קישור ל- goto facebook page
היום 05.12.2024, 04:33. באתר "מילים" 672 פוסטים ובהם 857,913 מילים. { לשם השוואה: לפי ה'ויקיפדיה' בתנ"ך כולו יש 306,757 מילים...}
קטגוריות
[render-milim-categories]

[06.1.2] ביקור שני של מאן בדאבוס

13 ביולי, 2010

.

הרכבת המוליכה למרומי ההר בדאבוס

 

 

כשחזר מהביקור בדאבוס, שנתארך במעט, היה תומאס מאן עסוק בתיקונים אחרונים להתקנתה לדפוס של הנובלה “מוות בונציה” שתראה אור רק בשנת 1913.

קאתיה מאן חזרה מדאבוס לביתה במינכן, בתום הטיפולים בה. אף שנחשדה בתחילה כלוקה במחלה שהיתה באותם ימים ממארת וחשוכת מרפא, שבה לביתה בריאה ושלמה והאריכה חיים עד לשנת 1980 והיא כבת 97 ! שנים. בפועל האריכה כ 25 שנה לאחר בעלה. לשונות רעות מרננות, כי כלל לא היתה חולה בשחפת… גם בריאותיו של תומאס מאן גילו, במהלך שהותו בסנטוריום בדאבוס – כאורחה של המתרפאה קאתיה מאן, “ממצא קטן, בלתי מפותח עדיין…” ואת רשמיו מהילת דאבוס העוסקת בקדחתנות בגילוי המחלה הממארת ובריפויה בנשימת אויר הפסגות בשכיבה על מיטות הניצבות במרפסות שמש של אותם בתי-מרפא שכונו “הסנטוריומים”, שפרחו בה כפטריות לאחר השלג… החליט להעלות על הכתב.

מרפסת-שמש המשקיפה על דאבוס

גם הפעם, כמו לאחר הביקור בן שמונת הימים בוונציה, “לא עצר כח לבלום בו את תאוצת המנגנון היוצר, זה ה motus animi continuus ]  לאמור “הפעילות הבלתי פוסקת של הנפש” { “מוות בוונציה, תרגום נילי מירסקי מתוך “מוות בונציה וסיפורים אחרים” הקיבוץ המאוחד, עמ’ 9 }   וגם “ביקור-דאבוס” זה בן החודש החל לקרום עור וגידים של סיפור חדש.

לאחר משא הכובד הטראגי שנבע ממנו בביקורו בוונציה ביקש הפעם להתאוורר מעט ולחבר מעין “נובלת-דאבוס”- שתוכננה להיות נובלה קצרה ומעין מענה קליל ומשעשע לכבדות שאפיינה את “מוות בוונציה”.

במילים אחרות, לאחר רוחות השירוקו ומגפת הכולרה ההודית שהילכה אימים בין תעלותיה של העיר המתפוררת שבשולי הים האדריאטי ביקש לעלות להרים ולנשום אויר פסגות של דאבוס המעטירה של מעלה, וכיד האירוניה הנוטפת מעטו הטבול במידה לא מעטה של לענה, ביקש להעלות על מוקד הביקורת השנונה שלו את “נפלאותיה” של דאבוס ואווירתה המיוחדת.

אזכור ראשון של הנובלה הנרקמת ניתן למצוא כבר ביום 23.7.1913  במכתב לארנט ברטראם  { T.J. REED The Uuses of Tradition, Oxford, 1974 p.228 }

בשנת 1939 כתב לקוראיו בארה”ב על אותם ימי דאבוס:

“בשנת 1912 – לפני למעלה משנות דור – אשתי סבלה מתלונות בריאותיה, למזלנו לא חמורות במיוחד, אך למרות זאת היה חיוני עבורה לשהות שישה חודשים בגבהים בסנטוריום בדאבוס, שבשוויץ. אני נשארתי עם הילדים במינכן או בביתנו הכפרי בטולץ [Tolz   [בעמק של נהר האיסאר Isar ] . אך במאי ויוני ביקרתי את אשתי לכמה שבועות בדאבוס.

Waladsenatorium – בו התאחסנה קטיה מאן בשהותה בדאבוס

יש בהר הקסמים פרק המכונה “כניסה” בו הנס קאסטורפ סועד עם בן דודו יואכים במסעדה של הסנטוריום, וטועם לא רק את המטבח המעולה של Berghof  אלא גם את האווירה של המקום והחיים “ביננו כאן מעל” [ bei un shier oben ]. אם תקראו את הפרק האמור, תוכלו לקבל תמונה מהימנה של פגישתנו בספירה הזו והתרשמויותיי המוזרות ממנה”.

{ Author’s  Note: The making of The Magic Mountain}

 

“המסעדה של הסנטוריום”

 

 

אלא שגם הפעם כמו גם במקרה הקודם של “הוד מלכות” משנת 1909 שנועד להיות נובלה קצרה אך צמחה והיתה לרומן בן למעלה מ 260 עמודים [ בתרגום לעברית ] גם “נובלת דאבוס” שלו, הקצרה והקלילה, שבתכנית, הפכה והיתה לספר עב כרס האוחז למעלה מ 640 עמודים –פי עשר מממדיה של נובלה !

את חווית ההגעה המשותפת להנס קאסטורפ גיבור של “הר הקסמים” ושל תומאס מאן עצמו כפי ששיתף בה את קוראיו – ניתן לקרוא במוצר המוגמר כדלקמן:

“הם נסעו לאורך הדרך המקבילה לפסי הרכבת, שבשני עבריה נבנו הבתים בלי סדר מסוים, ועברו כברת-ארץ בכיוון לציר העמק, וכאן חצו את המסילה הצרה שמאלה, ופסחו על אפיק הגשמים; אחר-כך שעטו לאט בנתיב-העגלות המתרומם לעומת המדרון המיוער,

במרכז : ואלדסנטוריום 1920

אל מקום, שם התנשא, על מישור-דשא בולט ושטוח בנין מוארך עם מגדל-כיפה, שמראו מחמת רוב הגזוזטראות הסגורות, אטיף [  גֻּמָּה קְטַנָּה ] ומנוקב כספוג זה;

הסנטוריום Valbella , דאבוס “בנין מוארך עם מגדל-כיפה”

שם העלו אותה שעה את האורות הראשונים. הדמדומים התפשטו מהר. אודם-של-שקיעה קל, שגיוון זמן-מה את השמיים המצופים במידה שווה, כבר דהה, ובטבע השתרר אותו מצב-מעבר חדל-צבע ונטול-חיים ועצוב, המקדים את בוא הלילה במלוא חשכתו.

 

בטבע השתרר אותו מצב-מעבר חדל-צבע ונטול-חיים ועצוב, המקדים את בוא הלילה במלוא חשכתו.

 

העמק המיושב, הנמשך לאורך ומתפתל במקצת ניאור בכל עבר, בין בחלקו התחתון ובין בשני מדרוניו, וביחוד בצידו הימני הבולט במקצת, אשר בו הופיעו מבנים שונים שלבים-שלבים, בצורת רבדים. משמאל התפתלו שבילים במעלה הדשאים ונבלעו באפילתם האטומה של יערות המחטים. תפאורת-ההרים המרוחקות יותר, בירכתי מוצאיו של העמק, התנוססו בכחול-צפחה מפוכח. מאחר שרוח-ערבית החלה מנשבת, הורגשה צינת השקיעה”

שמראו מחמת רוב הגזוזטראות הסגורות, אטיף ומנוקב כספוג זה

 

וכשהוא מתאר את הארוחה שסעדו במסעדת ה  Berghof יכתוב ויתאר: “במסעדה היה אור, ואוירה של פאר וחמימות שרויה בה”.

“במסעדה היה אור, ואוירה של פאר וחמימות שרויה בה.

המסעדה נמצאה בסמוך לכניסה, מימין לאולם, מול חדרי השעשועים, והיא שימשה, כפי שהסביר יואכים, בעיקר לאורחים חדשים, או לסועדים שלא בעתות הקבועות, או לאורחים מכניסי-אורחים. אבל גם חגיגות יום-הולדת או חגיגות פרידה לכבוד היוצאים ועוזבים את בית-ההחלמה, נערכות שם, וכמו-כן עושים שם חגים לרגל תוצאות טובות של בדיקה כללית. יש ורוממות הרוח שוררת במסעדה, אמר יואכים; ואז מגישים גם יין שאמפאני”

( תומאס מאן, הר-הקסמים, תרגם מרדכי אבי-שאול, ספריית הפועלים 1955, עמ’ 20  )

.

ביקורו השני, של תומאס מאן בדאבוס התרחש לאחר מלחמת העולם הראשונה בחורף בשנת 1921 – ביקור אשר תרם ללא ספק תרומה ניכרת לכתיבתו של אחד מהפרקים המרתקים לקראת סופו של הספר:  “שלג”. וכל אווירת השלג שבספר – היא פרי אותו ביקור שני 

 

תומאס מאן בביקור בדאבוס, 1921

 

 

 

________________________________

פוסטים בנושא ביקורי תומאס מאן בדאבוס:

_________________________________

 

 

 

.

 

Google Translator
[render-milim-gtranslate]
Font Controller

+(reset)-

…….[ צ ו ה ר ]…….
מבט אחר; אפשרויות שונות ; תובנות נוגדות ; הערות מועילות; הארות בונות; מחשבות בלתי-מסורקות; אסוציאציות חתרניות; ועוד...ועוד....