פרוזה - ויקטור, מילים : דפים-בין תחומיים

[08] קפקא והנשים: בית-בושת במילנו, 1911

11 באוגוסט, 2010

בקיץ 1911 פראנץ יוצא יחד עם ידידו מאכס למסע בלוגאנו – מילאנו – פאריז וארלנבאך.

הביקור במילנו מתרחש בתחילת חודש ספטמבר 1911. הרישום ביומן מתיחס ליום 4 בספטמבר 1911:

“מימי לא ראיתי בני-אדם כה קטנים כבגאלריה [ שבמילאנו ]. מאקס אומר, שהגלריה אינה גבוהה יותר מבתים אחרים שרואים בחוץ; אני כופר בכך בטענה ששכחתי, כשם שתמיד אלמד זכות על גלריה זו. כמעט אין לה קישוט מיותר, אינה עוצרת את המבט, ומטעם זה וגם משום גובהה היא נראית קצרה, אך יכולה לעמוד גם בכך. צורתה צורת צלב שהאויר נושב בו במפולש. מגג הקתדרלה דומה שהאנשים גדלו לעומת הגלריה. בגלריה אני יכול להתנחם לגמרי על כך שלא ראיתי את השרידים הרומיים העתיקים”

הגלריה על שם ויקטור עמנואל במילנו בשנת 1900 בערך

וכך בעודו משוטט בגלריה של ויקטור עמנואל שבמילנו נגלתה לפנין “כתובת שקופה בעמקו של מעבר ארוך ” הוא נמשך אחר הכתובת ומדווח:

“כתובת שקופה בעומקו של מעבר ארוך על פני בית הזונות Al Vero Eden [ לאמור: “גן העדן האמיתי” ! ] תנועה גדולה בסימטה , על פי רוב של יחידים הלוך בסימטאות הצרות שבסביבה. הן נקיות, אף שהן צרות יש להן כמה מדרכות;

פעם כשהבטנו מתוך סימטה אחת מתעקלת לתוך אחרת בזוית ישרה, ראינו בקומה העליונה של בית אשה נשענת על שבכת החלון.

הייתי אז קל דעת ומהיר החלטה, וחשתי, כמו תמיד במצב רוח כזה, שגופי הולך וכבד.

הנערות דיברו את הצרפתית שלהן כבתולות. הבירה של מילאנו ריחה כבירה, טעמה כיין.

מאקס מצטער רק בשעת הכתיבה על מה שהוא כותב. לעולם לא אחרי-כן. מתוך פחד מאקס מוליך חתול לטייל בחדר הקריאה.

הנערה שבשעת ישיבתה היתה בטנה חסרת-צורה מעל ובין שוקיה הפשוקות מתחת לשמלתה החשופה, כיוון שקמה התמתחה כתפאורה מאחורי פרגודים ונראתה כגו-נערה די נסבל.

הצרפתיה שמתיקותה נתגלתה למבט המסכם בעיקר בברכיה העגולות, ובכל זאת המפורטות, הפטפטניות והמסורות. דמות אנדרטה נגידה ומצווה, התוחבת לתוך הפוזמק את הכסף שהשתכרה לפני רגע.

– הישיש המניח את שתי ידיו זו על גבי זו מעל הברך. האשה ליד הדלת, שפניה המרושעות הן ספרדיות, שאופן נעיצתה את ידיה במותניה הוא ספרדי והמותחת עצמה בשמלה דמויית מחוך ממשי של אמצעי מניעה.

– אצלנו הנערות הגרמניות בבתי הזונות מרחיקות את אורחיהן לשעה קלה מעמן, כאן עושות זאת הצרפתיות. אולי ידיעות לקויות של תנאי המקום”

{ פראנץ קאפקא יומנים 1914-1923 (יומני מסעות) , בעמ’ 220-219}

עדכון מיום 24.6.2023.

ביום 23.6.2023 הופיע בגליון תרבות וספרות של עתון ה”ארץ” רישום של “פגישת נעורים בחדר ב”הבימה” עם מאכס ברוד” – מאת דניאל כהן שגיא, המספר על שיחה שניהל עם מקס ברוד בהיותו כבן 17 – בשיחה זו שאל דניאל כהן שגיא את מקס ברוד – למגינת ליבה של אמו, שהיתה ידידתו של מאקס ברוד- שאלה – שדניאל כהן שגיא מגדיר אותה כיום כ”חסרת טעם” עסקה בביקוריהם שלו ושל קפקא בבתי הזונות בעת מסעותיהם באיטליה.

את הפוסט שלעיל – העליתי לאתר “מילים” ביום 10 באוגוסט 2010 ופוסט זה זכה ללא פחות מ 4,445 מבקרים עד היום [ 24.6.2023 ]

פוסט זה הוא אחד מסדרת פוסטים המתארים, כמיטב יכולתי, את מערכות יחסיו של פרנץ קאפקא עם הנשים השונות והמגוונות בחייו. כינית סידרה זו “סדר נשים” – ויש עוד מה להשלים בסידרה זו….] העליתי סידרה זו כיוון שנדמה לי כי מבקריו הרבים ופרשניו מכל קצות הקשת של קאפקא – לא נתנו, למיטב הבנתי, את המשקל הראוי למערכת יחסיו המסובכת של קאפקא עם הנשים בחייו והשתקפותה ביצירתו הספרותית.

הנה הקטע הרלונטי מהזכרון שהעלה דניאל כהן שגיא, המוסיף הערה מעניינת מפי ידידו של קאפקא ושותפו לביקור בבית הזונות במרכז מילנו – בשכנות לדאומו המפורסם – וליד הגלריה על שם ויקטור עמנואל :