.

[02] פרוסט/שחזור : קומברי היא אילייה

בראשית היתה קומבריי.

הספר מתחיל במחוז ילדותו של מרסל – האני-המספר של הרומן.

קומבריי היא מקום קסום מלא תום וזכרונות ילדות נעימים, אך יחד עם זאת רווי תככים, מעין מיקרוקוסמוס של חייו הבוגרים בפאריז ובמקומות נוספים, מקום אליו חוזר מרסל, הגיבור של הספר בגעגועים לילדות קסומה ואבודה.

האם קומבריי היא מקום ממוצא, איזו נחלה הזויה שנולדה בדמיונו הפורה של מרסל פרוסט שהצליח בכשרון ספרותי רב “להמציא”, ו”לברוא” בקסמן של המילים מקום ספרותי חי ונושם?

כפי שננסה להראות כאן – התשובה היא לא ! 

קומבריי קיימת על המפה.

מבט לעבר אילייה – ILLIERS

עם פרוסט הופגשתי עוד בשנות ה 70.

חבר המליץ לי על “סופר מיוחד”. הימים ימי מילואים בסיני. בחופשה הראשונה מצאתי באחת מחנויות הספרים את:

“בעקבות הזמן האבוד, במחוזו של סבן”, בתרגומו של ישראל זמורה.

 

כאשר התחלתי לקרוא בספר רשמתי לעצמי על דף הראשון בספר, שעדיין לא ידעתי את טיבו ואת טבעו, את תאריך תחילת הקריאה: 17.4.75 רפידים

להלן תצלום הדף

בעמ’ 184 – בסוף הספר, רשמתי :

23.4.1975 18:35 – רפידים, עוד מעט שקיעה וכל הרחב פרוש כמו מפית שולחן”

להלן תצלום הדף

 

כך התחלתי להשיב את הזמן האבוד – הזמן שבו שעדיין לא הכרתי את פרוסט : 

קסם משפטיו הארוכים והפתלתולים, החל לסחרר את טעמי. התחלתי להתעניין בחייו ובמרכיביה של

יצירת הענק, הקתדרלה שהקים בקסמן של המלים.

מאז, אין הוא מניח לי. אני מצידי, אמנם הנחתי אותו מעת לעת, אך תמיד מצאתי עצמי, חוזר ושב אליו, כאחוז קסם, כמי שנדמה לו לרגע שהצליח לתפוס את המימד החמקמק מכל –  מימדו של הזמן.

בחיפושי אחרי פרוסט, נפל לידי ספרו של אנדרה מורואה: “עולמו של פרוסט”.

על דש הספר הופיע גילוי:

דש הספר “עולמו של מרסל פרוסט”

“אילייה הקומבריי של מרסל פרוסט, עיר קטנה קרוב לשרטר…”

 

מסתבר כי בשנת 1971 [ במלאת 100 שנה להולדתו של פרוסט ] החליטו פרנסיה של העיירה, שם שורשיה של משפחת אביו של פרוסט, להסב את שם עיירתם מ: ILLIERS סתם ל: ILLIERS-COMBRAY    לאמור אילייה, ה”קומברה” של מרסל פרוסט.

בשנת 1982 ביקרתי ביקור ראשון במחוזו של מרסל:

בדרך לאילייה – היא קומברה של מרסל פרוסט.

ספטמבר 1982.

 

השלט המודיע על הכניסה לאילייה – קומבריי

 

רונלד היימן, מציין בספרו “פרוסט, ביאוגרפיה”, כי מספר הביקורים בהם ביקר מרסל הצעיר באילייה לא היה רב ובפועל זכרונותיו הן משני ביקורים:

הראשון:

בחודש ספטמבר 1878 כאשר מרסל היה בן כ 8 – בילתה המשפחה כחודש באילייה;

השני:

בחודשי הסתיו 1886 – מרסל בן כ 16 שנה מבלה המשפחה כחודש באילייה,

חוויותיו כפי שהן מוצאות ביטויין בספר הן פרי של לא יותר מאשר כחודשיים שביקר באילייה.