Stephan Mallarme

המשורר סטיפן מלארמה (( Stephane  Mallarme 1842-1898, הנמנה על קבוצת המשוררים הצרפתיים המכונים “הסימבוליסטיים” פירסם את שירו המפורסם ביותר :”אחר הצהריים של פאון” בשנת 1876 כשהוא כבן 36 .

שיר זה, בפועל פואמה, הכתובה בסגנון שמקובל לכנותו “הסימבוליזם” [ הנגזר מן המילה “סימבול” = סמל ] מתאפיין בשימוש בלשון הבאה לסמל לרעיונות שמעבר למילים כפשוטן ולפירושן ה”מילוני”, למילה תפקיד לעורר אצל השומע והקורא גם עולם רגשי, חוויתי אסוציאטיבי. כדי להשיג אפקט זה נזקקים המשוררים למילים נדירות מוקשות עתיקות רמות ובעלות קונוטציות מיתולוגיות, כאשר הםבוחרים להתרחק מלשון הדיבור המקובלת ומשימוש במילים המקובלות. שירתם נכתבת בלא משקל ובזרימה של ריתמוס חופשי, כאשר החרוז אינו ממלא תפקיד כה חשוב כפי שהוא מוכר בשירה בסגנונות אחרים. מטרת המשורר אינה לספר סיפור אלא לעורר רגש ואוירה, התוצאה היא שירה קשה להבנה ופיענוח, והדורשת עיון ולימוד וחזרה כדי להבין את השיר.

הפואמה :

“אחר הצהריים של פאון”  L’après-midi d’un faune. חוברה בשנת 1876 כאשר מאלארמה היה כבן 36.

השיר תורגם לעברית על ידי דורי מנור ופורסם במוסף ל”תרבות וספרות” של עתון הארץ וניתן לקרוא את התרגום כולו בקישור זה:

בסוף דבר שהוסיף המתרגם הוא כותב:

“השיר כולו הוא מונולוג של הפאון, המתבונן בשתי נימפות המשתעשעות בנחל לידו, אך אינו יכול שלא לפקפק בעצם קיומן ונאלץ לראות בהן הזיה של דמיונו הקודח. המונולוג מגיע לשיא דרמטי וארוטי בשעה שהפאון המשולהב מגולל את הרפתקאותיו המיניות עם שתי הנימפות היפהפיות (הקרויות בשיר גם “ניאדות”). בתוך המונולוג של הפאון משלב מלארמה מעין שיר-בתוך-שיר, המסומן באותיות מודגשות. מונולוג שני זה מגולל אירועים שהתרחשו לפני סיפור המעשה עצמו ונשתמרו כמדומה בזיכרונו של הפאון.”

 

השיר פותח בדבריו של הפאון :

“הנימפות, לו בלי הרף תתקימנה!

כה בהיר

וקל כל כך בשרן, שהוא רוחף לו באויר,

תפוס תנומות עבות.

האם אהבתי הזיה? “

המכניס מיד בהתחלה את הקורא לעולם של חוסר ודאות. מצד אחד שואף הפאון ומיחל כי הנימפות תתקיימנה תמיד “בלי הרף”, הוא מציין את בשרן הבהיר והקל כל כך” אך אין הוא בטוח כלל באהבתו – יתכן כי מה שאהב היה הזיה. או היתה זו הזיית אהבה ולא אהבה של ממש.

נביא כאן את שורות הפתיחה בצרפתית

Ces nymphes, je les veux perpétuer.

Si clair,

Leur incarnat léger, qu’il voltige dans l’air

Assoupi de sommeils touffus.

Aimai-je un rêve?

ואת תרגומן לאנגלית

These nymphs that I would perpetuate:

so clear

And light, their carnation, that it floats in the air

Heavy with leafy slumbers.

Did I love a dream?

ומכאן מגולל לפנינו הפאון את הזיותיו, חלומותיו תשוקותיו והפנטזיות שלו ביחס לנימפות שהוא מפתה או מפותה על ידן או על ידי זכרן.

הוא מהרהר האם הלילה הוא שהביאו לתחושה כי הכל הזיה ו”רק מוחי רחש ” את העלילה המסופרת כאן.

“חשב עכשו…

ואם כל הנשים הנטחנות

עד דק בהרהוריך, פאון, הן רק משאלת לבך

אשליתך בוקעת ממבוע לא-שלו:

המשך הדף בהככנה ויפורסם בקרוב

עם הקוראים הסליחה

http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=1078309