קישור ל- goto facebook page
היום 25.11.2024, 15:19. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,912 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

[01.02] גיתה : לימודים בלייפציג ואנה קטרינה שיינקופף

10 בספטמבר, 2010

.

Anna Katharina Schönkopf

 

   לימוד משפטים בליפציג

אביו של גיתה שביקש להעניק לבנו לא רק חינוך כללי רחב, אלא גם להעניק לו חינוך שיאפשר לו פרנסה מכובדת שלח את בנו ללמוד משפטים באוניברסיטת לייפציג.

גיתה בילה כשלוש שנים מחייו בין השנים 1765 עד 1768 בלייפציג. באותה תקופה חי חיי סטודנטים תוססים, ואחת מתוצאות הלוואי של אותם חיים עליזים ותוססים היא הסצינה “מרתף אוארבאך בלייפציג” כפי שיתוב מאוח יותר במסגרת יצירתו הגדולה “פאוסט”

אולם גיתה לא המית עצמו באוהלה של תורת המשפט בלבד, ובצד לימודי המשפט פיתח את כישוריו השיריים, ובאותה תקופה פרסם ספר שירים בעילום שם – ושמו Annette כאשר הדמות הריאלית העומדת מאחרי דמות האהובה המככבת בשירי נעורים אלה היא אנה קטרינה שינקופף, בה התאהב גיתה במהלך לימודיו ושהותו בלייפציג

 

יחסיו של גיתה עם אותה אננה קטרינה נשאו אופי מעט “מוזר” כפי שניתן ללמוד מעדותו של בעל הדבר, אותה הנציח בספרו האוטביוגראפי : “מחיי: פיוט ומציאות”:

“אהבתי הקודמת אל גרכטן [ מפרקנפורט – ו’ ] הועברה עכשיו אל אחת אנכן, אלא שאיני יודע לספר עליה מאומה, פרט לכך שהיא היתה נערה צעירה, נאה, ערנית, ומושכת עד כדי כך שראויה היא שאציב לה יד בדביר לבבי לאורך ימים כקדושה קטנה, ושאחלק לה את מלוא ההוקרה, שנתינתה ערבה מקבלתה.

הייתי רואה אותה מידי יום ביומו ללא מעצורים; היא סייעה בהכנת המאכלים שאכלתי; הגישה לי, לפחות בערב, את היין ששתיתי; עצם החוג הסגור של חבורת הסועדים שלנו בסעודת הצהריים שימש ערובה לשם הטוב שיצא לפונדק הקטן, שפרט לימי היריד אך אורחים מועטים ביקרו בו.

לא חסרו הזדמנויות ואמתלות לבילויים מבילויים שונים. אבל, כיוון שלא יכלה ולא הורשתה להתרחק אפילו מעט מחוץ לבית, היה בילוי הזמן שלנו במשותף דליל למדי.

[…]

אך כיוון שיחסים כגון אלה, ככל שהם תמימים יותר, כן הם נעשים במשך הזמן חד-גוניים יותר, נתקפתי אותה רוח תזזית, המדיחה אותנו למצוא לנו פורקן בגרימת יסורים לנערה האהובה עלינו, וכך לרדות במסירותה תוך הצקות שרירותיות ושתלטניות. כיוון שאהבה אותי מעומק לבה ועשתה תמיד ככל אשר יכלה כדי להשביע את רצוני, הרשיתי לי לשפוך על ראשה את כל מרירותי בשל כשלונות נסיונותי הפיוטיים, בשל חוסר-יכולתי לפרש אותם לעצמי ובשל כל דבר אחר שהטריד אותי. במחזות קנאה תפלים ובלתי מבוססים שערכתי לה, קלקלתי לי ולה את היפים שבימינו. זמן-מה עמדה בכך בסבלנות שלא תיאמן, ואילו אני גדשתי את הסאה ברוב אכזריותי. אך לבושתי ולחרפתי ניטל עלי להיווכח לבסוף למרבה יאושי, כי לבה סר מעמי. עתה אמנם היתה לי הצדקה לשקוע בהתקפי טירוף ממין זה שהרשיתי לי לפני כן ללא סיבה וללא הכרח. לא חסרו אף מחזות זועה ביננו, שלא השגתי בהם מאומה. אך עתה הרגשתי כי אמנם אוהב אני אותה, וכי איני יכול בלעדיה. להטי הלך וגבר, ולבש את כל הצורות האפשריות בנסיבות שכאלה. לבסוף אף מצאתי את עצמי ממלא אותו תפקיד שמילאה הנערה לפני כן. נקטתי בכל האמצעים כדי לשאת חן לפניה, וכדי לגרום לה שמחה ולו גם על ידי אחרים, כיון שלא יכולתי להיפרד מן התקווה להשיב אותה אלי. אך היה זה מאוחר מדי ! היא אבדה לי כליל, ומעשה הטירוף שלי, שביקשתי לכפר בו על משוגותי, להסב נזק לגופי בדרכים חסרות שחר כדי לגרום יסורים כל שהם לרוחי, אמנם תרם רבות לאותן פורענויות גופניות שבגללן איבדתי אחדות משנות חיי הטובות ביותר; אפשר אפילו שהיו ממיטות עלי אבדון, לולא היה כשרוני הפיוטי מתגלה בכל כוחות הריפוי הצפונים בו.

כבר לפני כן הוכחתי כפעם בפעם את שפלותי במידה מספקת. לבי נכמר ממש על הילדה המסכנה, כל אימת שציערתי אותה על לא עוול בכפה. לא אחת הייתי מצייר לעצמי במלוא הפרטים את מצבה שלה ואת מצבי שלי, לעומת הנחת שבה היה שרוי זוג אחר מתוך חבורתנו, עד כי לא יכולתי עוד להמנע מלעצב מצב זה באורח דרמטי, לכדי ביטוי יסורי חרטה מאלפים.

כאן מקורה של העבודה הדרמטית הראשונה שלי מאלה שנשתמרו, היצירה הקטנה “שגיון האהבה” [Die Laune des Verliebten]

שתורתה התמימה אינה מחפה על יקודו של הלהט”

((י.ו. גיתה: מחיי: פיוט ומציאות – הקיבוץ המאוחד תרגום יצחק כפכפי בעמוד 201-201 ))

 

בלייפציג חלה גיתה במחלה קשה – “תוצאה של משובת נעורים” [ שרוב הביוגרפים שלו אינם מוסרים פרטים ממשיים על נסיבותיה וסיבותיה ] ובעקבות מחלה זו נאלץ להפסיק את לימודיו ולשוב לביתו בפרנקפורט. כך הגיעה תקופת לייפציג לסיומה.

 

 

גם העיר לייפציג מנציחה את גיתה התלמיד לתורת המשפט באוניברסיטה שבעיר בדמותו של פסל לכבוד יוהן וולפגנג גיתה שהוצב בסמוך לבית העריה ולמרתף אוארבך בלייפציג.

לנוכח פסל גיתה ליד בית העריה בלייפציג

לאחר שהחלים ממחלתו המשיך גיתה את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטה בעיר אחרת : היא אוניברסיטת שטראסבורג. בעיר זו החל לפרסם שירים ליריים.

בשטראסבורג יסיים את חוק לימודיו יקבל תואר “ליציטיאט” – מוסמך למשפטים.

מעתה יכול גיתה להתפרנס ממקצוע המשפטים ואכן את הקרירה המשפטית שלו החל גיתה בפרנקפורט; כאשר נזדמנה לגיתה משרה של עוזר משםטי בבית המשפט הגבוה של הממלכה בעיר ווצאר – עבר לעיר זו – ובה החל את התעסקותו האינטנסיבית בספרות – ושם יכתוב את היצירה שתפרסם אותו : יסורי ורתר הצעיר

 

 

[ המשך יבוא ]

 

 

 

 

Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....