תמצית העלילה באודיסיאה:

לאחר שנלחם עשר שנים עד אשר הכניע וכבש את טרויה, אודיסיאוס, הגיבור רב התחבולות, בדרכו לארצו איתקה ולאשתו המצפה לו פנלופה. ספינתו נטרפת בשל העובדה כי חבריו אכלו את שווריו של הליוס אל השמש, והוא נפלט תשוש וחסר כל לאי אוגיגיה, האי בו נמצאת הנימפה קאליפסו. נימפה היא אלה שחציה בת-אדם וחציה חיה, והיא גרה במערה גדולה ומפוארת אליה היא לוקחת את אודיסיאוס. היא מבטיחה לו חיי נצח ומבקשת להנשא לו. שבע שנים הוא שוהה בחברתה אך געגועיו לאשתו ולמולדתו גוברים עליו והוא שואף לחזור. האלים מתערבים לטובתו ושולחים לקאליפסו את שליחו של זאוס בדרישה שתשחרר אותו. קאליפסו נפרדת ממנו בסעודה מפוארת ובהתעלסות אהבים, מציידת אותו ברפסודה והוא מפליג … נקלע שוב לסערה וכך הוא מגיע איי הפיאקים ושם ימשיך סיפור נדודיו ועלילותיו.

---

האודיסיאה – שיר ראשון

קליפסו – Calypso או Kalipso בתרגום : “המצפינה” המגוננת” המכסה”

היא נימפת-ים, יפת מחלפות אותה אנו פוגשים, מיד בשיר הראשון בשירי האודיסיאה.

נימפה [חציה אישה-חציה דג] רוחצת. בהיותה נימפה היא מעלה בדמיון-המיתי הכלאה שבין דמות אישה ודמות חיה. ציירים הרבו לצייר את ייצור-הכילאיים הזה כאשר חלקו התחתון הוא דמוי דג וחלקו העליון מיוצג בדמותה של אישה יפה-ומושכת.

JOHN WILLIAM WATERHOUSE,1912

רנה מגריט מרד במסורת זו ו…היפך את היוצרות:

את החלק התחתון צייר בדמות אישה ואילו החלק העליון הוא הדג.

והתוצאה נראית כך:

 

RENE’ MAGRITTH, 1935

רוחצת בין אור לחושך

השיר מתחיל בקריאת המשורר למוזה כי תנוח עליו כדי שיוכל לספר את סיפורו של אודיסיאוס והרפתקאותיו:

[אודיסאיה, שיר ראשון שורות  [1-5,]

[התרגום של כל הציטוטים משל שאול טשרניחובסקי, הוצאת “שוקן”]

הוא מזכיר את נדודיו, את הערים הרבות שראה ואת אורחותם של אנשים רבים שחקר.

“רבים מכאובות סבלה נפשו על פני רחבי ימים”

הוא ניסה להציל את עמיתיו ולהשיבם אל ארצם אך הדבר לא עלה בידו “יען כי אבדו כולם ברישעם אשר רשעו” וכוונתו על כי אכלו את שווריו של הליוס אל השמש. חלק מהם הצליחו בכל זאת למצוא מפלט אך רק אותו – הגם שנפשו חפצה לשוב לביתו ואל אשתו –

“עצרה קליפסו הנימפה היפה, הנפלאה באלות/

בתוך מערתה הגדולה, כי חשקה בו להיות לאיש לה”

אודיסאיה, שיר ראשון שורות  [ 14-15 ]

כך שהה אודיסיאוס בחברתה שנים עד אשר החליטו האלים להשיבו לארצו אתיקה.

לאחר מכן נחזור לפגוש בקליפסו בשיר החמישי של האודיסיאה – כאן מובא עיקרו של הסיפור:

 

האודיסיאה – שיר חמישי

השיר מתחיל בתיאור מאמציה של אתנה עבור אודיסיאוס באסיפת האלים. היא מקוננת על שהותו של אודיסאוס בהיכלה – מערתה של הנימפה. עתה משעבר זמן אין ממנו כבר סכנה לאלים, וכך הוא שבוי באי של הנימפה באין לו אניות לעזוב אותו. וכך מצליחה אתנה לשכנע את זאוס “המרעים-במרומים, האדיר והגדול באלים” כי יפעל לשחרורו של אודיסאוס. וכך שולח זאוס את בנו הרמס אל הנימפה ומבשר לה את החלטת האלים לשובו של אודיסאוס לביתו.

וכך הגיע הרמס לאי של הנימפה:

“הלך והגיע אל מערה גדולה, בה תשכון הנימפה/

יפת המחלפות, ואותה מצא יושבת במערה./

אש מאוד גדולה בוערת על גב הכיריים, וריח/

ארז יפה בקעים ותיאון עולה באי למלאתו/

בלהט העצים, והיא שם שוררת בקולה הערב”/

[ אודיסאיה, שיר חמישי 57-61 ]

 

אודיסאוס והנימפה קליפסו במערתה

יאן ברוייכל, אודיסאוס שבוי בידי הנימפה במערתהJan Brueghel the Elder 1568-1625

לאחר שהתפעל מיופי הנוף והצמחיה והציפורים שליד המערה, נכנס הרמס למערה והנימפה הכירה אותו מיד “יען כי בני האלים מכירים איש את אחיו בהפגשם” אך את אודיסיאוס לא פגש בתוך המערה:

“ישב ובכה הלה, וכדרכו יום יום על המים,

מצער את נפשו ואת ליבו בבכי אנחות וצער,

היה מסתכל בים הזועף, ושופך דמעותיו

[ אודיסאיה, שיר חמישי 82-84 ]

ארנולד בוכלין, אודיסאוס והנימפה Arnold Bocklin ,1887

הנימפה שואלת את הרמס, מדוע זה בא, ובין לבין עורכת היא שולחן עמוס כל טוב.

הרמס, לאחר שסעד ליבו במטעמים, מספר לה כי בא בשליחותו של זאוס:

“ואין אל בין האלים, שיוכל ויעבור על מצוות זאוס”

אז מבשר הרמס את הבשורה לקליפסו ואומר לה כי הגבר השוהה איתה, שנלחם תשע שנים על קרית פריאמוס [ היא טרויה ]  ובעשירת ניצח אותה, לא הגיע עדייו לביתו ומצוות האלים היא שישוב לביתו ויראה את קרוביו וידידיו.

קליפסו מתקשה לקבל את גזרת האלים, ליבם אכזר אליה שכן היא כבר דבקה באודיסאוס שהוא אמנם גבר בן-תמותה, ועשתה זאת בגלוי כיוון שקיוותה כי יהיה לבעלה.

וכך, כשהיא נשמעת לשליחו של זאוס היא הולכת לחפש אחר אודיסיאוס. היא מוצאת אותו

“הלכה הנימפה הגבירה ותימצא לאודיסס הנדיב,/

מצאה אותו והוא יושב על גבי החוף, ולא חרבו/

עניו מדמעה וחייו המתוקים כך חולפים ועוברים,/

ממרר ומתגעגע לתשובה, כבר מאס בנימפה”

[ אודיסאיה, שיר חמישי 150-153 ]

 

קאזין – אודיסיאוס העורג לשיבה לביתו
Jean Charles Cazin  1841-1901

 

“אולם לילה לילה שכב על ידה בעל כרחו/

שם במערתה הגדולה, ולא היה רצונו כרצונה.

אפס ביום ההוא היה יושב על גב האבנים  והחולות

[ היה מצער את נפשו בדמעות, אנחות ויללות]/

מביט , מתבונן בים הזועם ושופך שמעותיו”

[ אודיסאיה, שיר חמישי 154-158 ]

ארנולד בוכליין

 

ואולם לילה לילה שכב לידה – אודיסאוס וקאליפסו

בסופו של דבר, הנימפה נכנעת. היא דואגת לרפסודה מתאימה כדי שיוכל לנסוע.

לפני כן היא לוקחת אותו למערתה ומכינה לו ארוחת פרידה

“עד שהגיעו האלה והגבר למערה הגדולה/

ושמה ישב על כסא, מעליו אך זה קם הרמיאס./

באה הנימפה והגישה לפניו כל מיני מאכלים,/

מאכל ומשתה מכל אשר יאכלו בני אדם בני-תמותה./

אולם היא ישבה לנוכח אודיסס האיש האלוהי/

ונערותיה השפחות הגישו לה נקטר ואמברוסיה.”/

[ אודיסאיה, שיר חמישי 194-199 ]

 

ואז הוא אודיסיאוס מבהיר לה כי יש בה יתרונות, והיא אלה בת-אלמוות, וגם צעירה אך הוא משתוקק להגיע לביתו לפנלופה:

“ככה  סח והשמש שקע ותפרץ עלטה.

נכנסו לעמקי המערה הגדולה ושמה התעלסו/

שניהם אז באהבים. וקרובים איש אל רעהו”

[ אודיסאיה, שיר חמישי 225-228 ]

 

Dame Elisabeth Frink ,1830-1993

אודיסיאוס וקאליפסו מתפייסים  Max Beckman

אודיסיאוס וקאליפסו מתפייסים

וכך, לאחר סעודת הפרידה ולאחר שהתעלסו באהבים והם קרובים אחד לשני, הנימפה משלחת אותו והוא יוצא המשך דרכו לארצו ולביתו.

אך הרפתקאותיו לא תמו: פוסידון אל הים מקים סערה בים, חייו של אודיסיאוס שוב בסכנה, ורק הודות לצעיף שנתנה לו לבקותיה, אלה שוכנת הים, הוא ניצל.

האלה אתנה מגינה עליו ואחרי מסע בן שמונה עשרה ימים מטילים אותו הגלים אל חוף הפיאקים, הוא מכסה את מערומי גופו בעלים – ונרדם.

 

האודיסיאה – השיר השביעי

בשיר השביעי, עולה פעם נוספת הקשר בין אודיסאוס לקאליפסו והפעם מוסיף לנו המשורר שני פרטים נוספים על הסיפור:

“….. בעשור בליל החשכה/

טילטלו אותי האלים לאוגיגיה האי מעון קאליפסו/

יפת-המחלפות, והיא האיומה באלות קיבלתני/

בסבר פנים ונעימות, גם דאגה לי, הבטחתני/

לתת-לי האלמוות ולא אזקן לעד כל-הימים/

אפס לא יכלה לפתות את ליבי בחובי ואפת./

שבע שנים ביליתי שמה, הייתי כל ימי/

ממסה בדמעי לבוש האמברוסיה לי נתנה קליפסו;/

אולם בשנה השמינית, כשמלאו תקופות השנים,/

והנה צותני, עוררתני לנסוע אל ארץ מולדתי,/

אולי במאמר זאוס ואולי כי שונו שעיפיה,/

[האודיסיאה שיר שביעי 254-263]

---

הועלה לראשונה לאתר “מילים” הקודם ביום  10/07/2004

 

_________________________________________________________________

 

רשימת הפסטים בנושא “קליפסו” – הפרק הרביעי ב”יוליסס” של ג’ימס ג’ויס

 

_________________________________________________________________

 

יוליסס§קליפסו – 04-1 התחלה בפרק הרביעי

 

 יוליסס§קליפסו –04-2 – תמצית הפרק הרביעי

 

יוליסס§קליפסו –04-3 – קליפסו באודיסיאה ובמכחול הצירים

 

יוליסס§קליפסו –04-4 – מבוא לטקסט הצבוע, המואר והמוער

 

יוליסס§קליפסו –04-5 – הטקסט הצבוע, המואר והמוער

 

_________________________________________ דברי פרשנות – קריאות פרשניות

 יוליסס§קליפסו –04-6 – אוברטורה דרמטית ומתרוננת

 יוליסס§קליפסו –04-7 – אג’נדת נטעים הציונית וליאופולד בלום