.

[06] פרוסט / “אמא”

לאימו של מרסל פרוסט השפעה מכרעת על חייו, דבר הבא לביטוי מובהק בספר.

האם, Jeanne היתה ביתו של WEIL NATE יהודי מבוסס, שעשה את כספו כסוכן בורסה מצליח. האב התערה בתרבות הצרפתית. והוא מעניק לביתו היפה חינוך המבוסס על התרבות הצרפתית.

ג’ני וייל ביתו היפה של נתה וייל

האם המשיכה לשמור על אמונתה היהודית, בעיקר מתוך קיום המצווה של כיבוד אב ואם. כאשר נולד מרסל הוא הוטבל כאילו היה נוצרי ואף בחתימתו של הארכיבישוף של פאריז.

על מצבת קברו (המנציחה את שמות בני כל המשפחה: האב האם ואחיו רוברט) בבית הקברות פאר-לשייז בפאריז מתנוסס הצלב.

מצבת קברו של מרסל פרוסט בפאר-לשאז – פריז.

למרות שהיה יהודי (בנה של אם יהודיה) ונושאים של יהדות ואנטישמיות כמו במקרה משפט דרייפוס, ובדמויות יהודים המככבים בספרו: שארל סוואן, ואלבר בלוך – הנה בצרפת מקבלים אותו, או לפחות קוברים אותו כאילו היה נוצרי לכל דבר וענין.

ביום 3.9.1870, נישאת ג’ני לדוקטור אדריאן פרוסט, רופא קתולי, בן כ 36, שעבר מעיירת ילדותו אילייה לעיר הבירה, פריז, בה הוא מפתח קריירה רפואית חשובה.

האם ג’ני

והאב ד”ר אדריאן – פרוסט.

בני הזוג מתייצבים במלוא הדרם בפני צייר שינציח את דמותם בציורי שמן: האם צעירה מבעלה ב 14 שנה 

אימו של פרוסט בציור שמן

  אביו של פרוסט בציור שמן

.

כשנה לאחר החתונה נולד מרסל ב 10.7.1871. אחיו רוברט נולד כשנתיים לאחר מכן.

האם ושני ילדיה – מרסל משמאל רוברט מימין

האם תצלום מיום 1904.12.5 (בת כ 53)

האב תצלום מיום 1886.11.20 (בן כ 52)

האב נפטר ביום 1903.11.26;

האם נפטרה ביום 1905.9.26.

פרוסט חי שנים רבות בצילה של האם היהודיה המגוננת והדואגת לבנה חולה האסטמה. היא הדואגת לחינוכו, להשכלתו ולזוטות חייו. עם פטירתה – משתחרר בו יצר הכתיבה והזרם השוצף של המילים מתחיל לנבוע ולהצטבר על הנייר – כרומאן “בעקבות הזמן האבוד”.

.