[5.1] השיר לורליי – מקור וחמישה עשר תרגומים לעברית
2 בספטמבר, 2010לורליי – בהשראת השיר והדמות
♥
ביום 26 למרץ 1824 פורסמה אסופה משיריו של H. Heine בביטאון Der Gesellschafter [ ‘השותף’ ] ובינהם שירו המפורסם והפופולרי מכולם “לורליי”
הפרסום הראשון ביום 26.3.1824 של השיר “לורליי”
כאן מילות שירו של היינריך היינה במקור הגרמני:
——-
Ich weiß nicht, was soll es bedeuten,
Daß ich so traurig bin,
Ein Märchen aus uralten Zeiten,
Das kommt mir nicht aus dem Sinn.
Die Luft ist kühl und es dunkelt,
Und ruhig fließt der Rhein;
Der Gipfel des Berges funkelt,
Im Abendsonnenschein.
Die schönste Jungfrau sitzet
Dort oben wunderbar,
Ihr gold’nes Geschmeide blitzet,
Sie kämmt ihr goldenes Haar,
Sie kämmt es mit goldenem Kamme,
Und singt ein Lied dabei;
Das hat eine wundersame,
Gewalt’ge Melodei.
Den Schiffer im kleinen Schiffe,
Ergreift es mit wildem Weh;
Er schaut nicht die Felsenriffe,
Er schaut nur hinauf in die Höh’.
Ich glaube, die Wellen verschlingen
Am Ende Schiffer und Kahn,
Und das hat mit ihrem Singen,
Die Loreley getan.
———–
וחמישה-עשר התרגומים לעברית
1. עשהאל פוחצ’בסקי – 1914
2. ש. בן ציון “צלילים” תרפ”ד 1923-4
3. יצחק קצנלסון – 1924
4. פנחס אלעד-“עתידות” כרך ב’ 1949
5. פרץ נוף (נובומיאסט) “על המשמר” 1.4.1956
_________________________________________________________________________________
6. גילה אוריאל
______________________________________________________________________________
7. שלמה תנאי, 1990
________________________________________________________________________________
8. עדה ברודסקי
9. משה זינגר
_________________________________________________________________________________
10. פנחס שדה
_______________________________________________________________________________
11. אמיר אור ואריאל הירשפלד, 1993
_____________________________________________________________________________
12. יוסף צור, 1995
13. משה גנן, 2010
___________________________________________________________________________________
14. תרגום אנונימי [ המקור – ויקיפדיה ]
איני יודע מה פשר הדבר,
בעטיו העצב בי כך משיח;
סיפור-מעשייה מימי העבר,
המסרב לנפשי להניח.
מחשיך סביב, משבי-רוח קרירים,
הריין מפכה בעצלתיים;
נוצצת פסגת ההרים,
באור-שמש של בין-ערביים.
יושבה הנערה היפה-ביפות
שם ממעל, נעים וטוב
מרצד לו בוהַק זהב-מחלפות,
סורקה היא שערהּ הזהוב.
סורקה שערהּ במסרק-זהב,
ומפזמת לה פזמון ושיר
אשר לו מין נגן משולהב,
לחן נרחב ואדיר.
המלח בסירה הקטנה אשר לו
נתפס בו בכאב עצום;
הוא אינו מביט בצוק שמולו,
מביט הוא רק מעלה, ברוּם.
דומני, לבסוף טרפו הגלים
המלח, גם סירתו, אללי;
וזאת עשתה שירת-האלים,
שירהּ של אותה לוֹרליי.
___________________________________________________________________________________
15. תרגום עמית קרביץ
[ פורסם ב”תרבות וספרות – הארץ” מיום 2.3.2018 ]
.
.
________________________________________________________________________________
אם מי מהגולשים מכיר תרגום נוסף של שירו של היינה – לורליי לעברית,
אשמח לקבל עותק שלו לשם הוספתו למכלול תרגומים זה.
ויקטור 2.9.2010
________________________________________
עודכן ביום 6.3.2018
.
_________________________________
“פרוייקט היינה ולורליי“ – רשימת הפוסטים
_________________________________
[1.1] בעקבות היינה ועוללות לורליי – מדיסלדורף ואילך
2. לורליי – סרטוני וידאו
[Lorelei – Heine: Video [2.1 לורליי-היינריך היינה
[2.2] בעקבי לורליי – אל מעמקי הריין
3. רשמי מסע אישי אל לורליי
[3.1] בעקבי לורליי – תצלום, תרגום והרהורים אחדים
[3.2] בעקבי לורליי – עוד תצלום ועוד תרגום
4. לורליי – היינה – קריאות בשיר
[4.1] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 1 – “העצב העמוק”
[4.2] השיר לורליי – קריאה בבית מס’ 2 – “הזרימה אל השקיעה”
]4.3] השיר לורליי – קריאה בבתים מס’ 3-4 : “העלמה והמוות”
5. לורלי – השיר והעברית
[5.1] השיר לורליי – משמעות תרגומו של יצחק קצנלסון, 1924
[5.2] השיר לורליי – מקור וחמישה עשר תרגומים לעברית
[5.3] לורליי במפעם אלתרמני – 2 שירים
6. עקבות היינה בספרות העברית
[6.1] לורליי במפעם אלתרמני – 2 שירים
[6.2] [8] מס. יזהר היינה ולשיר Der Doppelganger
[6.3] [9] מס. יזהר לשוברט והיינה ועד לשיר Der Doppelganger
.
.
תרומה צנועה שלכם, תהא עבורנו אות וסימן, כי ה"מילים" שלנו שיצאו מן הלב והושקעו בהבאתם מאמצים רבים, ושעות עבודה רבות הגיעו ונגעו לליבכם - וכי עמלנו ומאמצינו נשאו פרי ולא היו לשווא ועל כך תבואו על הברכה.
התרגום המוצלח ביותר בעיני הוא זה של פנחס שדה.
ליואל פוזנר השלום והברכה.
תודה רבה על תגובתך. אני נוטה להסכים לטעמך – ואציין כי כאשר עליתי לקברו של היינריך היינה בבית הקברות המונטמרטר שבפאריז – הקראתי על הקבר את תרגומו של פנחס שדה ל”לורליי”.
ראה בקישור זה
https://mymilim.info/?p=30234
תודה
ושנה טובה
ויקטור הרצברג
לאדולף גומן, השלום והברכה.
ראשית תודה רבה על התרגום היפה לשיר “לורליי” ועל הניתוח המענין שהוספת לתרגום.
אני מקווה שתסכים כי אצרף את תרגומך כתרגום ה 16 [ עד עתה ! – כן ירבו ! ] לשירו של היינריך היינה “לורלי” לדף הפוסט עצמו [ ולא רק כמכתב תגובה ]
אנא אישורך.
ואם תרצה להוסיף פרטים נוספים על המתרגם והקשר שלו להיינה בכלל ולשיר זה בפרט – אשמח לפרסמם בסמוך לתרגום של השיר.
בתודה
ויקטור הרצברג
הנה התרגום ה-16 (או ייותר) של “לורלי” עם פרשנות משונה:
היינריך היינה
לוֹרֶלַי
אֲנִי לֹא מֵבִין מַדוּעַ
סִפּוּר אוֹתִי עוֹצֵב –
עָתִיק, בָּדוּי וְתָמוּהַּ –
וְאֶת רוּחִי לֹא עוֹזֵב.
הָרַיְן זוֹרֵם לוֹ בְּשֶׁקֶט;
אָפֵל, קַר אֲוִיר הַרִים,
וְרַק פִּסְגָה נִדְלֶּקֶת
בְּשֶׁמֶשׁ-דִּמְדּוּמִים.
בְּרוֹם הַסֶּלַע יוֹשֶׁבֶת
יְפֵהפִיָה אֵין כְּמוֹתָהּ;
שִׂכְמִית זָהָב מְהַבְהֶבֶת,
אֶת זְהַב שֵׂעֲרָהּ מַבְלִיטָה.
בְּפְָז מַסְרֵק סוֹרֶקֶת
אוֹתוֹֹ וְשָׁרָה שִׁיר;
מַנְגִינָתוֹ מְרַתֶּקֶת,
לַחֲנוֹ פִּלְאִי וְאָדִיר.
חוֹתֵר בְּסִירָה גּוֹלֶשֶׁת
מַקְשִׁיב לָהּ בִּכְאֵב גָּדֵל;
הוּא לֹא מַבִּיט עַל הָאֶשֶׁד,
הוּא רַק אֶל עַל מִסְתַּכֵּל.
בַּסּוֹף הַחוֹתֵר מוּל הַסֶּלַע
יִטְבַּע עִם הַכְּלי, וַדַּאי,
לְכָךְ גָּרְמָה שִׁירַת פֶּלֶא,
הַשִּׁיר שֶׁל לוֹרֶלַי.
תרגום של אדולף גומן 2017-2024
אני ממליץ על האתר של אדולף גומן – שיש בו אוסף מרשים ביותר של תרגומי שירה – הנה הקישור לאתר
http://stihil.net/he/about.html
שיר “לורליה” מאת היינריך היינה
הרשימה הזאת היא פרי דמיוני ואינה מתיימר להיות יותר מזה.
אבל עדיין…
בזמן עבודתי על תרגום שירו של ג’ היינה “לורלי”, הקדשתי תשומת
לב מיוחדת לשמירת התבנית הקצבית של הטקסט (כמו שפע של
מילים קצרות בהתחלה, מילה ברוחב שורה מלא בסוף הבית השני,
המפרידה בין תיאור הנוף לבין האגדה עצמה, שינויי משקל וכדומה).
ולנגד עיניי עלתה תמונה ויזואלית, שאותה אני משחזר להלן בצורה
של דיאגרמה, שבה הסיפרות מציינות את מספר ההברות בכל שורה
של כל בתי המקור.
שיר “לורלי” מאת היינריך היינה
מספר הברות בשורה
השורות הבתים
1 2 3 4 5 6
1 9 9 חרטום וירכתי
/ 8 8 8 8 \ הסירה
7 __ 7 תנועות משוטים
2 6 __ 6 __ 6 __ 6 __\ במים
3 8 __ 8 __ 8 __ 8 __ 8 __ 8 מפלס המים
=
8 מקום ההתרסקות
4 7 7 \ /
/ 6 __ 6 \ 6 הסלעים בנהר
כשדמיינתי את המספרים האלה כגובה של מקום מסוים, נתתי להם
הפרשנות הבאה:
– השרשרת בשורות הראשונות 9-8-8-8-8-9 דומה לצללית של סירה;
– השורות השניות מתארות משיכות משוטים עמוקות, אחידות כמעט
עד הסוף (החותר לא רואה את אשדי-הנהר);
– כפי שניתן לראות מהשורות הראשונות, 8 – הוא עומק תחתית הסירה;
בשורות מספר שלוש הסיפרות הזהות (גם 8) מתארות את מפלס המים,
– והשורות הרביעיות מתארות את שִׁנֵי קרקעית הנהר הסלעית. ברגע,
שבו גובה של תחתית הסירה ושל הסלע הופכים שווים (בית 5),
מתרחש האסון.
אני, כמובן, לא מניח שהיינה חשב על הדימוי כזה, אבל האורך הקבוע
של השורות השלישיות והתארכות פתאומית של השורה השלישית בבית
החמישי (כרמז על האשד הרחב בנהר) ייתכן שנעשו בכוונה.