“הואלקירה” – מערכה ראשונה : בין מיתוס קדמון לסיפור אהבה אישי
22 במרץ, 2019.
זיגמונד וזיגלינדה – האח והאחות וגילוי האהבה
“הוואלקירה” של ריכארד ואגנר, נחשפה לתודעת הציבור הרחב, שמעבר לחובבי עולם האופרה, בסצינה המפורסמת מסרטו של הבמאי פרנסיס פורד קופולה “אפוקליפסה עכשיו” כאשר את מתקפת הליקופטרים הקטלנית על כפר וויאטנמי על נשיו וילדיו, בחר הבמאי ללוות בקטע המכונה “דהירת הוואלקירות” שבפתיחה למערכה השלישית של יצירתו של ואגנר. יש להניח כי למי שהיתה זו היכרותו הראשונית עם מוזיקה של ואגנר – קיבל את הרושם שואגנר זה [ המוחרם בישראל בשל הזיקה האנטישמיות שלו והמעמד שהוענק לו בגרמניה הנאצית ] הוא קומפוזיטור שהמוזיקה שלו בוטה ודורסנית – ובכוחה לעודד מעשי אלימות קיצונית, ולא בכדי בחר בה הבמאי לתיאור הציני של חיילי צבא ארה”ב הצולפים טובחים בוויטנאמים באמצעות העליונות הטכנולוגית שמעניקים להם ההליקופטרים.
אלא שכפי שאנסה להראות: סיפורה של הוואלקירה וביחוד סיפור המערכה הראשונה שלה הוא סיפור האהבה בין זיגמונד ובין זיגלינדה, שבמסווה של סיפור שחומריו נראים כלקוחים מתוך המיתוס הנורדי מן המאה ה 13 לספירה, מסתיר סיפור אהבה בין גבר לאשה, הדומה בפרטים רבים, כפי שנפרט להלן, לסיפור התאהבותו של ריכארד ואגנר במתילדה פון וסנדונק, אשתו הצעירה והיפה, של פטרונו והתומך האישי שלו : סוחר המשי העשיר אוטו פון וסנדונק.
מן הבחינה המוזיקלית, אציג לקורא ולמאזין, דוגמאות של קטעי מוזיקה חמה, עדינה ואוהבת, העומדים בניגוד חריף למקצב הברוטאלי ולהדים הלוחמניים והתוקפניים של “דהירת הוואלקירות” כיאה וכהולם אותו רגש אנושי בסיסי, המכונה “אהבה” מוזיקה שתדגים עד כמה רומנטית היא עיקר המוזיקה ביצירה זו וכמה ענוגה ומרגשת היא נשמעת באותם קטעים ומעמדים רוויי רגש, גדושי תשוקה ליפי האהבה וריחות האביב המלבלב.
בפוסט זה, אנסה לספר ולתאר את “סיפור העלילה” – ה”סינופסיס” – 1 של ה“וואלקירה” של ריכארד ואגנר ובחרתי ללכת לפי הסדר הכרונולוגי של הסיפור כפי שמוצג לעיני הקהל בתיאטרון – תוך הוספת הערות הבהרה ורקע מקום שאלו נחוצות להשלמת התמונה ולהבנת רצף הארועים.
את “סיפור המעשה” של ה”וולקירה” נלווה בדוגמאות מוזיקליות – משני סוגים:
דוגמה מוזיקלית שהיא “לייט-מוטיב” ;
דוגמה מוזיקלית הקשורה ל”סיפור המעשה” אף שאינה בהכרח “לייט-מוטיב”
הוולקירה Die Walküre
היא בפועל השניה במחזור ארבע [ “הטטרלוגיה” ] הדרמות-המוזיקליות שחיבר והלחין ריכארד ואגנר, הידועה בשמה הכולל “הטבעת של הניבלונג” Der Ring Des Niebelungen ובקיצור “הרינג” או “הטבעת”.
השם : Valkyrja כפי שהוא מופיע במיתולוגיה הנורדית, או Die Walküre, כפי שהוא נהגה בגרמנית [ וברבות “וואלקירות” ] מתייחס לדמויות נשיות מהמיתולוגיה הנורדית; הן משרתות את האל העיקרי הוא “אבי-האלים” ווטאן [ או אודין ] ומשימתן היא לבחור את הלוחמים שנפלו בקרב והם הראויים ביותר להיות מובאים, לאחר מותם, ל”וואלהאלה” היא טירת משכנם של האלים.
הביטוי Walküre מורכב משתי הברות : “wal” – [ בגרמנית מודרנית נכתבת wahl ] פירושה “בחירה” [ כגון walplatz – ‘מקום בחירה’ או Walstadt – ‘עיר בחירה’ והביטוי “küre” פירושו בגרמנית עתיקה ‘להיות נבחר’2. יצירתו של וואגנר נקראת על שם וולקירה אחת מתוך התשע המופיעות על הבמה והיא “ברונהילדה” או “ברונהילד”.
זו היא “דראמה-מוזיקלית” כפי שוואגנר העדיף לכנות את יצירותיו בניגוד ל”אופרה” המסורתית כפי שהיתה מקובלת עד ימיו, והרקע הסיפורי שלהן נטוע בסיפורי המיתוסים הגרמאניים והנורדיים, אף שכפי שנראה להלן, בפועל מדובר בעיבודים חופשיים של ואגנר [ שחיבר גם את המילים ] לאגדות המיתולוגיות ששימשו אותו כנקודת מוצא.
לטקסט שחובר תחילה [ “הוולקירה” – החל בשנת 1851 ועד לנוסח הסופי שחובר בקיץ 1852 ] הוסיף וואגנר את המוזיקה [ שנכתבה החל מנובמבר 1853 ועד סוף דצמבר 1854]. מרכיב חשוב במוזיקה שחיבר ואגנר לארבע היצירות המרכיבות את ה”רינג” הוא שיטת ה”לייט-מוטיב” או “ה”נושא-המדריך” שהוא בפועל קטע מוזיקלי הקשור לאחד המרכיבים הסיפוריים ביצירה. כך מלווים “לייט-מוטיבים” שונים את סיפור-העלילה לאורך כל מחזור ארבע היצירות המרכיבות את “הטבעת” שיטה היוצרת זיקה וקשר בין היצירות הנפרדות. חלק מהלייט מוטיבים המופיעים בוואלקירה” – מופיעים בה לראשונה, וחלקם משותפים לליט מוטיבים קודמים או שיפותחו ביצירות הבאות. המייחד את מה שמוגדר כ”לייט-מוטיב” היא הצמדותה של המנגינה לנושא או דמות ואף למצב נפשי ב”סיפור העלילה”. כך ניתן להאזין ל”ליט מוטיב של זיגמונד” לצד ה”לייט מוטיב של זיגלינדה” – או להבדיל לליט מוטיב של “הונדינג” שילוו גיבורים אלה כשהם נוכחים על הבמה, או כאשר יוזכרו, לצד לייט-מוטיבים כגון “הסערה” או “החרב” או הלייט מוטיב של “הוולהלה” – וכן לייט מוטיבים המבטאים ומלווים מצבים נפשיים כגון “הלייט מוטיב של האהבה” או “הלייט-מוטיב של זעמו של ווטאן” וכו’
לטובת הקורא הישראלי אציין כי הטקסט של “הוולקירה” תורגם מן המקור השירי הגרמני לעברית בידי ד”ר בנימין פרל ומיכאל כוגן [ יצא במסגרת “האוניברסיטה הפתוחה” ], והמעונינים לקרוא את הטקסט בעברית כמו גם את הניתוח המלומד של ד”ר בנימין פרל יכולים למצאם בחוברת בהוצאת ה”אוניברסיטה הפתוחה” ממנה, נרשה לעצמנו לצטט קטעים קצרים להדגמת הנושאים שנדון בהם.
בנוסף לכך, נעזרתי, לצורך הכנת “סינופסיס” זה בספרו המונומנטלי של פרופ’ עמי מעיני “ריכארד ואגנר – מונוגרפיה” האוחז כ 1002 ! עמודים בהוצאת המוזיקה הישראלית בע”מ 1995, וכן בספרו של שלמה הד “אופרה” מדריך ל 120 האופרות הגדולות” בהוצאת דביר, 1991. וכן בספרות מגוונת בשפה האנגלית, ובמדריכים מוקלטים הדנים בטבעת הניבלונג בכלל וב”וולקירה” בפרט.
♣
המיתוס וסיפור האהבה האישי של ואגנר המוסתר בפרטיטורה
כמו ב”ריינגולד” גם ב”וולקירה” נזקק ואנגר לרקע הכללי של מיתוסים מוקדמים – לצורך יצירת “דרמה מוזיקלית” שאינה שומרת נאמנות למקורות הספרותיים מהן שאב את רעיונותיו. ואגנר לש במקורות הספרותיים ההסטוריים מהם רקח את עלילות הדראמות המוזיקליות שלו, כראות עיניו ולפי צרכיו האמנותיים, הפילוסופיים ואף רחשי אהבתו וגעגועיו לאהובתו הבלתי מושגת – מתילדה פון וסנדונק.
ה”וואלקירה” של וואגנר מבוססת בקווים כלליים על ה Volsunga saga מהמאה ה 13 שנכתבה במקורה בשפה האיסלנדית העתיקה. כפי שהבהרנו ברשימה שעסקה ב”ריינגולד” [ זהב-הריין” ] תחת הכותרת “מיתוס המיתוסים” : על פי דעתו של המחבר דרק קוק בספרו “Deryck Cooke “I Saw The World End חומר רב המוצג ב”ריינגולד”, כלל לא מופיע במיתוסים העתיקים, ששימש את ואגנר כמקורר. חלקים רבים ב”רינגולד” הם המצאת ‘מוחו-הקודח’ של ואגנר – שחיבר הן את המילים והן את המוזיקה. ומהלך דומה התרחש גם ב”וולקירה” כאשר, האגדות השאובות מן המיתוסים העתיקים הן עבור ואגנר, לא יותר מאשר מקור השראה . דריק קוק מצטט בענין את המלומד ר.ג. פינץ’ הטוען כי :
“הרינג של וואגנר אינו יכול להיות משווה עם האגדות הסקנדינביות העתיקות שהן מתיימרות לספר. זו היא, ללא ספק, דרמטיזציה מודרנית של ה Volsunga saga או של ה Eddaic lays. וואגנר, בנסיונו לברוא-מחדש את ה’מיתוס’ הפרימיטיבי הפך להיות ממציא בקנה מידה נרחב, בו הגאוניות שלו הפיקה ‘מיתוס’ חדש לחלוטין בתאמה עם המטרות הפואטיות והמוזיקליות שלו” ((Deryck Cooke `I Saw The World End` page 85))
ועל כן, למרות שחלק מהדמויות בוולקירה הן דמויות של “אלים” או “חצי-אלים”, ה”דרמה המוזיקלית” הזו אינה דרמה המספרת על המתרחש באולימפוס של האלים הנורדיים, ואינה עוסקת ב”יצורים שמימיים” אלא היא מכוונת לספר את סיפורם של בני-האדם, בשר ודם; אהבותיהם כמו שנאותיהם, מאבקיהם כמו נקמותיהם ; תשוקותיהם עמו אכזבותיהם , וכל כיוצא באלה, רגשי אנוש הזוכים כאן למטענים מוזיקליים מרשימים המסייעים בידי המאזין להעמיק בתחושות וברגשות אלה כמיטב כוחה של המוזיקה לחולל התרחשויות נפשיות ורגשיות אלה.
♣
פרשת וואגנר ומתילדה פון וסנדונק
ציור של מתילדה פון ווסנדונק – 1850
המערכה הראשונה של ה”וולקירה” היא סיפור המפגש בין זיגמונד, חסר הכל וזיגלינדה, אשתו של הונדינג, בעל הבית אליו זיגמונד פורץ בסערה, בהעדרו של הבעל הקנא והתקיף מהבית. במשך כשעה ורבע, הוא הזמן שאורכת המערכה הראשונה, מספר וואגנר את סיפור היכרותם, התקרבותם, גילויים והתאהבותם של זיגמונד “הזר” זיגלינדה – האישה השבויה, בבית בעלה, עד שהם “נחשפים” זה אל זו, כאח ואחות הנקשרים בקשר של אהבת בשרים – השובר את הטאבו רב העצמה, של “אסור גילוי עריות”, המושרש עמוקות בתודעת החברה האנושית מאז ומקדם.
הביוגרפיה של ריכארד ואגנר, חושפת דימיון מפתיע בין מה שידוע כ”פרשת וואגנר ומתילדה פון וסנדונק” – עליה הרחבתי את הדיון הן בפוסט “טריסטאן ומתילדה “ והן נגעתי בו גם בסרטון וידאו קצר, כפי שניתן לראות ב סרט וידאו קצר זה [ מדקה 2:38 עד דקה 4:00 ], אלא שהשפעתה של פרשת יחסיו של ריכארד ואגנר עם אשתו הצעירה היפה והמצודדת, הנשואה לפטרונו והתומך הכספי של הקומפוזיטור חסר הפרוטה – סוחר המשי העשיר אוטו פון וסנדונק, השפיעה לא רק על יצירתו המפורסמת “טריסטאן ואיזולדה” [ כפי שפירטתי בפוסט לעיל ] אלא שגם ב”הוולקירה” ניכרים אותותיה כפי שכותב הביוגרף המובהק של ריכארד ואגנר ארנסט ניומאן בכרך השני [ מתוך הארבעה ] “חיי ריכארד ווגנר” בעמוד 526:
“If we are to credit her with the music of Tristan we must equally credit her with much of that of the Valkyrie, for it is evident now, that during the composition of the first act of that work he constantly saw himself and her in his Siegmund and Sieglinde. It has long been known that the manuscript of the prelude to the Valkyrie bore the letters “ G.s.M.” (“Gesegnet sei Mathilde״ – “Blessed be Mathilde”); but it is only recently that we have learned that there are no less than sixteen similar references to her in the manuscript of the first act of the opera.”
:ובתרגום לעברית
“אם עלינו לתת לה קרדיט על המוזיקה של טריסטן אנחנו חייבים לזכות אותה במידה רבה עם המוזיקה של הוולקירה, שכן ברור עכשיו כי במהלך ההלחנה של המערכה הראשונה של אותה עבודה, הוא ראה עצמו כל הזמן בדמותם של זיגמונד וזיגלינדה שלו. מזה זמן רב ידוע כי כתב היד של הקדמה של הוולקירה נשא את האותיות “GsM” “Gesegnet sei Mathilde” – “תבורכי מתילדה”); לאחרונה למדנו שיש לא פחות משישה עשר התייחסויות דומות אליה בכתב היד של המערכה הראשונה של האופרה”.
בספר Eva Riegner Richard Wagner’s Women מפרטת המחברת את כל אותם איתותי אהבה מוצפנים באותיות שהוסתרו בין תווי המערכה הראשונה של “הולקירה”.
במהלך “סינופסיס” זה נרשה לעצמנו להפנות את הגולשים לתוכנם ולמקום בפרטיטורה בו שולבו איתותי האהבה המוצפנים – תוך הפניה לקטע מוזיקלי הרלוונטי – כדי לעמוד על ההקשר בין מהלך הסיפור של זיגמונד וזיגלינדה לאיתותי האהבה כלפי מתילדה פון ויסנדונק ואלה יסומנו – לנוחיות הגולשים באייקון זה
♣
הנפשות הפועלות ב”הוולקירה”
- Siegmund (ein Wälsung) – tenor – זיגמונד – מגזע ולזונג – בנו של ווטאו מבת אנוש
Sieglinde (Siegmunds Schwester) – sopran זיגלינדה – אחותו התאומה של זיגמונד
Hunding (Sieglindes Gatte) – tiefer baß – הונדינג – בעלה של זיגלינדה
Wotan (der Göttervater) – hoher baß ווטאן – ראש האלים
Brünnhilde (eine Walküre) – sopra nברונהילדה – אחת הולקירות - Fricka (Wotans Gattin, Göttin der Ehe) – sopranפריקה – אשתו של ווטאן ה
- :הוולקירות
Gerhilde
Ortlinde
Waltraute
Schwertleite
Helmwige
Siegrune
Grimgerde
Roßweiße
הפתיחה התזמורתית
היצירה נפתחת בנגינת התזמורת הפורצת כרוח סערה רבת עוצמה.
1. הלייט מוטיב של הסערה
ראוי כי נזכור את הפתיחה ליצירה הראשונה במחזור: ה”ריינגולד” [ זהב-הריין” ] – שהיא לפי תוכניתו של וואגנר מעין “פרלוד” [מבוא] לפני תחילת מחזור שלוש הדראמות המוזיקליות שתבונה בהמשך – מתחילה בקול-אוושה-דקה, העולה ממעמקי בור-התזמורת [ המדמה את מעמקי נהר הריין ] ומתגברת אט-אט, כפי שניתן להאזיו ב קישור הישיר לוידאו זה
לעומת זאת ה”וולקירה” פורצת בקול תרועת סערה גועשת ועוצמתית בנגינת 12 צ’לי וארבעה קונטרה-בסים מלווים בכינורות וויולות.
קיים דמיון בין הפתיחה התזמורתית הסוערת ל”וולקירה” והמבוא הסוער בפסנתר, לליד Lied בהלחנת פרנץ שוברט למילים של גיתה – שר היער Erlkonig:
הפתיחה הסוערת בפסנתר לליד של שוברט
וכאן לשם השוואה אותו קטע כאשר הוא מנוגן בתזמורת בניצוחו של קלאודיו אבאדו:
הפתיחה הסוערת בתזמורת לליד של שוברט
הבחירה של ואגנר בסערה אינה מקרית: היא באה לבטא הן את הסערה הקיומית הממשית שעברה על זיגמונד קודם להכרותינו עימו בתחילת ה”וואלקירה” – סערה אותה יספר במהלך החלק הראשון של היצירה במשולב לסערת הנפש שתתחולל בו במהלך המערכה הראשונה במפגשו עם זיגלינדה, ואף תבשר את הסערות שתבואנה במערכה השניה והשלישית של “הוולקירה”..
1.1 תמונה ראשונה
הוולקירה – זיגמונד וזיגלינדה מגלים את אהבתם – אהבת אח ואחות
בית-הונדינג – המערכה הראשונה של הוולקירה
עם עץ המילה במרכזו – ציור של יוזף הופמן לקראת הצגת טבעת-הניבלונג בשנת 1876 בביירויט
התמונה לעיל, מתארת נאמנה, את הוראות הבמה של ואגנר. עץ-המֵילָה העבות במרכז הבית של הונדינג – סביבו תתנהל המערכה הראשונה – נבחר על ידי ואגנר בשל הקונוטציות המיתיות של “עץ-המֵילָה” במיתולוגיה הנורדית בה הוא נחשב לעץ החודש השלישי בלוח העצים הקלטי החל בין 18 פברואר עד 17 במרץ. על פי המיתולוגיה הנורדית, האדם הראשון נברא מעץ המילה, הוא “עץ-החיים”, ה יגדרסיל’. המקודש לאל הנורדי אודין ולאלה הגרמנית אוסטרה. סמל העץ הוא אחד מעשרים ושש ה’רונות’, אותיות הכתב הנורדי המקודש. [ שמו המדעי של העץ הוא : Fraxinus excelsior ].
בתמונה הראשונה, מיד עם שוך סערת הפתיחה התזמורתית, פורץ זיגמונד [ Siege = מילולית “מנצח” ] אל בית זר לו כשהוא נמלט ומחפש מחסה, ועם הופעתו תתנגן בתזמורת מנגינת ה”לייט מוטיב של זיגמונד”.
2. הלייט מוטיב של זיגמונד
זיגלינדה, ששמעה על כניסת מישהו לביתה מגיעה אליו, בחשבה שזה הונדינג בעלה אך היא פוגשת בזר המוטל לרגליה. היא מתקרבת אליו ומביטה בפניו, מחווה שתחזור במהלך המערכה הראשונה , ואז תשמיע התזמורת את ה”לייט-מוטיב” של זיגלינדה.
3. הלייט מוטיב של זיגלינדה
נשים ליבנו למגמת שני לייט מוטיבים אלה בעוד ה”לייט מוטיב של זיגמונד” מתנגד כיורד אל הטונים הנמוכים, הלייט מוטיב של זיגלינדה כמו מתעלה כלפי מעלה.
הזר מבקש לשתות וזיגלינדה משקה אותו: כשנפגשים מבטיהם ניצתת בהם קירבה מסוימת.
ברקע תישמע נגינתו הענוגה של הצ’לו – שישמיע את ה”לייט-מוטיב של האהבה”:
4. הלייט מוטיב של האהבה
עתה, משהושמע הלייט מוטיב של האהבה, הולך הקשר בין זיגמונד וזיגלינדה ומתחזק. זיגמונד מספר לה על הקרב הקשה שעבר עליו ועל כך שששריונו וכידונו רוסקו והוא נרדף על ידי אוייביו והמנוסה מפני רודפיו התישה אותו , וכך הגיע לביתה ועתה משנח מעט עייפותו חלפה:
דו-שיח ההתקרבות בין זיגמונד וזיגלינדה – מקום בו הוסיף ואגנר את מסרי האהבה המוצפנים שלו למתילדה פון וסנדונק:
נביא להלן את הטקסט של הדו שיח בין זיגמונד ובין זיגלינדה [ לפי תרגומם לעברית של ד”ר בנימין פרל ומיכאל כוגן ]
בשולי טקסט זה – בפרטיטורה שהלחין ואגנר סימן אותיות – שפוענחו על ידי החוקרים כקודים של ביטויי רגשותיו כלפי מתילדה פון וזנדונק.
נשלב בצד הטקסט של בדו-שיח את הסימונים האמורים ואת פיענוחם בגרמנית בצבע צהוב ותרגומם לעברית בצבע טורקיז
זִיגְמוּנְד:
לַיְלָה יֵרֵד עַל עַפְעַפַּי ,
אַךְ עַתָּה שׁוּב צוֹחֶקֶת אֵלַי הַשֶּׁמֶשׁ.I.l.d.g = Ich liebe dich grenzenlos
אני אוהב אותך ללא-גבול
וכך נראה הקטע על הבמה:
זִיגְּלִינְדָה:
לְמַשְׁקֶה מָתוֹק מִשֵּׁיכָר סַמֶּיךָ
אַל-נָא תְּסָרֵב
זִיגְמוּנְד:
וְאַתְּ בָּדַקְתָּ אֶת טַעְמוֹ ?
זִיגְּלִינְדָה:
אִישׁ אֻמְלָל הוּא זֶה שֶׁהִרְוִית.
הַלְוַאי וְיִרְחַק הָאָסוֹן מִמְּךָ !
זִיגְמוּנְד:
חָנִיתִי מְעַט וּמְנוּחָתִי עֲרָבָה לִי
וְעַתָּה אַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי
זִיגְּלִינְדָה :
מִי רוֹדֵף אוֹתְךָ, שֶׁכְּבָר תִּבְרַח ?
זִיגְמוּנְד:
מַזַּל בַּיֵּשׁ רוֹדֵף אוֹתִי בַּאֲשֶׁר אֶבְרַח;
מַזַּל בַּיֵּשׁ קְרָב אֵלַי בַּאֲשֶׁר אֶפְנֶה.
יִרְחַק-נָא מִמְּךָ, אִשָּׁה זֶה הַמַּזָּל !
אֶפְנֶה מִכָּאן אֶת מַבָּטִי וְאֶת צְעָדַי
זִיגְּלִינְדָה:
הִשָּׁאֵר נָא כָּאן !
אָסוֹן לֹא תָּבִיא
לְבֵית שֶׁהָאָסוֹן שׁוֹכֵן בּוֹ.
זִיגְמוּנְד:
וְהַוֶּואֻלֵּטְ אֶקְרָא לְעַצְמִי;
לְהוֹנְדִיג אֲצַפֶּה
L.d.m.M = Libst du mich, Mathilda ?
האם את אוהבת אותי, מתילדה ?
וכך נראה קטע זה על הבמה:
1.2 תמונה שניה
זיגמונד מול הבעל הונדינג – וזיגלינדה – מפגש טעון
לפי ציורו של הצייר פרדיננד לאקה Ferdinand Leeke
הונדינג בעלה של זיגלינדה מגיע לביתו חמוש בשריון ובכידון, ובואו מלווה בלייט מוטיב המאיים של הונדינג:
4. הלייט מוטיב של הונדינג
זיגלינדה ממהרת להסביר את פשר המצאותו של הזר בביתם, כי המצוקה הביאה אותו לביתם. הונדינג שואל האם הרוותה את צמאונו – וזיגלינדה אומרת כי נתנה לו משקה ודאגה לו כאורח. הונדיג תולה את נשקו על ענפיו עץ המילה שבחדר ומבטיח לזיגמונד כי יארחו ומורה לזיגלינדה להכין את השולחן.
ואז הונדינג כמו הוגה לעצמו, ואל ליבו מתגנב החשד:
“עד כמה הוא דומה לאישה ! / אותה תולעת מזדחלת / מבהיקה אף מעיניו”
הונדינג מבקש לדעת פרטים על האורח והוא מספר לו את תולדות חייו וכי וולפה [ מהמילה “זאב” ] היה אביו וכי הם נולדו שנים אח ואחות וכי בגיל צעיר אבדו לו אימו ואחותו והוא לה הכיר אותן. זיגמונד מספר על הקרב בו השתתף, וכי בקרב זה איבד את נשקו זיגלינדה, המעירה כי רק מוגי לב חוששים מאורחים חסרי נשק, מבקשת שיוסיף ויספר לה על אותו הקרב והוא מספר כי נערה אומללה ביקשה כי יסייע לה כיוון שקרוביה מבקשים להשיאה בניגוד לרצונה והוא זיגמונד יצא להגנתה ונלחם כנגדם.
הונדינג מזהה כי מדובר בבן השבט עימו יש להונדינג יריבות. אך חובות האבירות מחייבות אותו והוא מבטיח לאורח כי יוכל לישון הלילה בביתו אך בעלות השחר הוא, הונדיג ילחם בו ויהיה עליו להגן על חייו.
הונדינג מורה לזיגלינדה לפרוש לחדרה ולהמתין לו בחדרם, ושם היא מערבת במשקה שהכינה לבעלה סם כדי להרדימו. לאחר שנרדם היא חוזרת למפגש עם זיגמונד ורומזת לו במבטיה אל עבר גזע עץ-המילה העומד במרכז הבית.
זיגמונד שוקע במחשבות נוגות, אך לא מבחין בחרב עליה מרמזת לו זיגלינדה – ה”לייט-מוטיב של החרב” מוטיב החרב שיופיע בסוף קטע יאותת לצופים – על העתיד להתרחש בקרוב.
המוזיקה המלוה את מחשבותיו הנוגות של זיגמונד ורמז לליט-מוטיב של החרב
1.3 תמונה שלישית
שיר האהבה של זיגמונד לזיגלינד
“Winterstürme wichen dem Wonnemond” – “סַעֲרוֹת חֹרֶף נָסוֹגוּ בִּפְנֵי יָרֵחַ עָנֹג”
זיגמונד לבדו והרהוריו:
הוא נזכר כי אביו הבטיח לו כי כשיהיה במצוקה קשה – מצב בו הוא נתון עתה – שכן לעת בוקר הונדינג צפוי לממש את איומו ולהלחם עימו – אך לזיגמונד אין חרב ! – והוא חש כי גורלה של אישה יפה תלוי בנצחונו. הוא קורא ביאושו ל”וולזה” [ שמו של השבט שלו ] כי יושיעו וימציא לו את החרב שתגאל אותו. להבת האש מתגברת מעט ומאירה את ידית החרב התקועה בגזע עץ המילה. בעודו שקוע בהרהוריו, זיגלינדה חוזרת, ומספרת לו כי לאחר שהשקתה את בעלה, הונדינג במשקה שהכינה לו, הוא שקוע בשינה עמוקה. עתה היא מצביעה על ידית החרב התקועה בגזע עץ-המילה ומספרת לו כי בעת שנערך כאן טכס חתונתה שנערכה בברכת השדכנים ובניגוד לרצונה, זר חבוש כובע שהסתיר אחת מעיניו נכנס – ומבטו מזרה האימה הטיל פחד על הנוכחים אך בה, נסך מבט זה תקוה וגעגועים מתוקים. ואז: הניף הזר את החרב ובמכה אחת תקע אותה בגזע והכריז כי מי שינסה כל מי שניסה לשלוף את החרב מגזע העץ – לא יצליח בכך.
עתה, כך מצהירה בפניו זיגלינדה, פגשה במי שראוי לחרב .
זיגמונד מחבק את זיגלינדה ובתרועת ניצחון ונקמה שולף את החרב מגזע עץ-המילה.
הדלת נפתחת ובחוץ מתגלה ליל אביב וזיגמונד שר את השיר לאהבה ולאביב:
שירו של זיגמונד : “Winterstürme wichen dem Wonnemond” – “סַעֲרוֹת חֹרֶף נָסוֹגוּ בִּפְנֵי יָרֵחַ עָנֹג”
| השיר של זיגמונד | Sigmund lied |
| סַעֲרוֹת חֹרֶף נָסוֹגוּ בִּפְנֵי יָרֵחַ עָנֹג, | Winterstürme wichen dem Wonnemond, |
| בְּאוֹר עָדִין מֵאִיר הָאָבִיב; | in mildem Lichte leuchtet der Lenz; |
| בָּרוּחַ לוטֶּפֶת, קַלִּילָה וְחִנָּנִית, | auf linden Lüften, leicht und lieblich, |
| מְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת הוּא מִתְעַרְסֵל. | Wunder webend er sich wiegt; |
| בַּיְּעָרוֹת וּבְאָחוּ נְשִׁימָתוֹ נוֹשֶׁבֶת, | durch Wald und Auen weht sein Athem, |
| עֵינוֹ צוֹחֶקֶת, פְּקוּחָה לִרְוָחָה. | weit geöffnet lacht sein Aug’: |
| בְּשִׁירַת צִפּוֹרֵי מְרוֹם קוֹלוֹ הַמָּתוֹק נִשְׁמָע, | aus sel’ger Vöglein Sange süß ertönt, |
| רֵיחוֹת עַרְבִים הוּא מַדִּיף; | holde Düfte haucht er aus: |
| דָּמוֹ הַחַם | seinem warmen Blut |
| מְבֻשָּׂם פִּרְחֵי נוֹי, | entblühen wonnige Blumen, |
| נָבַט וְנִצָּן בְּכֹחוֹ יַצְמִיחַ. | Keim und Sproß entspringt seiner Kraft. |
| בְּנִשְׁקוֹ הָרַךְ, הַמְּעַטֵּר, | Mit zarter Waffen Zier |
| אֶת הָעוֹלָם יַכְנִיעַ. | bezwingt er die Welt; |
| חֹרֶף וְסַעַר | Winter und Sturm |
| נָסוֹגוּ מִפְּנֵי עָצְמַת מַתְקֵפָתוֹ . | wichen der starken Wehr: |
| נִרְאֶה שֶׁאַף הַדֶּלֶת הַמְּסֻגֶּרֶת | wohl mußte den tapfern Streichen |
| נִכְנְעָה לְמַכּוֹתָיו הַנֶּאֱמָנוּת, | die strenge Thüre auch weichen, |
| זוֹ שֶׁבִּקְשִׁיחוּת וּבָאֲטִימוּת | die trotzig und starr |
| הַפְּרֵדָה בֵּינֵינוּ לְבֵינוֹ. | uns trennte von ihm. |
| לַאֲחוֹתוֹ הִגִּיעַ בִּתְנוּפָה ; | Zu seiner Schwester schwang er sich her; |
| הָאַהֲבָה אֶת הָאָבִיב הֵבִיאָה. | die Liebe lockte den Lenz: |
| עָמֹק בְּלַבּוֹתֵינוּ הִתְחַבְּאָה, | in uns’rem Busen barg sie sich tief; |
| עַתָּה בְּאוֹר הִיא צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה. | nun lacht sie selig dem Licht. |
| הֶאָח שִׁחְרֵר אֶת אֲחוֹתוֹ הַכַּלָּה, | Die bräutliche Schwester befreite der Bruder; |
| חָרֵב מוּטָל כָּל שֶׁהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם | zertrümmert liegt was je sie getrennt; |
| בְּצָהֳלָה יִתְבָּרֵךְ הַזּוּג הַצָּעִיר; | jauchzend grüßt sich das junge Paar: |
| הִתְאַחֲדוּ אַהֲבָה וְאָבִיב ! | vereint sind Liebe und Lenz! |
.
.
.
וזיגלינדה עונה לו בשיר אהבתה:
שירה של זיגלינדה “Du bist der Lenz nach dem ich verlangte” – אַתָּה הָאָבִיב שֶׁאוֹתוֹ בִּקַּשְׁתִּי
| אַתָּה הָאָבִיב שֶׁאוֹתוֹ בִּקַּשְׁתִּי | Du bist der Lenz nach dem ich verlangte |
| בְּעוֹנַת הַחֹרֶף וְהַכְּפוֹר. | in frostigen Winters Frist. |
| אוֹתְךָ לִבִּי בֵּרֵךְ בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, | Dich grüßte mein Herz mit heiligem Grau’n, |
| כַּאֲשֶׁר מַבָּטֵךְ פֶּרַח לְעֵינַי לָרִאשׁוֹנָה. | als dein Blick zuerst mir erblühte. |
| רַק זָרוֹת מֵאָז וּמֵעוֹלָם אֵלַי נִשְׁקְפָה, | Fremdes nur sah ich von je, |
| בְּלֹא יָדִיד בְּקָרַבְתִּי. | freundlos war mir das Nahe; |
| כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי | als hätt’ ich nie es gekannt, |
| אֶת כָּל מִי שֶׁבָּא לִקְרָאתִי. | war was immer mir kam. |
| אַךְ אוֹתְךָ יָדַעְתִּי, בָּרוּר וּמוֹכֵר. | Doch dich kannt ich deutlich und klar: |
| כַּאֲשֶׁר עֵינֵי אוֹתָךְ רָאֲתָה, | als mein Auge dich sah, |
| הָיִיתָ שֶׁלִּי. | warst du mein Eigen: |
| מָה שֶׁהִסְתַּרְתִּי בְּלִבִּי, אֲנִי עַצְמִי, | was im Busen ich barg, was ich bin, |
| כְּאוֹר יוֹם בָּהִיר הִתְגַּלָּה לִי, | hell wie der Tag taucht’ es mir auf, |
| כִּצְלִיל מְהַדְהֵד הכָה בְּאָזְנַי. | wie tönender Schall schlug’s an mein Ohr, |
| כַּאֲשֶׁר בִּמְקוֹם נָכְרִי שׁוֹמֵם וְקָפוּא | als in frostig öder Fremde |
| הַיָּדִיד לָרִאשׁוֹנָה לִי נִגְלֶה. | zuerst ich den Freund ersah. |
זיגמונד וזיגלינדה נופלים אחד לזרועות השניה ונסחפים בדואט של התגלות ואהבה. עתה שזיגלינדה מזהה שהוא בן “לוזונג” ומגלה לו כי עבורו תקע מי שהוא בפועל אביו ווטאן את החרב בגזע עץ המילה ולכן עבורו היא נועדה והיא תקרא עתה בשמו “זיגמונד” [ שמבוססת על המילה SIEG = נצחון ] ובקריאה זו עומד זיגמונד להסתער אל גזע העץ כדי לשלוף את החרב. ששמה “נוטונג” .
אך, כאן מזמן לנו הקומפוזיטור הפתעה – לפני שישלוף את החרב מעץ המילה ישמיע זיגמונד את השיר הבא:
| מְצוּקָה קָשָׁה שֶׁל אַהֲבַת קֹדֶשׁ, | Heiligster Minne höchste Noth, |
| מְצוּקָה לוֹהֶטֶת שֶׁל גַּעְגּוּעֵי תְּשׁוּקָה | sehnender Liebe sehnende Noth, |
| בּוֹעֶרֶת בְּלִבִּי בָּאוֹן, | brennt mir hell in der Brust, |
| דּוֹחֶקֶת אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְאֶל הַמָּוֶת: | drängt zu That und Tod: |
וכאן המנגינה:
זיגמונד שר על מצוקתו וחרדת המוות הנרמזת
מצוקת-מות, הנרמזת באיזכור של ה”לייט מוטיב של ניאוץ-האהבה” שהופיע לראשונה ב”ריינגולד” מפי שלוש נערות הריין:
הלייט-מוטיב של ניאוץ האהבה מ”ריינגולד”
ניתן לראות באזכור ה”לייט-מוטיב” של ניאוץ-האהבה, מעין רמז מוזיקלי – באשר לגורלה של האהבה שניצתה זה עתה בין זיגמונד וזיגלינדה.
ואכן: זיגמונד קורא בקול גדול לחרב בשמה “נוטונג” [ ששורשה במילה NOT =מצוקה]. ושולף אותה מגזע העץ, וכשהחרב בידו וזיגלינדה בזרועותיו תסתיים המערכה הראשונה בשבועתם ההדדית : זיגלינדה מזדהה בשמה [ שמשמעו “פרי הנצחון” ] ומכריזה כי נכספה אליו וזיגמונד זכה הן באהובתו היא אחותו התאומה והן בחרב !
והוא משיב לה:
“כָּלָה וְאָחוֹת אֶת לְאָחִיךְ –
כָּךְ יִפְרָח נָא זַרְעָם שֶׁל בָּנַי ולְזֶה”
סיום המערכה הראשונה של ה”וואלקירה”
מערכה שניה ושלישית בפוסטים נוספים [ בהכנה ]
___________________________________
רשימת הפוסטים בנושא הרינג:
_________________________________________
1/4 הריינגולד –
[1] מבוא: מיתוס ה”מיתוסים”
[2] סיפור-העלילה [ סינופסיס]
[3] אלגוריה ופרשנויות אחדות
2/4 הואלקירה –
[1] המערכה ראשונה : בין מיתוס קדמון לסיפור אהבה אישי
[2] מערכה שניה: אהבה-קנאה-נקמה !
.
תרומתכם תתקבל בתודה ובהערכהתרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
תגיות: Richard Wagner, הוולקירה, הרינג-של-הניבלונג, וואגנר
ודי.