שארל בודלר 1821-1867 סטיפן מאלארמה 1842-1898
בפוסט זה אציג את שירו של המשורר הצרפתי סטיפן מאלארמה שחובר בשנת 1886 כמחוות כבוד למשורר שארל בודלר.
מאלארמה לא פגש מעולם את בודלר ואף לא התכתב עימו – אך בודלר היה עבורו, במיוחד בתחילת דרכו כמשורר מקור להשראה, מעין מורה דרך ואולי אף מגדלור המסמן לו את הנתיב השירי בו תשוט ספינת שירתו, נתיב שהכינויים “סימבוליזם” ו”דקדנס” דבקו בשירה זו.
כפי שפירטתי בפוסט הקודם – [6] פאריז, שארל בודלר: הַשְׁכָּחָה – הַנְכָּחָה – הַנְצָחָה מלרמה עמד בראשה של ועדה [ comite ], שכללה משוררים ואנשי רוח נוספים, ששמו לעצמם למטרה להקים אנדרטה שתנציח את שמו ופועל של המשורר שארל בודלר.
בשנת 1886 הוצאה בחסות הבטאון הספרותי La plume משמע “הנוצה” [ נוצת הכתיבה] חוברת שכותרתה :
“קברו של שארל בודלר”
החוברת “קברו של ארל בודלר” – 1896
בחוברת זו פורסמו יצירות שונות שנכתבו בז’אנרים שונים, לכבודו ולזכרו של בודלר. החוברת כללה מחקרים על בודלר, פרסומים של שירים של המשורר שעדיין לא ראו אור עד אז, ואף רישומים ושירבוטים כפי שנתגלו במחברותיו, כגון הדף הבא:
קריקטורות פרי עטו של בודלר
לצד אלה כללה החוברת מדור נרחב שהוקדש לשירה, ובו שיריהם של משוררים רבים שהקדישו שיריהם לזכרו. בראש מדור השירה שבחוברת הוצב שירו של סטיפן מאלארמה שכותרתו היתה “HOMMAGE” משמע : כָּבוֹד, הוֹקָרָה, מחווה של הערכה – הוא השיר שבו אנו עוסקים כאן.
לימים יפורסם שיר זה תחת הכותרת LE TOMBEAU de Charle Baudelaire כשמה של החוברת שהוצאה אז.
ארשה לעצמי להקדים מילים אחדות על כתיבתו השירית של מאלארמה – ואיפיוניה העיקריים.
כתיבתו של סטיפן מאלרמה היא אניגמתית וקשה להבנה ולפיענוח, ונוצות-כתיבה רבות ואף קולמוסים לא מעטים [ כמו גם מקלדות אחדות ] כבר נשברו בנסיון לפענח את שיריו בכלל ושיר מוקשה ורב מסתורין זה, בפרט.
במאמרה “המוטיב הראשי בשירתו של סטיפן מלרמה” שהוא מבוא שחיברה אהובה בת-חנה לספר תרגומיה לשירי מלארמה, שיצא בשנת 1986 בהוצאת מחברות לספרות כותבת המחברת-המתרגמת:
“מלרמה חלם ליצור עולם אחר, עולם נשגב, בו ישתקפו העצמים של העולם הריאלי במהותם הצרופה ה”אידיאלית”. “העצם חומק לטובת האידיאה”.
“לתכלית זו גיבש לו מלארמה אסתטיקה מורכבת ביותר, המבטלת את ההיגד הישיר ומקבילה את פני הנושא בצעיפים ובדממה דקה. לא עוד לקרוא בשם הדבר, אלא לרמז עליו, ליצור את תחושתו בדימוי והד, בצליל וצבע” ((אהובה בת חנה, עמוד 5))
אהובה בת חנה מצטטת מכתב שכתב מלרמה לידידו בו התוודה בפניו:
“הווי ידוע לך, כי הנני כעת אימפרסונלי ולא עוד אותו סטיפן אשר הכרת, – אלא תכונה של עולם הרוח לראות את עצמו ולהתפתח מבעד למה שהייתי לפנים אנכי…”
במאמרו של דורי מנור – אותו הכתיר “הרעם האילם” שהוצב בראש ספר תרגומיו לשירי מלארמה, מצביע מנור על כמה קווים אופיניים של שירת מלארמה: המוטיב החוזר ונשנה ברשימה מעמיקה נרחבת וחשובה זו הוא, שיקוף הקשיים הרבים בהבנת שירתו של מלארמה.
“יצירתו של מלארמה עשויה ממילים, מילים מדוייקות וטעונות עד קצה גבול יכולתן, היות שלא רק משמעותן הסמנטית, זו שניתן למצואה בכל מילון, היא שגרמה להן להיבחר בפינצטה הדקה-מני-דק של המשורר, אלא בראש וראשונה ערכן הצלילי, התרבותי הקונוטטיבי והאטימולוגי”
תכונה חשובה המאפיינת את שירתו של מלארמה נלמדת גם מדברים שאמר לחברו קזאליס על השיר או השירה [ כפי שמצטט דורי מנור, בעמ’ 15]:
“לצייר לא את הדבר אלא את האפקט שהוא מחולל”
לפי דורי מנור, מלרמה, המתבגר הולך ומתרחק ממה שנחשב כסימבוליזם בשירה. הסימבוליסטים מתארים אובייקט כל שהוא אך מכוונים את הקורא למה שמסמל אותו אובייקט :
“לנקוב בשמו של דבר, משמע לוותר על שלושה רבעים מההנאה שבשיר, שהרי ההנאה עשויה מניחוש הדרגתי. לרמז לדבר – זה החלום זה השימוש המושלם במסתורין הזה שהוא הסמל: לעורר בהדרגה מצב תודעתי, או להיפך: לבחור עצם כלשהו ולחלץ מתוכו מצב תודעתי באמצעות סדרה של פיענוחים”((דורי מנור, בעמ’ 22))
התחביר בו נוקט מלארמה הוא סתום מתוך כוונה ובחירה – נדבך המוסיף קושי להבנת שירתו :
“התחביר הסבוך והנפתל, הסמלים המתעתעים, המטפורות הבלתי מסתברות, הדילוג התדיר על חלקי דיבר, המלים ה”מתאיינות” וכו’ – “((דורי מנור, עמוד 23))
כתיבתו של מלארמה נובעת מנקודת מוצא לוגית ולא כהענות לרחש הלב או האינטואיציה או ההשראה:
“הוא [ מלארמה – ו’] חותר לבטל כל אסוציאטיביות וכל מקריות, ומבקש לכתוב את שירתו באופן רציונלי, רצוני ומודע”((דורי מנור, עמוד 24))
תכונות אלה של שירת מלארמה יכולות להסביר את הקשיים המכוונים והמודעים של המשורר בהבנת ופיענוח שירתו.
שירו זה של מלארמה נוצר על רקע התגייסותו של מלארמה להנצחת שמו וזכרו של המשורר שארל בודלר. המשימה שעמדה בפני מלארמה היתה לגייס כספים לשם הקמת מונומנט בדמות פסל או אנדרטה לכבודו של בודלר. לטובת מטרה זו חיבר מלארמה את שירו וכלל אותו בחוברת שפורסמה על ידי הבטאון הספרותי LA PLUME
אחד מגליונות הבטאון הספרותי
על כן מותר לכנות שיר זה “שיר מגוייס” – דווקא פרי עטו של משורר שכל ימיו התעקש להתרחק בשירתו , כמו בחייו, מהבלי האקטואליה והחיים הריאליים, ושאף להמריא עם מילותיו אל על אל שרעפי הדמיון והרוח. במובן זה זהו שיר שונה משירים רבים שחיבר מלארמה, שהיה בין השאר מושפע מזרם ה”פארנס” בשירה שחבריו חרטו על דיגלם את הסיסמה : “אמנות לשם אמנות” L’art pour Art .
אל השיר הזה התודעתי תוך כדי שיטוטי בפאריז בנסיון להתחקות אחר עקבות שארל בודלר, שיטוט שהביא אותי אל קברו – הפשוט וחסר היחוד שאפילו היותו של שארל בודלר “משורר” לא הונצח עליו, בבית הקברות של מונפרנס.
סברתי כי מתוך קריאה זהירה [ וגם חוקרת ] של השיר אוכל לעקוב אחר דמותו של בודלר, כפי שהיא השתקפה בתודעתו של סטיפן מלארמה. וכפי שביקש להנציח אותה בבואו להקים למשורר הדגול, אנדרטה של אבן, אנדרטה שמלארמה לא זכה לראות, כיוון שנפטר בשנת 1898 – כארבע שנים לפני שהאנדרטה לכבודו של בודלר בבית הקברות מונפרנס נחנכה, אך תוך כדי מאמציו אלה לכבודו ולזכרו של בודלר הקים לו אנדרטה רוחנית גבוהה נישאה וקשה לפיענוח.
תרגומי השיר
שירו זה של מלארמה תורגם למיטב ידיעתי לעברית פעמיים, בידי שני מתרגמים:
תרגום ראשון שיצא בשנת 1967 בהוצאת מחברות לספרות – מעשה ידיה של אהובה בת-חנה ש”תרגמה מצרפתית והוסיפה מבוא והערות”
ותרגום שני שיצא בשנת 2011 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, מעשה ידיו של דורי מנור בספרו “הרעם האילם, מבחר שירים” שגם הוא הקדים מבוא נרחב לשירת מלארמה וכן העיר והאיר כל אחד מהשירים שתרגם.
שני התרגומים הם תרגומים שיריים המנסים לשמור, כל אחד בדרכו, על השפה הגבוהה בה כתוב השיר וכן על חריזה.
אלא, שלא אחטא לאמת ומבלי חלילה לפגוע בכל אחד מהמתרגמים המלומדים, אם אציין, כי גם לאחר קריאת שני התרגומים, קשה לי לאמר כי “הבנתי” את תוכנו של השיר.
שני המתרגמים, כל אחד בדרכו – הצליחו להעביר בתרגומיהם בעיקר את הקושי ואי הבהירות המוטבעת בשיר.
גם לאחר קריאה חוזרת ונשנית בשני תרגומים אלה, נשאר השיר סתום, בעיקר בשל הקושי לעקוב אחר הקשרן של המילים, והאסוציאציות שהן מעלות אצל הקורא.
מבנה השיר צורתו ומאפייניו השיריים.
שיר זה כתוב בצורת הסונטה [ צורה שהיתה חביבה הן על בודלר והן על מלארמה ] והיא שיר בן 14 שורות. בשיר זה ארבעה בתים : השניים הראשונים הם “מרובעים” בני ארבע שרורות כל אחד והשניים הנוספים הם “משולשים” בני שלוש שורות כל אחד.
ענין בולט לעין למראה השיר המודפס היא העובדה כי הוא נעדר כל סימני פיסוק. אין בו לא פסיק לא סימן קריאה או סימן שאלה ואף לא נקודה בסיומו. יתכן וכבר בכך מאותת לנו מלארמה כיצה היה מבקש כי נקרא את השיר – כרצף אחד, ושטף אחד – מעין איבחה אחת המתחילה במילת הפתיחה שלו – Le temple “המקדש …” ועד למילתו האחרונה perissons [ = גוויעה ] שיתכן ולפי השקפת מלארמה אי הצבת הנקודה בסיומו של השיר מאותת לתחושת ההמשכיות שעולה למקרא המילה המסיימת את השיר – כביכול תהליך הגוויעה הוא תהליך מתמשך ואנו נמצאים, בתוכו ואמורים לחוש את הגוויעה שלמרות שהגענו למילתו האחרונה של השיר – תוכנה עדיין מהדהד בתודעתנו…
להלן סרטון וידאו ובו ניסיון להתמודד עם שירו של מלארמה – תשומת לב הגולשים לדרך הקראת הטקסט – במעין רצף אחד
♦
♦
וכאן הקראה נוספת של השיר – מחולק לבתים:
.
אחד המבקרים שכתב על השיר הפנה את תשומת הלב לכך כי בכל אחת מ 13 שורותיו מופיעות האותיות הראשונות בשמו של המחבר – מעין אקרוסטיכון – המנציח את שמו של שארל בודלר בכל אחת משורות השיר – פרט לשורה האחרונה.
בענין זה יתכן ומלארמה הלך לאחר חתימתו של שארל בודלר עצמו אשר בתצלום שהקדיש לידידו – המוציא לאור פולט-מאלאסיס, כאשר הקדיש לו את תצלומו וכתב: “האדם היחיד שצחוקו האיר את העצב שלי בבלגיה” וחתם .C.B
ואכן, אם נעקוב אחר השיר בו סימנתי את המופעים של ראשי תיבות שמו – נראה כי האותיות B C או במקרים אחרים האותיות B CH מופיעות בשורות השיר – פרט לשורה ה 14.
להלן תצלום הדף המקורי מהחוברת LA plume בו הופיע השיר לראשונה – וכותרתו היתה עדיין HOMAGE
.
.
.
להלו תרגומה של אהובה בת חנה – שפורסם בשנת 1967 בהוצאת מחברות לספרות – ש”תרגמה מצרפתית והוסיפה מבוא והערות”
.
.
.
וכאן תרגומו של דורי מנור – שיצא בשנת 2011 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בספרו “הרעם האילם, מבחר שירים” שגם הוא הקדים מבוא נרחב לשירת מלארמה וכן העיר והאיר כל אחד מהשירים שתרגם.
.
.
לאור הקושי בהבנת השיר ובפיענוח כוונותיו של מלארמה בשיר מוקשה וסתום זה [ כמו רוב שיריו], נדמה לי כי כדי להבינו ולרדת לכוונותיו של המשורר יש צורך לפרש את השיר – ולשם כך מן הראוי לתרגם את השיר “תרגום-מפרש“ – מלאכה [ קשה ] עליה אני עמל בימים ואף בלילות אלה ומקווה להעלותו לאתר “מילים” בהקדם.
ואודה לגולשים על סבלנותם.
