[09.02]{מבוא} תומאס מאן / פאוסטוס – איפיזודה ניטשאנית
31 בינואר, 2013.
אדריאן לוורקין – הפסנתר – Hetaera Esmeralda
המפגש בבית הזונות – בסרטו של Franz Seitz משנת 1982
(הסצינה בבית הזונות מדקה 25 עד 28 )
♦
פאוסט, או דוקטור פאוסטוס, כפי שלבש צורה בספר : “חיי המלחין הגרמני אדריאן לוורקין מפי ידידו” – מכר את נשמתו לשטן, כמו גרמניה כולה שנתמסרה בחדווה להיטלר.
עם גרמניה זו בא-חשבון נפשי ותרבותי עמוק ומפותל תומאס מאן, בספרו המורכב והמיוחד הזה.
.שלוש המהדורות של הספר: גרמנית – אנגלית-עברי
.
בין האפיזודות הפזורות לרוב בספר המונומנטלי, נמצאת גם האפיזודה שנתרכז בה כאן: ביקור רב משמעות של גיבור הספר הקומפוזיטור הגרמני, כפי שמודגש בשמו של הספר, אדריאן לוורקין, בבית זונות בעיר לייפציג.
ביקור זה מתואר בפרק מספר { 16} של הספר בצורה של מכתב אותו כותב הקומפוזיטור אדריאן לוורקין לחברו וכותב הביוגרפיה שלו סטרנוס זייטבלום.
♦
על הספר “דוקטור פאסטוס”, עבד תומאס מאן שלוש שנים ושמונה חודשים:
הוא החל בכתיבה ב
“באותו יום ממש שבו פרופסור צייטבלום מתחיל את סיפורו אני עצמי כתבתי את השורות הראשונות של הספר “ [ עמ’ 31 ל”יצירת דוקטור פאוסטוס” ]
בעמ’ 30 תומאס לספר “יצירת דוקטור פאוסטוס” כותב תומאס מאן:
“On May 23, 1943, a Sunday morning little more than two monts after I had fetched out that old notebook, and also the date on which I hade my narrator, Serenus Zeitblom, set to work, I began writing Doctor Faustus”
אכן, על פי הלוח אותו 23 בחודש מאי 1943 היה יום ראשון, אלא שבטקסט של “דוקטור פאוסטוס” עצמו התאריך שונה במעט שם כתוב:
“אני עובר על השורות הקודמות, ואיני יכול שלא להבחין בהן מידה מסויימת של אי שקט וכובד נשימה, דבר שהוא אופייניי מאוד להלך-הנפש שבו אני מתיישב, היום 27 במאי 1943, שנתיים אחרי מותו של לוורקין, כלומר שנתיים לאחר שעבר מלילה עמוק לעמוק שבכולם…” [ דוקטור פאוסטוס” בעמ’ 9]
ה 27 במאי 1943 היה יום חמישי בשבוע.
מדוע חל השינוי הזעיר האמור בתאריך ?
נדמה שהתשובה טמונה במילים “שנתיים אחרי מותו של לוורקין, כלומר שנתיים לאחר שעבר מלילה עמוק לעמוק שבכולם…”.
אם נבחן את לוח הזמנים – ומה אירע שנתיים קודם ליום תחילת הכתיבה של “דוקטור פאוסטוס” ומהו אותו מעבר מלילה עמוק לעמוק שבכולם נראה כי ביום 23.5.1941 – לא היו ארועים מיוחדים במינם במהלך מלחמת העולם השניה – לעומת זאת ביום 27.5.1941 ארע ארוע רב משמעות במהלך המלחמה:
באותו יום טובעה על ידי הצי הבריטי ספינת המלחמה הגרמנית “ביסמרק” ושעל סיפונה מעל 2000 מלחים גרמניים…שצללו למצולות… מכה שהונחתה על ידי הצי הבריטי על הגאווה והשחצנות הנאצית – כפצצת טורפדו – כזו שהטביעה את הספינה.
נציין כי בתרגום לאנגלית של הספר מעשה ידיו של H.T. Lowe-Porter נכתב:
אולם לפי המקור הגרמני אכן מדובר בשנתיים ולא בשלוש קודם ליום 27.5.1943 .
יתרה מזו בתקופה של חודש מאי 1941 [ שלוש שנים לפני תחילת כתיבת הספר ] הנאצים היו בשיא כוחם – היה זה כחודש לפי שפתחו במבצע ברברוסה – המתקפה על ברית המועצות [ שהחלה ביום 22.6.1941 ] ולכן הביטוי “לאחר שעבר מלילה עמוק לעמוק שבכולם…” אינו הולם את הסיטואציה !
נציין כי בעת שתומאס מאן החל את כתיבת דוקטור פאוסטוס – היה זה כבר חודשים אחדים לאחר התבוסה של הנאצים בקרב סטלינגרד [ הגנרל-פילדמרשל פאולס, שפיקד על המצור הנאצי על סטלינגרד, נכנע לכוחות הסוביטיים ביום 31.1.1943 ] וסימני התבוסה של הנאצים כבר החלו להראות.
תומאס מאן כותב בעמ’ 231 לספרו – “יצירת דוקטור פאוסטוס” כי ביום 29 בינואר 1947 כתב את השורות האחרונות של “דוקטור פאוסטוס” , כלומר לאחר שהמלחמה כבר נסתיימה !
אלא שלאחר שסיים את כתיבת הרומאן, ולאחר שהוא הופיע, נתקל הרומאן בשאלות רבות מצד הקוראים, ותומאס מאן החליט לכתוב ספר בו יתאר את תהליך כתיבת הרומאן.
ב 21.7.1948 עצר את כתיבת ספרו “החוטא הקדוש” שתורגם לעברית כ”הנבחר” והחל בכתיבת הספר על “יצירת דוקטור פאוסטוס”. כתיבתו הסתיימה ב 21.10.1948 ולאחר מכן הספר יצא ותורגם לאנגלית תחת השם:
The story of a Novel – The Genesis of Doctor Faustus
“דוקטור פאוסטוס – סיפורו של רומאן – יצירתו של דוקטור פאוסטוס”
בספר זה, מספר תומאס מאן על התקופה בה עסק בחיבורו של הרומאן “דוקטור פאוסטוס” בעת ששהה בלוס אנגלס כגולה-נמלט מפני השלטון הנאצי ששלט בגרמניה. זהו עירוב בין מעין “יומן כתיבה” לבין חשיפתם של חומרים ומקורות ששימשו את הסופר ביצירת על חייו של הקומפוזיטור הגרמני אדריאן לוורקין.
בין השאר מנסה תומאס מאן להסביר את שיטת ה” מונטאג’ ” [Montage] ששימשה אותו לכתיבת “דוקטור פאוסטוס”.
בפרק השביעי בספר”יצירת דוקטור פאוסטוס”, מספר תומאס מאן, על מהלך כתיבת הספר. על הקורות אותו במהלך שנת 1944, ומשתף את הקוראים, בארועי חייו הפרטיים, בינהם מפגשים עם אנשים שונים כגון: פרנץ וורפל החולה ונוטה למות, ביקור אצל הסופר הגולה אלפרד דובלין, מחבר “ברלין, אלכסנדרפלאץ”, מפגש עם סטרווינסקי ואשתו, עבור בספרים שקרא או חזר וקרא בינהם: שיקספיר “מידה כנגד מידה” ; גוסטאב פלובר: אנטוניוס הקדוש, ועד לדיון בראייתו של איוואן קראמזוב, את השטן ב”אחים קרמזוב” של הסופר הרוסי דוסטוייבסקי ועוד…
לצד ההצצה לחייו הפרטיים של הסופר, מאזכר תומאס מאן גם את ארועי מלחמת העולם השניה המתחוללת באותם ימים: את כיבושה מחדש של אודיסה מידי הגרמנים ופניית הצבא האדום לעבר סבסטופול, את הפצצות האויר של בנות הברית ההולכות וגוברות על ערי גרמניה, וכן מאזכר נאומים אנטי-נאציים ששידר באמצעות הרדיו לגרמניה.
תומאס מאן [ יליד השישי ביוני 1875 ] כותב:
“עבודה על הרומאן, למרות שעתי העגומה, רבות עקב תקופת הדיכאון הנובעת מ”התודעה של כתיבה שיקרית”, תקופה שלפתע השיבה לעצמה את חיותה. ההיה זה כי “העונה שלי” הגיעה: מאי ויוני, העונה בה נולדתי, תקופה בה בדרך כלל חלה עליה בכוחותי הפנימיים?
פרק 16, עם מכתבו של אדריאן מלייפציג, אשר מציג בדרך המונטאג’ את ההרפתקה של ניטשה בבורדל בקלן, ופרק 17, בו המכתב נבחן על ידי חברו המודאג, המלווים אחד את השני ברצף מהיר. נמלטתי מהתסבוכת של מוטיבים בחלק המבהיר של הספר וראיתי פעולה ברורה לפני. ענין פשוט לספר את הסיפור של פרשיית אהבים אומללה עם הפרפר המורעל,
להציג את קוד התווים h,e,a.e,e-bemol [בשיטת סימון התוים בגרמנית ] כדי לתמצת את המזל הביש המלווה את ביקורו של אדריאן אצל הרופאים, לאחר שכבר הכנתי את הקוראים לכל זאת”((יצירתו של הדוקטור פאוסטוס – עמוד 80-81 התרגום שלי ))
♦
בפועל, עוד קודם שהחל להעלות על הכתב את תהליך יצירתו של הספר “דוקטור פאוסטוס” , דיבר תומאס מאן על אפיזודה זו הקשורה לנעוריו של ניטשה כבסיס לפרק בספרו.
ב 29 באפריל 1947 , סמוך לסיום כתיבת “דוקטור פאוסטוס” נשא תומאס מאן דברים בספריית הקוגרס בואשינגטון, ובמסגרת הרצאה שכותרתה היתה: “הפילוסופיה של ניטשה לאור הארועים העכשויים” איזכר גם את ביקורו של ניטשה בבית הזונות בעיר קלן והנה דבריו [ בתרגומי – ו’ ]:
“בשנת 1865, בגיל 21 ניטשה מספר סיפור מוזר לחברו ועמיתו לספסל הלימודים באוניברסיטה, פאול דוסן… לבדו, האיש הצעיר יצא לסיור בעיר קלן [ Cologne ] ושם שכר את שירותיו של סבל אחד להראות לו את מראות העיר. כל אותו אחר צהריים היו השניים בדרכם, ולקראת ערב ניטשה ביקש מהמדריך שלו להראות לו מסעדה מומלצת. הברנש …גרר אותו לבורדל [ בית זונות ]. הנער המתבגר, אומלל כבתולה, כולו רוח, כולו לימודים, כולו ביישנות שבצניעות, לפתע מוצא עצמו, כך הוא מספר, מוקף בכחצי תריסר דמויות מרפרפות בבגדי מלמלה המביטות בו בכליון. בתוך כל הקהל הזה, המוזיקאי הצעיר, הפילולוג ומעריצו של שופנהאואר [ שהיה, שונא נשים ידוע – ו’ ] פוסע לעבר הפסנתר בו הבחין בעומק הסלון המרושע, ואשר הוא רואה [ וכאן באות מילותיו שלו ] “כמפיח החיים היחידי בכל המקבץ הזה” ומקיש כמה אקורדים. זה שובר את הקסמותו, את התאבנותו ומשיב את רוחו ואז הוא חופשי לפרוח משם”
[ מצוטט מתוך Cyrus Hoy : The Music of Mann’s DOCTOR FAUSTUS – Arts and Letters P. 152
בפנינו לפחות שתי הודאות של בעל הדבר עצמו, תומאס מאן, המאשר כי נזקק לארוע המיוחס לפרידריך ניטשה הסטודנט הצעיר, שבא לביקור בעיר קלן Colonge ונגרר על ידי מדריך התיירים ששכר, לביקור שלא רצה בו באחד מבתי הזונות שבעיר, והוא מייחס את עוללות אותו ארוע לגיבור ספרו “דוקטור פאוסטוס” אותו קומפוזיטור גרמני שתומאס מאן עושה אותו לפאוסט כלומר דוקטור פאוסטוס – המודרני.
אפיזודה ניטשיאנית זו [ לא ודאית ואולי אף מפוקפקת ] משמשת כחומר-ביד היוצר המיומן, הסופר בן ה 69, הלש בה ודש בה כבארוע שאינו מוטל בספק, ועושה סיפור אפיזודי זה לארוע רב משמעות בחייו של הקומפוזיטור שהמפגש עם הזונה [ שאם היה – עד כמה עמוק היה ….] לבריח התיכון באגדת פאוסט המודרנית שלו;
ארוע המנסה להתמודד [ על רקע סימפטומים חולניים בחייו של פרידריך ניטשה האיש, ומותו בגיל צעיר ] עם מחלתו של אדריאן לוורקין, הקומפוזיטור הגרמני [ דווקא ! ] ועם סימני “המחלה” הקשה שבה נדבק במגעו עם אסמרלדה – מחלה שהיא משל למחלה שתקפה את גרמניה בימי שלוט הנאצים בארצו.
במהלך הספר בא הסופר הגרמני הגדול של המאה העשרים, חשבון-נוקב עם המשטר הנאצי ועם תופעות “גרמניות”, רבות, ועם ה”רוח הגרמנית” על רבדיה השונים. את הגיבור אדריאן לוורקין עושה תומאס מאן לקומפוזיטור – ודרך חייו ותהפוכותיהם הוא בוחן את הנפש הגרמנית שהמוזיקה היתה לה לגרמניה – מבע, ראי ותדמית.
כפי שנראה להלן, לא בכדי מעתיק הסופר את הביקור בבית הזונות שארע בעיר קלן, המכונה גם בשמה הצרפתי Colonge – לעיר גרמנית מובהקת יותר – לייפציג, העתקה זו – כפי שמפורט בפוסט נוסף [07] תומאס מאן – דוקטור פאוסטוס – ההַתָּקָה ללייפציג, גם היא חלק מחשבון הנפש הגרמנית שעושה תומאס מאן בספרו זה.
במילים אחרות :
בפנינו בדיה אפשרית שהפכה סיפור בדים שראשיתו בקלן ושנתגלגלה לבדיון [ Fiction ] משובח, ומתחוללת ומתחללת בלייפציג…
בפוסטים נוספים, אנסה לבחון את האפיזודה האמורה מצדדים שונים שלה, אעקוב אחר מהלכיו של לוורקין בעיר לייפציג, בה בחר תומאס מאן, כעיר בה ימקם את האפיזודה שמקורה בקלן… ונלווה אותו עד לירידה ! [ כמה סמלי ! ] לבית הזונות.
תומאס מאן, מפתח את המפגש בבית הזונות ודש בו משלוש נקודות מבט שונות – וגם עליהן אתעכב;
ומראה עיניים ומשמע אזניים לא יזיקו…
.
.
__________________________________
פוסטים בנושא תומאס מאן ו “דוקטור פאוסטוס”
___________________________________
[09.02]{מבוא} תומאס מאן / פאוסטוס - איפיזודה ניטשאנית
פורסם ב-31 בינואר, 2013 [3,922][09.03]{רקע} תומאס מאן / פאוסטוס - ניטשה: ביקר או לא ביקר ?
פורסם ב-7 בפברואר, 2013 [4,664][09.04] {רקע} ניטשה לו סאלומה והתשוקה ל...מוזיקה
פורסם ב-18 בינואר, 2013 [4,682][09.05]{רקע} ניטשה - חלום ואגנר ושיברו
פורסם ב-12 בינואר, 2013 [4,277][09.06]{רקע} תומאס מאן ומגעה של המוזיקה
פורסם ב-15 בפברואר, 2013 [4,098][09.07] {04} תומאס מאן / פאוסטוס : מהיכן נובעת המוזיקה
פורסם ב-22 ביולי, 2010 [3,478][09.08] {פרק 15} תומאס מאן / פאוסטוס : לכתוב מוזיקה...במילים
פורסם ב-12 בדצמבר, 2015 [1,974][09.09] {16} תומאס מאן / פאוסטוס - ההַתָּקָה ללייפציג
פורסם ב-22 בפברואר, 2013 [4,139][09.10] {16} תומאס מאן / פאוסטוס - לייפציג כנינווה
פורסם ב-1 במרץ, 2013 [3,665][09.11] {16} תומאס מאן / פאוסטוס : בנתיבו של לוורקין-בלייפציג
פורסם ב-23 בספטמבר, 2015 [2,773][09.12] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – הירידה לבית הזונות/המכתב
פורסם ב-26 בינואר, 2013 [2,863][09.13] {17} תומאס מאן / פאוסטוס - בבית הזונות - נקודת מבט שניה
פורסם ב-17 באוקטובר, 2015 [2,665][09.14] {18-19} תומאס מאן / פאוסטוס - ההדבקות במחלה / נקודת מבט שלישית
פורסם ב-27 בנובמבר, 2015 [4,974]
[09.01] תומאס מאן וה”פאוסט” / פאוסטוס שלו
[09.02] {מבוא} תומאס מאן / פאוסטוס – אפיזודה ניטשאנית
[09.03] {רקע} תומאס מאן / פאוסטוס – ניטשה ביקר או לא ביקר
[09.04] {רקע} פרידריך ניטשה, לו סאלומה – והתשוקה ל…מוזיקה
[09.05] {רקע} פרידריך ניטשה – חלום ואגנר ושברו
[09.06] {רקע} תומאס מאן – ומגעה של המוזיקה
[09.07] {04} תומאס מאן / פאוסטוס – מאין נובעת המוזיקה
[09.08] {15} תומאס מאן / פאוסטוס – לכתוב מוזיקה במילים
[09.09] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – ההַתָּקָה ללייפציג
[09.10] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – לייפציג כניננוה
[09.11] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – בנתיבו של אדריאן לוורקין
[09.12] {16} תומאס מאן / פאוסטוס – הירידה לבית הזונות/המכתב
[09.13] {17} תומאס מאן / פאוסטוס – בבית הזונות / נקודת מבט שניה
[09.14] {18-19} תומאס מאן / פאוסטוס – ההדבקות במחלה / נקודת מבט שלישית
.