים [ לדאבוני איני מזהה את הקצין ] כאשר ברקע יושב חבר הקבינט הרב אריה דרעי…[ שלמיטב ידיעתי לא שירת בצה”ל ]:

יתכן ומה שעמד לנגד עיניו של ביבי כשהזמין את התצלום היה התצלום של צ’רצ’יל שהבאנו בראש פוסט זה.

הנסיון להדמות לצ’רצ’יל בימי מלחמת העולם השניה – וביחוד ההזקקות של ביבי לסיגר – סימן ההיכר של צ’רצ’יל  ועבור ביבי – הסמל שלו ל”הדוניזם”  והנהנתנות שלו [ וסממן מובהק לשחיתות עליה הוא עומד לדין בתיק 1000 בבית המשפט המחוזי בירושלים ] מעמידים אותו באור מגוחך לחלוטין.

וינסטון צ’רצ’יל עישן סיגרים ואף הפך את הסיגר לחלק מהתדמית שלו כמנהיג בריטניה במלחמתה בגרמניה הנאצית.

גם כשיצא לדרום אנגליה, מלווה בביתו מרי, לצפות – חבוש בכובע פלדה – בטילי ה V-1 ששיגרו הגרמנים לעבר לונדון – לא ויתר על הסיגר שלו…. [ אפשר לעשן סיגר – ולהשאר מנהיג ! ]

 

ומה עושה, בימי מלחמה אלו, בנו הבכור של ראש ממשלת ישראל – יאיר נתניהו ?

מבלה על חוף הים בסאן-חוסה בירת פורט ריק

הבעיה אינה בעובדה שמנהיג – ואף בעת מלחמה – נהנה מהסיגר שלו. אבל אם נשווה את תמונתו של צ’רצ’יל – נראה שהוא עסוק בבחינת החומר שמציג לו תת-אדמירל ברטהם רמזי – תוך כדי כך שהוא מעשן [ כדרכו ] את הסיגר שלו.

ומה עושה ביבי ?

משתמש בסיגר כדי להצביע על אתרים אלה או אחרים במפה הפרושה לפניו. זהו תצלום לטובת ה”פוזה” כאילו לא נמצא חפץ אחר להזקק לו לשם הצבעה על אתרים במפה – ואפילו במידת דיוק רבה יותר : כגון עפרון, עט, סרגל, אפילו זוג המשקפיים המונח לפניו – אך עבור ביבי ההדוניסט – גם בשעה זו ובמעמד זה – הוא נזקק לסמל ההדוניזם והמושחתות שלו : הסיגר

ונזכיר כאן, כבאגב אורחה,  את האמירה המיוחסת לזיגמונד פרויד : “סיגר אינו אלא סיגר”…. 

וכתב על כך הסופר דן צלקה ברשימה השנונה – המומלצת לקריאה:  “סיגר אינו אלא סיגר? ”  – משנת 1992 בספר המסות שלו

“דפים מהודקים באטב”:

“מי אינו זוכר את השימוש המופלא שעשו בסיגר ציירי הקריקטורות הקומוניסטים? כמה מוצלח היה הקפיטליסט הקרֵח עב הכרס ופשוק הרגליים, הדומה לבלון, עם סיגר של זכויות-יתר תקוע לו בפיו הערמומי, החצוף והמנוּון?

והבַּרבּדוֹס הקובניים? כלום לא סימלו אצלם הסיגר וזקן הפרא את גבורתם הקנאית-המהפכנית ואת תמימותם הרוּסוֹאיסטית המקסימה?

וּוינסטון צ’רצ’יל, שהסיגר שלו היה מענה הולם לטילי ה”וי 1″ ואפילו ל”וי 2″ של הגרמנים?

וגראוצ’ו מרקס? הסיגר הסקרן שלו היה כמו יד נוספת שאיימה למשש או לצבוט בזריזות מסחררת את חמוקי היפהפיות כשׂיות רכות בין זאבי הוליווד קורצי העין;

והסיגר המגעיל של קלינט איסטווד?

אולי מגעיל – אבל סיגר של גבר היודע לעשות את המוטל על גבר. ו… אבל נניח לזה….”

 

אלא שבימים אלה כאשר אנו בפיתחה של מלחמה – עקובה מדם – מי שיכול וצריך להנהיג את המדינה אינו בנימין נתניהו – בן ה 74, עם שני האישפוזים שלו במחלקת הלב בבית חולים תל-השומר-

ועם חוסר האמון הניכר שיש כלפיו בציבור הרחב – חוסר אמון אותו רכש ב”יושר” !.

אסתפק לשם הקיצור בציטוט דבריו של פרופ’ דניאל פרידמן – שהיה שר משפטים – ואינו נמנה על המחנה השמאלי במדינה שפרסם דברים ברורים:

הנה דבריו:

“על נתניהו להתפטר !”

 

ויפה שעה אחת – קודם !

 

 

---

ויקטור הרצברג

22.10.2023

 

.

 

 

פורסם על ידי Victor | ביום: 22 באוקטובר, 2023 |[524] | קטגוריות: ההפיכה-המשטרית | תגובות: 0 | להוספת תגובה לחץ כאן