.

ההר אפוף ענני ערפול וקסם

“הר-הקסמים”, ספר רב-עמודים ורב חידות, כמוהו כהר גבוה שקשה לטפס אל פיסגתו [ כלומר כוונתו ]. פסגה זו אפופה עננת ערפילים המקשה לראות את קצה תכליתו. הספר גדוש פרטים ופרטי פרטים, רמזים וסמלים, כוונות וחידות ואלה מוסיפים לקושי לטפס לראש פסגתו ולרדת לעומק כוונותיו.  

אך יחד עם היותו הר גבוה נישא וקשה לכיבוש – הוא רב קסם ומעורר תהיות. שאלות רבות ממשיכות לנסר גם לאחר שהקורא המתמיד צלח את עמודיו הרבים.  

נדמה כי סוד הקסם מתחיל כבר בשם אותו בחר תומאס מאן לספרו: “Zauberberg” שבתרגום לאנגלית  “The Magic Mauntain” נשמר בצורה מדויקת יותר השם המקורי שראוי היה לתרגמו כ”הר-הקסם” [ ביחיד], אך תרגומו של מרדכי אבי שאול שראה אור לראשונה בשנת 1955 הינו מעשה אמנות רב השראה, שמידה לא מעטה של סגנון נמלץ משולבת בו [ כיאה למשפטיו האירוניים של תומאס מאן ] לכן נמשיך לקרוא ליצירה בתרגומה העברי המקובל – “הר הקסמים”  

ברוח האירוניה הדקה המרחפת מעל 660 דפי הספר, מזכיר תומאס מאן את הביטוי Zauberberg – רק פעם אחת: הוא עושה זאת בעמ’ 333 מתוך 339 עמודי הכרך השני בפרק האחרון של הרומאן …  

האם איזכור השם המפורש יסייע בפיענוח כוונת בעל-המחבר בשם בו הכתיר את יצירתו ?  

“כך היה [ קאסטורפ – ו’ ]  שוכב; וכך חזרה ונקפה, ברום הקיץ, זו הפעם השביעית [ נשים נא לב לספרה שבע ! –  ו’ ] מאז בואו לכאן – והוא לא ידע – חזרה ונקפה שוב השנה.  

ואז רעם –  

אבל בושה ופחד מונעים מאתנו למלא פינו דברי סיפור על כל אשר הורעם והתרחש אז.  

רק לא שום התרברבות כאן, ושום התנשאות ! נמעיך-נא את הקול בשעה שאנו באים לספר, שנשמע איפוא קול מכתו של הרעם הידוע לכולנו, התפוצצות מחרישה זו של כמויות טימטום ושיסוי נושאות-אבדון; – נשמעה מכת-רעם היסטורית, (תיזכר בקול דממה דקה), שזיעזעה את מוסדי הארץ, אבל בשבילנו היא מכת-הרעם , שפוצצה את הר-הקסמים ומציגה את חוני-המעגל¹ שלנו ביד אלימה לפני השער. מבוהל הוא יושב בדשא, חוכך את עיניו, כאדם שאיחר, על אף כמה התראות, לקרוא את העתונים”²  

מהו איפה “הר-הקסמים” ?  

הר ?  

[ וכיצד ניתן לפוצץ “הר” ? ]  

מקום?  

[ מהו הוא והיכן הוא אותו מקום שמכת הרעם פוצצה ?]  

ואולי “מושג” ; “מהות” ; ” תפיסת עולם” – היא שפוצצה ?  

נראה, לפי תוכנו של הספר ולפי הפרטים הביוגרפיים של מהלך כתיבתו שקל יותר לזהות את אותו “רעם” – ומותר להצביע על מלחמת העולם הראשונה, אליה מכוון תומאס מאן בשורות שצוטטו.   

איני בטוח שיש לי תשובה לכל השאלות [ בעצם חושש אני שאין לי] , אך הרצון הצנוע לתרום את חלקי בנסיון לפענח [ בעיקר לעצמי ] את החידה היא הקסם בסיפור זה, רחב היריעה, הארוך והמתארך, הכבד, חסר התנועה אך רב התנופה, החוסך בעלילה אך הרב במעללים, הממעט בפעולה אך הגדוש בסמלים ומלא-כרימון ברמזים ורמזי רמזים.       

יצאתי איפוא לחקור ולעמוד, ראשית לכל, בטיבו של ביטוי זה Zauberberg שבחר תומאס מאן לספרו ואיזה מקורות השראה יכולים היו להזין את דעת בבחירת השם שהציב לספרו:

בכך, ממשיך אני לקיים את המוטו שהצבתי לעצמי בעת שחנכתי את אתר “מילים” אי אז בשנת 2000 ! כאשר כתבתי כי:

“כוונת המילים”:

“להתייחס למילים, להציב מראה למראות ולהטות אוזן לקולות.“

והכל מתוך אמונה כי חקירה ודרישה במקורות המילים, ברקע שלהן ובגילגוליהן, כמו גם “מדרש בשמות”, הינם כלי עזר חשוב המסיע לפענח את היצירה, ויש בהן ממידת שיקוף רנטגן, או סריקת “אם-אר-איי של נשמת הסופר ויש בהם לסייע לרדת לסוף דעתו או כוונתו של מי שמעלה אותן מעמקי נשמתו והוייתו.

מאחרי השם שבוחר הסופר לספרו, מסתתרים שיקולים רבים, שעיקרם מבט פני עתיד, כלומר מה מצפה הסופר מהשם וכיצד ישמש את מטרתו להביא את דבריו לתודעת הקוראים. אך בה בעת הבחירה עצמה, ביחוד כאשר היא כרוכה בשימוש במילה לא שגרתית, מיוחדת ויוצאת דופן, מעוררת ענין.

ננסה לעמוד על מקורות השפעה אפשריים שיתכן ועמדו בבסיס החלטתו של תומאס מאן לבחור בשם “הר הקסמים” לספרו. 

הביטוי “הר-הקסמים” מורכב משתי מילים, כל אחת עומדת ברשות עצמה, אך דווקא חיבורן לביטוי אחד, מוליד ביטוי, שכפי שיסתבר, אינו שגור בשפה הגרמנית, ומעט מאוד מחברים בשפה הגרמנית נזקקו לו לפני תומאס מאן.

חיפשנו איפוא מקרים בהם נזקקו מחברים, קודם לתומאס מאן, לצירוף האמור, מתוך מחשבה כי יתכן ותומאס מאן פגש בביטויי זה אצלם ומהם שאב את רעיונו. קראנו לפרק “התהוות” כיון שנדמה לנו שכאן, בהליך בחירת השם, החל הרומאן להתהוות ולקרום עור וגידים… 

את סדרת הרשימות הללו התחלתי לרשום, כעין מסע לבירור עצמי לפשרו של הספר, שלראשונה קראתי בו בקיץ 1974, בחולות סיני, ושמאז החזיר אותי אל עמודיו, ומשך אותי אליו,  פעם אחר פעם בנסיון לפענחו ולהבינו.  

אמונתי [ הנאיבית ? ] מוליכה אותי לרשום הרהורים אלה בתקווה שאולי הם יסייעו בידי לקרוא קריאה מפוענחת יותר, בהירה יותר של הספר האניגמטי אך המכשף, ואולי אצליח, לאחר שנים של התלבטות בו – לפענח לעצמי [ ואולי גם לגולש מזדמן שהגיע עד הלום…] כמה מפשריו הסמויים והקסומים של “הר-הקסמים”.

 עתה אני מזמין את הקוראים להצטרף למסעי זה, בנסיון לטפס בהר…. 

.

_____________________________________

פוסטים בנושא מקורות ההשראה ל”הר-הקסמים”

____________________________________

[06.2.1] מקורות השראה ל: “הר-הקסמים”

[06.2.1] מקורות השראה/מוצארט/חליל הקסמים

[06.2.3] מקורות השראה/אייכנדורף

[06.2.4] מקורות השראה/ניטשה/הולדת הטרגדיה

[06.2.5] מקורות השראה/ניטשה/זרטוסטרא

[06.2.6] מקורות השראה/ואגנר/טנהויזר

[06.2.7] מקורות השראה/גיתה/פאוסט

.

1. -חוני המעגל-  הוא דמות תלמודית שנהג לעגול סביב עצמו עיגולים והתפלל לבוא הגשם ועד שלא בא – לא יצא מהעיגול שחג סביבו.  במקור הגרמני מופיע הביטוי Siebenschlafer . מן הראוי לשים לביטוי Sieben   שמשמעו -שבע-  7  מספר מהלך קסמים לאורכו של כל הרומאן [ וראה את הפרק [ קסמי המספרים]   בשפה הגרמנית הביטוי מכוון למשהו דומה לנְמוּשָׁה-ישנונית כפי שניתן לראות בקישור זה Siebenschläfer. באנגלית בחר המתרגם את הביטוי כ our sleeper [↩]
2. הר הקסמים חלק שני – עמוד 330 [↩]