[7] פאן בבניאס
6 באוגוסט, 2010
פולחן פאן באיזורנו ב[פ]אניאס
______________________________
האל היווני-רומי בו אנו עוסקים בסידרת רשימות זו, שהחלה עם “מנוחת אחר הצהריים של פאון” של קלוד דביוסי, אל הרועים והיערות הגיע גם לארץ-ישראל. למרגלות החרמון באיזור של צמחיה שופעת, על פלגי מים רבים הקימו היוונים מקדש לאל זה.
כיום המקום ידוע בשם בניאס – וה”ב” אינה אלא שיבוש של האות “פ”.
המקום פניס- Panis מוזכר על ידי ההיסטוריון הרומי Polivius המספר כי התנהל במקום קרב בין צבאותיו של פתולמאי – השליט המצרי לבין בית סלווקוס היווני ששלט בסוריה ובארץ ישראל, ובקרב שהתקיים בשנת 198 לפני הספירה ידם של שליטי מצרים היתה על העליונה והמקדש לאל פאן שהיה במקום נהרס בשנת 198 לפני הספירה..
המקום לא נטש והפך להיות מקום ישוב אחר אך לא ארחיב בכך כאן כי אנחנו הגענו לבניאס.. לא בסיור מולדת אלא בחיפוש אחר פאן, בקשר למוזיקה של דביוסי.
במקום התקיים פולחן של האל פאן ובקיר המצוק ניתן לראות גומחות שניבנו להכיל בהם את פסליו:
היוונים, בוני המקדש וכל המתחם ששימש לפולחן פאן בחרו במקום בשל שפע המים והצמחיה הרבה שהיתה במקום, זהו מקום אידיאלי להקמת מקדש לאל הקשור ליער לירק ולטבע.
מדריכים ישראליים המדריכים קבוצות של תיירים המציאו [ ככל הנראה ] איזה סיפור אגדה המשווק למבקרים, הגם שלא נמצא לאגדה זו כל בסיס בכתובים.
כיוון שמצויה במקום מערה:
פיתחו מדריכי טיולים מספרי סיפורים וממציאי אגדות אגדה מקומית לפיה האל פאן [ הדימיוני, הספרותי, והבלתי קיים …התגורר במערה זו… ]
ואולי, גם אגדה זו חושפת איזה פחד תהומי [ של המספרים והשומעים ] מפני הבלתי נודע… האפל…המסתורי.. שבמערה, על כל המשתמע ממנה ?
יהא הדבר אשר יהא: בארץ ישראל, בה הפכו מערות בבית גוברין לאולמי קונצרטים, יתכן ואנו צפויי לביצוע של ה”פרלוד לאחר צהריים של פאון” עם הפילהרמונית [ בהרכב מלא ]…ועל הסלעים יחולל רקדן דמוי ניזינסקי בתנועות “פאניות” אופיניות…
– היש מקום מתאים מזה לשמיעתה של יצירה זו?
[ ונא לרשום את זכות היוצרים על רעיון זה , לחתום מטה…]
___________________________