הרמן הסה – מונטניולה מעל אגם לוגאנו 1937

♣

 

הרמן הסה – כבן 41 בשנת 1918 

כאשר נחשפתי לתצלום זה – בשחור לבן – של המטייל הרמן הסה, תרמיל המסעות על גבו ומקל הטיולים בידו, הדבר ראשון שעלה על דעתי היה שראוי לצבוע את התצלום בצבעים – טכניקה שפותחה לאחרונה – וזה כדי “לתת לתצלום חיים” ; ומשעשיתי זאת – באמצעות אחת התוכנות המיועדות לכך – אני מרשה לעצמי להציג בפני הקוראים את התוצאה : היא התצלום הצבוע – ולגלות כי האסוציאציה הראשונה שעלתה בדעתי כשראיתי אותו היה הציטוט הבא:

“האיש היה ממוצע-קומה, כחוש, נטול-זקן, חרומף [ חֲרוּמַף  תואר [חרום+אף] אדם שאפו אינו בולט מבין עיניו ]; אף פחוס ושטוח להפליא; מצד הטיפוס נמנע עם אדומי-השיער, ואף עורו היה חלבי ומנומש כעורם של אלה. ניכר בו שלא היה מבני בוואריה; ועל-כל-פנים היה במגבעת שלראשו, מגבעת-קש רחבה וישרת תיתורת, כדי לשוות לו מראה של נכרי מארץ מרחק. ואולם לכתפיו היה חגור תרמיל-הגב שרגילים לראותו כאן במחוזות האלה, לגופו היתה חליפה צהבהבה, של צמר גס, כמדומה, ועל אמת ידו, השמאלית, השעונה לו על מותנו, היתה מונחת שכמיה אפורה; בימינו אחז מקל-טיולים בעל חוד של ברזל, שהשעינו במלוכסן על הקרקע, והוא עצמו עמד לו בשיכול רגליים וירכו נתמכת בידית המקל. בראש נטוי כלפי מעלה, עד שהיתה פיקת גרגרתו מזדקרת עירומה וענקית מתוך צווארו הכחוש המבצבץ ועולה מכותונת-הספורט הרפויה, עמד לו ולטש אל החלל את עיניו הדהויות, אדומות הריסים, ששני תלמים מאונכים, נמרצים נחרשו ביניהן, תואמים תואם מוזר את חוטמו השרוע, זקור הנחיריים…”

[ תומאס מאן : מוות בונציה – תרגום נילי מירסקי בעמ’ 10 , הוצאת הקיבוץ המאוחד ] 

ציטוט שיש בו משהו ממהותו של המשוטט-הנצחי, כגון זה עליו כתב שוברט את שיר הנודד שלו –  נודד שאינו מניח את מקל המסעות עד שתש כוחו ועד אז הוא תר את העולם ברגליו, כדי לספוג את הווייתו, לשאוף לריאותיו את נופיו, להתבסם מריח הצמחים ולשוחח בערבה עם הזאב שיפגוש בדרכו ואת האנשים בהם יפגוש או לא יפגוש…

 

 

במסגרת ההכנות שהיתי טרוד בהן לקראת מסעי לאיטליה – מסע שהכתרתי אותו בבפוסט מיום 24.8.2022 בכותרת “מסע לארץ המגף, המגפיים והפאשיזם”, [ שלדאבון הלב התגלתה כמעין נבואה שהגשימה עצמה, עם פרסום תוצאות הבחירות לבתי המחוקקים האיטלקיים – תוצאות המסמנות השתלטות של הימין הניאו-פאשיסטי על הנהגת המדינה האיטלקית – ומה שהדאיג יותר הוא הברכה שהזדרז יאיר בן שרה ובנימין נתניהו לשגר למנהיגה של אותו גוש… והחרתה החזיקה אחריו גברת אחת המתבשמת מריחו המשכר [ והמשקר ! ] של בושם הפשיזם …]. 

בעודי שקוע בהכנות למסע – נחשפתי, בדרך מקרה, למאמר שפרסם הסופר והמשורר הגרמני הרמן הסה [ 1877-1962 ] ביום 3 בנובמבר 1914 – וכותרתו :

“! O Freunde, nicht diese Töne “

מילים שהן ציטוט מתוך ה“אודה לשמחה” פרי עטו של המשורר הגרמני פרידריך שילר שהקומפוזיטור הגרמני המובהק לודוויג ואן בטהובן נזקק להן כשהלחין את את ה‘אודה לשמחה’  לארבעת הסולנים ולמקהלה בפרק הרביעי המפורסם מתוך הסמפוניה התשיעית.

קישור ישיר לוידאו

 

במילים אחרות:

סופר גרמני הכותב מאמר בשפה הגרמנית, לקהל קוראים גרמני, בעתון שויצרי, ומצטט משורר גרמני רב תהילה, שקומפוזיטור גרמני מובהק, מצטט אותו בסמפוניה המהפכנית שלו – לה הוא מוסיף סולנים ומקהלה – כדי שבשורתו תישמע ותהיה ברורה במילים חד משמעיות ולא בצלילי מוזיקה בלבד – וכל זאת כדי להשמיע קול פציפיסטי היוצא כנגד המלחמה – שגרמניה הקיסרית, מולדתו – פתחה בה במתקפה מאסיבית [ לפי “תכנית שלייפן” ] תוך שהיא פולשת לאדמתה של בלגיה – מדינה ניטרלית שלא עוללה דבר לגרמניה התוקפת, ופותחת בכך את מה שיוכר כ”המלחמה הגדולה ” שהיום אנו מכנים אותה “מלחמת העולם הראשונה”.

המאמר האנטי מלחמתי ובעל הציביון הפאציפיסטי פורסם כשלושה חודשים לאחר שפעולות האיבה וההרס החלו – למצהלות ההתלהבות של ההמון-הגרמני – על כל שכבותיו, שנשטף בגל עכור של פאטריוטיזם מלחמתי – הדורס כל קול המנסה לצאת כנגד הזרם.

המאמר פורסם ביום 3 בנובמבר 1914, בעתון Zurcher Zeitung [ “העתון של ציריך” ] 

כותרת הגליון הראשון של העתון “צוריכר-צייטונג” שיצא לאור ב 12.1.1780

הרמן הסה, כבן 40 בעת פרסום המאמר, היה כבר סופר די ידוע במולדתו – גרמניה [ לאחר  שספר שיריו הראשון פורסם בשנת 1900. בשנת 1904 הופיע הרומן  “פטר-קמצינד” שזכה להצלחה רבה אצל קוראי הגרמנית, כמו גם הספר “מתחת לגלגל” שפורסם בשנת 1906.

 

עד אז, ואף לאחר מכן, נזהר ונשמר הרמן הסה מהתערבויות בחיי הפוליטיקה מעוררת המחלוקת – ולכן המאמר שיצא כנגד המלחמה והטיף בגלוי מסרים פציפיסטיים – עורר ענין ובעיקר גרף תרעומת כנגד המחבר והדברים הגיעו עד למתקפות אישיות נגדו, החרמות וגינויים אישיים בוטים וקשים מצד החוגים ה”פאטריוטיים” בגרמניה – מולדתו.

אני מציג כאן את תעתיקו של המאמר בשפת המקור הגרמנית – כפי שפורסם על ידי אוניברסיטת בון –

הנוסח בשפת המקור הגרמני של המאמר מיום 3 בנובמבר 1914

 

לאחר שנודע לי על מאמר זה, חיפשתי את תרגומו לאנגלית, ומצאתי כי הוא פורסם בקובץ מסות פרי עטו של הרמן הסה בשפה האנגלית שההוצאה נתנה לו את הכותרת:

הרמן הסה : קובץ מאמרים כנגד המלחמה

“ואם המלחמה תמשיך עוד ועוד…”

הזדרזתי והזמנתי אותו – ועוד לפני שיצאתי למסעי, יכולתי לצרף אותו לתרמיל הטיולים שלי כמדריך נוסף, על המדריכים הטכניים המלווים, מן הסתם, כל מטייל לארצות רחוקות.

בעקבות גילוי מאמר זה ושאר מאמרים כנגד המלחמה – שקובצו בספרון הנ”ל, ולאחר שהסתבר לי כי ביתו של הרמן הסה ב Montagnola הנמצא בסמוך לעיר לוגאנו שבשויצריה האיטלקית – והפך להיות מוזיאון להנצחת שמו ופעלו – החלטתי להוסיף יעד זה כיעד נוסף במסעי לצפון איטליה. 

כאן מפת המסע באיזור האגמים הצפוניים שבאיטליה:

מפת המסע לאיזור האגמים הצפוניים: 

לוגאנו – שוויצריה;   LUGANO

מונטניולה, שוייצריה; MONTAGNOLA

וארבאניה, איטליה;  VARBANIA

דונגו, איטליה;  DONGO

ג’יוליו די מאזזאגרה, איטליה  GIULIO DI MAZZEGRA

 

[ על רשמי הביקורים בנקודות הציון הנוספות שבאיטליה ארחיב בפוסטים נוספים ]

 

נטלתי, איפוא,  את תרמיל הטיולים ואת מקל הטיולים הוירטואלי-ספרותי שלי [ “עם חוד של ברזל… ”  כמצוטט מספרו של תומאס מאן לעיל ] כדי לערוך מעין ‘עליה לרגל’ [ בבחינת “חאג’ אישי-פרטי” ]  בו מחוייב, לטעמי, כל המאמין באמונה שלמה ובאדיקות ראויה, בערכים אוניברסליים כמו “פאציפיזם” ,” הומניזם”  ו”אנושיות”… ] וביום 7.9.2012 יצאתי מהמלון בעיר לוגנו, שלחוף אגם לוגאנו השוקט בו השתכנתי   

אגם לוגאנו השוקט 

ולאחר נסיעה של כרבע שעה במעלה ההרים שמעל העיר לוגאנו הגעתי לעיירה מוטניולה – ומצאתי עצמי לפני בית-המוזיאון של הרמן הסה:

 

בפתח בית המוזיאון של הרמן הסה במונטניולה – 8.9.2022

בית בו התגורר הסופר כמחצית מחייו – עד שנפטר בו והוא כבן 85 בשנת 1962.

 

הרמן הסה נודע בחיבתו לטיולים רגליים בנופים בהם חי – נופים שהזינו את יצירתו ושימשו לו מקור השראה:

מבט על לוגאנו מהעיירה מונטניולה 

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב.

 

הויקיפדיה יודעת לספר לנו כי הרמן הסה נולד בשנת 1877 בעיר קאלף (Calw), באזור היער השחור שבגרמניה, אביו היה ממוצא גרמני-אסטוני ואימו, גרמניה בעלת שורשים בבאזל שבשוויץ. הוריו היו פרוטסטנטים מאמינים ויצאו בשליחות המסיון הפרוטסטנטי להודו. היכרות שתצמיח לימים את ספרו “סידהרטא”. הוריו שאפו לחנכו על ברכי הנצרות הפרוטסטנטית – אך הבן נטש דרך זו – ולא נקלט במסגרות חינוכיות לתקופות ארוכות. ובפועל הפסיק את לימודיו והחל לעבוד בחנות לספרים [ שלימים תוציא את ספר שיריו הראשון ] – בתקופה זו נחשף לכתביהם של כותבים גרמניים בולטים בינהם: גיתה, שופנאואר וניטשה וכן משוררי הרומנטיקה הגרמנית [ אייכנדורף, פון ברנטאנו ואחרים] . הסה נישא 3 פעמים : והמשבר ביחסיו עם אשתו השניה – על רקע משבר נפשי שעברה – דירדרו את מצבו – והוא עבר טיפול פסיכואנליטי אצל קארל יונג. בעקבות פרידתו מאשתו השניה עבר להתגורר בשוויץ ובשנת 1919 התיישב בכפר מונטניולה שליד לוגאנו – בקנטון טי’צינו בו השפה השלטת היא האיטלקית – ולאחר מכן הפך את מונטניולה לביתו. 

 

הרמאן הסה בהרים מעל העיר לוגאנו שעל אגם לוגאנו 

 

אחת הדרכים להנצחתו בכפר / עיירה אליו העביר את מרכז חייו, היא סימון של מסלולי טיולים “בעקבות הרמן הסה במונטניולה” שהותקנו במקום:

מסלולי טיולים “בעקבות הרמן הסה במונטנלה” 

בחנות הספרים הקטנה השוכנת במבואה למוזיאון ניתן למצוא מבחר מספריו של הרמן הסה , באיטלקית, גרמנית, צרפתית ואף באנגלית, וגם ספרי ביוגרפיה עליו.

הבולטים בספרים הם אלה המתארים את מסלולי טיוליו של הרמן הסה במחוז טיצ’ינו [ שבגרמנית הוא נקרא “TESSIN” ] שמונטניולה שוכן בליבו. זה הספר:

“עם הרמן הסה דרך טסין”

וכמי שזכה לרכוש אותו באותה חנות קטנה – זכה גם סיפרי ל’תעודת ההכשר’ בדמות חותמת המעידה על מקום רכישתו – מזכרת חביבה מ’עליה לרגל’ למקום מוערך:

חותמת המעידה על רכישת הספר במוזיאון הרמן הסה במונטניולה.

ספרון חביב זה – עשיר במפות והסברים ותצלומים המאיירים את הסיורים המוצעים בו, ועל מסלולי טיולים באיזור – שמפאת קוצר הזמן – לא היה סיפק בידי [ וברגלי…] לצעוד בשבילים מוריקים אלה… – תוך שאני מבטיח לעצמי כי…כאשר אצא לפנסיה והזמן יעמוד לרשותי… אחזור לשבילים אלה בעקבותיו של הסופר שהילך בהם… אם רגלי תישאנה אותי בעליות בהרים התלולים שמעל אגם לוגאנו… אחווה את חוויותיו ואולי אצליח לשחזר ולו את צל צילן…

מתוך ספרון חביב זה [ בשפת המקור הגרמנית ] למדתי כי עוד בשנת 1901 נקשר הרמן הסה לאיזור זה אליו נחשף כאשר היה בדרכו למילנו באחד ממסעותיו לאיטליה. אהבתו לנוף ולתרבות הובילו אותו ב 1919 לבחור במונטניולה כמקום מגוריו – ומאז ועד מותו בשנת 1962 כשהוא בן 85 חי בבית פשוט זה אותו הפך למעין “ביתי-הוא-מבצרי”… – וממנו כתב כמה מיצירותיו החשובות.

אציג להלן שני תצלומים מתוך הספר האמור המציגים את מראה נופיה של טיצינו לצד השתקפות נופים אלה בציורים בצבעי מים – בעלי הקו הנאיבי – הרושמים את התרשמויותיו של הסופר מהנופים שניגלו לנגד עיניו:

 

מבט על העיר לוגאנו שעל אגם לוגנו –

מימין תצלום – משמאל ציורו של הרמן הסה משנת 1924

 

מימין תצלום – משמאל ציורו של הרמן הסה משנת 1925

 

ביום 8.9.2022 פרסמתי בדף הפייסבוק שלי תצלום של חדר העבודה של הרמן הסה במונטניולה ואם תלחצו על קישור זה – תוכלו לראות את התצלום כפי שפרסמתיו ואת 100 ה”לייקים” ו 33 התגובות שהגיעו [ עד אז ] לתצלום זה מתוך המסע לאיטליה.

עבדכם הנאמן לצד שולחן הכתיבה של הרמן הסה 8.9.2022

וכאן תצלום מכונת הכתיבה המרשימה ששימשה את הסופר:

 

במוזיאון הקטן והצנוע יש תצוגה של תצלומים על חייו של הרמן הסה ומסעותיו – לצד חפציו האישיים – ובעיקר תפסו את תשומת ליבי המשקפיים שליוו אותו במהלך חייו – שכן סבל מקשיי ראיה – ועקב קושי זה שוחרר משירות קרבי בעת שפרצה מלחמת העולם הראשונה:

וכל אלה, לצד דוגמאות של כתבי יד שונים שלו: מכתבים, גלויות ורשימות כשאת כל אלה מלווים דוגמאות של ציורי המים שהרבה לצייר ולהנציח את רשמיו משיטוטיו בסביבה.

מוזיאון בביתו של סופר אינו יכול שלא להציג מבחר מדגמי של יצירותיו שראו אור וכאן תצוגה זו בביתו של הרמן הסה במונטוניולה:

מבחר מספריו הרבים של הרמן הסה בתצוגה בבית המוזיאון במונטניולה

 

למאמרו הפציפיסטי של הרמן הסה אקדיש פוסט נוסף ונפרד, ובפוסט זה אנסה לתאר, במילותי הצנועות, את חווית ה”חאג’ שלי למונטניולה – ביתו של הפאציפיסט האמיץ שיצא כנגד הזרם – ובשלב ראשון “זכה” לקיתונות של שינאה ובוז – וכונה בכל הכינויים הירודים ביותר המיועדים לבוגדים נפשעים כנגד מולדתם.

זה היה היחס לו זכה, וביחוד בתקופה הנאצית – עד שלאחר מלחמת העולם השניה – ותבוסתה המוחצת של גרמניה של היטלר גם במלחמה זו – ביקשו הגרמנים לשקם את שמם ומעמדם בעולם ולהחזיר את גרמניה לחבר המדינות – על אף פשעיה הבלתי נסלחים של גרמניה במלחמת העולם השניה – שלפו הגרמנים את הסופר הא-פוליטי שעסק יותר בחיבוטי הנפש של האמן ובחיפושים בלתי נילאים אחר ה”אני” – תוך נסיונות למצוא מזור לנפשו בתורת בודהה ובפילוסופיה הסינית, והעניקו לו את פרס גיתה – של העיר פרנפורט – פרס עם ציביון גרמני מובהק !

הענקת “פרס-גיתה”

פרס שמכבדים בו  : 

“אנשים הראויים לכך בעבור השיגיהם, לכבודו ולזכרו של יוהאן וולפגנג גיתה המוענק על ידי העיר פרנקפורט שעל המיין שבגרמניה, [ עיר הולדתו של גיתה ]. הפרס מוענק ביום הולדתו של גיתה – ה 28 באוגוסט. תחילה הוענק הפרס כל שנה ומשנת 1955 הוא מוענק אחת לשלוש שנים.” 

נציין כאן כי בין זוכי הפרס ניתן למצוא גם את הסופר הישראלי עמוס עוז.

 

האקדמיה השבדית הזדרזה להעניק להרמן הסה את פרס הנובל לספרות לשנת 1946 –

פרס הנובל לספרות לשנת 1946 הוענק להרמן הסה

ובכך הפך לאחד משלושת הסופרים הגרמניים שזכו בפרס זה:

הסופרים הגרמניים זוכי פרס האוסקר

משמאל לימין : גרהארט הופטמן 1912 : הרמן הסה 1946 תומאס מאן 1929

ואיגוד הסופרים הגרמניים העניק לו בשנת 1955 את פרס השלום.

 

כך הפך הפאציפיסט שהסתייג מהמלחמה שבה פתחה ארצו – עוד לפני שמימדי ההרג והאבדן שגרמה מלחמה זו לאזרחיה של גרמניה [ כמו גם לאזרחי הארצות השכנות לה ] נודעו ברבים,  והזדרז לצאת בקול ברור כנגד המלחמה – ובתגובה לכך זכה לגינויים החריפים ביותר המונפקים בפזרנות-רבה ובלא משים, על ידי אלה הרואים עצמם כ”פאטריוטים נחרצים של המולדת” – ובפועל מינו עצמם כ”נטורי-קרתא” של ה”פאטריוטיזם” והם מחלקים את אותות ה”אנטי פטריוטיזם” כלומר ה”בוגדים” ובהינף מקלדת  – לכל מי שדעתו אינה כדעתם של ה”פאטריוטים המקצועיים” …

כאמור, למאמרו של הרמן הסה ולפרסומים אנטי מלחמתיים ובעלי אופי פאציפיסטי – אקדיש פוסט נפרד ומפורט – שכן זהו מאמר חשוב – שהציב את הרמן הסה בעמדה של פציפיסט – ובעקבותיו – הותקף קשות על ידי אנשים שחשבו עצמם ל’פטריוטים’ גרמניים,  וששו להוקיע אותו בפומבי – ולהכתירו בתארי גנאי מהחריפים ביותר כגון “בוגד במודע במולדת הגרמנית” ועוד ביטויי שינאה ותיעוב – ניסוחים אותם מנפיקים בששון ובשמחה בגיל ובדיצה כל מי שהמלים: “שלום” – “פיוס” – “הבנה” – ושאר ביטויי סולידריות אנושית והומניות, מעוררת בהם חלחלה וקבס.

וכידוע …כאלה, אינם חסרים גם בארצנו הקטנטונת אך השסועה משינאה והסתה

[ וראו קישור זה לדוגמה ] …

 

ויקטור הרצברג

27.9.2022