קישור ל- goto facebook page
היום 22.11.2024, 15:04. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,912 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

[03] פרוסט/שחזור : “חדר-האוכל”

18 בספטמבר, 2021

.

[03] פרוסט / שחזור : “חדר-האוכל”

ביתה של הדודה ליאוני, בת דמותה של אליזבט פרוסט, אחותו של הדוקטור אדריאן פרוסט, אביו של מרסל, שהפכה עם נשואיה להיות מדאם אמיוט, הוא התפאורה והבמה להתרחשותה של הדרמה של ילדותו של מרסל.

הבית שמור היום כמוזיאון קטן, לזכרו של מרסל פרוסט. סופר שהפך את העיירה הקטנה והזנוחה למחוז עליה לרגל של מעריציו הרבים.

בית משפחת אמיוט באילייה

 

על פי הכתוב על לוח השיש בחלק הימני של הצילום הבית הוקדש בשנת 1979 על ידי ביתה של גב’ אמיוט, הבת הקטנה של הדודה ליאוני, ל“ארגון ידידי מרסל פרוסט וידידי קומבריי:

השלט על בית אמיוט

 

ביקור ב 1982 בכניסה לביתה של מדאם אמיוט היא הדודה ליאוני

בית זה הוא מעין בית-מוזיאון, בתוכו שמורים הרהיטים והחדרים כפי שתיארם מרסל פרוסט, בספרו:

הנה תיאור חדר האוכל:

“הייתי בכפר אצל סבא שלי, שמת לפני שנים רבות; גופי, והצד שעליו שכבתי, שומריו הנאמנים של עבר שאסור שאשכח אי-פעם, העלו בזכרוני את הלהבה במנורת הקנקן, העשויה זכוכית בוהמיה, שהשתלשלה מהתקרה בשרשרות קטנות…”

בצד של סוואן, עמ’ 12.

 

חדר האוכל בביתה של מדאם אמיוט היא הדודה ליאוני

והמנורה מזכוכית בוהמיה המשתלשלת מהתקרה בשרשרות קטנות.

המטבח

פרוסט, הנותן תשומת לב רבה לפרטים הקטנים, מתעכב רבות בספרו על תיאורם של מאכלים המוגשים לשולחנותיהם של אצילי החברה, כמו בני המעמד הבינוני.

על בסיס ספרו הופקו כבר שני ספרים של “לאכול עם פרוסט”, ובהם התפריטים וההוראות המעשיות כיצד להכינם.

כריכות שני ספרי הבישול על פי מתכונים המופיעים בספרו של פרוסט.

 

במחוזות ילדותו של מרסל, האני-המספר, שבספר, למטבח, בו שולטת ביד רמה, שלטון ללא מיצרים המבשלת, מקום של בכורה. ובעצם על פי שמה של המבשלת – פרנסואז – (הכולל את שמה של פרנס – צרפת) ניתן להבין בי פרנזואז, אומנית הבישול היא צרפת – וצרפת היא האומנות וההנאה מאוכל.

כאן, באילייה אנו במטבח כפרי פשוט אך סימפטי מלא נוסטלגיה:

המטבח – ממלכתה של פרנזואז, המבשלת האגדית

 

המטבח – ממלכתה של פרנזואז, מבט נוסטאלגי

 

משהו על ההקשרים שקושר פרוסט בין הנשגב והארצי, מוצאים אנו בקטע בו מתאר פרוסט את פרנזואז – העוזרת-המבשלת של המשפחה, מכינה ארוחה לקראת בואו של בן החברה הגבוהה דה-נורפואה :

“ופרנסואז, אשר ששה להתמסר לאמנות הבישול כיד כשרונה הטובה, כבר נתקפה קדחת יצירה למן היום שלפני, מה גם שבשורת אורח חדש מדרבנת אותה להתקין צלי-בקר קרוש, בשיטות הנהירות לה ולא לאיש זולתה;

כיוון שיחסה חשיבות עילאית לאיכותם הסגולית של החומרים העתידים להכלל ביצירתה, מיהרה בעצמה לשוק הסיטונאי להשיג את היפים שבנתחי הרמסטק, שוקת בקר ורגל עגל, כמוה כמיכאלאנג’לו המכלה שמונה חודשים בהרי קארארה בבחירת גושי שיש מושלמים להקמת המאוזולאום ליוליוס השני.

 

מוזולאום לזכרו של האפיפיור יוליוס השני, במרכז דמותו של משה,

מעשה ידיו של מיכאאנג’לו – כנסיית  San Pietro in Vincoli ברומא, כולו משייש קרררה.

 

באותן התרוצצויות שיקעה פרנסואז להט כה רב, עד כי למראה פניה הלוהבים חששה אמא פן תיפול המשרתת הזקנה למישכב מאפיסת כוחות בדומה ליוצר מצבתם של בני מדיצי במחצבות פיסרסנטה”.

קפלת מדיצ’י – סאן לורנצו, פירנצה.

קבר בית מדיצ’י – במרכז לורנצו –

 

בצל העלמות המלבלבות, עמ’ 20

 

– כך בפשטות ובטבעיות ובזרימה כמו מובנת מאליה החיפוש של פרנסואז – המבשלת אחר נתח הרמסטיק בשוק מושווה ל… חיפושיו של מיכאלאנג’לו אחר השיש המובחר ליצירת פסלי הנצח שלו:

הוא שאמרנו : הנשגב והארצי, שלובים.


 

 

 

 

 

Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....