[6] קיץ-נורווגי – מילות פרידה מאוסלו
7 באוגוסט, 2016
.
מגדל השעון שמעל ל”גראנד-הוטל” – אוסלו
את המסע לאוסלו התחלתי ב:
“ששת הדינדונים הכבדים והנושנים, שנישאו מהצריח של הגראנד-הוטל שמעברה השני של השדרה המטופחת…”
דינדונים אלה היו בת קול שלי והדהוד לדברים שכתב בשנת 1890 קנוט המסון בפתח ספרו “רעב”, כאשר הוא פותח את סיפור מסעותיו של גיבורו חסר-השם ברחובות הקרים של קריסטיאנה:
“אני שוכב בעליית הגג שלי ושומע שעון קיר מתחתי מכה שש פעמים…“
כשבאתי לאוסלו – נדמה היה לי, בהשפעת “רעב” של קנוט המסון, כאילו ואני מגיע לקריסטיאנה [ שהוא שם שהעניקו הדנים לעיר ששלטו במה באיזור המוכרלנו כיום כנורווגיה ] שם זה שונה לאוסלו בשנת 1925 – וחשתי כאילו גם אני אחל לשוטט בה, בעקבי גיבורו חסר-השם, הרעב למזון גשמי ולהשראה לכתיבתו….של קנוט המסון.
אך, לאחר ארוחת הבוקר הדשנה במלון, “קריסטיאנה תיאטר” שהעלתה בזכרוני את הארוחה המשעשעת והמוגזמת של ליאופולד בלום בתחילת הפרק הרביעי של “יוליסס” נשתנתה דעתי – והתחלתי את מסלול טיולי בקריסטיאנה – היא אוסלו – בהשבת כבודה המחולל של האות V – הטבועה וצרובה בשמי, עד בלתי הפרד.
את רשימתי הראשונה מאוסלו סיימתי במילים אלה:
“יצאתי איפה לשוטט בקריסטיאנה זו, שהפכה בינתיים לאוסלו והחלטתי הראשונה היתה להשיב את כבודה המחולל של האות V כסמל לנצחון על הנאצים – ולתקן תיקון קטן תצלום אחד שתליתי בשעתו באתר “מילים” תחת הכותרת “הצד האפל של אותה מטבע “ – בו אספתי כמה דוגמאות שבהן הפורופגנדה הנאצית בניצוחו של יוזף גבלס, ביקשה להשתמש באות V שהינה קיצור של VICTORY במשמע “נצחון” באנגלית ותלו – גם כאן, על בנין הפרלמנט באוסלו, את השלט שטען לשווא כאילו “גרמניה מנצחת בעל החזיתות”:
ובתצלום זה –
כשאני משיב בסימן האות V כנגד התצלום מהתקופה הנאצית, בחזית בית הפרלמנט, ועליו ססמת הכזב של הפרופגנדה הנאצית כאילו “גרמניה מנצחת בעל החזיתות”:
עתה לקראת סיומו של מסעי בנורווגיה, ארשה לעצמי, עוד כמה הערות על נושאים וחוויות שעברתי בעשרת הימים בנורווגיה, שלא מצאו עדיין מקומם ברשימות “קיץ-נורווגי- 2016” שהעליתי, בזמן אמת, לאתר “מילים” מאוסלו.
מוזיאון הרזיסטאנס
מבחינתי, הביקור שערכתי ב”מוזיאון הרזיסטאנס הנורווגי” – המספר בתצלומים, במלל ובמוצגים רבים את סיפור הגבורה של הפטריוטיים הנורווגיים שלחמו במחתרת כנגד הכובש הנאצי – שפלש לארצם ב 9 באפריל 1940.
קדם לפלישה אולטימטום שהציבו הנאצים למלך נורווגיה, אקון ה-7, שייכנע ויסגיר את ארצו לידיו של היטלר. המלך ביקש זמן להתייעצות – ומיד לאחר שהשיב בשלילה לאולטימטום – החלה הפצצה מאסיבית של חיל האויר הגרמני – שכוונה ראשית לכל במטרנ לחסל את המלך ועל ידי כך ליצור ואקום שלטוני כדי לתפוס את השלטון.
המלך וחברי ממשלתו החליטו להמשיך את המאבק נגד הנאצים מאדמת בריטניה – ומשנחתו לחופיה – שידר המלך בקולו קריאה לעם הנורווגי להתנגד לכובש הנאצי – ולכבודו מתנוססת תמונתו של המלך על חזית המוזיאון הרזיסטאנס הנורווגי בו ביקרתי:
תמונת המלך אקון ה-7 על קיר המוזיאון
המוזיאון שוכן בחצר רחבת הידיים של טירת AKERHUS שלחוף הפיורד של אוסלו. דבר ראשון שהבא בשערי המוזיאון נתקל בו הוא אתר הנצחה – שהוקם לפני תלולית העפר אליה היו נורים ומוצאים להורג לוחמי המחתרת שהנאצים רצחו אותם באמצעות כיתת יורים:
האנדרטה לזכר המוצאים להורג לפני תלולית העפר אליה נורו – טירת AKERHUS.
הכתובת על אנדרטת הזכרון כותבת:
“הם נלחמו ; הם נפלו – הם נתנו לנו הכל”
בצד האנדרטה מצב לוח זכרון ועליו פרטיהם האישיים, של כל לוחמי המחתרת שהוצאו להורג באותו אתר שבטירת AKERHUS.
שמות המוצאים להורג – באתר שלפני מוזיאון הרזיסטאנס – טירת AKERHUS.
על המחתרת האנטי נאצית שפעלה בנורווגיה ארחיב באחד הפוסטים שאני מתכוון לכתוב בנושא.
קְוִיזְלִינְג – שם נרדף לבוגד
הביטוי “קוויזלינג” מפורש במילון רב-מילים כדלקמן :
“כינוי לבוגד, למי שמשתף פעולה עם כובש זר או עם גורם אחר, למי שמלשין וכד’.
[על שם וידקון קוויזלינג (1945-1887), קצין נורבגי ששיתף פעולה עם הנאצים וכיהן כראש ממשלה תחת שלטון הכיבוש. עם שחרור נורבגיה הוא הורשע בבגידה והוצא להורג]”
זוהי דוגמה כיצד שמו של אדם [ במקרה זה שם משפחתו ] הופך ל”מושג” השגור בשפה.
השימוש בשם “קוויזלינג” כשם נרדף לבוגד – החל מיד לאחר שוידקון קוויזלינג החל את מעלליו ואת דברי התעמולה הפרו נאציים שלו. לקראת מועד הקמת המפלגה הנורווגית הלאומית -“נסיונאל סאמלינג” [ Nasjonal Samling] שהיתה מפלגה אחות למפלגה הנאצית בגרמניה – וחרטה על דגלה את כל הגינונים הנאציים הידועים:
וידקון קוויזלינג נואם בכינוס המפלגה הנאצית הנורווגית – דצמבר 1943
המפלגה הוקמה ב 17 במאי 1933 [ כשבוע לאחר שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה ]
הראשון שנזקק לשם קוויזלינג כ”בוגד” היה חבר מפלגת העבודה הנורווגית אוסקר טרופ, כאשר במהלך ראיון עיתונאי שנערך עמו עוד ביום 2 במאי 1933, נזקק לדימוי זה. העתון הנורווגי “דאגבלאט” נזקק לשם “קוויזלינג” כשם נרדף לבוגדנות במולדת עוד בשנת 1934 – זמן רב לפני שקוויזליג מימש את האידיאולוגיה הנאצית שלו, בשיתוף פעולה פעיל עם הנאצים וב”הזמנת” היטלר לפלוש לנורווגיה ולכבוש אותה ולשעבד אותה לגרמניה הנאצית.
לאחר מכן חזר הביטוי והפך שיגרה באנגליה – וגם צ’רצ’יל נזקק לביטוי בנאום שנשא ביום 21 ליוני 1941 בפני נציגי בעלות הברית בלונדון. מאז הפך ביטוי זה למקובל.
קוויזלינד עצמו כיהן כשר ההגנה הנורווגי בממשלה הנורווגית בין השנים 1931-33 – אך משהקים את המפלגה הנאצית הנורווגית לא זכתה זו לתמיכה משמעותית בציבור.
לאחר שפרצה מלחמת העולם השניה [ 1.9.1939 ] ביקר וידקום קויזלינג את היטלר בברלין
המפגש בין קוויזלינד לאדונו – היטלר
והזמין אותו לכבוש את נורווגיה תוך הבטחה כי הצבא הנורווגי ילחם לצד הגרמנים במלחמה.
ביום 9 אפריל 1940 אכן פלשו הנאצים לגרמניה וקוויזלינג מונה לתפקיד פורמלי של ראש המדינה הנורווגית אך הנאצים לא סמכו עליו ומינו מעליו את יוזף טרבובן הגרמני שקיבל ישירות מידיו של היטלר מינוי כ רייכסקומיסר (קומיסר = ממונה מטעם הרייך), והיה בעל הסמכות הגבוהה ביותר בנורווגיה וכפוף ישירות להיטלר וכל מעשה שביקר קוויזלינג לעשות בנורווגיה היה צריך לקבל את אישורו של הממונה הגרמני עליו:
משמאל לימין : קוויזלינג, הימלר יוזך טורבאן ורצין נאצי נוסף
מיד עם תום המלחמה – ביום 9 באפריל 1945 נעצר קויזלינג
קוויזלינג בתצלומים שצולם כפושע עם מעצרו
קוויזלינג הועמד לדין בפני בית משפט נורווגי בשל הבגידה שבגד בעמו. המשפט עצמו התנהל בטירת AKERHUS
קוויזלינג בעת מתן גזר דין המות עליו
קוויזלינג ממתין לביצוע גזר דין המוות שהוטל עליו – בטירת AKERHUS
וכאן סרטון דוקומנטרי על גזר דין המות שהוטל על קוויזלינג
הסופר קנוט המסון
את ספרו פורץ הדרך “רעב”, שהיה עבורי המניע הראשוני לביקור בקריסטיאנה, בעקבות מנהגי ללכת למקומות עליהם כתבו הסופרים שאת ספריהם אני קורא, כתב קנוט המסון בשנת 1890 – כשהיה כבן 30.
לימים, יזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1920, בעיקר בעקבות ספרו “ברכת-האדמה”
הנוהג שנטלתי על עצמי להתייחס ליצירות אמנותיות – בעיקר – לאחר שמחבריהן כבר נפטרו מן העולם הוכיח את עצמו במקרה קנוט המסון – כהחלטה בשלה וראויה.
ראשית – לאחר מותו של האמן, מתגלים פרטים על חייו שבעודו בחיים הצליח להסתיר, כגון מכתבי אהבה גנוזים לאהובות סודיות, פרשיות כאלה ואחרות שהיוצר התבייש בהן ועוד כהנה וכהנה “שלדים בארון” שהיוצר מעדיפים סגורים ומסוגרים מאחרי סוגר ובריח. מותו מביא, במקרים רבים, לפתיחת דלתות אותו ארון ולהוצאת השלדים לאויר העולם המטהר.
במקרה של קנוט המסון – לא מדובר ב”שלדים בארון” אלא בעמדות גלויות שלו שנתן להן פומבי בימי חייו ועד סמוך לפני מותו – אלא שהדיון בו – לאחר שהתנהגותו בתקופת מלחמת העולם השניה – ויחסו האוהד במפגיע כלפי היטלר והמשטר הנאצי בגרמניה – מטילים, לטעמי, צל כבד על מהלך חייו – ומצריכים בחינה מדוקדקת יותר של יצירותיו המוקדמות יותר – ובייחוד “רעב” [ לה אני מתכוון להקדיש פוסט נרחב ] וזאת בין השאר כדי לבחון האם ניתן לדלות מתוך יצירת ראשונים זו, ולחשוף את זרעי הרוע והאיוולת שיתגלו במפורש בחייו הבוגרים ובזקנתו, כלומר האם כבר אז – בימי תפארתו כסופר צעיר – נזרעו זרעי השנאה – ואלה רק הבשילו לעת זקנתו;
לדעתי : אחריתו של קנוט המסון מבישה את צעירותו, ואת הצלחותיו כסופר.
קנוט המסון – הוא הוכחה לכך כי גם אדם רב כשרונות – סופר משורר ומבקר רב פעלים [ הוא פרסם במהלך חייו כ 20 רומנים ! ] יכול להתדרדר לשפל המדרגה האנושי.
וזה המקרה של קנוא המסון – אשר בזקנתו הביע את תמיכתו – ואף תמיכתו המתרפסת והנלהבת בהיטלר ובמשטר הנאצי.
הוא נתקבל בגרמניה הנאצית בכבוד רב – כאמצעי תעמולה של הפרופגנדה הנאצית
קנוט המסון נסע לברגהוף, למעונו הפרטי של היטלר בהרי זלצבורג, כדי לפגוש את הפיהרר הנערץ עליו
קנוט המסון בכניסה למעונו הפרטי של היטלר בברגהוף
היטלר, ככל הנראה לא הסכים לתצלום משותף עם המסון, יתכן עקב העובדה שהסופר המעריץ חרץ את גורל השיחה כאשר מחה בפני הפיהרר על התערבות יתר של השליט הגרמני האמיתי של נורווגיה: יוזף טרבובן הגרמני שקיבל ישירות מידיו של היטלר מינוי כ”רייכסקומיסר” ותפקידו היה להשגיח על שלטונו של ודקין קוויזלינג – כי הנאצים שמחו רק על עצמם ובשר מבשרם !
קנוט המסון השפיל עצמו נמוך יותר כאשר העניק באופן סמלי את מדליית הזהב שקבל כפרס נובל לספרות בשנת 1920 לידיו של שר הפאופגנדה הנאצי יוזף גבלס, כאות ומחווה שלו לגרמניה.
עטיפת הספר – “קנוט המסון ומסעותיו להיטלר”
הערצתו חסרת הפשר של האינטלקטואל המבריק לשעבר את דמותו של ה”פיהרר”, הובילה אותו למעשה המטופש ביותר שניתן היה לצפות מאדם משכיל. רק מעריץ עיוור ונחרץ יכול היה לנהוג כמוהו:
כאשר הגיעו הידיעות על התאבדותו של היטלר בבונקר בברלין ביום 8 בבמאי 1945 – הזדרז קנוט המסון לפרסם למחרת ב- 9 למאי 1945 בעמודו הראשון של העתון רק בתפוצה ביותר בנרווגיה “אפטנפוסטן” דברי הספד על “המנהיג הגדול” שאיבד העולם:
דברי ההספד של קנוט המסון על היטלר 9.5.1945
תרגום לאנגלית של דברי ההספד שפרסם קנוט המסון יום לאחר התאבדותו של היטלר
“Adolf Hitler
I’m not worthy to speak up for Adolf Hitler, and to any sentimental rousing his life and deeds do not invite.
Hitler was a warrior, a warrior for humankind and a preacher of the gospel of justice for all nations. He was a reforming character of the highest order, and his historical fate was that he functioned in a time of exampleless [unequalled] brutality, which in the end felled him.
Thus may the ordinary Western European look at Adolf Hitler. And we, his close followers, bow our heads at his death.
Knut Hamsun
ותרגומם לעברית
“אדולף היטלר
איני ראוי לדבר עבור אדולף היטלר, ואף לא להכנע לרחשי ליבי לחייו ומעשיו המושכים אותי לכתוב.
היטלר היה לוחם, לוחם לטובת האנושות ומטיף לבשורת הצדק לכל העמים.
הוא היה אישיות מתקנת מהרמה הגבוהה ביותר, וגורלו ההיסטורי היה שהוא פעל בזמן של חוסר שוויון ברוטאלי אשר בסופו הכריע אותו.
היטלר היה לוחם, לוחם למען האנושות ואף מטיף של הבשורה של צדק לכל העמים.
כך על האירופאי המערבי הרגיל להשקיף, על אדולף היטלר. ואנו נאמניו הקרובים, מרכינים את ראשינו על מותו…
קנוט המסון”
בשנת 1945 כאשר כתב המסון דברים אלה היה קשיש כבן 86 שנה ! ונורווגים רבים יחסו זאת לזקנתו ולחוסר התמצאותו.
עם תום המלחמה, בא עימו המשטר החדש חשבון, על פעילותו בעיקר התעמולתית הפרו-נאצית. קנוט המסון נשפט בעבור תמיכתו בגרמניה הנאצית – אולם מפאת גילו ויתכן גם מצבו המנטלי הוכרז כ”בלתי שפוי” ואושפז במוסד לחולי רוח. רכושו הוחרם, הוטלו עליו קנסות כספיים כבדים, וכן נגזרו עונשים גם על אשתו.
שנים רבות הוא היה מוחרם בנורווגיה מולדתו – וספריו לא הודפסו והממשל שלאחר המלחמה בנורווגיה – עמל קשה על מנת ליישם את החרם עליו ועל יצירותיו : למרות היותו הנורווגי היחידי שזכה בפרס נובל, נמנעה בנורווגיה קריאת רחובות, או כיכרות על שמו, פסלי שלו היו מוחרמים, והוא “הועלם” מהתודעה הציבורית בנורווגיה.
אך בשנים האחרונות חל מפנה, ככל הנראה גם בדעת הקהל הנורווגי. לאחרונה הוקם “מרכז קנוט המסון” ב Hamaroey מחוז ילדותו בצפון נורווגיה:
בסיורי האחרון באוסלו, עברתי פעם נוספת לפני התיאטרון הלאומי, עמדתי ליד פסלו של הנריק איבסן, והפעם הבחנתי לראשונה כי אחת ההצגות שמעלה התאטרון הלאומי בעונה הנוכחית הוא “מסתורין” על פי ספרו של קנוט המסון –
“מיסתורין” על פי ספרו של קנוט המסון – בתיאטרון הלאומי באוסלו – קיץ 2016
ללמדך:
כי דעת הקהל היא כצל חולף שינוע וינוד לאן שרוח הזמן תוליך אותה…
♦
עד כאן רשימותי מהמסע לנורווגיה – בקיץ 2016
____________
את שאר רשמי מהמסע לנורווגיה אשתדל לפרט בפוסטים נרחבים יותר שאני מקוה לפרסם באתר “מילים” – לאחר שאשוב לארץ.
_____________________________
פוסטים בסדרה “קיץ-נורווגי-2016”
_____________________________
קיץ נורווגי-2016: [1] בוקר ראשון בקריסטיאנה
קיץ-נורווגי-2016: [5] מסע הפיורד
קיץ-נורווגי-2016: [6] זכרונות בביתו של אדוארד גריג
קיץ-נורווגי-2016: [7] מילות פרידה מאוסלו
קיץ-נורווגי-2016: [8] בית האופרה של אוסלו
קיץ-נורווגי-2016: [9] בתי-קפה-ספרותיים- Grand-Cafe, Oslo
קיץ-נורווגי-2016: [10] ארוחה “מוזיקלית” מסכמת ב Engebret-Cafe, Oslo