צוות זמרי האופרה מודה לקהל על מחיאות הכפיים הסוערות

לא כל יום מזדמן לאוהב-אופרה מצוי, להיות נוכח בהצגת בכורה עולמית של אופרה חדשה. אמש [ 27.7.2013 ] נזדמנה לי הזדמנות זו כאשר הייתי נוכח בביצוע הבכורה העולמי של האופרה The Lefthandler  [ איטר-יד ימינו – או בעל שתי הידיים השמאליות… Lefty  על פי סיפורו של ניקולאי לסקוב ] מאת המלחין רודיון שדרין .

האופרה הוזמנה על ידי בית האופרה של מרינסקי בסנקט-פטרסבורג, לכבוד שני ארועים: פתיחת בית האופרה החדש השוכן בצמוד [ מעבר לתעלה הקטנה הזורמת מאחרי בית האופרה הירוק והמפורסם של סנקט-פטרסבורג [ אולם מרינסקי ] והנקרא מרינסקי  II  ובנוסף לכך לרגל מלאת לואלרי גרגייב, המנצח הקבוע של בית האופרה 60 שנה.

זהו בית אופרה חדיש במיוחד – פואיה מודרני – המזכיר במשהו את בית האופרה “הבסטיל” בפאיז

הפואיה המודרני 

כשהוא מצוייד במירב השכלולים הטכניים: נדמה לי שפעם ראשונה ראיתי פעלול של שקיעת כל התמונה אל מתחת לבמה וזה כמובן בנוסף לאפשרויות להעלות את התמונה למעלה ושתמונה נוספת תופיע ממעמקי הבמה ותנועה של התפאורה ימינה ושמאלה.

בקטע שבו מופיעים שני שיכורים הנישאים על גבי סירה מתנודדת בגלים כל התפאורה נעה מעלה מטה ולצדדים כאילו האדמה “מתנדנדת” תחת רגליהם של שני השתויים כלוט…

האופרה מבוססת על ספרו של המחבר הרוסי בן המאה ה 19 ניקולי לסקוב Nikolai Leskov שהקומפוזיטור חיבר על פיו את הליבריט – וכפי שהוא מבהיר בתוכניה “הספור המפורסם מוכר לכל אחד ברוסיה, והוא עשיר במיוחד בחומרים עליהם ניתן לבנות אופרה”. אכן זוהי בורלסקה המתחילה כשעשוע בו מופיעים שני צארים [ הצאר אלכסנדר הראשון והצאר ניקולרי הראשון ], ארמון החורף ונציגים של בית המלוכה הבריטי…

הצאר ניקולאי הראשון

.

הצאר אלכסנדר הראשון

כאשר אותו “בעל שתי ידיים שמאליות” מייצר חידושים טכנולוגיים המאפשרים גילויים “מדעיים” כך למשל הוא מצליח לייצא מעין מיקרוסקוף  המסוגל להגדיל פי 5 מליון עד כי ניתן לראות תחתיו פישפש מתכת…בגודל אנושי רגיל. אותה פישפש [ ממין נקבה ] שהיא בעלת קול סופראן-פאלצט המופיעה במהלך האופרה כמה פעמים ושרה הברות חסות פשר – ונשמעת כמו הבובה המיכנית באופרה “סיפורי הופמאן” של אופנבאך…

הפישפש ממתכת

האופרה מציגה את דמותו של אותו”בעל שתי ידיים שמאליות” מטולה, המבטא בצורה טובה את קוי האופי הלאומיים הרוסיים: כשרון מעשי, חוכמה, אירוניה עצמית, אדישות לחיי אדם ובעיקר אהבה מופרזת לטיפה המרה….

בסופו של דבר, מבהיר המלחין, מציגה האופרה את הנושא הרוסי הנצחי של: הכח מצד אחד והאדם הפשוט מהצד השני…

האופרה מתחילה כבורלסקה משעשעת אך מסתיימת ברוח יותר פסימית, ולא נעדרת ממנה [ כמו בכל אופרה רוסית ראויה לשמה …] המקהלה המפילה תחינותיה בפני האל שיחוס עלינו וכו’..

מן בחינה המוזיקלית, מדובר באופרה מלודית שכשם שעולמה התוכני טבוע בסימן המאה ה19 – והמסורות הרוסיום של אז  – לרבות הופעתם של שני צארים … גם המוזיקה עצמה מזכירה בחלקים רבים שלה מקצבים אותם השמיע לנו סטרווינסקי ב”פטרושקה” ו”החתונה” ורוחו הסארקאסטית של שוסטקוביץ השובב עולה מהתזמור העשיר והצבעוני מאוד, ואפילו ניתן למצוא בקטעים מסוימים השפעות של המזיקה המינימליסטית והמקצבים החוזרים על עצמם האופייניים לסטיב רייך. מי שאזנו אינה מורגלת עדיין למוזיקה “דיסוננטית” – ישבע נחת באופרה זו המשופעת מוזיקה בעלת נושאים מוזיקליים מתנגנים וקליטים, וודאי יהנה מהעושר הבימתי והקצב המהיר בו האופרה מתרחשת.

האופרה החלה בשעה 17:00 ונסתיימה בשעה  20:00 עם הפסקה  המאפשרת ריחוף בין האכסדראות התלויות של בית האופרה החדיש ואפילו עלייה לגג המבנה המאפשר מבט פנורמי על נופה המרהיב של סנקט-פטרסבורג.

28.7.2013